על המשמר, 13 פברואר 1945 — ביי קור _בכפר־ננבודה ס _גח1ם [כתבה]
ביי קור _בכפר־ננבודה ס _גח1ם
מאונ ס . _גח1ם ם על של
שכונות עוני מזה _וחיי־עיר ורהוב מזה יצרו כר נוח להתפשטות הנגע הקרוי "בעיית ילדים עזובים. "אל ילדי הרחוב, שבאו ממשפהות מטופלות ועניות נוספו גם ילדים, שהמעמד החברה' של משפחתם, לא היה בשפל המדרגה מבחינה כלכלית, אלא מחמת הזנחה _רחוסר השגחה על חינוכם י צאו לתרבות רעה. נעשו כמה וכמה נסיו־ נות ליישוב הבעייה, אד עדיין לא הגענו לשום פתרון יסודי. דוגמה מאלפת לאזלת־יד וחוסר כשרון אירגוני משמש אותו מוסד, הכפוף להשגתתו של הוועד־הלאומי, ושזכה לשם נאה כל כך. הלא הרא "כפר־עבודה. " מוסד זה תתל את פעולתו לפני _חמש־שש שנים בעמק, עבר לתקופה קצרה לחדרה, ומזה שנתיים שונן בגוש תל־מונד. בואר כפר־הס או עין־וורד מתגלה לעיניך חמזנה נאה ומלבבת: גוש בתים ובנייני־משק הדשים. זהו נפרע ב ו ד ה. המקום עטור פרדסים ושדות, חםביבת חקלאית, ובלבך מתעד ררה הדגשה, כי , אכן, הולם המקום הזד. את מטרת המוסד: עבודת חינוכית שקטה ורצינית. כאן נעשד!נס־ יון יפה להחזיר ילדים אומללים אל דרד־הישר אל מערכת החיים הרגילה
תוך עיצוב אופיי עקרונות תורד, ועבודה. אך כל חהדהורים הללו גזים ונעלמים חיע־קל משקרבת אל המוסד עצמו, _משהחבוננת בפרטי התמונה וגילית את הדברים כהווייתה. לא עץ ולא שיח בתולות, שעליהם תוקם ממחנה. לא ערוגה י רוקה ולא _חלקה זמ־ עת, שהרי ירקות מובאים כאן על־ ידי אנשי הכפר הערבי שבסביבה. אומנם, יש לול' אר אין העופות משום מה מטילות ביצים. רפת ללא סרה או עזים. שתי פרדות מהוות את האינ־ וונטאר דס50. חתי דונאם . הענף מעובדים העיקרי זהו עיבוד־מה " הפרעל־ידי התנינים. אתה מסייר את המשק ונתקל בחזיון של "תורה ועבודה" כזה: להקת נעריס עובדים בפרדס. עליהם מפקח המדריר• ידיו של המדריך תקועות בכיסיו, פיו פולט פקודות והוראות קולניות. ההשפעה "החינוכית" משיטה זו ברווח ומחוורת: הילדים, שגילם בין , 15—10חייבים לעבוד ארבע שעות" אד אין דעתם נחונח אלא לדבר אהד: להיפטר מן החובה הזאת, ומכאן נל מיני תחבולות להשתמט מהעבודה, כי אין זאת עבודה מתוך רצון, זי־נובעת מן האהבה הנטועה
בלבם למלאכה זו, כי אין שיטה זו עשוייה לעורר בנערים המסוכסכים חללו כל חיבה _למלאכתש. לעיניך מזדקר בניין, שנועד להיות לסדנאות בשביל החניכים. שלושים לירה הוצאו לכלי־נגרות. אך הבניין שומם ואין בו כל סימן, שיעיד על מלאכה שנעשתה בו. נכנם אתה לבניין — גם כאן סימני עזובה _דהזנחה: עמשות מגופצות, מית־ קני־חשמל מקולקלים, ברז דולף. יל־ דים אשר מראה פניהם ולבושם לא ירנינו את לג המבקר כל עיקר. מגלגל אתה שיחה עם המורד, וה ־ לד, מספר: " יש מקום במוסד לתשעים ילדי ם, אן אין עתה כאן אלא _שישים־וחמישה נערים. אחד הבתים ריק, כי הלק מן החניכים הוחזרו העירה. " הנני מקשיב וחושב בלבי: המעט זוט הילדים המתגוללים ברחובות תל־ אביב וירושלים, שיכלו להסתדר כאן? מדוע, איםוא. נותרו המקומות הללו ריקים? , בין הילדים השרויים בכאן — ממ־ שיר המודה — תמצא ילדים מכל הסוגים: מעדות המזרח רעדות המערב, בני משפחות אמידות ומשפחות עניות. ילדים ששלחו ידם בגניבח וילדים שנתפסו בקלקלתם בעודם ברא---שית דרכם, ילדים מוכשרים וילדים דפקטיביים, ילדים שלמדו בכיתות גבוהות וילדים שאינם ידדעים צור "ת אות. אה כולם כינסו במקום זה ללא הבחנה וללא מיון ללא הבדלי '7n
—. במכשידי־לימוד ומכשירי־עזר נראוי למרסד חינוכי. לשיטת חינוך מכוונת — הס מלהז־ ניר. כל מורה עושה את מלאכתו נטוב בעיניו וללא יד של הדרכת. מכאן המגופה העוררת בין הנערים, הנתפסים לתגרת־ידים, מריבות דמע־ עי־ד הוועד _, דם ברכוש הלאומי , המוסד האם יודע . הרא כיצד מתנהל המוסד, שבאחריותו הוא בו־ שא ן והרי מה שסח לי אחד המדריכים: לב, ילדים " למעט אלה דאנה הזקוקים וחיבה, למעט אנוסים שימת לריב ־ ביניהם על נל מגבת וסדין, שנן אין הציוד מגיע אפילו לכדי שתי החלפות. אותו יום שמחלקים לנערים כלי־מיטה ובגדים הוא י ום, עינויים בשביל י המדריד. לשמונדדעשר ילדים אין אלא עשרה ספלים, שתי מדקירת לשלושים ילדים וכדי. אין נוז_!גים לעודד את ד ילדי 0_, על־ ידי ימתן פרסים או תשורות. אם המודה או המדריך ירצו בכד, עליהם לע־ שות את זאת על חשבונם הם. החזקת כל ילד במוסד עולד, שמונה וחצי עד _תשג לא"י ובמוסדות אחרים העיעו־ הממוצע הדא שתים־עשרד, לידות. והם־ כומ תזה מתכסה בעיקר מתרומות של הלשנות הסוציאליות, סכום מםויים על ידי הוועד ?הלאומי והוריש עיש ביכולתם לעלם, אן אין הסכום הזה כולל ציוד חבד־העובדים ומכשירי־עזר מצומצם שונים לעומת . , דצ ־
,, להביא בחשבון, ני דוב הילדים זקוקים לטיפול אינדיווידואלי. חבר־העובדים מורכב משני מורים, שני מדריכים — המשמשים גם בתורת מורים — שלו־ שה מדריכי־עבודח, כובסת. תופרת, שתי מטפלות השוקדות גזם על המט־ בת _ותמחסן. תנאי העבודה הקשים ושעות העבר דה המרובות הביאו לידי כך, שמעטים הם המורים שקופצים על שירות זה. מעטים מחזיקים מעמד תקופה ממושכה וסופם להתפטר. ודאי , חילופים י תכופים אלה בחבר־המורים אינם עשר־ יים לסייע לעניין החינוך והליפרדים התקינים. בראש המוסד עומד, כפי שנודע לי , אדם בעל נסיון, אשר עסק בפעולה כזאת בחוץ לארץ. אך תמות הדבר, שמיש זה בין שאד דרכי חינוך תשתמש גם בדז'ו־זייצו {פשוטו כמשמעו. ( מכל מקום, אין התוצאות מכך מזהירות נל עי קר, לא מכבר נתמנתה וועדת־חקירח, שמתפקידה היה לתהות עלנייני ע המוסד יתנו את דעתם על מצב הד־ צב. וועדה זו אספה חומר, גבתה עדויות, אד בסופר על דבר לא זכה הציבור לראות _דיךוחשבוז מוסמך על הנעשה במוםד. מן חדאוי שהציבור ובייחוד ציבור המורים בארץ, המעונ־ _י יין בקיומו והתפתחותו התקינה שלו המוסד יתנו את דעתם על המצב הד־! בדים ויתבעו את עלבונם של הנע־ j וים האומלליםi.