כותרת ראשית, 27 אוגוסט 1986 — הראש מתהת לכומתות הירוקות [כתבה]
הראש מתהת לכומתות הירוקות
משמר־הגבול / והגבול הוא בלב כל חייל
קצת צבא וקצת משטרה, שוטרי משמר־הגבול ממלאים תפקיר בפיזור־הפגנות, במניעת גניבות חקלאיות, במימשל־הצבאי בגדה. על־פי מידע שנמסר ל'כורנרת ראשית/ הנתונים של החיילים שצה"ל מגייס למשמר־הגבול הם מהנמוכים ביותר בצבא. בדקנו מה קורה כשהם יוצאים לשטח גיל רונן
ניצב פנתס שהר, מפקד מג"ב, גאה בכך שהוא מצליה להפוך היילים נהותים לשוטרים כשירים
באורה, משמר־הגבול הוא בן־ ?^ן?^) ^^^^ כילאיים, שילוב לא־מוצלח של אפרוריות המשטרה עם התגובות האלימות שמביאים איתם לצבא ^^ חיילים בעלי דפ"ר נמוך. כאשר ^^ עולה מפעם לפעם הצעה, להציב את משמר־הגבול דרך־קבע במרכזים עירוניים בלב המדינה, בצפון תל־אביב למשל, נגד האנסים, מלאה התיקשורת במאמרי־מחאה, שעיקרם - הכהניסטים באים. ממראה־עיניים אני יכול להעיד על שלושה אירועיםכהניס־ ' טייס' שהייתי עד להם בשנתיים האחרונות. אולי הם מלמדים על הכלל, אולי לא. מחלקה של משמר־הגבול התייצבה יום אחד למיסדר בבסיס מג"ב ליד בית־לחם. הם עמדו לצאת לסיור רגלי במחנה־הפליטים הסמוך דהיישה, שהיה באותו זמן מוקד־מתיחות גדול. כשנגמר התדריך יצרו השוטרים מעגל גדול, שילבו ידיים וקראו פח־אחד 'יעיש(יחי) כהנא'.
במיקרה אחר הסביר מפקד פלוגת מג"ב - איך הוא מצליח לא להסתבך עם הממונים עליו, בשל אלימות מיותרת של פקודיו. "אם תושב נפצע לנו בזמן שעוצרים אותו, " אמר, "יבואו אחר־כך שאלות וחקירות. אצלי זה לא קורה, כי נתתי הנחיה ברורה - לחקירה מעבירים רק את הבריאים. את הפצועים משאירים בשטח. " בפברואר השנה התקיימהבני־ני־האומה ב'' בירושלים הוועידה של תנועת 'כך'. תנועות־ השמאל גייסו קהל להפגנת־נגד, והמשטרה נערכה למנוע התנגשות אלימה ולאפשר לכהנא ולתומכיו לעבור. קציני־משטרה בכירים, ביניהם מפקד חמחוז, היו במקום והפעילו על השוטרים פיקוח צמוד. בסך־הכל, היתה התנהגות מג"ב הרבה יותר מרוסנת מכפי שהשתקף בצעקות המפגינים מהשמאל. אחר־ כך, כשיצא כהנא מהבניין, חתפתחה קטטה בין
ן התצלום מההפגנה של השמאל נגד כהנא, I בפברואר השגה, מפהיד יותר ממה שקרה I במציאות. בבל זאת, כשגילה שוטר מג"ב ן שהמפגין המוכה הוא איש כהנא, הוא אמר - I "הוא משלנו"
מלוויו לבין שניים מהמפגינים, כששוטרי משמר־הגבול בתווך. בלהט־הקרב, פגע איש 'כך' בטעות בחברו־לתנועה. איש מג"ב רכן מעל הפצוע, ואז גילה לחפתעתו שמדובר באיש 'כך'. "רגע, רגע, " צעק. "הוא משלנו. " משמר־הגבול נולך לפני 33 שנים כחיל מיקצועי של מקבלי־משכורת, חלק אינטגרלי ממשטרת־ישראל. המשימה המקורית היתה להגן על ישובי־הספר מפני מסתננים, בעוד הצבא מתכונן למלחמה כוללת. עם השנים השתנתה חלוקת־העבודה בין המשטרה לצה"ל: עיקר האחריות לביטחון הישובים והגבול עבר לצה"ל. היום למשל יושב לצד כוחות צה"ל על גבול הצפון כוח מצומצם מאוד של מג"ב, בסדר־גודל של פלוגה. מצד שני הוחלט שנוסף לשוטרים מיקצועיים ישרתו במג"ב גם חיילים־ סדירים. שוטרי־הקבע עדיין מחווים רוב. משמר־הגבול הקים סיירות חקלאיות, שיעדן להילחם נגד נגע הגניבות החקלאיות (על־פי נתוני מג"ב, בחצי השנה האחרונה דווח על גניבת 4000 עופות ממשקים חקלאיים. כל הגניבות אותרו על־ידי סיירות־מג"ב); מג"ב מתאם שמירה על ישובים ומסייר בין הישובים; שומר על מיתקנים, מנמל־אשדוד והקריות למחקר גרעיני ועד נמל־התעופה בן־גוריון; מסייע למשטרה במשימות־שיטור ובריסון הפג־ נות; מאבטח סיורי אישים חשובים ופעיל מאוד בשטחים. פלוגות של מג"ב מוצבות לצורך זה ררך־קבע ביהודה, שומרון ועזה. בהשוואה ליחידות משטרתיות אחרות, יתרונן בנייךות: קשה להזיז שוטר בץ־לילה מתל־אביב לעזה. קל, יחסית, לעשות את זה לפלוגת־מג"ב. יחידת־העילית המסונפת למג"ב היא היחידה ללוחמה בטרור. היחידה מתבססת על יוצאי סיירות מובחרות בצה"ל, והוקמה בעיקר כדי להתמודד עם פיגועי טרור ערביים - משימה שצה"ל מונע ממנה לבצע, מתוך קנאות לכבוד היחידות שלו(בפרשת קו , 300 למשל, היו אנשי הימ"מ במקום, ערוכים לפעולת• השתלטות, אבל הצבא העדיף יחידה צבאית). מיחם מגוייסי־חחובה שצה"ל שולח למשמר־ הגבול? כל מי שמכיר את משמר־הגבול מקרוב, בכלל זח ניצב פנחס שחר, מפקד משמר־הגבול, מעיד שהנתונים של החיילים המועברים למג"ב הם מהנמוכים ביותר בצבא, נמוכים יותר מכל יחידה קרבית בצה"ל. שחר, , 47 בן קיבוץ דליה, שהיה קצין בצה"ל והמשיך את הקריירה שלו כקצין במג"ב, גאה בכך שהוא מצליח להפוך חיילים עם נתונים נחותים כל־כך לשוטרים כשירים. קצין־הרווחה של משמר־חגבול, אבי שיריזלי, אומר שאילולא הגיעו למשמר־הגבול, היו החיילים הללו טבחים או נהגים בצה"ל במיקרה הטוב, נפקדים במיקרה הרע. לחלק מהם, מג"ב נותן מיקצוע לכל החיים. עם כל הכבוד למאמץ החינוכי הזה, מתגלית כאן תופעה קשה. התפקידים האזרחיים־למחצה שעושים חיילי מג"ב בישראל ובשטחים, דור־ שים יותר אינטליגנציה ורגישות מאשר העבודה כטבח או כעוזר־טבח במחנה־צבאי. ;:ה"ל לא היה מעז להקצות למג"ב מגוייסים כאלה אילו היה יחידה בצה"ל ולא במשטרה. אלא שצה"ל נוהג במג"בניקים כאילו היו שכי־ רי־חרב: הסידור הוא שתמורת עבודתם בשטחים, בשירות צה"ל, משלם צה"ל כסף למשטרה. 44
תיפקוד בשטח ץ* שמר־הגבול מופקד על משימות שוחקות. ^1 מאחר שהחיל בנוי ברובו ממשרתי־קבע, קורח ששוטר מג"ב נשאר באותו מקום, באותו תפקיד, שנים - לעיתים גם עשר ו־15 שנה. מפקד מג"ב אומר שיש מגמה להזיז שוטרים ממקום למקום כדי למנוע "פגיעה בטוהר המידות "; אין הוא נוקב במשך השהות המכסימלי. גם הטוב שכחיילים היה מתקשה לשמור על חוסנו המוסרי, לו שירת שנים באותו תפקיד, ככובש. חיילי גבעתי, הצנחנים, והשריון הנשל־ חים לפעולות ביטחון־שוטף ביהודה ושומרון, שוהים במקום שבוע־שבועיים עד חודש־ חודשיים. לא יותר. לאנשי מג"ב אץ הפרי־ ווילגיה הזאת. אנשי מג"ב מכירים היטב את חשטח, אומר קצין בכיר במימשל. הם מסוגלים לאתר דמויות חשודות ואירועים חריגים שחיילים אחרים לא היו שמים־לב אליהם. בכך יש להם יתרון ניכר על פני פלוגות חבט"ש האחרות. למרות זאת, הךעות חלוקות באשר למיקצועיותם. מפקד צבאי אחד
שיבח את מיקצועיותם של חחיילים, והיה שבע־רצון מרמתם המיקצועית של הקצינים בכוח מג"ב ששירת תחת פיקודו. למפקד צבאי אחר היו טענות קשות כלפי המפקדים במג"ב: "הרמה המיקצועית ירודה. עד שאתה מוצא מישהו שמבין עניין, מסתבר שאין לו תכונות פיקוד מתאימות. " אותו מפקד צבאי סיפר על מירדף שניחלו כוחות מג"ב אחר מיידה־אבן באחד ממחנות־הפליטים בגדה. בגלל חוסר־מיקצועיות של המ"פ, הוא אומר, מצאו השוטרים עצמם - לאחר כמה דקות של מירדף - מוקפים בקהל של מיידי־אבנים. הם נאלצו לירות, ופגעו בצעיר מתושבי חמחנה. אפשר היה למנוע את כל זה אם המ"פ היה מתפקד, הוא אומר. "רמתם הבסיסית של החיילים במג"ב נמוכה שבנמוכות, " אומר בכיר במינהל האזרחי. "זה מתבטא גם ברמת הקצונה, גם בדעות פוליטיות. אחד ממפקדי פלוגות מג"ב בשטחים הוא איש כהנא, כמעט במוצהר. " מקור צבאי מספר כנגד זאת על שיחת פלוגה שערכו אנשי מג"ב בעזה כשהחזירו את חיחידה לרצועה לפני כשנתיים. בשיחה קם אחד השוטרים ודיבר כהנא. אנחנו צריכים להראות להם, אמר, אנחנו צריכים לשמור על הכבוד שלנו. המ"פ החליט ששוטר כזה עלול 44
"רס"ר ג'מיל פארס. שוטר מג"ב, נהרג מיריות מתנקש כשעשה קניות במרכז שכם. התתקיר בעיקבות התקרית העלה שאנשי מג ב דרוזיים נהגו להביא את משפתותיהם לעיר בשבתות. לקניות'
לגרום תסיסה בקרב חבריו. השוטר הועבר לשרת בתוך תחומי הקו־הירוק. ביקשנו לראיין אנשי מג"ב לצורך הכתבה הזו. דובר המשטרה סירב, מבלי לתת נימוקים. היד הקשה ן" שה לקבוע אם אנשי מג"ב מעורבים יותר 10 באירועים של השפלה והתעללות באוכלוסיית השטחים מאשר יתר חיילי צה"ל. בחוגי המימשל יש מי שטוען כי יותר תלונות מוגשות נגד אנשי מג"ב. אחרים אומרים שאץ הבדל משמעותי. הם אף יודעים לספר על מיקרים שתושבים מבקשים משוטרי מג"ב להביא בפני המושלים בקשות שונות. בכל מיקרה, תלוי
באיזו תקופה מדובר, באיזה איזור, ובאלו מפקדים. ובכל זאת, על סמך עיון בארכיוני העיתונים מהשנתיים האחרונות קשה להשתחרר מהרושם ששוטרי מג"ב מעורבים באחוז גבוה מהתקריות שהגיעו לידיעת הציבור. משמר־ הגבול, יש לזכור, אינו מהווה רוב בקרב כוחות־ הביטחון בשטחים. תת־אלוף (מיל') אברהם בנימין, שהיה עד לפני שנה ראש המינהל־האזרחי ברצועת־עזה מספר שתושבי הרצועח חששו מפני שובם של שוטרי מג"ב לעזה, לפני כשנתיים, וכי בתקופה הראשונח לאחר בואם רבו התלונות: "הם התנהגו די בברוטאליות. המוכתרים התלוננו, אמרו ששוטרי מג"ב פוגעים בהם על לא עוול בכפם, מעמידים אנשים ליד הקיר ללא סיבה.
יותר מאוחר הדברים השתפרו, " אומר בנימין. "התלונות פחתו. אולי ההתנגדות הפסיכולוגית של התושבים למג"ב ירדה, ואולי בגלל יעילות הטיפול של המינהל־האזרחי בנושא. למה זה קרה - אני לא יודע. אולי היו להם הנחיות להיכנס לשטח ביד קשה. " למג"ב יש כנראה נטיה חזקה לנקמנות. ב־4 באוגוסט 1985 הוטל בקבוק־תבערה על סיור מג"ב שעבר במחנה־הפליטים עין בית־ אילמה ליד שכם. שוטר מג"ב נפצע. רבים מתושבי המחנה התלוננו שהעוצר והסריקות לאחר התקרית היו מלווים באלימות ובהשפ־ לות. לדיברי המתלוננים, שברו הסורקים והיכו ללא אבחנה. הגברים רוכזו במיסגד המקומי, כנהוג במיקרים כאלח. מי שביקש לצאת לעשות את צרכיו, נאמר לו שהוא יכול לעשות זאת במיכנסיים. במאי 1985 הושלך רימון על סיור מג"ב שעבר בכפר סעיר שבנפת־חברון. הוטל עוצר, מג"ב נכנס לפעולה. ארבעה מתושבי הכפר אושפזו בבית־החולים מקאסד במזרח־ירושלים,
עם שברים וחבלות. הם טענו כי הוכו במשך שעות בקתות רובים ובאלות. לאחר הסריקות שנערכו בכפר צוריף, אחרי גילוי החוליה שרצחה את מיכל כהן ומאיר בן־ יאיר מבית־שמש, טענו תושבי הכפר כי אנשי מג"ב גנבו מהם תכשיטים ומזומנים בשווי אלפי דולרים. מפקד פלוגת המילואים שהשתתפה אף היא בסריקות אמר לי אז כי זועזע מהתנהגות מג"ב. היטמעות ?* ולי המדאיגה שבין התכונות חייחודיות IX למג"ב בשטחים היא מה שבכיר במינהל מגדיר כ"נטיה להיטמעות לא חיובית באוכ־ לוסיה המקומית". אברהם בנימין מסכים. "במשך הזמן נוצרים קשרים הדוקים בין אנשי מג"ב לבין האוכלוסיח. נוצרות חברויות שליליות כאלה או אחרות, שאני לא רוצה לפרט את טיבן. " שוטר מג"ב, רס"ר ג'מיל פארם, נהרג מיריות מתנקש ב־ 11 בינואר השנה, כשעשה קניות במרכז שכם. גורמי־ביטחון אומרים כי התחקיר בעיקבות התקרית העלה שאנשי מג"ב הדרוזיים המשרתים בשכם נהגו להביא את משפחותיהם לעיר בשבתות, לקניות. מקור מהימן מספר כי לפני כשנה נתפסו יותר מעשרה אנשי מג"ב בבית־זונות בבית־ג'אלה. (המשך בעמי 45)
אם תושב מקומי נפצע לנו בזמן שעוצרים אותו, יבואו אהר־כר שאלות וביקורות. אצלי זה לא קורה. נתתי הנהיה ברורה: לתקירה מעבירים רק את הבריאים. את הפצועים משאירים בשטה
הראש מתתת לכומתות הירוקות
(המשך מעמי 18)
בעיקבות הלשנה התגלה כי הללו נהגו לבקר בבית־הבושת של הגברת נינה מטאר, המפורסמת - מסתבר - בכל האיזור. מיקרה הומה אירע גם ברמאללה, אומר מקור אהר. לדבריו, אנשי מג"ב נוטים, גם בתפקיד, לשוטט במקומות שאינם אמורים להיות בהם, מפקדים צבאיים אהרים טוענים שאנשי מג"ב הם המיק־ צועיים ביותר בשטח. אין בהכרה סתירה בין הגירסאות: להשתלבות בשטח יש יתרונות וחס־ רונות. אם לשפוט לפי מיקרה שחזיתי בו יחד עם כתבים אחרים, באוניברסיטת ביר־זית, בשנה שעברה, ה'היטמעות' מגיעה אפילו לדרכי התגובה: צעירים שהתבצרו בקמפוס ידו אבנים לעבר אנשי מג"ב שטיפסו על גגות
- הם הרימו את האבנים וזרקו אותן בחזרה על הסטודנטים. חלק גדול מאנשי מג"ב יודעים ערבית. יש לכך ערך רב כשעורכים חיפוש למשל. אבל הדבר גם פותח פתח להתעללויות קטנות, מקוריות. תושבי דהיישה מספרים על תהביב מיוהד של אנשי מג"ב המסיירים במהנה: אלה גילו ששיחות המתנהלות בתדר מסויים במכשירי־הקשר נקלטות היטב בטלוויזיות של התושבים. בערב, בזמן שהתושבים צופים :תוכנית אהובה, אנשי מג"ב פונים אל שוכני המחנה במכשירי־הקשר, ואלה נאלצים לשמוע את השיחות דרך מקלטי הטלוויזיה. פעם פנו :ך אנשי מג"ב לבהורה אהת ואמרו לה שהיא יפה, אך תיראה יותר יפה בלי הבגדים שלה. לפעמים, כשרוח עליצות שורה עליהם, הם מתחילים לשיר שירים פלסטיניים לאומניים, וקוראים לתושבי דהיישה להתמרד נגד הכובש הציוני. לרוב הם סתם מגדפים. , 'ביזבוז ך? וריו של משמר־הגבול, משטרת־ישראל I I וצה"ל, לא מפרגנים לו יתר על המידה. כאן וגם כאן טוענים שהחיל בזבזני בכוח־אדם, גוזל תקציב, מנופח מדי. במשטרה יש מגמה מתמדת לקצץ בתקני משמר־הגבול, ולהעבירם אליה. "מתוך כלל החיילים ביחידת מג"ב, אומר גורם צה"לי, המישית הם אנשי־מפקדה, עוד המישית אנשי מינהלה [לכל פלוגת מג"ב יש צוות מינהלה משל עצמה - הצרנים, טבהים, נהגים, נשקים, אפסנאים - כך מתאפשרת ניידות גבוהה בשטה, מסבירים במג"בו, עוד כהמי־ שית נמצאים בחופש בכל רגע נתוןאנשי־ ( הקבע זכאים ליומיים וחצי חופש מדי שבוע. הסדירים יוצאים ליומיים בכל עשרה ימים], המישית בהשתלמויות או קורסים - ובפועל
עומדים לרשות הצבא רק המישית. בימי שיגרה, המעטים שנותרים מתעקשים לעבוד שמונה שעות ביום, לא דקה יותר, כמו במשטרת־ישראל. " אנשי מג"ב נשלהו גם ללבנון, בתקופה שצה"ל שהה שם. 55 אנשי מג"ב נפלו בלבנון. 51 מתוכם ניספו בשני אסונות צור. ארבעה נהרגו בהיתקלויות עם מהבלים. מג"ב לא השתתף בקרבות, אבל השתלב בפעולות השי־ טור, בסיורים ובמעצרים. במארס '83 הביא 'כותרת ראשית'(גיליון 16) את סיפורו של סגן (מיל') אילן בלום, ששהה בבניין המימשל בצור, וזועזע מהתנהגות אנשי מג"ב. שוטרי מג"ב היכו עצירים
דרך־קבע, אמר בלום. "בהמשך ימי המילואים ראיתי את העצירים עוסקים בעבודות ניקיון בבניין־המימשל: שוטפים כלים, מנקים חדרי־ שירותים, מיסדרונות, וגם את החדרים הפרטיים של חיילי מג"ב. '' מפקד גדוד מג"ב, סיפר בלום, "לא ראה בכלל במעשים שדיווחנו עליהם מעשים המורים. " 77 מנטליות ן— צה"ל נהוג להשוב על אנשי מג"ב כעל ^? הקשוחים שבהיילי־הכיבוש. התדמית הקשוהה היא מקור־גאווה לאנשי מג"ב, הדוא־ גים לטפה אותה; אם כי עדיפה בעיניהם המילה 'תקיפות'. המשפט "אנחנו מבינים את המנטליות של הערבים" חוזר על עצמו שוב ושוב בשי־
הות עם אנשי מג"ב. ''אנהנו נותנים שתי סטירות כשצריך, " אומר רפ"ק (מיל') חאלד חסוו מדליית־אל־כרמל, שפרש ממג"ב לפני עשרה חודשים. חסון, אגב, פרש על רקע של מתן יותר משתי סטירות. היה מפתיע לגלות שהתדמית שמטפחים אנשי מג"ב רווהת בקרב היהודים יותר מאשר בקרב הערבים. צעירים מדהיישה ששוחחתי עימם מכירים היטב את מג"ב, אבל לדיבריהם, ההיילים הסדירים האחרים אינם נחמדים יותר. היילי מג"ב, לדיבריהם, נוטים יותר לדהוף ולקלל, היילי החי"ר ממהרים יותר ללהוץ על ההדק. גם בתיקי אגודת ז'1. 2^ 1ח 7116 5^100 0 'ח\13 (מיסודו של עורך־הדין רג'א שהארה, מסונפת לאירגון המשפטנים הבינלאומי), שעוסקת באיסוף עדויות על עוולות הכיבוש בגדה, התלונות נגד אנשי מג"ב לא בולטות במיוהד מבין יתר התלונות - כנגד צה"ל, המינהל־האזרהי, וברוב המיקרים נגד השב"כ. שלושת אנשי מג"ב שהתעללו בתושבי חלחול אמרו בבית־המשפט שהם משלמים את המהיר על מדיניות הננקטת בגדה מזה שנים. יש אמת באמירתם: אופיו של חיל־המצב בשטהים, יותר משמעיד על אנשי מג"ב מעיד על מי ששלה אותם לשם. מי ששולה את החיילים עם הנתונים הנמוכים ביותר בצה"ל להיות מפזרי הפגנות בגדה, לערוך מעצרים, ולסייר במחנות־ הפליטים, ממילא אינו מאמין בסיסמאות הכי־ בוש־הנאור, ומן־הסתם אף לא האמין בהן כשהגיע מג"ב לראשונה לגדה, ב־, 1967 כשעוד היו מי שלקהו את הסיסמאות הללו ברצינות. אולי היה נוח להגיע עתה למסקנה, שיש לבטל את מג"ב, או לפהות להוציאו מהגדה; לשלוה למשימות השיטור הרגישות את מיטב הנוער, ולא את הבעיתיים ביותר; אפשר אפילו להיסהף, ולההליט שמשמר־הגבול הוא עוד מזימה שנועדה בעצם למנוע מהיילי־השמנת להתלכלך בבוץ השיטור. יש כנראה מי שמשלה את עצמו בכך. "תראה איך הם מתנהגים, תראה את צורת הדיבור, " אומר אחד מבכירי המינהל־ האזרהי. "הסיכוי שהייל נה"ל מתל־אביב יגיד למישהו 'יאללה יאללה' וידחוף אותו, קלוש בהרבה. " צעירי רהיישה הושבים אהרת. ?
'מקור מהימן מספר כי לפני כשנה נתפסו יוהר מעשרה אנשי מג ב בביה־בושה בבית־ג'אלה. בעיקבות הלשנה התגלה כי נהגו לבקר אצל הגברת מטאר בית־הבושת המפורסם ביותר באיזור־