דבר, 3 פברואר 1958 — בן־ציון כץ איננו [כתבה]
בן־ציון כץ איננו
זקן העתונאים בארץ, בנציון כץ, נפטר אמש בתלאביב. סופר ועתונאי ער ולוחם. השמיע דברו בעתונות עד יומו האחרון. -עד השבת האחרונה ממש. לפני כשנתיים זכה בפרס-םוקולוב בתל־אביב. בן 83 במותו. _הנית־זג_^־בת_^_בן.. . -. ? . :>: _"-. •••? _^. -
נולד ב־1_*75 בעיירה דויג שבליטא. למד בבית אביו_^ שהיה רב בעיירה זו, וסיים את הש''ס כשהגיע למצוות. בגיל 17 התחיל לפרסם מאמרים ב"הצפירה, "בהם התריע נגד החופרות היתרות של הפוסקים _האחרונים בשאלות _יאיסור והיתר. "כבן , 19 התחיל _לסכפ ולבסס את השקפותיו בספר. ספרו הראשון היה — "מזקנים אתבונן, "בו כנס את מאמריו שהופיעו _בעתונים שונים. שנה לאחר מכן, בתרג'יה, פרסם כץ ספר שני , , —אור נגה על שמי התלמוד. "ספריו אלה עוררו עליו בקורת חריפה, והפנו אליו תשומת לב החוקרים. הוא הוזמן _לפטרבורג לעבודה _תלמודית־מדעית ע"י הברון דוד גינצבורג, ולפי הצעתו של פרופ' חטלסון, נתקבל לאוניברסיטה הפטרבורגית. זמן קצר לאחר מכי יצא לאור ספרו — לקורות היהודים ברוסיה, פולין וליטא, בו הראה על אוצרות ההיסטוריה הגנוזים בפפ־ רי שאלות ותשובות של הרבנים. ספ־ רו זה זכה לפרס ע"ש צייטלין. בשנת 1903 עזב בן ציון כץ את שטח המחקר ופנה שוב לעתונאות. היה מיסדו ועורכו של העתון היומי "הזמן, "ועל דפיו נלחם לשווי זכויות היהודים. בשנת 1914 הגיע כץ לבי־ קור בא"י , כדי לברר אפשרות להוצאת עתון יומי בלתי תלוי בארץ. כשחזר לוילנא המשיך עוד זמן קצר בהוצאת "הזמן. ''בשנת 1920 הצליח לצאת מרוסיה כנתין ליטאי, וכשהגיע לקובנה נתמנה ע"י הממשלה הליטאית לחבר משלחת השלום הליטאית לשם כריתת ברית שלום עם רוסיה. זמ
קצר שהה בקובנה, ויצא משם לברלין. שם עבד יחד עמ טשרניחובסקי בעריכת . התקופה" שיצאה בהוצאת שטיבל וכן השתתף בקביעות בעתונות היתר דית באמריקה. לארץ עלה בשנת . 1931פה המשיך בעבודתו העתונאית ב"הארץ"' ואח"כ ב"הבוקר, ''שהיה ממייסדיו. בן ציון כץ היד, כל ימיו עתונאי ער ותוסס, הלוחם לאמת שבלבו, ליושר ולצדק בלא משוא פנים. כשיצא ממערכת "הבוקר־ יסד את "חדשות, "עתה בלתי תלוי , ובו לחם לטיהור האוירה הציבורית, ואח"כ שונה שמו של _עתון זה ל"הזםך, שהתקיים בטשד כמה שנים.