⁨⁨דבר⁩, 28 אוקטובר 1951⁩ — ⁨Page 2⁩

‭_8 18111118017‬י ‭_?_18>!_3_£ 31‬ו?_בדיניו*

3_לי _רו_2 י_8ניב ‭1. -‬בואותיהט של עתוני לונדון ומבוני ‭_*1‬לו9 ני הבחירות הכלליות בבריטניה ב־25 באוקטובר יניאו לגינון ממשלה שמרנית יציבה, לא נתאמתו גם הפעם _בגילואן. אמנם, קלא _י מנט אסלי לא חולל את ה, םלא" דוגמת הנשיא מרומאן, מאחר _שחילוקי־הדעית בציבור הבות־ ריפ הבריטי רציניים הרבה יותר ונתר ניב פחות להשפעת ססע־תעטולה. מא־ שר בארצות הברית 1 וטשום גן הוחלף עתה שלטון הלייבור בממשלה שמרנית בראשותו של _ווינסטון צ'רצ'יל. אולם מצד שני לא מוללה התעמולה השט־ ד:ית התקיפה בשטח מדיניות הפ1ים והחוץ את ד&_נבה הסקוויה בקולות הבוחרים. כדוגמת ‭, 1950‬נחלק גם עב־ שיו העם הבריטי נמעט שווה בשווה, והרוג של הממשלה השנודנית החר8ית בנית הנבחרים אינו יציב הרבה יותר _גהר_^ב שהיה למפלגת הלייבור ב־18 _י החרשים האחרונים. בשום סניט אין להשוות את בקילון הלייבור עכשיו למפלתן של ממשלות הפועלים ב־1924 וב־‭, 1931‬שעה שנח־ י קול שמרני סחף את מיליוני תוטכי־ הן והשאיר את המפלגה במצב של _אופוזיציה רצוצה ועקרה. על אף הת־ י לאות של משטר הצנע והקיצוב, שגברו בעיקר כתוצאה מסרת חזיון בשנה האחרונה, ועל אף בשלונות מסויינגיט בשטח מדיניות החוץ, לא נתערער אי־ מונם של הטונייהסועלים והאדם הקטן בלייבור 1 לפי מנין הקולות עד כה אף ד_^_דילי!הי‭_^:. ‬לגה את טס3ר קולותיה ב־‭3/4‬ מיליון לעומת 1950 וזכתה ב־‭13, 9‬ מיליון קול לעומת ‭13. 7‬ מיליון, שנמסרו בעי המפלגה השמרנית. אלא ?שהתנודה הקלה באחווה הכללי ושיטת הבחירות הרובנית, _^ שבגללה מתבזבז הרוב הפועלי הגדולבאזורי התעשייה.

נרמז לה הפסד של עשרים מנדטים. יתר על גן, תוצאות הבחירות מוכיחות גי באיורים תעשייתיים טסו"מים אף גדל כוחה של מפלגת הלייבור, _ואפיני הוא שצירי האגף השמאלי שבהנהגת באוואןי אשר נגדם כווני גל חיצי התעמולה השמרנית, והליברלית, לא י רק שפרו על המנדטים שלחם אלא אף חיז־ קץ _גגסה טחוזות־בחירה את מעטדט. תוך בדיקת תוצאות הבחירות מתברר' גי לא ההתמרמרות על עליית יו־ קר־הטחיה ועל פנוי עבדן הכריעה את גורל הלייבור, אלא שני מיליון קו־ לות הליברלים' שנתפנו לאאח שטס־ >גתם לא הצינה ברוב מחוזות הבחירה מועמדים משלה ו אלמלא בן היתה מפלגת הלייבור נשארת בשלטון. הנהגת המפלגה הליברלית דחתח אמנם את הנעת הקואליציה של ווינסטון צ'רצ'יל, שהעריך מראש את _החגיגות המגרעת •של קולותיהם. אר גילויי האהדה מצד כמה טגהיגים ליגרל"מ ימניים, בגלל זה הפרימ בין השמרנים לבין ליידי ווייאולט _בונהם־קארטר (שנ?שלה בין גד וביןנך‭, (‬וכן קוי_*ת העתון הלי' י ברלי הנודע . טאנצ'קטר _גוארדיאך לדאות בממשלה שמרנית את . ד>ע •במיעוטו* עשו את שלהם. שני _שאישים בקירוב מהקולות הליברלים ה"פגויימ* גיתנו לשמרנים!הגבעה וו נשתקפת במיוחד -באזור הכותנה געל המסורת הליברלית החזקה _בצסוךמערב וכן בג־ גנה אזורי _מגוריה בסגיבת לונדון ובדרום, שם נגרמו לליינור ההפםדיט העיקדייט. לעוטת זאת לא סייעו בידי הלייבור בשום _טקום הקולות חסומץי

גיסט"ם — ג0 לא באוחם _הטחוזות שבהט נרמה הופעתם הנפרדת _ב־1950 _לבצתין השמרנים על מועמדי תנועת העבודה ‭? 1‬ ואילו 0נ המועמדים. הקוטר _גיםטייט שהופיעו ננ&רד שו3 נחלו־ כשלון חרוץ #ף הפסידו *_ת פקדונר י1_יהק. נגחוןי־ה?י1זי יגימ גגחירות הכלליות בבריטניה עורר, כטובן‭}, ‬ל של ש&חד, בין הכוחות השמרנים וה_&יטיסוציאליסטים באירופה, _בדומיניוניט ובעולם גולו. בהוגים מדינייט _בואשיננסין אף " היגעה התקווה‭_$, ‬י _חילולי המשטר בבריטניה יגבירו במידה ניכרת את אחדות העולטי המערבי ויסייעו לעיצוב עטדה אתידת ותקיפה בפל בעיות אירופה ואפיה 1 ויש גבר המתנבאים לביטול ההכרה הבריטית בסין _העממית, _ליןגי־ גו‭, 1‬צ'רנ'יל ב!י?ךיס ג9ר5י8 יותר במלחמת קוריאה, להסכמתו לצירוף ספרד לאמנה הצפוןיאטלאנטית' לשי* קום הכוח הצבאי של גרמניה ולהחשת האיחוד של _אייו9ה _הטןרבית. _הבנןי ? הת ג'וג'יל במס'ג הנחקרות לדאוג להמדר שלום ולחד* את הטו''מ הישיר עט סטאלץ לא עוררה נתונים אלה _שי0 דאגת וגיניתו נארצות הברית מצפים כי את מקוטן סל הבטחות הש־ לום יהססו להבא מאמצים מוגברים ג?_קוז _ההידיינוה_, מורת רוח טי _־ב?ת רק בגלל הרוב הזעום, העלול להכביד על כל צעד נמרץ של הממשלה השט־ רנית והםשאיר קלף חשוב בידי האופוזיציה הסוציאליסטית. אולם רוב קז‭7_‬ 1 (פוף בעטור ‭(4 ‬

_ר־ןיום בחירות לפרלמנט של שוייץ

ב־28 באוקטובר ייערכו בגל רחביו שוייץ הבחירות לפרלמנט (המועצה הלאומית‭, (‬וברוב הקאנטונים גם הבחירות _למועצת הקאנטונים. בעוד שהבחירות לקאנטונים נערכות לפי מספר האוכלוסים בבל קאנטון, וקאנ־ וטון גדול יותר מקבל מספר מנדאטים רב יותר, מיוצג כל _קאנטון במועצת הקאנטונים עיי י 2 נציגים בלבד, בלי שים לב למספר האוכלוסים בקאנסון זה או אתר. הפרלמנט החדש יורכב ‭196-8‬ צי־ רים במקום 194 עד כת, . ומועצת הקאנטונים ט־44 נציגים. מעל לוחות המודעות מזדקרות סיס־ _מותיהן וסימניהן של המפלגות השר גות, שפע של חוטר תעמולה זורם לבתי הבוחרים, והעתונים מרבים בניחושים, שיקולים וכרוזי בחירות, אך אין כל סימן לקדחת בחירות. המשק השוייצי עומד בסימן הרווחה וה0ע־ סוקר, המלאה, ובהלכות מדיניות החוץ שוררת כמעט תמימות דעים בין המפלגות הגדולות. בהתאם לנוסחה שהע־ לה שר החוץ בדבר "נייטראליות וסו־ לידאריי‭, "_*‬מנוי וגמור עם שוייץ לשמור אמו*י0 לעקרון הנייטראליות, שהפך מושכל ראשון במדינה זו. המדינה לא תיתן יד לגל צירוף מלחמתי, אך תגן על עצמאותה וריבונותה מפני כל תוקף שהוא, בכוח צבאה המאומן והמלובד . לתפארת. עט זאת פעולה בתחומי מבקשת שוייץ לשתף הכלכלה, התרבות וההומאניות עט העולם הדמוקראטי ושוחר החופש כגל אשר תשע ידה. רק הקבוצה הקטנה של _גמפלגת העבודה" הקומוניסטית טוענת _לאוריינטציה על הגוש המזרחי, אד מפלגה זו מפסידה והולכת מאחיזתה בעם השוייצי, ומניחים שבבחירות הקרובות תצטמק סיעתה בפר־ לטנט, שהיווה טורגבת עד נה, מ־7 צירים. בגלל היציבות הגלגלית ותמימות הדעיט בענייני מדיניות • החוץ, אץ מערבת בחירות זו עומדת נסימן הבי־

שוייץ שומרת אמונים _לניטד_8ליות, _יאד תגן על עצמאותה‭-, ‬- תשתף פעולה געניני גלגלה ותרבות עם העולם הדמוקרטי.

קורת ההדדית בין המפלגות, וכל _מפ־ו לנה משתדלת בעיקר להעלות על נסי את החיוב שבה. אין טעם לחטט בעבר ולהטיל על י , הזולת את האחריות לטעויות. לפיכך. נושאים בל הצדדים את עיניהם לעתיד‭!. ‬ וכאן איו מחסור בבעיות מסובכות, ואין חוסכים באזהרות מפני מסירת! הנה המדינה בידי מפלגה זו או אח־1 רת. הנה למשל משתדלים הליבראלים| האזרחיים (מפלגה דומה לשמרנים באנגליה) לחזור על איומיו של צ'רצ'יל, ולהפחיד את הבוחר, כי תכנית הסוציאליסטים מכוונת להקים מדינה טוטאליטארית למעשה, שאך גפשע בינה לבין הקומוניזם. האשמה זו הושמעה בדרך רמז זהיר, כיוון שגל בר־בי־רב בשוייץ יודע מה רב המר־ חק בין הקומוניסטים לבין הסוציא־ ן ליסטים, העומדים בשתי רגליהם על קרקע הדסוקראטיה וחופש הפרט, ואין להטיל חפי בנאמנותם הלאומית. . רווחה, חו_9ש ועצמאות כלל מתחרים מצעי הבחירות בדיך של המפלגות השונות בהבטחת רווחה לפרט ולעם גולו, י וחופש ועצמאות למדינה. ההבדלים הט בדרבים המו־ צעות להגשמת המטרות האלה. _נטר־ נז הויכוח עומדת גם הבעיה של משק חפשי או. משק מכוון. הליבראלים מבקשים להציל את כל אשר נשאר לפליטה מהליבראליזם הנלבלי. הישן‭|, ‬ והט יוצאים חוצץ נגד גל התערבותן י המדינה במשחק הנוחות החסשי ונגד הלאמת אמצעי הייצור. מלחמתם אי־ן נד. אלא מלחמת מגן, כיוון שתקופת , הטאנצ'סטריזם אבד עליה בלח ואין: עוד מפלט מהתערבותה המסדירה של ן המדינה במשק. יתר על גן, לעתיט _, קרובות ביותר ביקשו מפעלים טיטייםי גדולים, ובמיוחד נאנקים‭-, ‬ תעשלת השעונים ומפעלי חקלאות, את עזרת המדינה, נד שגם הציבור האזרחי אי־

נו יגול עוד לטעון בפה מלא נגד הת־ ערבות המדינה. הליבראלים עצמם דורשים במצע שלהם אמצעי מגן לטו־ בת הענפים החלשים יותר במדינה, ומטעימים שחופש ממצוקה אינו אלא השלמה הנרחית של החופש הפוליטי. הנחה זו באה לידי ביטוי מובהק יו־ תר בבטאון העיקרי של הציבור האזרחי בשוייץ‭,,, ‬נויא צירינאר צייטונג‭. "‬ _העתון מציין, שיש;הנרח לוותר על התפיסות הליבראליות הישנות‭", ‬ניוון שהדמוקראטיה השוייצית המודרנית מחייבו!סמנות סוציאלית של הטדי־ן נה והתערבות המדינה בחיי המשק, עד; במה שיש בנך משום שירות לעם נר, לו‭1 , . "‬ לפינו רואה לגנון המפלגה הסר ציאל־דטוקראטית בשוייץ, יריבתט הרעיונית ה/ניקרית טל הליבראלים, להעלות את תכניתה הכלכלית ללא סטיה, גיוון שתננית זו הוצדקה בעיקרה ע''י התפתחות המאורעות. הסר, ציאליסטים קור_, איס לעם להצביע בעדי מדיניות כלכלית מתוכננת לטובת העם כולו, ולהפגין ע"י כך נגד העובדה שהשפעת ההון עודנה חזקה מהשפעת העבודה > שהעם העובד משמש קרבו עיקרי בכל מקרה של /התיקיות‭_9, ‬ש־ בר וחוסר עבודה!_להעלאת השכר אינה מתקדמת בד בבד עם העלאת יוקר המחיה ונו‭. '‬הסוציאליסטים דורי שים העלאת רמת החייט של הפועל, שיתוף העובדים בהנהלת המפעלים, י חוקים להגנת העובר, הרחבת הביטוח הסוציאלי (כגון ביטוח מטני נכות וביטוח אמהות ונוי‭, (‬הגנת הצרנן על־ידי פיקוח על המחירים, ואפשרויות בלתי־מוגבלות _להתקדמוי!תרבותית לכל י אזרח. נללו של דבר, מצע הבחירות של הסוציאליסטים מחייג נקיטת כל האמצעים אשר בצירופם יחד הט מנוונים לעשות את הדמוקראטיה הפוליטית _לדמוקראטיה סוציאלית.

שלא נבאבגליה, יש בשוייץ שורה של ארגוני ביניים בין הסוציאל־דמר קראטים לליבראלים, מהם גם בעלי השפעה רבה, _נגון המפלגה הקאתר לית־השטרנית והמפלגה האזרחית של אינרים ובעלי מלאנה. מקום מיוחד תופס . חוג ארצי של בלתי־תלוייט‭, "‬ , שאינו בחזקת מפלגה במובן המקובל, אך הוא שומר לעצמו את כל הזבויות של מפלגה ועולה בצעקנותו על השאר. מפלגה זו אינה אלא ילידת התקופה שקדמה למלחמת העולם השניה, שרינזה סביבה את המאונז- ? בים והבלתי־מרוצים משמאל ואת הקבוצות הראדיקאליות ־ מימין. סיסמר תיה קולעות ללב הציבור והיא מתריעה במיוחד נגד שרירות הפקידות, נגד התערבות המדינה, נגד _הטראם־ טיט ונו‭. '‬המפלגה מצטיינת בעיקר _באמצאות _תעמולתיות מצוינות, אך תננית של ממש אין לה, והיא קיימת בעיקר בנוח מנהיגה גוטליב דויטוויילאר, איש עסקים מצליח ובעל יצרי שלטון עזיט, העומד בראש חברת "טיגרוס" אשר לדברי יודעי חן אינה אלא קונצרן. בגלל _גנעקנותה וחר 0ר תכנית וגן בגלל סגולותיו האישיות של מנהיגה, ירד בחדשים האחרונים קרנה של. מפלגה זו בעיני הציי בור. במתיחות מסוימת מחניט כאן לתו־ צאות הכחירות למועצת הקאנטונים שייעדנו בקאנטון _צירין־_'ו כיוון שגאו החליטו הליבראלים להעלות מועמד משלהם, _שיתחו־ה _בדוטוויילאר, אשר ייצג עד כה את הקאנטון הזה במועצה, בדרך נלל אין לצפות לתוצאות 0ר־ עישות בבחירות האלה, ולא יחולו שי־ נוייט נינריט ביחסי הכוחות. ביי , שאף אחת מהמפלגות לא תזנה גט להבא ברוב מכריע!מיטשל פשרו! קואליציוני יעמוד איפוא ליד הגד. י השלטון גט להבא. ‭., ‬ב. _סגלוגיץ י ציריך

‭*1 2‬ _דא _ועל _חא

ריווח של 217 מיליארד תלאר ג'טה אחת ; 217 מיליארד דולאר הרוויחו אזרחי י _אנןריקח ג־0ו‭39, 19!‬וס שהיא _קייא: _בהכגסתט של האטריקאיק או של גל עם אחר במשך שנה אחת. מםתבי _שוןהננקה הממוצעת _לגולגולת נארה"ג הגיעה גדי ‭1. 436‬ הלאה והעליה: גהכנסה הממוצעת 'זהסת9טה בבעולה בי_^ג על _העליה ד'מטוגעת של המחירים. עליה _ןו _גהכג0ות _נגטקקח גםקצת מחטת נטל המטי‭, _@‬שעלה בממוצע ב־‭?60‬דולאר _בהשוואה ל־‭6', 1950‬יא ההכנסה הממוצעת נקנז במדינת ניר

יורק ‭1. 864)‬ דולאר) וההכנסה הג15כה ביותר ‭?3‬_רקאיי ? _>יגוי ‭7 836)‬וי_$אר לגולגולת‭. (‬י הגברה חנו‭_88?‬י3יז55יח של ‭; 1‬ , המש‭_3. ?‬_יוגוקלא3יה . ממשלת יוגוסלאבייז עושה מאמצים להרחבת רקות הקולקטיביזאציה של המשקים החקלאיים בקרואטיה, על אף התנגדותם של _האיגרים באסם בר זה של המדינה. מצד שני מורגשת נטיח בקרב האיכרים . לןךב את המשקיט הקולקטיביים הקייטים, הם&תרעיט על £י25 מאדמת המזרע במדיגה. גטאוני הט6לגה אשר 9_תןוו _גתעטולין ?זת לקראת מערכת _הקולקטיגיזא_*י‭?!‬ו שנתחדשה עתה לאחר הפסקה ממושכת, מטעימים, גי י וןמשק הקולקטיבי משמש ערופה לפיתוח החקלאוו;בגלל, וגל {_קיוגווזיהם _?ל _אר3י העם _לגלןם או) _בתהליך חזה _ןלזןולל מקבר יו_&טז ל_6ל. 5תבי חוץ מ‭!1‬יי_>ים את הניגוד _הפןך _ראדוגםאלי נין המ?רגה להגברת _הקן_^קטיביזאציה בדר?י _3פיד, יגין ההודעות _גדגי _הפאבים לחיסול הדרגתי של קיצוב ה?_זןנות _גיונוםלא־ ביה נ‭??‬ד _לליגאראליזאציה ש‭_}'‬ כלנ_>ת הארץ נו_^ה, החליף חרש גיי8ור _ריז לאחי בדיקות ומחקר -של 3 שנים _מייסרים עתה 0שחו1 דפוס, דיו לחני

_8לח ולווו_&טות _נוםץ מעולת — במגן־. על מיוחד שחוקם ליד המעבדה ה0י־ ? סיקאלית _בניו־ךלחי. בתהליף הייציי משתמשים _גגחל הסיפק טאגוויט טסו* י , ייטי0 הצומחים בהודו‭90. ‬ אחוז • | _מחוטרי הגלם האחרים אף ה ט מקורט ;בהודו, ‭1 , ‬עחד< נמשך המחקר, נדי ן לגלות תהליפיק למעט החטריט חמו‭- , -‬ _באיט עוד ט| החוץ ל_?רגי ייצור זה, ועתוניס שונים בהורי ניסו את החוסר י החדש ב‭1_*‬יטוש יומיומי, והט םרוציק מאוד מסגולותיו. הריו נתגלתה נטובר. יותר וזולת יותר מזו המובאת מהו"ל, | ועיי הייצור- _המקוטי חוסנת _הסדינמ י ‭3 , ‬ _טילץן רופיות גמטנע זי ,

זרעיפ _ישניק ?וג5זי_5 ד"ר ליבי, מהאוניברסיטה בשיקאגן, קב_^ עו1ד‭',, ‬_ןזרעיק מלקני אלף ש(_ך, עודם חיוניים די הינולת לנקוט. גבר הוא, טוהר את גיוסתק של ד‭3'‬יול1גיט האנגלים שם_^רו וקיבלו, גי אין חיו־ _גיות בזרעים קלמעלה 9גי_> 150 שגה. אפשר ‭_$>‬תוז _8י_8ון גת_^_יתו של רץ־ י ליני ‭_9 , ‬_יןון _קבךק ‭*(‬ת. הזרעים בפח_?ן ואדיןאקטיבי ‭, 14‬מה שמשמש מנחן _מצויין לגילוי גילם של _הזרעיט_, ולא ם8ר על הודעוו_/יהט של גני הטקוק. עד גטה א‭?0‬ור _>סמון ע_^ _הודעןתי־ חט של גני ה9קו_0 ג‭3_?‬ד, לעיד 8_עשה שקוה בחוקר בוטאניקה צרפתי יחע, _דה־קאנךול, אשר טיפל בזרעים _שנם־_> צאו גפייאמידית- בהסתמך _?ל עדר תם של תושבי ממקום ני- זרעים אלה ה‭8 8‬חיקים 8אוד _ןלא י_^חו עוד לגידול. _לשמחתן ‭?'‬ל ח8ל1טד לא היה קץ נאשר זרעים אלה נקלטו והחלו _, לג3ו_1ז. או א5ז3תו ל9תז;_שבעתיי9 _משנתניף לו ני ז_/_ןלזיינן _המקוקייט ח9דו _לצוו _וגתנו לו _זרןימ צעיףיק במקוט _העתיקיס ?גי?ול, , אולס בבדיקת פחמן 4ג _שגזרעיט אפשר לגלות על נקלה ‭*<‬_ק _זילט, אחד האיו1ט‭>81‬ם של _5חט1 ןח נ'ק8ר בס. שו 5000 שנד, בממוצע, ולןיו אפשר לקבוע בנקל את נילץ של גמוז- _פחצל,

ל א, ל א. ל א!

קום דבר לא נע ולא זע שם, על _גהוות הריין. הםוול _והואז‭>!‬ר. העט _קיישן;על _והדיון ‭_$*‬ה ‭?3‬ו0י _קאשד זוז־. ביום התבוסה, יום 8 למאי ‭— 1945‬ עט היטל‭. >1‬אם חיתה למישהו אשל ; ליז;על הפתהוה ב-ג6ש הגרמנית ד'קיי ינוצית_, ביטן הוךעת בון וסיפקו, את העדות הטראגית ביד ר חבה. שחיט עשרה שנו!טרח העט הגרמי 1י בכל כלה ארגונו ד‭?, ‬ביר, ב‭_^9‬ י?ל־ תו ה‭-. £1‬ליטית, המדעית והתרבותית הרבו?להרעיל אח הבארות שמהן שתינו. ח?י היהודי נעשו לבלהי־נשוא ?וו רק _בארצות שלטונו של היטלר. שתים עשרה שנה קיללו, _ה־‭3>1‬ו, גיזו עיך־ _. ‭6. ‬י אותנו, ירקו בפנינו ונגשסןו/ינו. •ב5ל רח4י ה=דינה‭!}"‬גדולח ל‭(!‬ נמצא שיט כוח _צבורי שיקום ויצעק: , די‭*!‬ שש שנים ארונוה 0 _פקסי ?עיטעלעם ישראל באירופה. ץ ולי‭, _^‬קועה _קועה ורגע רגע, עינו, היכו, רצחו, חנקו, שרפו חיים וקברו חיים גל נפש מישרי אל _שידם הגיעה אללה, עד- שבלו ששמ

מיליונים. את עבודתם עשו באכזריות שטנים, בדם קר וסאדיזם חולני. על יונק לא הסה עי3פ_, עי ‭6'‬ב לא ריחמו, בחור ובתולה לא חוננו /דף יד היתה נטויה להשטיד ילהרג ולאגד אי_^ כ ל היהודים, _פ־דוע. ואף קול אחד לא נשמע בקרנפ , די‭*1‬ _ופתאוס, _גאילו דבר לא קרו" _וזם , באים ואומרים _, של_\טי. אמירה ז1 דו־ ק א היא שיא הגסות הטבטונית, פסגת _הטפקיט הפרוסי, אסיר של החוצפה ההיטלרית‭?. ‬י "שלוט_^ בפיהם פירושו! חוסר הבנה, שאין אנקנו יכולים לשבת _8תם ליד ?שולחן איזד, העדר תפוסה, שאין הם בדאים כי נדבר אתם, אפם השגה, ני הרוצה והנרצח אעם יכולים להיוו!צך י -דיט _שוים, הוסר דעה, גי עצם המצ_^מ שלהט למשא ומתן היא יריקה בפני החיים והמתים גט יחד, טמטום ההרגשה, כי אין, ולא יונל להיות, שלום ביו _מלאך־הגוות ובין קרבנו, ני התשובה היחידה של־ ני יכולה להיות רק ‭,, ‬ל‭;?!(1‬ י לא‭_^. ‬א חיו שחי נרפניוז‭3_, ‬ל הדיי י בורים "ל כך הם שקר, ףמיה, _וןןמף לה־היטלר, לא היו שתי גרמניות‭,. ‬_ועל אןזת כמה וכמה שלן;היו _במןז ש5ו5ן1 2 דבר *ום א/ נ"ה בתשרי תשי"בן ‭28. 10. 91 ‬

אלינו. ודאי שבהטכורג _וקברלין, נדי־ סלדורף וגפ;יי1ל נמצאו אחד, שנים שלושה גרטניט‭1_?, ‬לא ה‭?0‬י6ו לגל מעי שיו ‭>'‬ל המנהיג _הסגןורף. וודאי‭6_?. ‬ח ושט נמצא אפילו גדפני, שעזר ליהודי. היו א9ילו רוצחי נ3טסו ‭_?8‬ש, שעזרו _אייפעם ליהודי. אולם, יחידים בודדים אלה לא הצטרפו לכדי גרמניה אחרוז -י- קונית. י י ? היתה רוסיה שניה גיני הגאריט, עדיה י- טיבימה, _ארכאננלםק ונל ארצות _הנוירה עם רבבות טגורשיס, עם קברות _לאין־ספור של קרבנו י ת, עדות לח ‭_^-‬ רציחות . הצארים, המהומות הבלתי פוסקות בכל רחבי חאו'ץ. יש ר91יה ‭_4?‬_יה כיו9 הזת: עדים מהנות־ הךוכוז עם _המיליוןיס שלחם, _הרבבוון שחוסלו. ב"טיהוריםי ובלא־טיהוףיט. ואולט' גרמניה שניה אינך, אלא אגדה. ן"נרטגים ש;ן5לו1ו ל_?וזנוו1 הריכוז מסיבות פוליטיות גער יספרם. אלה שגהרנו על עוון התנגדותם למטורף — אצבעות יד אחת יספיקו למנותם, ובמותם לא _הית‭_>1‬ אפילי נפיח על עוון חייהם. רונט _בכולט סגדו לשטן, _נרןנן

והשתחוי לו ועשו רצונו 'ןניט _יגות. כל עוד השגוי, את בי יביא ןי _^ את ‭, '‬הנ0־ חין _הגרמני‭", ?‬השליט הגף_^_ניי. ה9 בנדו נו רק נ ר נ ע י ם ר, א ח ר ו ג ים, בשעה שכבר חיה ברור כשטש, ?_י לא ג_5_יחוו יביא להם אלא אניון, לא ו_*לו0 אלא מלהטח — רעב, גיחשיט, לא רק _רןטל, אהוב-נפשו ש* "הטני ה־נ'י , ח6ך לו , עידף, אחרי שליקק את מגפיו שניט רבות. אפילו _*_לסיר ש0אד, יד ימינו, חאמוטאנק ש_?ו, !_זאיו5 _שפנטרונותיי הנאוגיגפ?אשקר לשטן לנהל את מלחמתו עוד קרוב לשנתיים לאחר שמכונת המלחמה שלו באו;לידי שתוק, ועזר בכף להשמיד _טיליוניט נוסקים מישרצל — גם אלפ־ רד _שפ‭>*‬ר בגר _באלילו מאחר _שגי_^ו לקב* את הפקודה להפוך את. גרמניה לארץ חיפה, יק בשל גרמנית בגד. רק משום ש"המנהיג'י נכשל בחשבוי נותיו וטעדו קרסוליו, הפנו ל1 עורף. ש, יט רגש אנושי, שוט רחמנות למיליונים נרצחים על לאיעוון בגפם, שום הוטה לא היתה מקננת בלבותיהם. שוט הרהורי תשוגה >א נתעוררו בנשמותיהם. לא. לא היו שתי גרמניות. חיתו אחת מאוחדת- מלוכדת מחוברת. ‭,, ;‬ טשווט_* ועושי!_ני9טה8 וברצון את

טלאגת השמדת ישראל. מנהיגם לא היה אלא הביטוי הקלאםי _ביןתרו השל? ביותר לםאווי נפשם האפילה, ליצרי שט_^ים _שסאנו 3_קר‭1)9‬ _וניקשו טקום י 5מ1_ש. חה!_נ_?ה לשבת *חם ליד שולי חו־אחה לדבר על פיצויים ועל שלוט. ־•‭5?‬ח לא דק יריקה ר_&ני החייט והי מתים, לא רק עלבון י- - _>ש בה נדי לעורר גא3 גופני םטש. מי מע‭- -‬ לי ע* דעתו. ני תשובתנו י5ולח ; לחיות אחרת מאשר "ל א ‭1 ''1‬ • "_תלייןה של פולין‭, "‬_חאנם פראנק, טחיק _עצנעח, שחיה _לטעשוז תליי1ה של יהדות פולין, אטד _בנירנברג, ני אלף שניט יעפויו ולעם הגרטני לא יכו* י פר עוון הפשע שפשע לפני עם יש_= ואל. פך חשנ פראנק בטרם הועלה לגרדום. לא כן חשבו " מיליוני פראנק שנשארו בחיים. חמש שנים עברו מאז נאמרו הדברים מפיו של , ב‭_)1‬ל-התשף בד‭", ‬ של נירננרג. מח עשה העם ו:גר־ מני נ8שד חטש חשגים הללו ז אי הקילוח הקוראים של הננםוות הנוצריות

‭*<‬ל העט ל_*ו3 _מזשובה, לשבת נח עי נית. לענות נפשו. לקבל בהכנעה את תוצאות פשעם, להתחטא לפני אל ואדם על הפשעים אשי הדמיון האנר שי נלאה למצוא להם פינוי הולם ו אי ד3רי נבושים, שזוקו טדריני ‭1]<‬מה זי , משורריה ופילוסופיה בפניה וקרי־ את6 אליה לעזוב דרך נםל ולשונו אי גרמני אחד שיצא טדעתו מעוצם הנושה, הצער, הנאב, החרטה!אי הפגנה נדטנית — ולו וק אחת ויתירו‭—?‬ נגר _יזרוגחים ו אר גרמני אחד, שהרים ידו וחינה בפרצופו של רוצח המגנים ‭* 7‬ נסיווי אחד _להתרצות אל הקרבנות ו נטקוט 8ל אלה ה"נו עדים להתפוגגות סנטימנטלית' לרחמנות על עצי מט' על שאין מזון די םיפיקם‭1, ‬ל שפוצצו הערים הגרמניות היפות, שהארץ נחלקה ועל שחריפים, הפולנים. הצ'־ כיפ והצרפתים השי3ו: להט תשלוט קלוש ממה שהגיע להט חלף רציחותי־ הפ: תחת תשוגי' שמענו, האשמות על העמים הדמוקרטיים, שגט חם אינם

חפים מפשע!חלף חרטה ראינו איו ‭1_^‬ ללעג ולקלק את ד'ד3_גי6יקאציה, את הנסיוו העלוב ליסר את הנאצים ולהוציאם מהחיים _הפוליטיים והכלכליים!בםקום הניתק נאה /_ןרמומיות גאצית לסלק מעל _עצטט אין האחריות ולהעבירה על כתפי יחידים, של היטלי וכמה טי'עיוו _בטקיט לטהר את ע!ימם _ולהיצי* מחברתם את החלאה הזויטלייסטית עשו נל אשר נ"דט להחזירה אל היק החפרה שלהט. הם לחמי להצלת כל- פושע, כל עוול. כל רוצי הטונים. האם תשובתנו להצעתם ; יכיל‭?!‬לחיות אחרו!מאשר " לא‭''!‬ו _בטוותה — אין חעדלאידע פ‭>3‬ו מכוונת אלינו. הכתובת _לטסקדד_* של_^ המי לפ רצוף לפיוס, ושלוט ופיצוים הוא — ה?_ולט. עולם זה מתהפך נציריו- מפחד _הםל־ חמןז חןזךעוה- מח_&שים כל יך העלולה להיות ל?זר בקוג הגדול שיתחולל ו‭_1?‬יזזילץ את גורל העולם. ואי? יוציט. ואולי אין - יכולים- לייתר

על היד ן?גר‭??‬ית יזעקונה מ/ים. _וגרביו‭8?‬חשלה את הברזל ?ל עוד הן‭!*‬חט. במקןט ‭.. ‬מלחטת־בליץ'' ד‭5, ‬ נ1שן>ין£ אין נ‭?'9‬ ם ל, בליץ־של1ם‭. -‬ שלוט גזה _יהייי5 ־בליץ־שגחה"ו קי למדוה ה5ל, לםוןת הציוד גיד הגרמנית אין העולם שק ללחוץ את היד ששפכה דט 9יליוניט. _עקי תבל לא ־ נוז'לך'מ לשלב או? _לךט ביד ד‭_?"_-‬ת 9ל _ן!וד זו ל‭)<‬ עשתח _נסיון ללחוץ את ידינו אנו, ידי ד_. קי3ז הראשי. לו/פארה וזן?חפייסות _זיףןקן, שןזעולט יר‭_;1‬ה _קינןני חרטה, שישנן‭??‬מח מלים _של הת0_יי־ םות- נקשת סליחה. יחשבו מק ן1יחשבו עמי ז‭_?'‬ול‭'9‬ י?־ _שו מד, שי_^שו - /ך, ענינם, _בךם אנו לא נשמע לחם, לא נאות' 1ל‭*<‬ נתףצן‭, ?‬ ולא נתפייס יל א נכרוון שלום. נמית א5_ילן את פי _אויזם העמים שיש להם _לגגיני _כוןניו!_רצייוון באמת ורוצי‭?!‬ בטובתנו. בשטח זך, לא תה‭??‬כל הבנה _בינינו ו‭" 3‬ יניך, ט. המיליונים שנרי צחו _^יוו לנואת הנקמן‭. ?‬זו היתה _נןז־ 8חם _האחוינה, _קיחיךה, _נתקח‭'?‬ ני יום

_ירוא והרוצחיט י3ו‭*<‬ו על _עגשס הלני אל הבירית. אנו _קטי_?ו ממלא את צוואתם. _הצדקתנו היא רק בכך, שאל־ מלי _גשאח _קמ 3חיי‭_, 8‬לא היו אף הם ינוליט לנקום. זה טבוע _בדמינו ובתנאי קיומנו. אנו את נקמתנו מוסרים לאל־ הים‭", ‬אל גקקית ה‭, '''‬ היא ולא אנחנו. ברם, את דם ממיליונים, דם הורים ואחיק יקניט לא נחלל, אנו לא גשבו עם תלייניחם י _לשולהן־השלום. הרוצה והנרצח‭_?, ‬א‭_?_1‬ילו לא #הח ‭(<‬י_?פיו ל?י קש רתמים מפנו, כי ידע שלא יחוננו, מדברים בשתי שפות. אץ אפשרות מוסרית‭"!‬ אנושית, נפשית להביא את ש ניחם שיז'ביו בשפה אתת. איש מיש־ ראל לא יוכל שבת עט גרמני ליד שולהד9י‭)1‬ויים‭_. '. ‬לא‭. ''!‬ גםף — _ג&ף מווחט, _ויומר עכ_^ר. טטא‭*, ‬סף ממש ז — פן ו *ן!ועוד פ_?ט 3_ן 1 ותבוא _גיפה על 5ל שיוכל "להוסיף ולהוציא טהם. נדי שירגישו _היטע, ירגישו ויבכו. עד שתבוא עליהם נקמו?יון _ותטאטאם

מתחת השמים. א(לט — שים גםף נשג"ז ששת המיליונים‭". ‬נקמת דק ילד קטן לא נח) השטך ליד _אךם 9_ךם יצרי עי ־ שר, שיספיק נדי פיצויים לדם ילד קטן אחד. שילומים לנפש אנושית אחת שביזו אותה, ירק* לתוגה. שרפו אותה אלף ‭?^§‬ים ביום בטרם דחקוהו לתוך הנבשן — שילומים גאלה טרם הפיקו גל מנרות הזהב והנסף שבכל העולם. לא ניקח נםף ולא נמחול ולא נסלח. עד קץ הימים ני‭!?‬יא בלבנו את שנאתנו, את הבוז, הבחילה, לעדר זה של חיות טורפות. אותם נצווה לגל דורותינו הב8יט _החריבו עד טוף כל הדורות, יחי _?מ האמונה' ני גוא יביא יוט ה' _וישולט להם כמעשה ידיהם. אולם, ישנו נסף אח1י. זת- _הרנוש העצום שנשדד מאתנו. מ?נל ישראל, ננל מקום שרגל גרמנית עמדה שט. יש ויש שילומים לנסף, לזהנ, לאבנים טובות, _שעמךנן בתור נדי _ללוסור אותם להם, בתקוה קלושה, שמא בדרך ג-ד נציל את חיינו מערומים. יש

הילו6י9 לגלריות של תקינות, לבתיהרושת, לבתי־מסחר, לסחורות אין־ קץ, לרהיטים, לספףיט' לקל הרנוש תגביר שאין ט6פר לו, שרירות של ישראל עמלו _בנינוסו והם באו ושדדו אותו במחיייד אחד והעבירוהו _לבית־ ד. מק_9חיים הגדול, טעית _הקריצים, זו שקראן לח ‭. -‬הרייך השלישי‭. "‬על וניש זה איו אנו רוצים לוותה אנו _ךורשי0 שיוחזר לני, ךרי‭5'‬חנו מבוססת לאין־ ערוף יותר מדרישתם של האנגלים. הצרפתים, הפולני* דןצ'ניט י , _הייגיי סלא_3ים, שלא ויתרו על מה שהגיע לחט, _וך, מעט שאין אנו רוצים לוותר _ןל הרכוש הזח, אין אגו רש-איט _לןןתר עליו. לא למען הח"ם, לא למען ה5תים ולא למען הדורות הבאים. דרישתנו להמיית _" רכושנו השדור אין לה כל קןו'עט מצבה הכלכלי חקי קן;של מדיבת ישראל. אלמלי עמד לרשותנו עישר של כל העולם נולי לא הייני רשאים לוותר על אותו הרנוש. ויחול על הכסף הזה 6ירישו — הוריה פי יסה עשו מה שעשו, והויתור י‭!*‬ נו סננו/ _לדוחות שיבואו. זה עידוד

לנל עוול ופושע, פי לא רק עי שפינת דם ישראל שאין להחזירו אין עונשים, אלא אפילו רכוש שנשדד אפשר להחזירו. אין טוציאים מידי הגזלנים. כשם שלא נדבי על פיצויים נ-עד הדט, על שילומים בעד הדמעות, פך לא נוותר עד ‭!'‬_ילם על הרכוש השדוד. ברק, צריך להיות ברור ל/גולם כילו ולנו בעצמנו אני תיגעים אח ; הרכוש הזה בתנאי מפורש, _כתיג וחתום, שקבלתו לא תהיה מותנה בשים צורה שממנה יגול להשתמע, כי יש לה איזו _שייגות לשלום, פיוס, סליחה, הנרה ואפילו _מקא־ימתן פשוט ןיבש או יעויבה ליד שולחן אחד של שליחי עם ישראל עם שליתי עם היטלר. ואל בא ישאלו: ניצד?אם באמת ובתמים יהיה עם עמי העולם להוציא ממלתעות העוף את טרפו, ולהחזירו לנשיי, א‭:1 0‬אמת יהיה אתם מעט הבנה לנפשי של עט יתום ושכול יט־ _*או אי הלוו ?מחי יד אחד. ; אולם אט ייאמר: בסף בצרוף _טשא־ _ומתן, יחסים, פיוט, או לא כלום — תג:_וא לגן רק הקובה אחת ויחידה ‭. :‬ל ?ו‭. "‬תליינים _איגמ בגי־משא־ומתן. ארור האיש אשר ישב עט גרמני לשול-

חן אחי _וידגי אתו ?ל ?סף, על 6יוס, על שנחה, גל גית ישראל יקללו אותו, עד מתיו לאלחיק _פתיוניט, אהד גרמני מיהו־ לקבוע תאריך: עד אשר יגלה הדור הזה: דור המרצחים והנרצחים. אנח?ו אין בידינו לקבוע תאריכים‭". ‬ני יד על גס יה םלח9ה לה' בעמלק מדור דור‭, "‬אין יורע נתיבות העתיד, אולי יקום אי-נ>עמ דור גרמני חדש, דיר שידיעת חס‭!?‬_אנותיו תדיד קיגה מעיניו, _חהקוך _אידהלהפ עויטיט בקיו לנאב ואת הטיט _קישתה לד3ע, לדוד הרחוק חזה, שאולי יקוק אי־ _?עט, נושי0 יד. _היוק, לדור ה ז _י> של _הגרמים, אנו _צןעקיט ‭?_5‬ל ח_?ח. ריחני, גגל נאב_1ו ו3ל 'גלניגנו לאו ‭_, ;; . " ‬

>דול הג‭3!:‬ וגה ' ־ה ה_3ושה‭?_. ‬י הגיע צורך 7ה‭!'‬לוין את _הלהרים _, _ך, ללו על הנתב, כי הגרמנים יכלו להניח, כי אנו נתיווה להט. בי _ןקבל את הצעתם "_לשלים* , את קריאתם _למקןא־ימתז על פיצויים, זד, עונש על חטא שלגו ‭—?‬- על חטא השגחה, על _שהתגחשגי לדם _המיליונים.

רק האוירה של שנחה טרצון יגלה להביא עלינו את ד'חרפח של הצעת בון, יפולה להביאם לידי חוצ6חם הו/דשה. אין להעלות על הדעת, ני. נמצא איש מישראל שחשב על ישיבה לשולחן אחד עם עט היםלר, על אפשרות של 8 ־ (ס. של פשא־ומתז. ביחוז* קשה להעלות על ד'דעת' 5י מחשבך, נזאת עלתה _בדוחות האנשים הקונים את _המןימ‭—?‬ בראשק של חברי הממשלה שלנו. ובאן חובתנו, חובת קרבנות היטלר, _להשביע את דברינו בימה. לא נובל לשכוח, לא _יוציט _לקנוח, ותהיה הערצתנו _לממקלת ישראל גדולה פי יבבה מקהנה, ויהיה נבודבו לאיש ד_, עומד בראשה והמסמל את תקומת ישראל גדול 8י רבבה משהגו‭ ,, ‬_ייחיו ציני המדינה _מרוביס 6י רבבה מו?ה3ם ויחיו!טצ3נו החמרי המיר פל ובבד‭,, ‬משהנו. אנו מודיעים י _, ב_^ אלן‭??‬ישנם פח אתנו היום וקגל אלך. שאינם אתנו היום: בדבר ח ז ה ל‭>!‬ נציית ו יחסים עם גרמניה לא נקבל!בקול גדול אנו קוראים: עד עולם אין שלום בין גרמניה וגל( ישראל — בין הרוצחים והנרצחים ו עי עולם לא ז לא נ 9 _ןןבח_^י

_ר־ןנחת אמת ומסקנת טעות*

דבריו היוצאים מן הלב של לייב רונטן ‭")‬ני חרם הוא‭", "‬דבר" ‭, (21. 10)‬נננסיט 5לב, אך ספק א0 הם עומדינ} במבחן ההגיון האנושי והל־ אומי. ני השאלה הגדולה של יחסי אעוכנ _ו־ישראל אינם מתמצים כעני ן ; השילומים, כשם שך, יא עצמה, השא־ |לה, אינך, אלא חלק בחשבון הגדול ‭)_, ‬אשר לא יושב) בין ישראל _לע־ מ י ם, לרובן _1ל אומות העולם בתו־ כן ישבבו ומתוכן נפלטנו באש ובדם. התביעה הצודקת של ישראל לשילומים בעד הרכוש השדוד חסר־ היורשים אין פירושה, בשום פנים ואופן, השלמה סנימית־מוסרית ו ולואי ובל- כובשיה־מרביייה של גרמניה 1 יהיו דואגים להטיל על אומה זו את חובת תשלום הפיצויים לנל הנפגעים יעל ידיה. אין זה סוד, כי מעצמות המערב התנגדו לכך — התכנית הנר ועת שנרקמה בשלהי המלחמה בהשראתו של הנשיא המנוח של איה'ב, תננית פירוק עצמתה התעשייתית של 1 גרמניה ועשייתה מדינה חקלאית וט־ ףיצית _חמרי־גלם בלבי — נכשלה והוכשלה 1 אף אדם כהארולד לאסקי ן _יצא . חוצץ נגד _הנטיון להשתמש גש־ ו גויים גרמנים לשיקום ההרס שנגרם

על־ידם במלחמה בהולנד, נצר0ת. נססס"ר, גפולץ‭... ‬ אך‭., ‬התביעה להתרמת _הטצוייפ וה־ שילומים מצד ישראל דוקא אין בה עקיבות גם עוד מבחינה אתת: אילו גם רצינו לקיימת, ולא היינו עוטרים בה, באנסנו- לרגל הכיח קשריה המסועפים. והחיוניים של מדינת ישראל יעם העולם כולו, עוד-נציגינו מצביעים נגד שיתופם ש י נציגי אשכנז (ואוסטריה) בגוםי0 בינלאומיים למיניהם ולםוגיהם (שסציאותנו נהם היא לנו צוין עצמיי־לאומי‭, (‬אך הללו. מתקבלים לתוגם על אף דעתנו וחת־ נגדותנו. מחר עתידים הם להתקבל גם כחברים שווי־זכויוו!נאו"ם‭—, ‬ הנפ־ רוש מן האו"ם, הנסייע במו ידינו 1 _להצטרפותם אל אויבינו הגלויים והס־ מוייטז הזח ‭0-‬ו התבונה והאינטרס הלאומי והמדיני של ישראל ו ודאי, הצדק עם לייב רוכסן, אץ נקט לסרט ולכלל, אץ תקנה לטיטג חיינו שנגדעו ולמיטב דמנו וחלננו שהיגרו ו אך יש ויש נקם היסטורי, הלא הוא: ביצור הכוח היש־ ראלי, ביסוס מדינת ישראל מבצר‭- , -‬ _העיז האחד >עתיד היהודי ולעתיד ; י היתוו'ינו. ו*ין לנו קרינוי_^_ין איתר ביחסינו עם אופות מ*לס (ג_!_את

היתח גישתנו גם בסולטוס ‭_"-‬ההעברה" ביטי ארלחורוב‭. (‬ הנה אדיר־חפצנו לכרות ברית־ שלום עם שבנינו. בני־שם, אף ני אי;זה סוד, כי מלחמת ישי־אל־ערב לא התנהלה בשל _סכסוך רגיל בין מדינות שבנות. בשל עניני גבולות וניו"ב!המלחמה היתה על עצם קיר מנו, נאומה. על עצם זנוחנו למולדת וחירות. ואילו. חלילה, ניצחו קצוקים. או אז היו מגלים בנו, זממם בדרך שפגע בנו העמלק הטבטוני. עוד חרותות בזנרוננו שנות תרפ"א ותיצ"ט ותרצ"ז, משחיטת חברון ועד שחיטת הל"ה בפמוד להרי הגרוןואפעם"כ לא נרפה מהתביעה ליחסי־ שלום, שתביעת הפצויים היא חלק טמנה (התביעה _לפצויים בעד _רכושט הגזול של יהודי עיראק כבר העלתה ישראל באורח ושטי‭. (‬ כנה. ישרה ואטתית היא תגובתו ו, ס ו ב י י ק ט. י ב י ת של לייב ווכמן! י מי שקרא ספרו ‭.. ‬_ובדפיך היי" (שלצערנו לא ראה עדיין אור בעברית) יודע. כי הוא, אולי, הביטוי הנאמן והעטוק ביותר לשואת ישראל: אפס, במבחן הניתוח האובייקטיבי אין השגתו על חרס סומאלי של גרמניה עומדת. חרם שלילי כזה — אילו גס היה בגדר האפשר ואילו יהודים לא היו פורצים ‭3-‬ו סרצות — סוסו לפגוע בנו!ולנו דרך אחת לחים חיובי , שיסודותיו הכלליים חט: _אי־השלמד. עט עם־המרצ־יט 1 מלחמה נגד זיוני ולעקירת מורשתו, המורשת חנאצית־סאשיסטית (שעורנה חיה- בין היתר בחוגי השליטים בארצות ערב) ובעל זכותה של ישראל — מדינת הנצח של עמנץ — לשילומים הוגנים.

אפם, ספק הוא אם "הצהרת אתאר אר" יש בה, גדרו נלל, אחיזה של ממש וסגר ריאלי לשילומים!נשם שספק הוא, אם בהשראתו העצמית־ הפנימית של הקנצלר הגרמני באה הצהרה זי. ודאות היא בנו, כי נציגי ישראל והסוכנות היהודית בדיוניהם בניריורק יבחנו הצהרה זו בחינה יסודית, אותה ואת הנחותיה, מגמותיה וסיכוייה — ולא יילכדו בפח־ערטה. ערובה לכר: נאמנותם הישראלית וכאנ שנר עמנו שחס נושאים בלבט, ככולנו, שקידום־הפר_^חים הנאצי על כל בית ישראל הונף וגט אימת צלו על גל בית ישראל‭,.. ‬ א ש שטיין

לפני 40 שנה _בדגניה

(נדפט נ"האויי ירושלים *י חשון ק;ת תיע"ב _>לי1ן י"א בעריכת אליע־ זר גן יהודה‭. (‬ _גודגגיו!_גיידיעים, טובקריג מאך יי‭5>‬_רי חגתיט נשגיל _הקועליק, שקין־, הקיימת" גונח. אך הפועלים אומרים שלא יגורו בהט משני טעמי‭:_6‬ א) אינם מתחשבים אתם ולא שאלו את סייהם _מקורק אס לגנות אי אין, ב) האדונים טרידל וקרויזה, שלחם נגמרה. בנית הנתי‭, 0‬מעגידיס געגודה זו גט נגרים. 0ו?לי חוח דגניה, כיתר הפועלים שגארץ, רוציט שאם בא טי שהוא לעשות דבר _?ח לטובתם, _*ריד מקודם

להתייעץ אינם, וגשימצא דבר ז* זץ בעיניהם יקבלוהו, ואט אץ — לא יקבלו. פל הפועלים _מודיק שצריכים

הפה בתים לש3ת _וגאשי באים ובר ניט לחט, אינט רוציט לגור שטה מחטת ש. לא התיע&ו את0 מקודם, _וגטי פז חיה ש0 סכסוך בין הקבלנים וח0ועליט, _האיזרוגיט דרשו שבל חעגר דו!תיעשה על ידי יהודים והאדונים הקבלנים העבידו גם ידיים נכריות. ולרגלי _טגסוך זה ק0 _סגסוך נץ _הקנ־ _לנים וד"ר רופץ ולסוף באו לידי הסונטה להעביד רק פועלים יהודים‭_0, ‬בל בתנאי שי‭*8‬יאו להם פועליט. ותיכף אחרי מחג הבטיח ד"ר רופץ לשלח ח8ש־עשרה _בשפחות של יהודי תימן. רגגיוו ‭**71‬ , יז1_יקףס תייתר טוג שישנו בארץ ישראל — לתבואה. נ. גלילי (_ננוםר טי־ זלט1 פבזנר. בית . הלב־ נווי, _תיא‭. ( ‬

?_חתער8ות נהבי ההסתדרות הנני מביע את מחאתי על התערבותי, של חגרת העובדים בטלחטה בין , אשד" ובין "ד'מקשי" כשלב זה. יש מקוס . לוויכוח ולביקורת וגם לפשרה ‭>:‬ם החלטת משיד 1 התחבורה נמהרת היא, אבל לאחר קא־ חד הצדים _5יד בהוק ובמשפט ונטל , את הדין לידיו בנוח הזרוע, אין ‭0'‬ו3 מקום לבירורים _ולפשרות. האם בדרך ףו רוצה ההסתדרות "לעקור מקףבד' גל _(גי-ירו לשנות את מחוק או לפגע בו

?נות-הזרת‭'?‬ (סעיף ב‭. ('‬גלום לא השיגה "אשלי את ?ל הברור . והתערבותה של ההסתדרות ק"י _פעשי _אלמותז ונלוק בדיר זז נחנך את הציבור לסדר, טש‭1?‬ו( ואחריות ו ג. ת‭**‬ט _. י'גגןת־גופעיס א. נ‭,, ‬ _?עת1ג93 ייו‭14, 8. 51 9‬ _קציע אגר. ש. _קוךץ להנך'י_?שרות _וכבות־ניםעיט בקו רחובות־רמלה־לוד_, _וקתת־תקוה־ חדרה־וגרוו"עקב, מספר הקרונות הן5ו־ מד לוקות ל'רנבת לא יספיק, ל_?עךנו' להנהגת השרות בקו _רחובות־רמ - _לה־לוד, אשר לקו פתח-תקוה-חדרה־ _זקךוךיעקב, יגולים הנוטעים להשתבש בשרות הקיים _מתל־אביב ומראש־ העין. _גנבוי רב ריר י. קס_8נר 8שיד התחנורה, המדוד ליחסי ציבור _י8אלה במלון "ארזים‭. "‬שנפתח השבה במ־ טילה‭8, ‬צא בעליו לגנון לק- " 'ט את נינת חבית בשולחן מקורי למדי, העשוי לוח שיש גדול־ז1ל גבי‭.., ‬נותרת _קירעטית עתיקה. שמקווה אולי משיירי בית ננסח. _מחטאות הראשונות לא חל חינ"ש , אורחי הסלון חמשחקינ! נברידנ' על יד שולחו זמ משעינים ‭"* ‬

רגליהם ע* הכותרת והורסים בנגיעתם העדינה הזו, טדי פעם בפעם. קטעים נ'ג- ' ־י ‭8*1‬קנטוס חיק'ם שלה. האם ידועה עונדח זו לד"ר ייביןן מניו השיג בעל מלון _נסטולת גוהרת עתיקי, זן, שמקומה במוזיאון לעתיקות יהודיות ן • _אביורט _על לשנת, _הטעד גיגית-ליר החי ש, ש. תאר _גמאמרו "על הסעד‭, "‬ (ב, דבר" 5ם' ‭(7993‬ את העבודה הקשה של העובדים הסחייאליט מתוך ראייה שטחית. לא רק _בבית־ליד, אלא בגל מקום של רגוז עולים חרשים — ד‭0<‬ עומדים בחלק _הקקה ביותר של חזית קליטת העליה. תמוה הדבר שהחבר ש. ש. לא _ןיין א‭?1‬ה9עולות של לשנת _הטער בבית ליה נגון: סדור של נכים וחיילים למקומות ‭90#‬וז, הענרת תינוקות וילדים _ממשפחות הרוסות למוס־ דוח מתאימים, הקמת מפעל הונח הילד ל'ילדי ניה"ס גמקום. ארגון של גני־ ילדים, סעויני־יום _־ לפעוטות ו _ולגיער יותר מכוגר הוקס אורות ליזמת לשכת הסעד _בית־מלאגה ללימוד מקצועי. אט החי ש. ש. נותג שגישתם -ישל _האינדיגו חסוציאלים כלפי הפעיות הסוציאליות היא של "סתימת חו‭=1‬יס וסדקים‭, "‬ אין ציבור העובדים הםר _ציאלים משלים עם זה, אלא שבלי שתופס של גל המוסדות הצבוריים אין ‭1(‬סשרות לפתור את הבעיות הסיציא־ ליות הטרובות_, שחעליח _מאיצות נחשלות הביאה אתה, ואין זה הוגו לתלות את הקולר בעובדים _הסוציאלי. העובדים הסוציאלים מתאמצים לטפ* 3כל משפחה לפי הצרכים האינדיבידו - אלים שלה‭.. ‬פתרון ננלן יושג לגעיות סוציאליות רק כשהונהג חוקת _סוציא־ לית _לדחיקה לבת. י. גן'יןןקק _לשגי(־‭)1‬ס_9ד ר‭8'_*‬_־ה‭1* ‬

להאנח או לזרוע! _(תנ'יי) מ‭7_*‬ _מרפסות הבית ברחוב להגרריה 49 זמירות חדשות תשמענה _אזניך. לא עוד השיחות הנדושות על מתיר העגבניות ה"שחורות" והגזר ה"שחור‭/'‬ כי אם: איך עלה הכרוב אצלו ג — זיבלתם נבר את כל החלקה שלל כםי — _קתית ‭, -21‬הסה וצגונית ז בי הבה _*ן "מתלה'' מידבקת פשטה בנית זה: הכל יצאו- לזרוע ולשתול. אדמה למכביר סביב הבית והיא עירום וער"ה. ונץ יום הפנו פקידים ומר רים וסתם עירוניים לעובדי אדמה ממש, ובעברך לעת ערב ליד הבית הזה תראה גנרים ונשים עושים יחד במלאכה, מסקלים ומזבלים, שותלים וזורעים, משדלים ועודרים. בדיבור אחד: שמה‭... ‬ ואולי נאמת כדאי נמקים לשבת ולהאנח בציבור על קשיי- האספקה — לקום ולהפשיל השרוולים ולזרוע‭—!‬ על נל פנים, כך סבורים הויירים באותו בית, שעדיו וזרעו ומחכים כבי ליבול— -

פרס כרנר (א. ת‭(. ‬ עגמה ריחפה בשעת הלוקת פוס ברני לסופרת הדגולה דבורה נ<ך רון. מעטים היו הבאים. ביחור בלםו בהיעדרט אישי ההסתדרות, שברנר סופר־הכאב הגדול היה מויה־דיך וסמל בראשית ימי ההסתדרות ואף בתים נקראו על שמו. וצר _מ־אוד שמתן פרם לסופרת בעלת עיעור־קומה כדבורה באיון לא היה למאורע ספרותי ציבורי ושוחרי ספרות ואמנות לא באו בהמוניהם לטקס חלוקת הפרס. י התוצרת החקלאית (ה. ו‭(. ‬ טנל העבויס נשמעת הקריאה להגדלת הייצור החקלאי, ואילו החקלאים משיבים נצדק: יש להתאים את _הםחיריס להוצאות הייצור!אין החקלאי ינול לע_15ל בהתלהבות יתוה שעה _שתוצו־תו מעשירה את המתווכים איו ; החקלאי . ינול למנור תוצרתו בזול ועקבות את המגונים הדרושים לו ביוקר. הנל ציפו ששי הקיצוג והאספקה יסכם את הויכוח בצורת שתתן דחיפה להרחבת הייצור ע"י שנוי מדיניות המהירים. לתמהוני הגדול שפעתי את השר מייעץ לחקלאים לייצר מצרכים ‭#, ‬ף _נשהם אינם משתלטים ביותר‭. "‬ היוכלו לקיים הוראתו זו, בשער. שבכל שאר המקצועות אין נוהגים אל* לפי סיסמא הפוכה: להוויה נל נמת שניתן ו יוטה, ני איו ילםנות בקריאת מעין זו רק לשכבה אחת באןכלוםיה בלתי אם לגל השכבות ו ובראש וראקונה יש לצמצם — ולא יק ע"י פניה למצפון — את הרווחים המופרזים קל הסוחרים ובעלי התעשייה, כוח המשיבה של הכפר והחקלאוח, לא גיל נשנים האחרונות — ולא נכנס לסיבות הציבוריות שגרמו להורדת קרנה של החלוציות וההתיישנות הקי - בוצית גפרס. אך אט שאלת חיים הי* לארצנו — להגדיל את הייצור החלאי, אין להסתפק כיום בהטפת טוסו. אלא יש לשלס בער _המוגרים _החקלאיינז _יהירים הוגנים ולפתוח _נטלחמה 7הר רות הרווחים חמנוסהיט _נענפיס *חרי‭. 0 ‬

מטקנר, נמהרת (מיכאל) ‭. 11‬ה. _ניגמן טי£_י ב"הפי־ על הצעיר" על התנגשות של _דביריפ קשים, איומים, נקרון קול רכנת בישראל נץ אשכנזים ובין _סייקניפ. אשכנזי — למשל — פלט: . אני נת־ תי את דמי. כדי שאתם תוכלו >נו* אלנו. אילו חייתי יודע מי יבוא אלי - נו ‭"1‬ ומרוקני, חייל ונצה"ל‭. ';‬הנל שהיטלי לא גפר עם כולכם‭... "‬ של ומסקנתו ה_^_ספי: . ויבוא יוט וכל פה שבנינו ונקשנו לבנות בארץ הזאת, יגולע במלחמת המעמדות, מלחמת שני העטים נישראל‭. "‬ אץ ספק, ני הספור _מדגא. קל הגורמים. האחראיים במדינה וגל האזרחים שבה, מכל העדות, חיינים לדאוג המצב. הנה סופר על הפגנו! לתקנת אחיה גין תושבי המעברה מעיראק ונץ גני רחובות בשטחת-תורה. לכן — בעיני — מסקנתו של איש כפרופ - סור ברגמן‭68, ‬קנת אדם הסתלבט נל ימיו בתופעה _הסוטלאה ששמה העט היהודי ויהדות, מסקנתו מדנאח יותר מאותו מקרה, שסיפר עליו. כלומר: גם הוא קצרה רוחו‭(!)-‬ טול יסודי קבה הגלויות ההכרחיים, שאין מנוס מהם. אולם אסינתנו חזקה, ני יק חי־ פעות־הלוף ולא יותר. ולא לקונן, אל* לעשות באורך רוח.

תורה וקמח (ע, ב, ג‭, (, ‬ססשלת ישראל הנינה וה־ נירה כי מיצרך אחי, מיצרן יסור, צייר-שיהיה במידה מספקת, ללא קי - מוץ וקיצוב. טיחו ומטצ0ל-ק לנו את ‭,, ‬לחמ חוקנו" טדי יום ביומו, ומשום כך אץ רעב בארץ. מגייסים את ה‭-0‬ כומים הדרושים, הן _בגוטבע‭". ‬קשה‭. "‬ להביא שבר ממרחקים, וחן במטבע , קלד, י, לשמור על מחירו הנסוך והשווה לכל נפש. הנה קמח _ואולט, אם-אין חורה — אץ קמח ‭. 11‬_אתיגם גם את המשאלה הזאת ללשץ החו_^ר. מחובתה של ממשלת ישראל להביא עוד מיצרך שני בשפע ולהוציא אותו מכלל הקימוץ והקיצוב הגא‭-. ‬ הנייר. אם יש צויד לפרט ולנ‭. 5‬ק את חיבר, קאלו את פי הסופי והמורה, את קהל הקוראים העני"ט בארץ ונתפר צות, ואת תינוקות דני רבן למד־ י'ניחם וינידו לנס.

תעלת סואץ וחלומות באמפטיה

הד י מ

הידיעה על הסיפוק בישראל מהמתרחש באיזור תעלת סואץ. שנפלטה כאילו מפיו של נואם שמרני בלונדון. הוכחשה על ידי נעל הדבר עצמו ב"גיואיש כרוניקל‭. "‬אולם ספיח הרעיון לכשעצמו אינו מוזר לגני הנמצא בריחוק 5000 ק"מ ממקום המעשה, ובמיותר לאלת המוררים את האירועים במזרח _התינון ובעולם כולו מהבחינה היחידה של דחיקת קץ שלטון הבריטים. משל לאותו סנדלר שמרוב השתקעות. _באומנותו, מודד את יושבי תבל לפי מספרי זוגות הבעלים. מי שעודנו נואב את אבדן מעמד הבריטים בארץ־ישראל, נוטר, באופן טבעי לגזירה שווה פשטנית לנעשה באיזור התעלה, תוך חרדה ילהישנות אותו תהליך במקומות אחרים. ו לפינו אפשר גם, מאירך גיסא, להבין את הנימה בשידורי מוסקבה בק־ שר לזה, המדגישה את הנראה _נמטוש־ טש אצל סוננויות המודיעין המערביות, ני האיגויים _הטקצועיס המצ־ ו _ייים, המונים כך וכד חברים וסניפים, תובעים את סילוקם של האנגלים מאד־ מת מצרים. המגמה כרויה ופירושים 1 מיותרים. משאת הנפש היא דחיקת ר1־ לי האנגלים מכי פינה שנעולם. יחיה מי שיהיה העושה את המלאכה, י אין בודקים בציציותיו. מה שיבוא אחרי המעשה ומי ימלא את החלל הפנוי הוא ענין של מדרגה שניה, שפתרונו ויבוא בשעה הנכונה. כאשי גם בין גת_^נו נפלטים שברי רעיונות על מננה משותף בינינו לביו מאבק המצרים, ראויים הדברים

ליחור. הערה עליהט. יש מי שלפתע נתגלתה לו בימים אלה שעת נוש י ללחיצת ידים מחודשת נין ישואל _ומצויט, השניה אחוי רןדוס. והורגזנות, אגב זה, להשתבץ ! נמערנת עמי המזרח _התינון הנאב־ | קיט על מלוא עצמאותם. סברה אחרת, המובלעת §ין _השיטין, מבחינה מי פלג זנים של שחרור סר גיאלי_. המפכה מתחת לקצף האפנדים, הניצבים בראש המאבק הלאומי במצרים־. הקצף יתנדף והמים הזכים יבצבצו אל על. המסקנה המשתמעת היא — החשבון הסופי אינו נגדנו. הנחה זו מזלזלת בשוגג ברשום בכל _, אטלס גיאוגרפי ובדברי הימים הקצרים של יחסינו עם המדינות השכנות. אנו מבינים לרוח המצרים הרוצים לפרוק את שיירי העול הקולוניאלי מעליהם, למרות שאנו נתונים בסכסוך י חמור אתם. אף האנגלים עצמם לא התעלמו בשניט האחרונות סו הצורך בשינויים בחוזה האנגלו־טציי שיחל־ מו את תנאי הזמן. אולם אגו נקרובים ביותר א* י ה‭,, ‬חלל‭, "‬ענץ ישיר לנו ניצי ייסתם לאחר שהאנגלים יסנוהו. ענץ של ימי שלוט ולאו דוקא מלחמתי באיזור התעלה יש גמ לאוסטרליה וניו־זילנר, להודו ולדיומ אפריקה, לברית המועצות ולתורניה. הזנייח באיזוי אינה ענין של חזקה או של רווחי החגרה _הביךלאומית, _איזור התעלה אינו פחות ראוי לסט־ טו4 בין לאומי מאשר טריאסט או וטאנג'יר. דגל _אי"'_ס מעל צומת האינטרסים _הכין־לאיגייס. חחיונייס לש־ ןלוט חעולט ולאשרו, יהלום יותר את תנאי הזמן מאשר ה" יוניון־ג'ק" המת־ן נופף שם מעל _טובלעת צבאית ברי-

טית. • י לטובת ישראל רצוי _חטשד קיים חחציצח ע> גבול מצרים הנוכחית, | _המתמודית למשול נניפת נל עטי ; ערג, וישראל היא הפגע 3רצי8ותה_| אל עיניי אסיה. פלג המיט הזנים ערן דנו חבוי שם במעמקים. אק _גאיריפהי המזרחית גאה חמהפכה הסוציאלית רק 1 לאחי בוא . הצבא האיום, אץ לצפות ש88ו!רים יבוא מאורע רומח במעשה ניסים, בימינו בקרונ. • הישג מצוי נטאנק האנגלרטצרי ניוט פירושו . תוספת חיזוק לשלטון קאחיר _המאקרו‭"!‬ _והאנטי־ישיאלי , וחי‭**‬ למיקוח פייסגי למעצמות הט&י רב וה8_זרח על חשבון מעמדה של ישראל. ולח9ה זעזוע מדיני או טהלוטח _צגאית ל‭_$0‬_ייט, יעלו _8ת מי הפלג _חחגויימ אל פני הלזטח, יותר מהר מגל גורס אחי‭_0, ‬ף ני זעזוע זה "גי רם על ירי כוח צ_$אי שאין נוונתו לכדרק ה65ריז גתתאית _האירועיט שג‭. -‬ איזור ז/_תעלה עלול לי‭!(‬ית חלומית |באספ_8יח. ההשתלשלות הנונחית מעי־ ו דח שמנהיגי' מצרים אינם מתנווניט _ילהוגיא אח הסכסוך מתחום של ריב |טשסחתי. רי_3 כזה נורם _גדלך נלל . חמולה. אד ש?נים מציציק בזחיףות 1 נגן הצד ואינם מתערבים בו. חיים אהרגוגיץ

יזיגש* ‭6*)‬ו*ר זמירי?זיל)

קשה להספיד את אסתר ז8ורח ז"ל בדיך הםקוגלת. איך לתאר נמליים רגילות את אצילות נטשה, תרבות הופעתה, חן חיובה, גישתה הבנה לזר לתז ואת כל הקסט שהאצילה מעצמת על הסביבה ז נל אלה שבאו בטנע עם אסתר זמורה, שאהבה את _היוזי ושאפה למטרות נעלות, הלגו שבי אחרי _תנונותיח הנאצלות. נפעם הראשונה סגשחיה גיטי הקונגרס הציוני בפראג בשנת ‭. 1933‬ היא ניקרה נניתי ומיד נהננסה מלא הבית וזן וריח ישראלית רעננה. היא עיירה בי זוז ז!ת התשוקה להניד את ארגנו מקרוב. נסיורי הראשון נאיץ ביקרתי בביתה של א6תר אשר שימש מרנז חברותי לאנשי תרבות ורוח. ו"שונ הייתי מוקסמת מחיוניותה ייעננותה לנל ו_1בעיות, במיוחד בשטח עבודה ציבורית בין נשי ישראל. היא חיתה בין אלה אשר יחי עם הני רייטה פאלי ז-ל הניחו ‭/10‬ היטוד לעבודה סוציאלית מודרנית, ותוציאו! את ענודתה של ויצ"ו מן הססנית הצרה למרחב. היא גם יזמה והנשימה את הצטרפותה של הסתדרות נשים עבריות לויצ"ו עולמית. שני0 רנות אגלה המחלה _הפסארת אח ניפה אך התעגינותה נכל המתרחש נישונ לא ‭_?6‬ה ולא עיי אלא שכל המבקר אגלה יצא ממני, מעודד וג־ תוספת גוח, לצגוי הנשים נארץ _ונ־ מיוחד לחברות ויצ"ו היתה הסתלקותה של אסתר זמורה אגידה שאין לח ת9ורמ. אירטה

אסתר זמורה ז"ל, נת מיגאל שימי ופניה הורביץ ואשת זקן השופטים ד"ר משה זמורה, נולדה גשנת 1890 בעיירת טיר, נפלו _גינסק, גחיותה _^ת 15 היגרה עם משפחתו, _לקנינסניג ונפרוץ טלח&ת העולם נשאה לי"ר זמורה, שנים טססר התגוררה המשפחה נגרלין וגשגת 1922 עלה הזוג לאיי והשתקע ניררזליס. בארץ־ישראל הקדישה אסתר זמורה את עצמה לןגודה בשירות הסתדרות נשים עבריות ולאחר זמן קצר חיתי. יושבת־ _ר_x_ש של הארגון אשר נעקח אח"נ _הפדרציה הישראלית של ויג''ו זועול־ 8יינ.

_הלא_^ת _הת?_זשיה‭_^_-‬מוד התיור של _הצמאות ‭'_^‬כ_^מלו‭!1‬ל. יה

ליום העצמאות ה־33

1 שנה שנה ב‭28-‬ לאוקטובר חוגג העם הךנוסלוגקי אר. ייסודה של הרפובליקה העצמאית. חגיגות אלה הופסקו נמשך שש שנוח הנינוש הגרמני, שגגרם ע"י בגידת מיננו. מאז שנון ‭, 1945‬נאשר הצבא י _הסייאקי המנצח שיחרר את צ'גוסלוגקיה והחזיר . את עצמאותה, נקשרו חגיגות אלה במאורע גדיל אחר, ־ אשר נתן ניוון להתפתחויות נוספות ברפובליקה הצי־ נוסלובקית. נ־28 לאוקטונר 1945 אי־ שר העט הג'כוסלונקי את הלאמת התעשיה, הננקיט וחברות הביטוח נרפונליקה המשוחררת. הגשמת תביל עה ישנה זי של העט העובד לא הוש_* גה, אמנם, בלי 8אבק. גנון הרגי, ני ב־38 לאוקטובר 1918 השיג העט הציני _והסלונקי את עצמאות ארצו, אולם התקוית והמאוויים של העם העוגה גי‭--‬הרפובליקה חצ'בוסלובקית תחיי!טדיט?סוציאליסטית, לא נתגש־ טי. בחגיגות ה־‭?8‬לאוקטובר גיס_> מחו־ גי_6 _השליטיק בקביעות להןזבי* את קולות ההתנגדות, את תלונות הרעבים ומחוסרי הע13דה, בתוך יט של חצוצרות חגיגיות, מ_5ע$ס‭8, ‬י " _טצמאותח של הרפובליקה גם‭?5‬הי לחצו והנריחו את הפועל לקרבנו‭?!‬נוספים. אך ברגע ו!_חימ_*די של טי1נן, ג_*טר העט רצח ללחוט על עצמאותו, הסגירו י החוגים הקליטים את הרפונליקה ללא גושת טניס. נרצוגט לקיים את שלטונם. בהמשך לבגידה זו הסכימו להסגיר י גם את עמדותיהם הגלגליות לגובשיט _י הנאציים והפנו ברונט לחלק שלםנו־ גת המלחמה הנאצית. לאחי חשיחיור _במאי ‭, 1945‬גשללו י ממשתפי פעולה אלח מעמדם חנלנלי והפוליטי, אולט הט לא ויתרו- ולא גננעו. הט לחמו על שובם לשלטון, ונעזרת" מהגרים שברחו למערב אחרי בגידת מיננו,

פתחו במלחמת מחתית בגד המדינה העממית וניסו בגל הדרגים לעצור בעד ההתפתחות החדשה, ולהחזיר את הגלגל אחידה למשטר הרנושני הישן, אולם העט הצ'כוסלובקי, שהתנסח בהתפתחות המאורעות בשנות ‭1918 . _^20‬ לא _גמןג הפעט בתבעו לל* * פשית את הלאמת תעשיות המפתח, הבנקים וחביות הביטוח, ושלל בזד, את השלטון המדיני פידי _הגעלים הקוד־ םיט. שלב ראשון של ההלאמה לא עבר, נאטור, בלי, קרב, שהתנהל אגך נם מאחורי תקלעים, ־באשר גתקו8ה זו לא העיוח הריאקציה לצאת בגלוי נגד ההלאמה, התנגשויות רציגיווז אירעו בתוך הממשלה. ש6 ניסו נ5יגי הבורגנות לענב ולשנות את ההצעות לחוק ההלאמה לטוגת _הןעלות ה9ר* מאנק פוליטי השיג זח חוגי?_טוי פית _נפנרואר ‭. 1948‬המנגח היה הע8 העוגך, אשר. בהנהגתו של מע8ד הפוי י עליטהםו להיות מאותו תאייז1 השר לט האמיתי _בציגוסלובקימ הדמוקראטיתיעמט"ןז. נתוצאה משינויים היסטוריים אלה

צוקה העם הג'נוםלונקי לחגיגות ה־28 לאוקטובר גהרגשות אחרות _לגטרי מאשר בשגימ שלסגי מינגן. ביובל 30 השנה לייסוד הרפובליקה ינול היה העט הצ'נוסלובקי לגרר את עצמו בהגשמת תכנית קןתי השנים. נאותו זמן כנר התגונן להנחת התחלת תגנית החומש. _העובךיט, הנעלים החך־ שים גמדינה, חוגניס את יום העצמאות בתת שונה מאשר השליטימ הקיימים‭]. ‬ בבתי חרושת, שאינם יותר גישות הקאפיטליסטיט' נעשיס מאמצים גדר ליק להגשמת תגנית החומש. לבגוד, הח5 נעשות התחיינויות חלשות גמסגית ההתחרות הסוציאליסטית להגב" רת התפוקה ולהתקדמות מהירה יותר

בדיך לסוציאליזם. העט חצ'נוסלונקי ינול לגן, ב־28 לאוקטובר השתא. לסקור _גגאוח ונסיפוק את הישגיו מאז הכרזת ההלאמה בשנת ‭, 1945‬דרך מאורעות 30חאף ‭, 1948‬ער להגשמ - תה המוצלחת ק!ל השנת השלישית של תננית החומש. גיוט זה, ב־28 באוקטובר, ינול העמ חצ'נוםלונקי, באמונה _ובטחןן לצפות לעתיד. _גאשר _לווולס לא יחוור _מינגן, לויולט לא יקולח שחיחוגים השליטיק יפקירו את עצמאות המדיגח, ואם אויב מבחוץ יאיים על הרפובליקה, יש בגיחה של צ'נוטלר בקיה _הדמוקיאטית־עמטית, בעזיחח י הנאמנה של ביית המועצות, להדוף נל התקפה על גבולותיה.

שכר _. העבורת חרי_^_לי ערך השכר הריאלי נמדד לפי כושר הקניה של השכר הזה. מבחינה זו שכרו הריאלי של הפועל הוג'אגוסלווא־ קי. הוא הגבוה ביותו בעולם לאחר נרית המועצות. חנמח הקצונה של טיצרגי מזון יסו־ דייס למבוגר עולו, ב־258 גתו, ולמשפחה עם ילד אחד עד גיל ‭815 — 5‬ נתר. השגר היומי ח8מוו!ע של פועל הגיע ג־‭1?50‬ ל־‭58'80‬ג כתר, ושל עונד םימחה בתעשיות המפתח ל־‭269, 60‬ נתר־ טועל מםונץ מחית' אי5וא, את הדרוש לו לקניית המנה הקצובה לחודש ימיט גפחות מיומיים, _וטועל טופחה גיוט אחד נלבה אין אד0 בצ'אכוסלווואקיה — ויהיה זה פועל או מקבל טנסיה ‭-7‬ שאין ידו משגת לקנות את מנתי הקצובה של 8י;_גףני מזון יסודיים. אך בג'נוסלווא־ _קימ שלפני מיגנו היו מאות אלפי אנשים קלא יגלו לקנות נשוט קניס !_גת _המצרכים הגלוליט גייס נמנה הקצונה. _גהעףגת השגר הריאלי , יש להניא _בחשנון טח 9קנל _וןפועל נארץ זו נוטף על שגרו, מיליון וונע מיליון גני ארם _אןגליט _גמטגהי ו_&ועליס' _והמפעלים תורמים 2 מיליארד נתר ל/ונח להחזקת המטבחים האלה. אם המועל משלט ל כתריס בער ארוחה, הריהו משתכר בדי סעודתו ג־1ג לקות' וו‭6_!‬ו0ל המומחה ב־15 דקות.

לפני תקופת מינכן עלתה. הסעודה הזילה ביותר 5 נתריט. אד ל_9י הסטא־ _גיסטיקה הרשמית קיבלו נ־ ‭246, 100 1936‬ פועלי?שגר של 6 כתריס ליום' ?משמע היו צריניט לעבוד נמעט י יום שלם במחיי סעודה אחת‭473, 600. ‬ פר _עליט קיבלו עד ‭10 _(5‬ נתיים ליום, ‭341, 460‬ פועלים עד 14 ג תרליום, ר‭264'700‬ פועלים עד 18 נתר ליום. הםטאטיסטיקה מציינת, ־ ני שלישי מהי פועלים. היו באותם _היפיט מחוסרי ענודה ול0 ידעו הננסת קבע, לא די בסעודות נטטגחי הפועאך לים. יש _לזניר שגם 950 אלף ילד ומעלה מקבלים את סעודותיהם במטגווי בתי הססן* ת?ורת ניגרים ספורים. ואשי לטיפול הרפואי. הפועל הגיא* ני איני טשלם אף סייטת נעד הטיפול הרפואי, ונוסף על נך הוא מקבל ימי מחלה. צ'אנוסלוואקית מוציאה לביטוח ע8טי ‭37—33‬ מיליארד נחו לשנה. ‭1, 590‬ מיליון _5ו1ר _מוגייאיט מדי שגה _לטי9ול בנשיט חיות ויולדות‭7, 346, ‬ מיליארד נתר משלטים כתוספת משי פחתית‭5, ‬ מיליארד נתריט דמי חופש קגתי_, ז‭?7‬נה נשלחו למקומות -הנראה _וגו6ש 329 _אלףפןעל ר_232 אלף ילד. גל _ההעגקןח חאלה יש ליאות: נחלק מהרגג _הש?ר הריאלי ‭?'‬ל הפועל, וג_* אלה מעלים למעשה את ח>_רך הריאלי עןל _ך, ש_?_ן נשליש אהד. (נזתוד הבולטין של הצירות הצ‭*!'‬־ _ייסלובקית‭. ( ‬