דבר, 16 ינואר 1952 — Page 6
3_*ד3 6_^_תי 0נ_5ר _לינהגות וא_. 3_, 3_. _י [_. סויוי תייא3י3 מ 1 ד ע נד. לפי סידור חדש להבא — כל מועמד לקבלת _רשיוךנהיגה לא יוכל לעמוד לבחינה מעשית בנהיגה אלא לאחר שיעמוד בבחינה _תיא2_דטית. בכדי לאפשר לנבחנים לרכוש ידיעות תיאורטיות בנהיגה, פותח ארגון בתי ספר לנהגות, סניף תל־אביב (כולל רמת־גן, פתת־תקוה ורחובות) קורס ללימוד _תיאורטי במכניקה של מכוניות, חוקי תנועה ושאר הידיעות הנדרשות ממועמדים לקבלת רעזען־נהיגה. על המעונינים להשתתף בקור_5 זח _להרשמ מיד בבית הספר _לנהיגה שבו הם מקבלים את השעורים המעשיים ב:היו;ה. ועד הא ר ג ו ן
הופיעה חוברת ב' (קמ(; 15. 1. 52 13 , 3 ר נו דו-שבועון למדיניות, עניני הברח ובקורת התוכן: בשער / זכותה של המגבית המאוחדת?הפילוג העדתי / אברהם שרון!רשויות מתחרות במדינתנו / ס. היכנברגו תיקון מידותינו —5 אפשרי ומחייב / א. שבטם!?מקומו של איש הרוח / ש. יושםט< ועוד מאמרים ולשי" מות מאת: אלי _קמינקא, ח. ל,. ישלאל רוזן, רבקה _כצנלסון, ש. ז. כהנא וכן המרורים הקבו - עים. המחיר 130 פרופה. להשיג בכל קיוסק.
עירית לוד ? הכרזת מ' 3/52 עירית לוד מכריזה בזה על קבלת הצעות _בהשלמת בנץ _למטורדי _הוגיריה פרטים טכניים אפשר להשיג במשרד מהנדס עירית לוד בשעות 12. 00 — 10. 00 לפנה"צ תמורת תשלום של3—. ל. " את ההצעות יש לשים במעטפות סגורות בתיבת ־הצעות שבמשרד מזכיר העיר עד יום 25. 1. 52 שעה 12. 00 בצהרים. על המעטפות יש לציין: . השלמת י:נין למשרדי העיריה. " להצעה יש לצרף 10 אחוזים מערך ההצעה במזומן או בערבות ב. ;קאית לתקופה על חודש ימים. אין העיריה מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או איזו הצער. שהיא. פסח לב — ר"ש העידיזו ; לוד, ט''ו טבת תעי"ב. 13. 1. 52,
המחלקח _לשירותי־עזר המכון להדרגח תזונתית _י _^ המםחי וחתעשיח משללי ר_^ינ_^יוהתלבות _יי 081!01*31 13117113 1111113 131!3!? 01_^ בחודש םבלואר ייפתחו בתל־אגיב ובחיפה קורסים להכשרת מורות להוראת התזונה ותורת הבית. הקולם יימשך 5 חדשים. לקולם תתקבלנה מועמדות בעלות השכלה תיכונית. זכות בכולה תינתן למועמדות בעלות השכלה ונסיון בחינוך מקצועי. על המעונינות לפנות מיד בכתב למדול להולאת התזונה, אגף החינוך, בנץ דויד, ידושלים, או למכון להדרכה תזונתית, רח' שלמר. המלך , 23ירושלים.
הכלים הארגוניים
. המועצות לקואופרציה _צרכניר* בעילם והמחלקה למושבות _מו הזרועות הארגוניות של גלית ה6_ל־ קוח המטפלות בכל ענפי הפעולה תוך ?שד הדוק ומגע מתמיד עם הנהלת הברית. יגל-אביב והסביבה _*ל אף הקשיים גילתה התנועה כבאביב כוחות הסתגלות מופלאים לעמידה בתקופה הקשה ואף להתבצר ולהתרחב התרחבות ענפה. פעולות הא־ גודוז!הסתעפו, ההון העצמי גדל וה־ 8אזנים נסתיימו אף הם בצורה המניחה *ת הדעת.
בשנת 1950 נוספו 11 סניפים חדשים _*לה: ה"כל־בו" והצרבניה ברחוב 8ריקמן;בשיכון העולים בגבעת רגב'ם_;ביד־אליהו ג' ן בשיכון הקצי־ ; נים!ביד־המעביל * בכפר _סלמל. ז 3 סניפים בו־מת־גן _* כל־בו בשכונת בר _יופופ. בשנת 1951 התפתחה הרשת עוד יותר. בראשית השנה . נחנכו האגו־ ו_^ " וילהבאות: בבת־ים, בשיכון הפועלים! 1ל אימת ריס 1 _ביד־המעביי ו של ; זובלי קופ''ח בשיכונם ברח' הר־בבזו 9ל עובדי העיריה בשיכונם "מגורים" . _>בל-בו" של אגודת "מעונות* ברחי בך יהודה;של המורים. ב־25 אגודות, הדעות נקלטו _כ־15000 נפש ובגינן תיידן עלה כ־175, 000 ל''י. "המשכיר לצרכן" ביפו _ובתל־אביב מתפתח. הונו העצמי מגיע ל־50, 000 ל"י , חלק כחלק "המשכיר המרכזי" וה־ אגודות בתל־אביב. ביפו נסתחה מחלקה לרהיטי "לכל. "כן נרכש מחסן טויווח ברחוב אלנכי פינת מונטיפיירי ונפתה "המשכיר לצלבף' בתל־אביב. הוכנו התבניות להקמת "המשכיל לצרכן" בתל־אביב על _מגלש בככר דיזנ־ 1_זף ונסתיים המו"מ עם המוסדות לה־ י י - י_&גת הכספים להכליל. וג חיטי!והפנים?
2_שנת 1951 מאורגנים בתנועה הצרכנית 25 אחתים מתושבי _חי&ה, היינו כאלמנים אלף נטש. מספר הסניפים של התנועה הצרכנית בחיפה מגיע לחמי־ שיט — בחיפה העיר שלושים ובקריה חייט וקרית מוצקין עשרים. התנועה הצרכנית מקיימת 12 אטליזים ר12 מהלקוח לירק ולפרי. הפדיון של א:;ודות הצלינימ כהיפה, קרית חיים וקרית מו_5קין מתקרב כבר למאתיים אלף ל"י - '*? לחודש. מספר העובדים עולה על שלוש מאות. ההון העצמי עולה על רבע הגיליון ל"י. התפתחות רבת אפקים לסחר הקמער 1י של הצרכנות השיתופית ניתנה עם פתיחת . המשכיר לצרכן* בחיפה בבנין מיוחד של מוסדות ההסתדרות". המשכיר לצרבף בחיפה משותף ל"המשביר המר>3י* ול"צלכן* עם עוד אגודות צל־1 טי0 געיר. עתה עומדים להרחיב את
•המשכיר לצרכן* על־ידי אגף נוסף לבנין הקיים. ירושלים גם השנה היתה שנה של התפתחות רבת ממדים לצרכנות השיתופית בירושלים והסביבה. עם הקמת הישובים בפרוזדור ירושלים בשנת 1950 וגט בשנת 1951 נרתמה התנועה הצרכנית בירושלים בעול הספקה לישובים אלה ופתחה בהן צרכניות. פתיחת, הצרכניות חלד. עם עליו! המתישבים על הקרקע. עד היום נפתחו למעלה משלושים צרכניות. בד בבד עט התפתחות הקואופרציה בפרוזדור הוקדשו מאמצים מרובים לפיתוח _הקואופרציה בתוך ירושלים. המחלקה למושבות פעולתה של המחלקה למושבות היא בשלושה שטחים אשר להם נקודות מגע משותפות — במושבות הוותיקות _> בכפרים ובערים נטושות!במושבי־ עולים. היקפה של האגודה במושבה גדל ע"י צירוף חברים ולקוחות חדשים והורחבו גבולותיה ע"י תוספת סניפים בשיכו - נים הקרובים והרחוקים שהוקמו במוש - בה ובסביבה. מספר הסניפים והמחלקות באגודות במושבות הוא 167 לעומת 129 בשנת
— 1949 הגידול _. _28_% נוספו מחלקות להלבשה ולהנעלה במושבות הגדולות. עתה עומדים להרחיב פעולה זו אשר תקיף מושבות נו־ ספות. 9יתוח רב ושיפור ניכר חלו במחלקות החקלאיות שהקיפו את תצרכתו המלאה של היצרן החקלאי הקשור לא - גודה (ע"י הספקת מזון לבעלי־חי, זב־ לים, זרעים' המרים לתיקונים במבגיפ החקלאיים, ציוד קטן וכוי. (עשינו גם לשיווק תוצרתו ע"י היצרנית שליד האגודה. היצרנית במושבה היתה לגורם רציני בענף הלול. חלק מהאגודות ריכזו גם חלב שתיה לצרכי החברים: עם הנהגת שיטת שיווק הירקות ע"י תחנות הריכוז (דוגמת התחנות בענף הלול) תהיה היצרנית במושבה גורם רציני גם בשטח זה. היא תקל הרבה על הספקת הירקות לחברי האגורה שאינם חקלאים. לתכלית זו מקימים ברוב המושבות מחסנים מיוחדים. ליד _3ל מחסן מספוא קיימת מהלקה לחלוקת המרי חקלאות שונים המשמשת עזר רב לחקלאי המאורגן, אם כי טרם פתרה את בעית תצרכתו המלאה. המפעל למשקי־עזר גדל- במידה ניכ-
רת. _'לאויל. לציון מחלקת המספוא של "שילוב" שדאגו;להקל על. סבלו של בעל הלול בחדשים הקשים של חיסר אספקה.
ארגוני הקניות
. שייוג' למען ייעול השירות לוזברי אגורות הצרכנים במושבה הוקמה ע"י "שילוב* י . ??^_י מיותרת לה5פק?1חקלאית. האיגבנפר החי של חברי אגודות הצר־ כנים הקשורות ל"שילוב" מסתכם כיום 453. 000-1 מטילות 2700 בהמות עבי־ ; דה (מוסים והמורים) , • 2515 פרות 250 < מבכירות1644., עגלות4853, עזים. כמות ההספקה 18000 — טונות. . שילוב* מרכז את ההספקה למשק ההי לחברי אגודות הצרכנים במושבות ובמושבי העולים.. המשכיל המרכזי* דואג להספקה תקינה ופעולתו בשטח זה ראויה לציון םיוהד. . יחדיו* תל-אביג יש לציין לשבח את העובדה שאגודות הצרכנים גילו יזמה ויכולת בקידום המחלקות שלהן לירק ולפרי. הדבר נעשה בעידודה ובעזרתה של . יה־ דיו. * אגודת . יחדיו. *תל־אביב השקיעה ג&פים וגם מאמצים מרובים בקידום _העגינים של המוסדות המשותפים *?שר הוקמו עם . המשכיר המרכזי* . —המשכיר לצרכן., "לחמנו* ובית האריזה.. יחדיו* תל־אביב היתה לגורם השוכ כחיי אגודות הצרכנים כתל־ אביב והסביבה ועשתה רבות לביסוסן הכלכלי ולההשת קצב התמזגותן לא־ גורת צרכנים אתת, גדולה וחוקה אשר תהית מסוגלת לקיים רבים מהתפקידים א3'ל . יחדיו* נאלצה למלא בשל הפי־ צול האלע* הרב בתנועה הציכנית _בתל־אביג. . יחדיו* חיפה . יחדיו* היפה התרכזה אב1ם בשנה האחרונה בעיקר בשטחי הפעולות הקודמות, אך בתהומי פעולתה נכללוי
גנו שטחים חדשים.. יחדיו' ריכזה קניית ירקות לאגודות העירוניות הותיקות ולאגורות בישובי העולים, בכפלי־ עבודה ובמעבדות. עבודה לבה וקשה הושקעה במפעל מלביש ערומים שבוצע יחד עם . המשביר המרכזי. *עם גמר הפעולה הזאת הוקמו על-ידי " יחדיו* מרכזי מכירה קבועים למיצרכימ אלה בנקודות שונות כגון קרית שמונה, ראש פנה, בצת ועכו. _שיווק תוצרת חקלאית'. בשנת המאזן ריכזה . יחדיו* חיפה את שווק התוצרת ל*תנובה* ע*י האגורות במושבי העולים. היא מטפלת במשקי עזר לפי הסכם עם המרכז החקלאי. הוקם סניף בעפולה וכן בקרית שמונה המבצעים סידור ההשקאה, החריש, ה_6>־ פקת בלי עבודה, הספקה ללול ומתנהל גם משא ומתן לשווק התוצרת במקומות אלה. . יחדיו* ידושליפ . יחדיו* ירושלים הוקמה בשנת 1946 ע"י 6 אגודות צרכנים בעיר. ההון העצמי שלה הגיע אז ל־2300 ל*י, פעולתה הראשונה של . יחדיו* היתה פתיחת חנות טכסטיל ומכשירי כתיבת ברחלב שמואל הנגיד. בשנת 1947 נפתח "המשביר לצרכן* ברחוב יפו. עתה עברה לרשות . המשביר לצרכן* חנות מרכזית בציר. בעית המ_3קת הלחם לחברי אגודות הצרכנים בירושלים ובעיקר להתישבות החדשה בפרוזדור, הביאה את מוסדית התנועה הצרכנית להכרה בצורך דחיף להקמת מאפיה שתבטיח הספקתו של מיצרך חיוני זה לחברים בזמן ובסדר, תוך הקפדה על טיב ומחיר. נפתחו תחנות אספקת למשק הזעיר וגם אטליזים.
ו. _^דה לועידה _^
(המשך מעמוד _הראשוז) _?3_ית התור למלות כל המאמצים. וההשקעות עדיין קיימים ליקויים בעבודתנו היומיומית ובעיקר בעני1י התור. כשחיפשגו אחרי פתרון לבעיה כאובה זו, מצאנו את שיטת . השירות העצמי. "לפני _, קולוש שנים בערך ניגשנו במלוא הת־ נוסה להקמת המחסנים ל"שירות עצמי" ג..... ־'עת, אולם לאהד שהוקמו בכמה נקודות עירוניות, ופעולתם הוכתרה 8הצלהה—, נאלצנו להפסיק את צעדינו ואף להחזיר את המחסנים שהוקמו _*נורד. הישג?, -של מחסני מכירה רגי-*-יפ. לכך גימו נסיבות הזמן ותנאי ממסחר כיום, ההגבלות המחמירות _ודולכות בכמויות האספקה, בחמרי רי/ז וכוי. ; אנו פועלים כמיטב היכולת להקלת 1*ור באגודות ע*י הסדרים פנימיים _^ינים, אולם למרות ההישגים שהשגנו *6 ושם, עדיין רבים הקשיים.
7>!ה הרווחיט גימיט האחרונים הגשנו תזכיר לשר המסחר והתעשיר. וגו תבענו שינויים _*נםתח הרוח בסהר הקמעוני של מזונות. מכבר מקיימות אגודותינו ואת הפעולה העסקית תוך הפסדים, אך _ימנענו מל־ עורר את דבר העלאת מכסות הרווחים ועשינו מאמצים פנימיים _טאכסימליים, נדי לאזן את התקציג. אין ספק שעמ־ דתנו זו הביאח תועלת ואף ריווז ממשי לכלכלת הארז, פי בכך עיכבנו גידי גורמיו; י' להשיג או: מבוקשם. אי_^מ ־ , עם ההעלאה המת־ 9דר -יצאה, ובעיקר בס־ *י הניט'1 באי-וי"
80?_6 מכלל ההוצאה, שאץ אנו יכולים עוד להתמיד במצב, העלול לגרום לזעזועים והפרת _שיווי־המשקל המסחרי במוסדותינו. והדי כל זעזוע משקי ברשת שלנו הריהו זעזוע למשק ההסתד - רותי בכלל. נקטנו צעדים נמרצים להנהגת קימוצים בסעיפי ההוצאה השונים באגודות, לא אחת אף במחיר פגיעה בשירות לקונים. זה עתה סיכמה הועדה המיר חדת שמונתה עיי השר למסחר ותעשיה, שיש לקבוע את מתח הרווחים בגבולות של . 20 0 /0לאחר שיובררו פרטים נוספים תיקבענה מכסות הריוח לסוגים שונים של מיצרכיט. כשהסוכנות היהודית הטילה עלינו את ארגון אגודות הצרכנים בישובי־ עולים, _כםרי־עבודה ומעבדות, היה ברור מראש שפעולה זו אין בצדה כל
סיכוי לרווחים, אלא רק להפסדים. אולם לא שיערנו שכל נטל ההוצאה הקשורה באספקה לישובי־העולים החדשים — ובעיקר הוצאות ההובלה הגבר הות לישובים המרוחקים — יחול עלינו בלבד. פנינו בענין זח אל המפקח על המחירים, אולם טרם נענינו וטרם נמ־ צאה הצורה הנאותה לכיסוי ההפסדים הנגרמים לנו מסיבות אוביקטיביות גרידא, הפסדים אשר מן הדין שלא יחולו על תנועתנו. דרשנו מהממשלה שתתקן מיד את מדיניותה לגבי הוצאות י ההובלה לישובי־העולים המרוחקים ממרכזי ההש1רח והדגשנו שפל השהיה ; במילוי תביעתנו זו עלולה למתות זגה הקו עד לירי משבר וחוסר מוצא. הבאנו לפני השלטונות הצעות מעשיות בענין זה. אך עדיין לא זכינו למענח חיובי ואנו מוסיפים לטפל בו עד לפתרון. י שפן
המפעלים הכלכלים
"המשביר לצרכן* • על מנת לספק לציבור הפועלים ובראש וראשונה לחברים המאורגנים בתנועה הצרכנית צרכי טכסטיל וגלנ־ טריה, מכשירי כתיבה וצרכי חשמל, כלי בית ומטבח וכל שאר המוצרים שמשפחת הפועל זקוקה להם ואשר אין בידי אגודת צרכנית כל אפשרות לספקם — הוקם "המשביר לצרכן. "בארץ הוקמו לראשונה מחסני "המשביר לצרכן" לאספקת נעלים. עד עתה נוסדו ואושרו כאגורות שתופיות עיבעת מפעלים של "המשביר לצרכן" — בירושלים, בתל־אביב—יפו, בחיפה, בבאר־שבע, בנתניה בחדרה ובמגדל־ גד. לפי החלטתם של מוסדות התנועה הצרכנית עומדים לקוט בקרוב מפעלים נוספים בערים ובמושבות הגדולות. "המשביר לצרכן" בנוי על יסוד של שותפות בין "המשכיר המרכזי" ואגודות הצרכנים. הוא מספק תצרוכת ציבור הפועלים. הנחה מיוחדת ניתנת לחברי אגורות הצרכנים. _עוסקים עתה בפיתוחו על מנת שירחיב מסגרתו ויקיף את כל התצרוכת לכל אדם עובד בארץ. המפעל "לחמנו" משותף כיום "למשכיר המרכזי" ול"יחדיו'י תל-אביב. בא־ חד ליוני 1950 הונחה אבן הפינה לבנין רב־מידות למפעלי "לחמנו" על מגרש בן 7 דונמים באזור התעשיר החדש בתל־אביב. שטח הבנין הוא 3000 מ"מ ובו ישוכנו לפי שעה חמ-\ שה מפעלים . - / א) מאפיה גדולה, מודרנית ואוטו - מטית בכוח תפוקה של 30 אלף כגרות להם מסוגים שונים במעל"ע. זוהי המ - אפיה המשוכללת ביותר בארץ. ב) בית חרושת לאטריות, מקרונים ופתיתיט, כולו אוטומטי , בתפוקה שי י 150 טון לחודש. .
ג) בית חרושת לביסקויטים, בשי־ ן טת תנור־סרט, בכוח תפוקה של 60 טון לחודש|. ד) מחלקה מיוחדת לאפיה זעירה עם ו?נור חשמלי ללחמניות, צנימים, עיניות וכוי. ה) מחלקה לממתקים קלים, וופלים וכוי אשר תתרחב בעתיד לביח"ל לשוקולד, חלבה, וסוגי ממתקים שונים. לכל המפעלים הנ"ל נרכשו המכונות והציוד והוחל בזקיפתם בבית, החרושת. בר בבר עם הקמת המפעל הגדול המשיכה בעבודתה המאפיה הקטנה — השכורה — ועקב הדרישה ולחץ האגודות לתוספת לחם התקשרנו זמנית עם מאפיה נוספת, כן החילונו לפתה את המחלקות לעוגות, ממתקים, וופלים, לחמניות וכוי. הפדיון של "לחמנו* תל־אביב הגיע בחדשי ינואר—אוקטובר 1951ל־92'700 ל"י לעומת 69, 200 ל"י באותם החדשים בשנת . 1950גט המאפיה במג־ דל־גד, המשותפת ל"לחמנו" תל־אביב ו"שילוב, "התרחבה והגיעה לפדיון של! 38, 300 ל"י בחדשי ינואר—אוקטובר 1951 לעומת 12, 500 ל"י באותם הח־ דשים בשנת . 1950 חגרה לגידול מפפוא של אגודות הצרכנים במושבות ו"שי־ לוב/' תוך שיתוף פעולה עם המדור למשק הזעיר שליד המרכז החקלאי מטרת החברה — עיבוד שטחי בעל ושלחין!הון ההברה 30. 000 — ל"י ז הנהלת החברה מורכבת מב"כ אגודות _הצרכנים המעונינות ומנציגי "שילוב. " בחברה משתתפות 21 אגודות. ההשתתפות בהון המניות — בהתאם למספר המטילות, לפי חשבון של 60 פרוטה לכל מטילה. מם&ר המטילות ב־21 האגודות הללו היה 230, 000 — בערך.
_האגודות לסוגיהן
האגודות במושבות יש להרים על נס את, תרומתה של אגודת הצרכנים לקליטת העלית ע"י הכוונת העולים שבאו למושבת לרשת הקואופרציה הצרכנית וע"י טיפול במעברות ודאגה לאספקתם הסדירה, הכרוכה בקשיים מיוחדים וחינוך שוכניהם לרעיון הקואופרטיבי. הלק _מאגודות הצרכניים אימץ מושבי־ עולים בסביבתן לתקופת שנה או שנ־ תיים. אף על פי שאגודת הצרכנים במושבה מקיימת משק מגוון, היא נאלצת להא־ בק קשה על איזון תקציבה. חמור יר תר מצבן של האגודות המתקיימות או ור_?על ענף המכולת. האגודות במושבי עובדים הבירורים על מעמדה ודרכי פעול־ תה של המחלקה למושבי עובדים המ־ שותפת לברית הפיקוח החקלאית והצרכנית, למרכז החקלאי, תנועת המושבים והמשביר המרכזי נסתיימו אמנם לה־ לכה, אך לידי שלב מעשי לא הגיעו גם השנה. מן ההכרח שיושם קץ למצב זה ויוב־ טח ליכודה המלא של תנועת הצרכנות השיתופית כולה על ידי הפעלת המחלקה לא דיחוי נוסף. אם אמנם הברית לא טיפלה במושבי _העוגדיט, הרי הושקעה עבודה רבה במושכיפ רבים. תשומת לב מיוהדת הוקדשה למושבי העולים אשר הברית טיפלה בהם מראשיו!עליתם על הקר־ קע וליותה פעולתם בכל שלבי _התפת־ !1ותט.
בערי עוליפ חמש האגודות שהוקמו על־ידי מיס־ דות התנועה הצרכנית בערים — באר־ שבע, בית־שאן, מגדל־אשקלון, עבי , רמלה ולוד על סניפיהן — הן פרק בפני עצמו במסגרת התנועה. אגורות אלו משמשות הוכחה נוספת, כי העילה החדש כתושב הותיק רואה בצרכנות השיתופית את דרך _האספקה הטובה לו ולביתו. במושבי עוליפ אגודת הצרכנים היתה המוסד ההסתדרותי, ולמעשה המוסד הציבורי הראשון, אשר ליווה את העולים החדשים מרא־ שית צעדיהם, מהיום הראשון לעליתם על הקרקע. מגמתם של המתישבים במושבי העולים לפתה משק חקלאי . שיוכלו להתפרנס עליו, אולם מרובים הלבטים והקשיים. חשיבות מרובת _לג־ בי קיומם של המתישבים — אגודת צר־ כנים יעילה אשר תעמוד בכל מושב עולים על משמר עניני החברים ותש־ קוד על הספקה טובה למען החברים ולמשק ביתם. במעברות תנועת הצרכנים המאורגנת לכל שלו־ חותיה מלווה את העולים במעברות ובמושבי העולים בארגון האספקה להם והיא משקיעה סכומים ניכרים בציוד הצרכניות במקומות אלה ובהוצאות אח־ רות. התנאים המיוחדים במעברות מע־ מידים את התנועה הצרכנית השיתר פית לפני קשיים מרובים.
אגודת הצרפניפ השיתופית ליופ 1 באוקטובר 1951 עט _, :! _3 ט . ט ט "" ספך י־ 1_£ 15 _^ 01 הפדיון(ו בינואר -לי ''י -יוני פש1ת 950|_195, |* _- _£§*-3| ( ( _*ו (1 אגודות _בעריט ובשכונות עירוניות (2 2, 117, 633 2-959. 346 770 139, 000 215 39 אגודות במושבות 2034, 532 2, 614, 623 550 126, 000 275 41 י (3 אגודות במושבי־העובדים (4 2, 500, 000 3, 100, 000 400 40, 000 150 85 אגודות בישובי-העולים (5 862, 087 2, 271, 344 555 103, 000 265 174 מפעלי . יחדיו" ו"שילוב" (6 1*557, 166 2, 372, 958 80. — 15 4 מפעלי "המשביר לצרכן* (7 322, 187 549, 022 105 — 9 7 בית־האריזה, תל־אביב (8 57, 667 62, 707 30 — 1 1 "המניב" (אגודה שיתופית לגדולי מספוא וירקות) (9 — — 1 — 1 1 מאפיות שיתופיות (10 107, 352 156, 363 90 — 7 7 "המשביר לעולה* — — — — — — _סך־הכל 9, 558, 624 14, 086, 363 2581 408, 000 93£ 359
11
הקואופרציה הצרכנית התחילה פו־ עלת בישובי העולים באפריל 1949 ובמעבדות באמצע . 1950באפיה נשאה עבודה זו חותם של יזמה התישבותית חלוצית, כי היא דרשה אשקעות הון ומאמצים מרובים בהקמת _נקודות־הם־ פקה בפינות הארץ המרוחקות, באשר המקומות הקרובים למרכזי הישוב ניתנו לסקטור הפרטי. הקואופרציה הצרכנית לא נרתעה מללכת לישובי ספר, משום שלעיניה לא היה חשבון הריוח. ואכן 176 ישובי העולים והמעברות (עם 80, 000 נפש " ומעלה) הפזורים לאורך כל הארץ מקרית שמונה (חלסה) בצפון ועד תל־ירוחם ואילת בנגב, הם למעשה קווי הגבולות של מדינת ישראל. ודווקא ליהוק ופיזור אלד, העמידו אותנו לפני בעיות מימין ואספקה חמורות. היה עלינו להכין את הדפר סים לחיים קואופרטיביים בין העולים, להשקיע אמצעים בהכשרת בנינים לצרכניות או בבנין צרכניות חדשות ן הוטל עלינו לספק לחם גם כשהוצאות ההובלה עולות על הריוח, ולעתים אף על מתיר הלחם כולו ו להוביל קרח ממרחקים גדולים!לספק מזון לבעלי
חי להתישבות החדשה וגם לסייע בשיווק התוצרת החקלאית ו עם מועצת הפועלות וארגוני אמהות עובדות הש־ תתפנו בארגון שיעורי הדרכה לעולות חדשות בבישול ובהונה. ואחרון־אהרון, ובמפעל "מלביש ערומים" במעברות הפגינה הקואופרציה הצרכנית את כר הה, לא רק כגוף כלכלי בעל היקף 1 ותנועה, אלא ככוח הסתדרותי חינו־ כי. עט ההספקה השתדלנו להקנות לעולים החדשים ערכים חברתיים וכל־ ; |כליים חדשים, כגון שויון צודק בחלר 1 עד עתה נעשתה פעולה ענפה זו על־ידי ארגוני הקניות האזוריים של י _הקואוטויציה הצרכנית בערים ובמוש" [כות, המאוגדים באגודות " יחדיו" ו"שי־ י לוב" והמקבלים את מרבית אספקתם !ממחםני "המשכיר המרכזי. "כשנתרח־ בה רשת הפעולות, והיה צורך להקים מפעלים חדשים, כגון מאפיות אזוריות, בתי חרושת לקרח, חנויות "כל י כו* מקומיות ואזוריות — דבר הדו־ רש פעולות מימון נרחבות וארגון מסועף ומתוכנן — _ראינו שהמסגרת הארגונית הקיימת אין בכוחה לשאת בעול הפעולה המתרחבת והחלטנו להשתית _אולוה על יסודות איתנים יותר.
יפודותהמשביר לעולה' " לתכלית זו הקימונו את "ה מ שב י ר לעול ה, "שיהיה כנוי כדוגמת "המשביר לצרכן. "המפעל החדש יהיה משותף 509£, ל"המשביר המרכזי. "ר50 0 /0 ל"שילוב" ו"יחדיו. "_יקימי שלוש אגודות מחוזיות, כל אחת בשם המש־ ביר לעולת — בצפון, בדרום ובירושלים. באי כוח "דוטשביר המרכזי, * ברית פיקוח ושלוש האגודות המחר זיות יקימו את ההנהלה הארצית לשלר שת המפעלים. הנהלה זו תייצג את המוסד כלפי הממשלה והסוכנות היהודית תשא ; ותתן על פתיחת צרכניות ומפעלים במקומות חדשים ותקבע את התנאים לפתיחתם, גט תדאג לתיאום ולריכוז פעולות המיון והאספקה בין האזורים. כל אגודה מחוזית של "המשביר לער לה* תהיה כפותה להסכמים שייעשו על-ידי ההנהלה הארצית ותפעל על פי התנאים והסידורים שייקבעו על־ידי מוסדות הממשלה והסוכנות _היהוידית. אילם כל אגידה תהיה עצמאית בסד־
רי הזנבות?השוטפים, בארגון צרכי האספקה, בקבלת עוברים, ובכל הפעולות _וןברוכות בעבודתה היומיומית. שאיפתנו היא להכשיר את העולים לחיים צרכניים שיתופיים ולניהול עצמאי של האגודות. לפיכך, אף כי הצרכניות במעברות וישובי העולים תוקמנה על ידי "המשביר לעולה" ותהיינה בזמן הראשון ברשותו ובאה־ ריותו המלאה — נשתדל להכשיר את הקרקע להעברת הבעלות וההנהלה לאנשי המקום, הדבר ייעשה מיד כש־ ייווצרו התנאים לכך, כלומר, כשהישוב יהיה יציב יותר ומסוגל לטפל כבעיות יהארגוניות, החברתיות והציבוריות הבאות לידי ביטוי בעבודתה של הצרכנית בישובי העולים, שאינה מרכז לאספקה בלבד אלא גם מכשיר חינוכי במסגרת פעולות ההסתדרות. מפעולותהמשביר לעולה* " מיגצע "מלביש ערומים* שנעשה על־ידי הקואופרציה הצרכנית, ביזמתה ובעזרתה של שרת העבודה, הוכיח את כושרה הארגוני והחינוכי. במיבצע זה קיבלו 60, 000 נפש ומעלה לבוש ונעל, כלי בית ומטבח בסך של 400, 000 ל''י. עתה מקווה "המשביר לעולה" לארגן את הספקת המיצרכים לפי סידור קבוע ומתמיד. חנויות "כל בו* תוקמנה בישובים הגדולים * בריכוז של מעברות וישובים קטנים תוקמנה חנויות "כל בו" אזוריות שתספקנה את צרכי הסביבה. ישובים מרוהלים יקבלו את צר־ כיהם על ידי "ה מ ש ב י ר לעול ה
נ ע. "שתי מכוניות כאלה כבר הופעלו _ןאחת בצפון ואחת בדרום. ו מאפיות אזוריות תוקמנה להבטהת הלחם לישובים המרוחקים. אחת כבר הוקמה בבית שאן, עןניה מוקמת בבצת, ושלישית תוקם ב_^ןרוב בקרית שמונה, בשותפות עם המועצה והאזורית. מעבדים תכניות בשביל אזר !רים אחרים. קרח יסופק מבתי חרושת אזוריים. ןלעת עתה מובא הקרח במכוניות מהי עדים. עם זאת אנו מציידים את אנשי המעברות במקררים. אספקה לבעלי חי. לרבינ!מן העולים החדשים אין נסיון חקלאי ואין גם האפשרות להכין בעצמם את תערובות המזון הנחוצות לפיתוח משק בעלי החיים. לשם כך מספק "המש־ ביר לעולה" תערובות מוכנות, למא־ כל הבהמה והעוף, ממכוני התערובת של "המשביר המרכזי" בחיפה ובתל־ אביב. כן יספק "המעביר לעולה* י מיצרכים אהריח הדרושים למשק ההק־ !לאי הזעיר, כגון המרי בנין, מכשירי ועבודה, זרעים והמיקלים, רשתות 1 ופר. כל אלה יובאו8 למקום ויחסכו למתישבים הוצאות נסיעה וטלטולים. זו התבנית של "המשביר לעולה. " אנו מאמינים, כי במוסד חדש זה מצאנו את הצורה הארגונית הנאותה ןלעבודה בקרב ישובי העולים — והוא יהיה לברכה לעולים, לממשלה, להסתדרות ולכל הישובים שבטביבותיהם יתרכזו י ת וישובי העולים. צ. בן־שחר
יש ותנועה קונה עולמה בבת אחת. אך יש גם ותנועה אער פעלה רב והישגיה עצומים עלולה להפסיד עולמי. אם לא תדע לעשות את המעשה הנכון במועד הנכון. התנועה הצרכנית השיתופית היתה לתנועת עם בעלת במדים נרחבים. זו תנועה עממית המרכזת במסגרתה המוני חברים, עם רב מכל השכבות, העדות והחוגים. היא צופנת בחובת אפשרויות מרובות, אך לפתחה גם סכנות רציניות. צבור החברים המשרת את התנועה, העושה יום יום את מלאכת הצרכנות השיתופית, מונה כבר כיום כשלושת אלפים איש ואשה. רובם המכריע חדשים מקרוב באו אשר לא ינקו משרשי התנועה. הם נקלטו במסגרת התנועה ועושים מלאכתם במסירות ואחריות, אך אין ספק שהמטען הרוחני אשר באמתחר. ם אינו מספיק ולא יעמוד בעתות משבר. והרי הצרכניה היתה מכבר למקדש. מעט, לבית היוצר את נשמת האומה, לאחד הכלים החשובים המשפיע על עיצוב דמותו וקלסתר פניו של העם היושב בציון. והתנועה הצרכנית מוסיפה לקלוט עובדים חדשים. הנוכל לאורך ימים להחזיק מעמד תוך כדי הרהבה מתמדת של המסגרת, אפ ל _י א נעשה מיד לבדק הבית מבפנים, לביצור היסודות ל אי־אפשר להסתפק לגבי מחנה רב כזה של עובדים ביום עיון, הרצאה וחוברת. וציבור חברי אגודות הצרכנים באלף התאים שלהן, אשר העלית משתקפת בהט על כל שלל צבעי הקשת שלה — המותר לנו לחמשיר בעבודתנו היומ-
יומית ולא לדאוג להעמקת הכרתם הקואופרטיבית י המותר לנו לאורך ימים להמשיך בפעולות ההרחבה, מבלי לחשוש לערעור היסודות? דומה שאין לדחות עוד את הדבר. הועידה הארצית הט"ו צריכה לשמש ועידת מפנה בחייה של התנועה הצרכנית בשטח הידע הקואופרטיבי. אנשי התנועה הצרכנית בכל ארצות תבל י הבינו זאת. גם אנו מעריכים זאת. לנו קשה ביצוע הדבר. אך לא נוכל להת - חמק. איש לא יעשה מלאכה זו למעניו. עלינו לתבוע כאת המדינה, ההסתדרות והרשויות המקומיות. באנגליה מקיימות כל העיריות קורסים מיוחדים על חשבונן, להכשרת עובדים לתנועה הצרכנית. מדוע לא ייעשה הדבר גם אצלנוו הצרכנות השיתופית תורה היא. התנועה הצרכנית תוכל לקיים תפקידיה רק אם תהיה -יישאת על כתפי אנשים המכירים בחשיבותה, החדורים רעיונות של שיתופיות, המתנשאים לרמה של השקפת עולם קואופרטיבית. עלינו לספח את הידע הקואופרטיבי בקרב ציבור עובדי התנועה, בין החברים ובכל צבור הפועלים. עלינו להקים את המדרשה לצרכנות שיתופית, שתשמעו מרכז למחשבה קואופרטיבית, להשכלה. לחינוך, להכשרת עובדים ולהפצת דברה?, _לל התנועה. הגיעה השעה ואין לדחות עוד את ביצוע הדבר. התנועה הצרכנית תתנכר ליעודה ותמעט דמותה אט לא תקים עתה את המרכז לתרבות ולידע הקואופרטיבי. א. ליפשיץ
ס3 1ץ נו?ה . _
הקמת משק לאומי מוסדר שיבטיח בתקופת מחסור סיפוק הצרכים היסודיים להמונים נתקלת במכשולים מדר בים,. טבעי הדבר, כי הגורמים הממ־ שלתיים — בלכתם לפי קו ההתנגדות הקטנה ביותר — מסתמכים במדיניותם הכלכלית, שמטרתה חלוקה צודקת של המזונות, בעיקר על פעולת מנגנון הפיקוח המשטרתי. נושאי השלטון הממלכתי , — אמונתם בכוח האמצעים השלטוניים בלתי מוגבלת. בטחינם שאפשר בכוח הכפיה הממלכתי לפתור את מרבית השאלות הכלכליות הוליד גם אצלנו פיקוח מקיף על החיים הבל־ כליים כדרך המלך ליצירת סכרים בפני ניצול ההמונים על־ידי הםפסרות לצו־ רותיה. אך כבכל ארצות העולם, שנ־ אלצו לעבור מהמשק ההפשי למשק מוסדר, הגיעו גם בארצנו האחראים אחרי לבטים ממושכים להכרה, שאין לקיים פיקוח משקי ללא השתתפות פעילה של התושבים. אולם נראה, כי האחראים עדיין מהססים לעשות את הצעד האחרון בהסקת המסקנות ולראות את הממונים כגורם מסייע בהסדר הכלכלי. השלטונות פונים אל האוכלוסים להתנדב לפיקוח הכלכלי ומתעלמים מקיומה של הדמוקרטיה הצרכנית המאורגנת, בעלת נסיון כלכלי רב. היא יכולה לשמש מכשיר יעיל להגנת העם בפני השתוללות אגירי המשק הפרטי. כמו שהאיגוד המקצועי הוא הנושא העיקרי של הדמוקרטיה המשקית בתהליך . הייצור התעשיתי והוא הוא המיה המניע בהקמת ועדי עובדים המפקחים _על תנאי עבודת הוגנים, כן עשויות הצרכניות בארגונים דמוקרטיים למלא תפקיד חיוני בפיקוח על האספקה. יש לקוות, כי סוף־סוף יגיעו השל־ טונות להכרת יעודן של הצרכניות השיתופיות במלחמה בשוק השחור. אולם הטלת תפקידים ממלכתיים על הקואופרציה הצרכנית מחייבה—. ככל הגברת הדמוקרטיה הכלכלית — הכשרת נושאי הדמוקרטיה הזאת מבחינה רעיונית ומקצועית גם יהד. לא מכבר
ציין החלוץ של המדע הקואופרטיביבאנגליה ד. ג. 'קול, כי הקנית השכלה קואופרטיבית וכלכלית מקיפה היאן תנאי יסודי למילוי תפקידה של הקואופרציה במשק המודרני בכלל וביחודן י בתקופת ההלאמה הסוציאליסטית. על אחת כמה וכמה חל דין זה על הדמז־ קרטיה הכלכלית הצעירה בישראל!. אבן, נעשו בשנים האחרונות צעדי ג) חשובים בשמח זה. בין הפעולות הללו יש להזכיר את השידורים על הצרכנית ב"קול ישראל* שנפתחו בשנה שעברה; על־ידי המחלקה להסברה של ברית הפיקוד של הקואופרציה הצרכנית ו"המשביר המרכזי" בעריכתו של א. ליפשיץ. ההרצאות _ישודרו במדור זה ניתנו בקובץ _. בצרכנור. שיתופית* והן מעידות על הערך של המפעל לחינוך בהלכות הדמוקרטיה הכלכלית והקיאו־! י פרטיבית. הן מקיפות עקרונות הקואר פרציה הצרכנית והפונקציות שלה במ־ שק הלאומי והפועלי, דרכי הגשמת ההנהלה העצמית שלבי גידול של המ־ ;, שק הקואופרטיבי, השלוחות המגוונות י של הקואופרציה בשטחי הייצור, המס־; חר הקמעונאי והסיטונאי, התאמת המסחר הקואופרטיבי לדפוסים החדשים עזל! המסחר המודרני (שירות עצמי. (המקום המרכזי של הקואופרציה הצרכנית בהבטחת האספקה לעולים, תפקידה בהגברת הייצור החקלאי . ובמיכוני, בשיווק התוצרת של התעעזיה השיתר פית — עולם מלא של יזמה ציבורית־ שיתופית-פועלית נתגלח לגו בקובץ זה. לעתים דומה לעוקב אחרי התנועה השיתופית בארץ שהפעולה העיונית הקואופרטיבית מפגרת הרבה אחרי התפתחות היש הכלכלי והחברתי הקר אופרטיבי. ספרותנו הקואופרטיבית דלה. בתוקף תפקידינו המעשיים לא זכה היצר העיוני של האדם היהידי בשטח הקואופרטיבי לביטויו הראוי. על כן יש לברך על המפעל ועל הספר שיש בו . מקור דעת והדרכה קואופרטיבית גם יהד. מ. פילצר
הוק!!^ !! _לנ"180? — *?;! £ ^^ ^^ _^ ו ולתרבות
רזזו את התורים הארוכים בכל חנויות של זרעים ושתילים בהן הוסף הקהל את הזרעים המפוקפקים ואת הגרועים שבעזתילים, ואילו־ שמו לב לתורים הארוגים לפני חנויות של ירקות, את הרדיפה אחר כל _פרי־עץ טוב לאכילה, אילו חשבו מה רב בזבוז הזמן בתורים להשגת מזון ואילו קראו את המאמרים על מע. קי עזר שונים ומשונים והרשימות הקוראות לגדל ירקות אפילו על גזוזטראות הבתים שוב לא היו מטילים ספק בכך, שכל עובד בעי לאשה ואב לילדים שתינתן לו מכסת קרקע מספקת למשק־־ זר משוכלל ליד ביתו הק-ן, ציוד קל וזול ז_&י מתאים לתער דתו וגם הדרכת נבונה, נצל ינצל את קולוקו הסעות התפסיות מעבודה במקי צוע ניצול מלא לייצור חקלאי ויצליח לספק לעצמו ירקות ופירות, חלב וביצים, בער, ואולי אף יו0ר מזה, חיטה ותירס וחמרי גלם להלבשה וכל אלה על־ידי ארגון טוב שיאפשר חיסכון בציוד ובאספקת ממקורות חוץ לעופות ולפרה, ניצול פסולת ואשפה, טיפול בחיבה וברצון בגינות ונטיעות. התחבורה. מספר הנוסעים במ?וגיות הציבוריות גדל והולך מעיבה לקוגה. על־ידי הקמת שכונות חקלאיות, בנות 200 משפחות עם תחבורה עצמאית של השכונה, נוכל בקלות להשתלט על בעית התחבורה לטובת הציבור והפרט גם יחד. בתנאי עבודה מקצועית של חמש שעות ליום, יעגזיקו מו&דות השכונה (בית חינוך עם גן ילדים, מועצה חקלאית עם מפעל מים, _בית־עט _וגן־צי־ בורי, לשכת עבודה, לשכת המס וטל־ פאר,, הצלכניה והיצלניה או ועד־חקל־ אי, כמה בעלי־מייאכה, בנאים ואנשי תחבולה) את מחצית _המפלנסים במקום, וכל אלה לא יהיו זקוקים לשום חח־ בורה. המחצית השניה של המפרנסים
הגרים בשכונה חקלאית יסעו למרכז עירוני לעבודה, אך הואיל. והמפעלים והמוסדות 'עבדו בשתי משמרות, יהיה צורך להסיע בכל פעם לא יותר מחט־ שים איש — מכונית אחת. אפילו חלק מהנוסעים יסע כעמידה, לא יכביד הדבר ביותר, שהרי הנוסעים הם מכרים או שכנים ויתחלםו מתוך רצון טוב בישיבה ובעמידה ויקטינו על-ידי עזרה הדדית את סבלי הנסיעה64. 000. מש־ פחות נמצאות כיום במעברות. במצב כזה חטא הוא לבזבז את חסרי הבנין המועטים שבילינו על בנין הוילות או מגרדי שחקים למשרדים, לעסקים מפוקפקים או דירות פאר לשפ מפסלות. בשנות חירום חובה להקדיש את כל החומר ואת כל מרץ הבונים להקמת בתיט פשוטים, שעיקר תפקידם לזכות את המתישבים מבין העולים החדשים ויתר האנשים מחוסרי שיכון בשני דב־ לים לאשוניים: גג מוצק מעל ללאש ורצפה מוצקה לרגלים. מדרכות פרימיטיביות, מלוות תעלות, עשויות אבנים או מרצפות גדולות בשורה אחת או אפילו . בודדות ומרוחקות יקשרו את הבתים עם מרכז השכונה, בו ישכנו כל המוסדות שאנו פוגשים גם כיום ב ל מושב גדול: ל אדמיניסטרציה, לחינוך ותרבות, לרפואה, למסחר ותחבורה. כביש יקשר את מלכזי השכונות עם מלכז עילוני, בו יהיו מלוכזים מפעלי תעשיה, תחנת כוח, תחנת נסיונות חקלאים עם גן בוטני וזואולוגי, משלדים מהחיים של הממשלה, ההסתדרות ודר קואופרטיבים, בית חולים ובתי גופ_* בתי אמנות ותרבות מגרשי מסורס , ושעשועים, בתי־מלון , ומספר חנויות מיוחדות. מלכז עילוני כזה עם 200
או 300 שכונות חקלאיות סביבו יאכלס 150־250 אלף נפש, ויהיה גוף ישובי שעליו כל כך קשה לוותל לבן־תלבות של מאה זו. עבודה קבועה. כל העובדים יהיו קשולים למפעלים או מאוגדים בקואר פלטיבים שיבטיחו לכל עובד את שכלו המינימלי גם לימי אבטלה. טעו אנשי כלכלה שחשבו שמשק־עזל יסטק עבודה לימי אבטלה לעובדים עבודה מקרית. פועלי הפרדס, למשל, מובט־ ליט בימי גשם ואז נם אי אפשר לעבור במשק־עזר. סביבה נקיה ובריאה. ידוע ההבדל העצום בין בני מושבים ושכונות כ6־ ריות למחצה ולבין תושבי סימםאות ופרברים צפופי אוכלוסים ואין כאן המקום להאריך. הקמת שכונות חקלאיות מתוכננות תפתור גם בעיה סוציאלית זו של אוכלוסי הערים, החשובה כל כך לעתיד העם והמדינה. בחיי המדינה הצעירה שלגו יש כמה תופעות חמולות המלבות מבוכה אצל הפרס ומשברים בציבור (התרכזות ההמונים בערים גדולות והתרחקות מהחקלאות?גידול מבהיל של נוסעימ במכוניות הגורם לתורים אדר כים ולעצבנות, מריבות ומכות?עצבנות ורפיון בעבודה ותאונות עבודה קשות וקטלניות לעתים קרובות? עברינות המונית בשטח ספסרות ושוק שחור. ( תכנית זו מנסה ללחום בכל תופעות שליליות אלה ולהתגבר עליהן לא עלידי מלחמה ישירה שאינה מועילה, אלא על ידי הרחקת הגורמים או ביטול התנאים לגורמים אלה. יעקב ספן
מאות אלפים יהודים עזבו את הגלות . י ובלבם תקווה לעתיד מזהיר. בשבילם נבנים כפרים, ע. _־כונות ואפילו ערים חדשות. עוע\ים אנו זאת לפי דוגמאות _נועןנות של ארצות רחוקות השונות כל כך מארצנו ואף תושביהן שונים : באפים מבני עמנו. אכן, אף על פי [שהעם היהודי הוציא סכומים אגדתיים י כדי להעביד רבבות יהודים מהעיר אל הכפר ואל החקלאות, ההצלחה לא היתה גדולו. !הנהנו יסוד לעצמאות מדינית, אך לא הגענו לעצמאות כלכלית. בזמנים שונים ובנסיבות עונות לא הצדיקו _ההוצאות הגדולות את התוצאות ה1עומות. יש לחפש למטלה זו דלכים זולות יותר, חסכוניות בכל הס- , - עיפים, וגט קלות ומתאימות לכוחות הפיסיים של העולים החדשים ולאפיים המוסרי. ו נדמה לי שמצאתי דרך שתוציא אותנו למרחב אם אך יתנו כל הגורמים _האחראיים לתכנון המדינה וכלכלתה את דעתם עליה וישתדלו לשפרה ולא , לשללה מראש. ראשית: אין לערים שלנו "הי _נ־
טרלנד* מוצק המצוי ברוב ארצות התבל, שהרי חקלאינל החדשים לא רק |שהמ מועטים לערך, אלא שרבים מהם . ועומדים ברגל אחת ? על . הקרקע החקלאית והרגל העניה מחכה להזדמנות לקפוץ העירה. וזאת לא מתוך רוע לב וחוסר אחריות, אלא משום שהחיים בעיר הגדולה קלים ואף נעימים יותר. ן ומצד שני אץ שום עם יכול ןלהתקיים על תעשיה ומסחר, כאשר הוא זקוק למטבע חוץ כדי להביא לא רק המרי גלם, מכונות ודלק אלא גם מזון לפועלי התעשיה. ככל שיגבר סריון העבודה, ינמיכו את רמת החיים הוצאות הובלה, ביטוח, פריקה וטעינה של המרים כה רבים. המזון הזול מחוץ לארץ הובא על ל _. _^ן ניצולם של חק־ { (לאים ופועלים בארצות נחשלות. עם ההתפתחות הכללית, גידול _העריט בכל (הארצות והתעצמותו של הארצות המ־ י פגרות קטן והולך מספר הארצות המציעות מזון וגדל והולך ממסר הארצות [הזקוקות ליבוא מזון. אמנם ארצית־ י הבדית הן עתה בין הספקים הגדולים של מזון ובכללו תבואות־הלתם, _אך1 [מעמדן שלהן ושל כמה ארצות אח־| ורות (אוסטרליה, קנדה, ארגנטינה:( ישתנה בעתיד לא להוק, כאשל ילבו] _, אוכלוסיהן דוגמת רוב ארצות אירופה
המערבית או אסיה. לארצות בעלות מכרות ומחצבים, מקורות דלק או כוח־השמל זול יש צוד, מה להציע תמורת המזון. לא כן אנו. גם בעית ההובלה אינה פשוטה וקלה. בשלביה הראשונים להתפתחות הטכ־ י ניקה והתחבורה הסתפקו עוד העובדים בענפים אלה בשכר נמוך ובתנאים פרימיטיביים, אך במרוצת הזמן עם על־ י רמת ההיים, ג. י ו דרישותיהם עד שהתשלומים בעד ההובלה בהכרח מיקרים אותה במידה רבה ומשפיעים על מחירי תוצרת־הוץ. העל בל אלה נוכל להתגבר ב;וח המדע והכשלון? האין מדע וכשרון מצויים גם בארצות אחרות בעלות מסורת טכנית ומקצר עית עשירה , ובעלות מקורות גלמים וכוחי שלישית: אין בארצנו שטחים פוריים נרחבים המאפשרים מיכון קי־ צוני. אך גם הציוד החקלאי המודרני עולה לנו יותר מבארצות המייצלות פלדה ומכונות. ואם אץ לנו שטחים נלהבים ופוריים והציוד יקר ולא קל להשיגו — איך נוכל להתחרות אפילו בדקלאות הרגילה המקובלת בארצות אחרות י על כן צריך ללכת בדרך של _חסבון בהוצאות היסוד של המשק, לח־ סל את התיווך וההובלה, לנצל את האשפה והשופכץ לזיבול, לנהל את המשק גצולה המאפשרת מלחמה זולה וטבעית בבצורת, בשטפונות, במזיקים ובמחלות של צמחים ובעלי חיים. משק כזה אפשרי וגם רצוי כסטק עזר מטוכלל, הקשור בשיכון תתאים. מש־ קיט אלה יתרמו יותר למשפחה ולאר מה מכל מיכון יקר שאינו מועיל
בתנאי ארצנו. רביעית: גט כללי בטחון בימי מלחמה דולקים פיזור אוכלוסים, משוט שהערים הן ־המקום המסוכן ביותר. לאזרח בגלל ההפצצות מן האויר, קש־ו יים בתחבורה _ובהספקת המזונות. והרי שום מלחמה עולמית לא פסחה על אר־ צנו מימי מצרים העתיקה ובבל ועד מלחמת העולם השניה. ואף את השלום •עם שכנינו עדיין לא השגנו. אך גם בימי שלום אין העיר מקום הולם להיי משפחה ולחינוך בנים והדברים ידועים. שגו;ות חקלאיות _מגביב למרכזיפ העירוניים יסייעו לנו להתגבר על רוב הקש־ יים בחיינו הכלכליים והתרבותיים ולפתור כמה מהבעיות הכאובות: פריין עבודה, ייצור חקלאי, תחבורה, שיכון, תעסוקת קבועה, סביבה בריאה ותרבותית. פריון _עכודח. אץ מכונת בעולם שתעבוד ותיצור בלי כמות דלק המלאה הדרושה לעבודתה. לעבוד או לשמור על הגוף זקוק כל בעל־חיים לג;־ מות קלוריות. אך ניצול הקלוריות תלוי בויטמינים ובטעמם של מזונות. לא תמיר הרכב המספוא והמאכל משכנע את בעל־החיים לאכול אותו. אץ בן־ אדם יוצא מכלל חוקי פיזיולוגיה אלה. אמנם, גם הוא כיתד בעלי־החיים יכול לחיות וליצור חליפות בתנאי שפע ושפל, שובע ורעב חלקי , אך עפל ממו־ שד תוך שנים ולעתים רק לשנה של־ מה אחת דיו לנוון כל יצור חי ולעשותו בלתי פרודוקטיבי. מרבית _היעיוב מורכבת עתה מעולים חדשים, שעברו עליהם ענות רעב ורדיפות והיום הם נדרשים לחיות בתנאי אקלים עונים או בהתעסקות שונה לגמרי מאלה שהורגלו בהם עד עליתם. בחלקם הגדול עברו מחיי מסחר ורוב־ לות להיי עבודה פיזית. שלושה תנ־ אים, בהם אנו חיים היום, מכבידים על הסתגלותם לחייהם החדשים: _קעייב בהספקת המזון, קשיים בתחבורה וק־ שיים בדיור.
נהוג אצלנו, כידוע, לעבוד שמונה שעות ביום: המש שעות עד הצהרים, הפסקה של שעה או שעתיים לצהרים ועבודה של שלוש שעור לאהד ארר חת הצהרים. ידוע עהתסיקה בחמש השעות הראשונות עולה לרוב על הממוצע בשלוש השעות האחרונות. אפשר להניח, כי בחמש השעות הראשונות מפיק הפועל _70_% מהתפוקה היומית _ובשלוש השעות האחרונות רק _30_%_־ אם ננהיג יום עבודה בן חמש שעות לפועל, נוכל להנהיג כמעט בכל שטחי הייצור והעבודה (תעשיה ומלא* כה, בנין, עבודות ציבוריות ואפילו במשרדים) יום עבודת של 10 שעות בעתי משמרות. על־ידי סידור כזה יגיע כל מפעל לתפוקה של _140_% לער מת 100 0 /0 היום. התפוקה המוגדלת תענה לטובה את אחוזי האמורטיזציה ורבית ביחס למכונות, בנינים ומגרשים. זאת אף זאת', הפועל העובד ביד בטוחה במצבים שקטים ובמוח צלול מונע קל - קולים יקרים במכונות ויחמרי גלם ומעל לכל — שומר על הלי אדם מת־ אונות עבודה. ייצור חקלאי. את שלוש השעות שיחסוך העובד מעבודתו המקצועית, מבלי לגרוע הרבה משכרו הרגיל ותפוקת המפעלים, יקדיש לייצור חקלאי , לאחו* ארוחת צהרים חמת ונקיה בביתו, בחברת משפחתו, ולאחר מנו־ הה וגם הי _^. תה־;י. \ת עצביו. יש מפקפקים אם אכ_: יעשה כך. אך אילו
י התפתחות אגודות הצרכנים בשנות 1551-1931 | "" 1 1 " 9 _ט_£ _^ '3 3_^ 3 נ _= . 3 נפשות מספר '73 _= הפדיון (בל . י) _ _|§_ _^ §§ ^^ ^^^ §_" _^ 2581 29000000 — 408000 116000 938 339 1951 1979 22128212 — 305687 83075 685 337 1950 651 2833187 213936 84116 23557 177 99 1945 270 368406 57008 32503 9837 101 56 1940 201 272550 20255 14598 4067 60 40 1935 25 37763 3344 2293 772 11 11 1931
מפעל ת00ן של _הקואו_3ר£_יית הצדקנית תע1י3''
הנהלת המפעל תהיה מולכבת מ־11 חבלים: 5 באי־כוח הנהלתהמעביר " המרכזי"ו 3 באי־כוח הנהלת ברית הפיקוח / בא־כוח חברת העובדים 1 באבות בנק הפועלים וב''כ "אשיות. " הנהלת המפעל בפועל תהיה בת שלושה חברים: בא־כוח "המשביר המרכזי. " ברית הפיקוח ו"אשיות. ''ההון _יגוייס על־ידי הוצאת שטרי חוב של "המשכיר המרכזי" כספים והשקעות, חברה בע"מ, מובטחים ע"י שיעבוד רובץ על _האק־ טיב של החברה. הסכום הכללי של האמי&יה הוא 200, 000 ל"י, מחולק ל2, 000- _אגרות־הוב בנות 100 ל"י כל אחת, נושאות רבית של /0־, 4המשתלמת פעמיים בשנה. האגרות תיםדינה עד סוף , 1967היינו, במשך 15 שנים מיום החתימה. הזכות בידי הנהית המפעל להוציא לטירז' כל שנה 150 אגרות-הוב, היינו בסך 15. 000 ל"י מכירת שטרי החוב תיעשה באמצעות "המשביר המרכזי, " קופות המלווה במקומות, בנק הפועלים, אגודות הצרכנים המקומיות ומוסדות כספיים אח־ דים.
האגודות, שתכניותיהן לבבינים תאושרנה ע''י ברית הפיקוח, תוכלנה לקבל הלואות אפותיקאיות מ"אשיות" לפי התנאים המקובלים ב"אשיות. " (האגודות המקומיות שתרכושנה מספר ניכר של שטרי־חוב תיהנינה מזכויות קדימה מיוחדות בקבלת הלוואות מ"אשיות. "
"מ9עלייחדיו" ה/שילוב" _לחליטת העליה
מוסדות העזר אשר התנועה הצרכנית הקימה לה — מפעלי " יחדיו" לאגודות בתל־אביב, ירושלים וחיפה ו"שילוב" לאגודות במושבות — המשיכו בהתפתחותן והתבצרותן. האגודות " יחדיו" ו"שילוב" הוקמו, כידוע, כדי לרכז את קניות האגודות המשתתפות בהן ו:. עיקר כדי לספק _לאגודות־הברותיהן כמה מיצרכים חיוניים שלא כל אגודה יכולה לעסוק בקניתם במפורד או לקיים את הכלים לשיווקם. לאחר שהוכיחו הצלחתן בענף הירק והפרי, ובכמה מקומות גם בענף הבשר והדגים, הוטל עליהן התפקיד לרכז את האגו־ _דות־החברות ולייצגן כלפי "המעביר המרכזי* בכל המפעלים המשותפים למרכז הסיטוני של הצרכנות השיתופית ולאגידות הקמעוניות _לאזוריהן השונים. וגם בפעולה זו הצליחו האגו־ דות ונוצרו דפוסי שיתוף המתגבשים והולכים, בין שהמדובר במהסני כל-בו "המשביר לצרכן'' ובין שהמדובר במפעלים משותפים אחרים — מאפיות, בתי אריזה, או מפעלי ייצור. " יחדיו' ו"שילוב* לא זו בלבד שהיו למפעלים נושאי ברכה לאגודות הצר־ כנים, אלא עזרו הרבה גם להידוק הק־
שר בין האגודות לבין עצמן ובין האגודות לבין המוסד הסיטוני של התנועה הצרכנית ו"המשביר המרכזי. " זרם העליה הופנה לכפרים נטושים ולערים נטושות וכשהוקמו נקודות ישוב חדשות וכשהתנועה הצרכנית נתבעת להקים אגורות צרכנים בישובים אלה — הוטל על "שילוב" ו"יחדיו" תפקיד נוסף — להקים אגודות צרכנים בכל מקום שבו אי-אפשר להקים אגודה עצמאית מהרגע הראשון. עתה הקימה התנועה את המפעל החדש "המשביר לעולה, 'המשותף אף הוא ל"המשביר המרכזי" ולמפעלי "שילוב" ו"יחדיו". "המשביר לעולה'' קיבל עליו את תפקיד האספקה והטיפול לכל נקודות ישוב אלו. אגודות " יחדיו" ו"שילוב" מוסיפות לרכז את הקניות בסוגי הסחורה השונים בשביל _אגודותיהן< ליזום ולעודד ענפי מסחר חדשים באגודות ולבצע מפעלים מיוחדים לפי צורך הזמן. " יחדיו" ו"שילוכ" משתתפות בשפ האגו־ דות במפעלים המשותפים עם . המשביר המרכזי. "הן מטפלות בכל עניני האגר דות, תוך שיתוף וקשל הדוק עם "המשכיל המלכזי" ועמידה על משמד עניני האגורות.
*