הארץ, 13 יוני 1947 — עצים ופרהים [כתבה]
עצים ופרהים
הצבר הצבר בעל הקוצי* ששמו בפי כל, אינו אזרח ארצנו משגימ רבו* גר הוא בתוכנו. מוצאו מאמתקה. בערבות מאכ י ־ סיקו, בחצי האי יוםקאמאן הוא גדלעל פי רוב יחד עמ בני מינו. מאמתקה נת הצבר והגיע במאה ה־' 16 לאלג'יתה ושאר הופי הים התיכון, ומכאן עבר גם אלינו. הפלחימ מרבימ לגדל אותו כמחיצת גדרומשבת־רוח. שיחי צבר אלה גדלו והתפשטו עד שאין כפתמ בארץ, שמשוכות של צבר אינן מצויות לרוב ב־ קרבת* הר עיבל, ליד שכם. זרוע כולו שיחי הצבר המותקים על צלעותיו. הצבר פורח בחדשים אייתסיון, ובת־ מיז־אב אפשר כבר למצוא את פירותיו. הפרחים צהובים ה* בעלי עלי כותרת צהובי* שמספרם אינו קבוע, והמון אב־ קנים לה* אבקת הפרחים רבה, והדבורים נהנות מאד מאבקה זו. הפרחים שוכנים על גבי השחלה, שבראשיתה היא ירוקה וצנומה, ומעט־מעמ היא נהפכת לצהובה־ אדמדמת, מלאה כחבית, ובראשה מתהוד, שקע. שבו שכן הפרח לפני זמן־מה . הפרי עצמו עסיסי, ומכיל %11 סוכר ו־% 6, 75 חלבונים. גרעינים קשים מצויים בפרי, והם אינם מתעכלים כלל. הצבר' הואיל וצמח מדבר הוא, בנוי בצורה שכזו, שההתאידות תהיה קטנה בו. מטעם זה אין לראות בצבר עלי* אמנם בגזע הצעיר הירוק והרך עולים עלים קטנים ובשריים. אך הללו נושרים עד מה-
רה, ובמקומם נשאתם רק 3 קוצים הגדלים ומתארכים. חוץ מזה ישנם קוצים זעירים, המפוזרים לרוב בעיקר בפרי. קו־ צים אלה, בגעת בהם בעל חי או אדם, מיד הם גתקעים בגופו, אוי ואבוי למי , שלוצים אלה נתקעו בפיו ובלשונו, הרכים והעדינים. לעת הבשלת הפירות יש ולוצים זעירים אלה נישאימ ממש באייר. קוצים אלה הם שגרמו לא מעס למחלות עינים בין הערבים שבכפרים. הצבר, כאמור, הוא חסר־עלי* הקוצים שעליו אינם כלל עלים ואף לא ממלאי־ מקום לעלים. תפקידם רק להגן על הצמח כשן בעלי חיים. אמנם דמות עלים רחבים לצמח, אך אלה פרקים ה* פרקי הגזע. מפעם לפעם עולים עוד ועוד פרקים ואלה שלמטה הופכים מעט מעם את צורתם ונעשים עגולים ממש כגזע רגיל. טרפים רהבים אלה ירוקים ה* כי בהם נמצאים גרגת היורק של העלה והמ ממלאים הפקידי עלים. בעלים אלה נאגתמ מימ לרוב, והגודע טרף צעיר, יווכח לדעת עד כמה עםיםי הוא הצבר. משום כך להוטים אחריו בעלי חיים אוכלי צמחי* הגמל, אנית המדבר, אינו חושש לאכול את הצבר על קוציו. לא כן הבקר. בשבילם כוםחים את הקוצים ומגישים את הטרפים גזותמ ומתובלימ בטובין. בזמן האחרון הצליחו לגדל צבר נטול קוצי* צבר זה הוא מפפוא טוב לבהמה, אבל אין להרבות בו כי הוא גודמ לשלשול בהיותו נאכל בכמויות גדולות.
הצבר מתרבה במהירות מפתיעה. די לתקוע באדמה פלח של טיף בימות הגשמים, ומיד הוא שולח שרשים למטה ועלים למעלה, ותוך תקופה קצרה מתפשט הצבר מאד וסופו שהוא כובש שטחימ רבי* באוסטראליה גתרבה הצבר במדד. כל כך מבהילה, שנהפך למכת מדינה' והשלטונות נאלצו לאחוז באמצעים נגדו, כת לבער אותו. הצמח היבש עשיר במיבימ מבוכימ, המהמם ממש . דשת של שעס סבוכה. מחומר זה עושים כובעים טרופיים ונעלי בית, מינים רבי* של צבר מצויים בעולפ מהם שפירחד&ן אונפי^. מגולים גם מי; צנר . סמנוגי, #*$^08₪^*1 %י