דבר, 3 דצמבר 1943 — Page 4
חלקי . חליפין _י_^ל
_מדצדס _111ץ
מקוריים מנית _רוחרושת; חד_^_יפ _מתל_^ל-ת הארץ; מתוקגיי-ם. תקון מבוגייות ־טכל ר&_וגימ אצל
ר_^ מוט רה
רח י סלבזה ע"י _מ_55'רר התנועה ר-_^אבינ, טל&_ון . 8—1030
31
ו חיסול גולת אירופה
, ואין לדמות בלל את המצב ־הקטי;־ טרופלישל יח_$וכל!ו, םיה• ? היחידית באירופה ־למצב הטראגי ש?שאד העטים •_המשעבדים _ליחיטלר. אבל יש אומ־ דים >י גפ. אצל >א־י. חזרים ישנם מליוני _פייטים 'ומשורשים ומצבם אי:י- טוב ממצבם של 'הפליטים ו-המ־ _גודשים ?היהודים*, נשם שידאגוילמליוני הליאריחירים -ויספקו ליהם , חיים של פרנסה כך ידאיגו- גפ ליהו־ דים'-ויעניקו- לחם לא דק ואפשריות של קיו-ם עלו'ב אלא ;ם פדנפה- בכבוד. הנ'ח'ח זו היא ליא רק שטחית _א, לא גם -כוזבת יואינ־וז -עומדת בפני ??שום בקורת :, ... קודם יכל נבדוק את הצד -הכמותי של השאלה-. נראה _ואית המספרים אצ? זזעמי-ם שהי'הידים ישבו- . אתם יחד. _פולנים טהורים שניסחו ממקומותי־ והם (מוגלים מחבלי פולין שסופחו _ולגרמני־ח, שבו-יים, _פועלי־כפיה בגר-מ־ גירו ־ובחולין עצמת אבל לא במקום •המנודים העצמי) יש -לבל היותר 3 _מיליון. מ־22 _יכייקיון -פולנים יהדי זח כ־0י?—139־70י100 רב המרחק!אך יהב'ח.. _גתב־ונן מקרוב _ל־3 המיליונים _והפולנים האלה: המיליון ומחצית המ5י־י1 שבו-יים _ופועלים חשאי־ ג את משפחותיהם -ואת כל אשד לחם •במקומותיהם. עם התשחחררו-ת -חרא־
_שןנת תם חוזרים למשפחותיהם בט־ וקום שיחם מוצאים ליאי רק ;?_:•, מעל •לראשם וופת לחם י לשבו־ או!הרע־ ?בון!, א?א על פי רוב גם את חלק-ת י מאדמה שנעבדה . ע"י האשת והילדים או החנוה שנויהלה ע"י בני המשפחה •^נשאדי במקום. לפועל יהחוזר יהיו בודאי קשיים -בהשגת מקום עבודה, אנל הדי עבד _לפעמים קרובות מאד ג&קצ-ועי . י'א-ילי עוד בגר-מני'ח_, אמנם משועבד ומעו'בח . יונעלב, אך למד משהו 'בטכניקה- חדשה ובשיטות •עבודתידורשות- בהדך יכלל נשאר שלם 'ככשהי-טתי-ו ?ייליעוהי-ו . -ה-מקצועיים י י/, _לא יהינ&יד _ימאוטה־ מהמשך טבעו, ט5ושדו להתערות שוב בחברה שנת־ ?לש ©_0נ-. ה בחזקת יהיר, נתלש יאכל לא געקר. מן השורש, במעי קשה י-זו/ד גמצאים המילי-ון ?ומחצית המיאון הפולנים שנ_^לו מטשקי-הם בחבלי פולין שסופחו לגרמניה. אב?אפילו _פולנים אוגדים אלה שפד גורלם _>משל-היהודים, שכן רק פעם אחת גורשו מבתיהם-, ו-חפולני •_מפוזאן שוח'סתדר או יר שה, יא בוארשח או יבליו-בלין, בקדאקאו . או נלבוב כבר •לוש-ב למעלה מ־4 שנים במקום אחד •;כך ייפול וזיוז להמית איי אלה שרשים גמקום־מ-גוריו החדש. א1. לם _זויהו־די נדרו* . וגודש ־ויהי-גלה פעמיים ו־3 פע־
. -־- מים וו־3 4עמים ןיאפ-ילו 5 פעמים. _, ־ ־ _>_קחנגנ _לרויגמת את _הקיבוץ, הלא־ *ח_4די שסבל ביותר כ!תגיר. ושים ומת־ 71. 3#! ; •ניוו_/ר יבגדמני-הי בעבודות הב־ י טייח. אולם אפ , נקח את ה-ה'ולנלים, ־ הבלגים _ויפילו הצרפתים יובילט עור ; י" ן יוותר _היהיבדל גי;ם יוכין והיהודים. _:1 י-\ >ד*_בון־ יהלג >ש בעיט. ז/מימים _במתארים_>_יהם את המצב העתיד , ; £ :י _>. ;:_מוא . בצבעים - _ברודים מאד: יהודים . !ישובו למקומותיהם וית&ק_?מחדש ־ < את _עמדותיהם 'הקודמות... ויהנה יש | _והטשך והתחבר"־ ובמהרה גקרוב ן יב-וא _התיהליך _האורגני של גידול י )-_והתערות מחדש ב-בדת השכנים £ _#זבל ייביוא ע?מקומו בש_5ום. ~י או_?ם ~ העמד-ו. ת ?היהודיות _מבפנים >_0 \ ? _;, נ< עומדות _הממתינות לנו. מקצתן ?! אינן קיימות עוד., ועד כמה שאחוז !_ססו־ימ ש?חנו-יות יהודיות ופדנ-איו-ה־ _^!הט_^אח יהודיות ־התקיימו־ בנט _יא_^מ־ י _>א _וזחליואיות בנות 50 הזחו-בימ מקו־ ! פת יהג-מ_-'_'ח או 'תמיכה 20 _הדודים ן _טחקרובים _בןאטדיקית בעת התשלום י . 1החצי שנתי -על 'חשבון הרשיון היו י _-!פזגזן _פו_&_טים את הרג—? רסאים [ א_^ה בודאי _5א יקומו -עוד ?תחיה. י !_וואין _>ניו גם ?הצטער ע?כך. י • 'חש'ובח יהר-בה י1. תד 'ח־א _שיא?'ת : גתי _הטםחר יוביתי החרושת שעבדי 1 _>יךימ?-א יהו-דיות. נניח כי אד. ר 1 _ממלחמה בא ו ידה ש?שנאה ואיבה ;;
שאין על ע&ר משלה, יחזרו- האנשים _?מוטב וצדק יויושד ישקטו- נם ביחס _?יהו-דים. אב?אי אפשר להוציא פסק־ דין שכ?הייחודים מקב?ים בחזדה את חנויותיהם' . ויאת בתי החרושת ש?ד< פ 0בל א_?ה _שקיכ_5_?_־ א-והם באיןד, _־ שהוא אופן,, או?י כבר ע"י ידים שלישיות -ורביעיות, כשם שאי יאפשר לפסוק שראובן יבוא פשוט ?קוטנת _וינרש את פרנצישק מהחנית שהשקיע בה את ש. אדית הונו מהמשק המהום?בכפר, או ששמעון יבוא. ??ודז' 'ויגרש את הבע?הפו?ני •־יחדש טייחח_"ר- שיטח כז-ו ש?יושר וצדק עלו?_-דו לא ב?בד 5 י צוד אנדרו?־ מוטית גמו-רח 'ומצב ש?תוהו ובו'ה'ו א?א טמנה ייו?ות _^הי'ות הוצאות ?מ?חמת אזרחים פשוטו כמשמעו, וביחס ליהודים — פשוט לפוגרום. ?הפרוצרורה תהיה ע?כן מסובבת •ומורכבת מאד ומן חט תם י ו וצרו ועדים -ומוסדות שיחיו עסו-קים במשך שנים ואולי אפי. ?־ עשרות שנים ומי יזרע יא'ייזח אחוז של _יהו־דים יזנה וי־ גיע סוף!סו?!ק־ושר -האמהי עם •האפשרות לקבל חזרה עמדה אבודה ואיזה אחוז יצטרך לה-ורות _לאליהים על _פצו־י כפפי של מקצת מנזק י ו. ב? ממי_^ל-ת חדשה _תיהיח טעו-נינת קודם כ?ויותר טחיכ?שעד כניה שישנם חיים כלכליים ימשיכו את קיו-מם ולא ייפסקו. פחות הפרעות והפסקות •ויותר -המשך ויציבי-ת. ו * כה בשע-ח של'/אב־י-ם הפולנים מתע־
נ-ם קשה תחת עול הגרמנים, התק?־ י אות הפולנית ?מתקדמת והולכת ומניעה להישגים השובים דיו א -הדין ביחס ?תעשיח הפולנית'. ־פועלים חיים חיי צער, אבל יהתעשיה -הפולנית. התקדמה בכמות . ובאיכות. מפני י קוצר. המצע עלינו להסתפק רקבדוג-מ-איות אחדות, אב? הי ן זורקות אור בהיר למדי על שאלת חשובה־ ומעני־ נת זו. נקח שוב את פולין — הארץ הסובלת ביותר מהגרמנים;הארץ שתיטלר היה מעונין ביותר להפוך . אותת למושבת: -חקלאית-;האר? שהיטלר שופך עליה ביותר אה בל ? קצפו וזעמו? ** ־•*־ י •• ' שטח -האדמה -הטעו-ברת בפולין •הוגדל ב־_4 שנות המלחמה ב־18—15 למאה או ב־3 מילית הקטר אדמה _לעדך. אם נבי-א- בחשבון כי בערך רבע ש?כל טשקי־הכפר הפולניים חייה לכל ;אחר מחם פחות מ־2- הקטר אדמה וו?־60_^ פחיות ט־5 הקטד אד־ טה, או אז -ובן ילנ-ו _היע־ך ־י 'הינדו?: שיש לתוספת של 3 מיליון הקטר אדמה מעובדת-. טפיו* על כך כי ביצות ופינ&ק, לובלין וכו י נוקזו וילב - שו בזיעת יהודים -וחולוו בדם יהו - דים. היטלר במנו-םתוי טפול . ין לא יו - כל לה_£ון־ _־ ש-ו'ב י את־ האדמה -ח&_ורילו לביצות, וחדיוח יישאד_ אצל ' האברים. ?חקל'אותה של פולי!שופרה הרבדו: במשך שנות המלחמה. דעת לנבון נקל כי היטלר לא עשה זאת מתוך •חיבה לפולין ולא בבדי להרבות את יבולו ש?האכר . הפולני, אלא בכדי שיהיתי _*ל_^. -1תר_"י י מת לגזולי . "וילשדור. אב?למעשית תיהגזז מזאת כל הארי. !
חדי עובדות אחדות, אפייניוח מאד. בשנת 1937 יהיו ביל פולין 182 בהי ?ספר -חקליא-־ימ וקורסים , שבהם >מךו ?ב־8 יאלפים תלמיד. אולם ב_ ־1943 כבר חיו רק במחוז ואדשח בלבד 120 כתי קפד חקלאיים עם 16 אלף סטו - דנטים, כפליים -מאשר בכל פולין לפני המלחמה. והידיעות המובאות בזת ואלו שתובאנה ל־ד_. לן לקוחות ?מהע-תון ,, ניו יורופ" ל'יוצא לאוד בתמיכת רממש?ת . הפולנית. ; אוהיו עהון טודיע כי ייצור -היתלב _במהוי?ראדום :דל ב־50 אחוז משנת 1941 עד שנת . 1942 ? יה-מתפכח _יהגרוליחי ביותר התחולל_'ח בשדה- התעשייה דופולנית. במארס 1942 -נשא ראש המיניסטרים הפולני הנוכחי מיקולייצ'יק נאום שבו תצ-ח-יד: " בפולין -נוםפז הרבה בתי־ חר. ושת חדשים-, אב?רק כאלה זומ־ שמשים את _. תעשיית-המלחמה: חג-רמ־
נית. לעו-טת זאת מגדו השלטונות הרבה כתי חרושת שיכלו להתחרות -ב ת'עש י־ * ה'גדימני-ת_") . " רובוט-גיק פ ו לסקי, "ניו־יו-רק10, כמארק שנת . (1942מיקולייצ'יק כא לירי מסקנה כי קיים רק בעדך 50 אחוז ?מהתע־ שיח הפולנית שלפני 'המלחמה ולכן עםו-קים רק מחצית הפועלים -הפולנים. זה הי!־!_, _י, כאמור, במרס . 1942וחנה אנו קוראים ב" אקו-נ!_מ־פט" הלונדוני -ט־11 ביולי :1942מספר הפולנים חעםו-קים בתעשייה " בניר?גוברנ־ מנט וא י ינו קטן בחרבה ממספר /־פועלים שהיו קודם עםו-קים בכל התע־ שיח 'הפולנית. תחילה ש. אפ>, הגרמנים לפרק את התעשייה הפולנית, אבל הירח המלחמה אילץ אותם לנצל את כל היכולת ש?העשיר. זו/' >זכור נא כי בשנת 1942 טרם סכלה- כמעט חתעשית 'הגרמנית כ'התפ־ צצות הבריטיות. אבל במרה שרבוהריסות בתי חרושת בחב?הדוהר, נת במידה היה יחכרח לחרבות בייסוד בתי חריו. שת בפולין ובארצות כיו-שות אחרות. יזמן האחרון גדלה התעשייה בפולין בממדים עצו-מים. ייצו-ר הפחמים בשלביה עלי/ נדל ; ב־15 אחוז ובמחוזות _דומברוב וקראקו . אפילו ב־35 אחוז. בשלאזיה עלית נדרשו- בחדשים האחרונלם 300—250 אל*1 פועלים חדשים למפ-
עלים חדשים. בעכו* 'הבניית בלבד _נדדשו־ 40. 000 -פועלים הד'טים. ידיעות אלו מובאות יכנ"ל מהנ־ו יו־ רופ_" . '' י אין עייננו צרח בפולין בשל רותית הכלכליים — למגינה הלי שילמה תמורתם מחיר יקר יותר מדי. אבל הי-. דוו-דים שילמו- עוד יותר כי וקד, ולא קיבלו- כלום, פרט לרציה ושוד. אלת שנשאדל- כחיים עומדים מחוץ לתה־ ליכים הללו. הפועל יתפול'ני מתמחר. ומשתלם. הפועל הי'הוו־די מפגר ואחר המלחמה לא ידביק במהרה 1את חברו הפולני. להתקבל לבתי 'היחרושת מיד לא'חר _ניצחון יקשה ליהודים לא רק משום שהפועלים שכבד נמצאים שם קודמים ולא רק מחמת ההתחרות ה-גדוליה אלא מפני שהפועל היהודי יפול. פשוט בידיעותיו מהפועל הפול - ני ויחיה פחות מוכשר ומועיל ממנו. והוא הדין בענף-!המלאכה הזעירה. רבבות ילדים פולנים לומדים עתה בבתי ספד מקצועיים?, הרי־ יותר מאשר לפני המלחמה. גד?ועולה בעל מלאכה פולני מאומן ומושלם, וידו של >היר_. _ו־די תחיה ע?יהתיחתוניה- ?א בלבד מפנ י י שהוא שייך לק־בו-ץ הלאומי 'החלש ביותר אל'א נם מפגי האיכות הגרועה של תוצרתו.
ואפילו י-טםחד', במקום שר. ייהו-די הגדיל תמיד ל'עשות, אפילו בענף זח תחיה ידו על התחתונה. הוא חיה נעדר . בתקופת האבקות שבת ל-מד ?הלברי כ?ענ_*1 משקי בתהליך- ההסתגלות לתנאים הקשים. הגורם החשו-ב ביותר שהעלה את כוחו של הי-חו-רי במסחר — הגשרון למצוא הון טת־ חת לארץ, שובי לא יפעל עוד משום שהיהודי והמנודה, המובדל והמנותק כולו 'מהחברה ומהמשק לא יטצ-א' בלכך מתר את המפתח למקורות ההון, ומה- גם שאחר המלחמה ידד ערכו של יהר_, _יון הפרטי ואת מקומו ימלא ה-הו!הממלכתי. לזרות הלאומית שהקשתה -כל כך את מלחמת ןיחיחודי לקיוטו, _נוטן_? חפינו-ר הכל'ילי־טכני, התלישות המשקית, יחפרישות החברתית 'הערטילאיות חםוציאליית כלכלית של כל -האוכל!־ סיד. היהודיה. עומדים איפוא לפני התפקיד להתחיל מהיסוד בחיים חדשים — אבל ל'אי בארצות פראיות, לא בארצות העוברות תקופח של פריחה, אלא בארצות הנמצאות כתקופה 'ח יד בן . וירי-ד־' אורגאנית;באר - צות שהאנטישמיות הכלכלית השתוללה בחן בחמת זעם ונישול היהודים מעמדותיהם המשקיות חיה חלו - מן ש?ישדרות רחבות באוכלוסייה;
בארצות שיהפוליטיקה הכלכלית של היטלר הוכיחה באופן בולט כי . אפשר להסתדר יפה _גנ?י 'היהודים. קעז־
רו של דבר: בארצות שתחאבקו-ת על יל מקום פרנסת, על בי עמדה כלכלית התפוס את הצורות ־חריפות ביותר. במצב אוביאקטיבי יזה של עם המשוח לפניו לא רק את חיי־חשע-וז שלו אלא הוא מוכשר להעמיק חדור לתוך תהליכים היסטוריים, לעשות את חשבון עולמו ולהעמיד לעצמו את חשאליה 'הגורלית: -ה-א-ם יש ואי-זזז הגיון, איזה הצדקה להתחיל לבנות שוב בגלות, להניח יסודות לחיים חדשים על אדמת נבר, בסביבה זרה ואויבת, ע?קרקע שבזמנים טובים יותר והביאה לידי תולדות כל בך עגומות ? לפנינו התפקיד •־היסטורי הגדול ש?־התחלת החיסול הגמור של ה:־ 5ות—, לפחות של גלות אירופה. יע_&כ לשצ'ינ&סי
מ ת א . ח ז ם בנגב
_אגי _*וש־ בחדר האוכל" של _וה&לו-ח -י- טין _" צריף עשוי טלאי פחים וקרשים וליפט. שני פרימ וסים מזמזמים. שולחן ושני ספסלים _עשו־יים קרשים ביל-י-ם. מינורית לו3ם קטנה תלויה ממעל. אורח היוד, •וצללים רועדים גללים. בתוך הצריף _י גאילנוית בנוף רחוק. מסביב לשול־ כפופים כחמשה עשר גבים לבו־חן _טים חוו_'1צות. עבודר. רחכוה סדי. 4_^ ;קט מוזר בשעה -הסעודה. קו? •הכפות והטזלגים_, דוימה, כאילו בא ?לא מבאן. מפינתי- . אינני דואה את 3רצופי _האויכלים. השולחן על היושבים ליד'ו מתגלה לי כחטיבה אחה. אני יושב מסתכל ומסתכל, ולאט 1 לאט מתחוור לי שחנה ראיתי טש'־ו בעל טש&ע_^ה גדולה. אילי הייתי _מפלייג הייתי-משות מחזה . זה לת־ •טונה הסעודה _הקרושה. אלא שכאן אין המועדים יודעים על קדושת י 7טעודה הדלה. עייפים ידענים הם ; טעמל של >ום ארוך, וחם אוכלים ב'כל נופם " _וונפשם. סעודת עמלים. סעודוז אנשים צעירים _שנקבעו לפי־ גה יב-ידידה . זו. ואני חש כתחושת י והעולה, בי כל אימת שאני רואה משהו אנושי יפה.
ענני אבק 'נישאו מתחה לגלגלי המכונה-. האדמה פלו פריכה וקלה _טחטת -היובש שבח. כקמח דק דו־ בץ העפר כל אימה שאין מפריעים ל\ _אג־לם . משיאיה רוח קלה שכק־ ; _?ז>ת, _קיד מתנשא הוא מרבצו ומת־ י קופ. ;*!עם ל>ח. /7מן הצהרים עד הערב מנשבות יום ייומ הרוחות 'בנגב. ד; 1 כל . מהכסה כאן־ _^ותו אבק דק מן הדק החודר לכל . נקבובית י'טבנון. י אין 'המדבר מקבל בסבל
(רשמי סיוד) _3נים -יפו-ת את ההולכים על שתים •הבאים להפריע לרביצתו הקדמו - י נית_;. מל כי יפסע כנוף הרחוק, מכונית כי תעבוד, כלב כי ירוי!•—שוליים של אבק פורח נמשכים אחריו. רק עם רדת העדי נרגע הכל: _טריאת האדימה ח דוג נ י בג'בעות האפורות שבח. רק בשמים מתנוצצים גונים ומתרהשת _תנזעח רבה _אנפין. האדמה מחוסרת הגוון עלובה ואפו־ דר. לעו-טת השמים. בדלית ברירה מסתכל כאן האדם בלפי כ-עלה. שם יפה יותר, מושר יותר. משוחה אני עם החברים _ד־צעי־ ריפ שטל ילדו-ת עוד חופי5 עליהם, והם מספרים לי כפשטו-ת על פגעי הטבע. נשעה ש?חמסין, אין רר אים למרחק של ארבע פסיעות. הי? אבק רועש וגועש. בחגים האחרונים חיי להם כ-מ-ת חמסינים. אחד :ט־ של שלושה יטיס, והם כמעט יצאי -מרעתם, עוד אין להם מחסל;מפני מזג אייר רגיל, ע?אחת כמה מפני חמסינים בקיץ וםו-פות קור בחור. *\ ישנים הם לעת עתה באהלים ושיי ;, שמיכות אינן מחממות אותם. כיי־ קר, קשה להצית את המנוע בטראק־ טור מחמה -הקור החזק. חמים י שר־ הצתי נחם אה פני בהשכמת _^בוקר היו כמי קרה. רק עם עלות השמש נשפך לאט לאט חום מלטף לתוך -תיקום. בכל, ?שעות הבוקר הראשונות הן השעות ד., לעיס, ןת כיוי תר בנגב.
יש טירה אחרת למרחקים בנגב ינטקום שהאדמה _דשנד. גדים הא-נ שים בצפיפו־־. מעט אדמה מספי- ;- קה לכלכלת האכר ומשפחתו, וחי
מרחק מכפר לכפר קטן. בנסיעתך לנגב אתה מבחין מיד ישינוי \ המוי שג " מרחק. "מעזה• והלאה דוהר האוטובוס עשרות קילומטרים, ורק פיה ושם יחנך רואהי בקתה עלובה או כמה בקתות ביחד. כדי שאבר יוציא לחמו מן האדמה -הצחיחה, חייב י הוא לחרוש ולזרוע אלפי דונמים. ואמנם בהסתכלו ?שני צרי הדרך תראה פלה בוריד חורש בנמל, ובי מרחק של קילומטרים תראה פ?ח שני העושה- כמעשה _הראשון. אף הנקודות החדשות מרוחקות ז י י מזו מרחק רב. " רביבים" רחוקה מ " בי-תי אשל" 40 _ק"מ, " גבולות" 60 — ק"מ. ואלה הן שלוש הנקודות היחידות ימאיחרי •ב'אר־-ש'בע. אף שטח האדמה הוא עצום. אם פלוגתנית־ אשל" הגיע לידי כר שתחרוש " את כל אדמתה, תצטרך לחרוש תלם שארכו 18 ק "מ. מרחקים אלת יכולים לתת לנו מושג פת ער כמת בודדים הם א והם צעירים שנשלחו לחתאהז בנגב. כדי להגיע אליהם מירושלים דרר חברון, יש לנסוע לנקודה הקרובה כיותר, לבית־אש 3 , ? שעות מסביבת _תל־אביב 4 — ; שעות. וזה, בימים כתיקונם. כיצד ירגישו עצמם לימים אחרים?
הנגב בה חדש וזר בעינינו-, - דקק ללמוד אוהו שיים לבוה. הגאי _מזיג !7אויר, טיב . הקרקע, איזה צמח יפח שרשים' אופן החריש, לעיקר העיקרים — " המים;כל אלח עדיין משנה סתומה-. כל שהמטרה היא — נקודה שקומץ צעירים יאחז בה ומשק קטן בצלח " יי _טלא יהיו תלויים י כ?כך באספקה מן יחחוץ. דאיתי משת?ח קטנת שטמנה כבר מבצב-
צים כמה נטעי אי!?שנקלטו־ יפה: אשל, אורן, עץ־פלפל וחרוב?. יד הבאר שקדיחתת עוד לא נשלמת סידרו מעין התחלה של נינת ירקות. ־ניצנים ש?סלק, כרוב וכרו- - בית כ:ר מלבלבים בטין היסוס נוגע ללי. באשר יוש?ם בנין הבית ובהמה ועוף יש'מיעו קולם, וראי ייתר־ חש גם כאן הנס של ארץ ישראל המתחדשת. בי'נתיים בבר רואים צבירים הבאות למקום ש?ישוב, וגם זבו-יים. כתחילה לא היה שם . אף י זב_$כ_, כה שטם היה המקום. עת'ה כבר צריכים להתגונן בפניהם. פועלי " סולל בונה, "אותם חלו-־ צים אלמונים שאי איש שר תהי־ ; להם, יונים בכל הנקודות אה _הבנינ־פ הראשונים. חבר המקים הטתענד. בתנאים הקשים, מרגיש לפחות שהוא _2_כין ביר מקלט ל_#צ־ נ>ו. תחושתהזורעים בדמעת ־ ברי־ ג-ה יקצורו" " עודרת חרכה ידים רפות. ואילו אותו פוע?שלסולל־ ' -ונח" המסתלק מן המקום _" אחרי שהקים קורת גג -למחסה גזרוה יש - מש, מה הרגשתו הו-א ?אם ישחק לו לאותו פועל -טזל-ו וחו-א יונ? לבוא ולבקר בעוד שנים אחדות במשק, ביצר יסתובב בהמולת העמל השוקקת מסביבו?כתפיו ודאי תחיינה אז נפילות, פניו חדו-שים קמטים, כאבים1 ומחלות יקוננו באבריו העייפים, ואו-לי תהא 'חיגשה מרה _בליכ שחו-א מיותר בעולם זח, במשק _זלז 8'הכל בו "הוכן ?ומחושב. חברים יקרים, אם יבוא אליכם פעם פוע?תשוש אל חתנו־ לו להיםהו'בב
ביניכם כזר, הבית שהם מקיטים גדול ונאה, וש?ושים חברי הפלוגה יוכלו־ לגור בו לא _יברהבו־ת יתירה. קירותיו עיים, גגותיו מקומרים, דווטה עוקפת אותו ומראהי מושך את העין וטלטרי את חלב. דומה הוא לאיז'ה
פ?א לבן שצף ועלה כאפרורי ת _הצ־ הו-בה שמסביב. ואחרי שאילנות ועצים ירוקים יםוביוחו יעטפוחו, ייראה מרחוק כאחת מפינות החמד ש?הארץ. בימות החמסינים תנשום בו איזו -הכיול. עיפה נשימות רווחה ופנ־ת ינהרו, ובלי?ות הקרים יקרא יו איזה חבר ספר טוב ומחשבות כפרחים ריחניים תתלילבנה בעיניו. הבאר בנם באה. תחילה חפרו ישני _סקומות ולא העלו ולא ילו-ם. חפרו־ 'כפעם השלישית עד שכאח פקודה להפסיק את 'החפירה. אלא שהפועלים רצו לנטור מלאכת יומם והמשיכו לחפור ע?דעת עצמם. וכר הגיעי- לשכיבת אדמה ש'כיישרה כי _מ־ם מפכים במעמקים. שוב חמשי־ כי- על דעת המומחים ובעומק של 71 מטר מצאו מים'. חטים מועטים,
כסך הכל 7 מ_-"ט לשעה, אלא שיספיקו לארם ולבהמה וגם -לגינה שי ירק. עד כה . הביאי להם מים בנאדות מבאר שבע. ברבי־בים" נותנת הבאר 20 ק"ט לשעה _" . _ננקגדלת אחרות, עור יותר. בבארות אלת ונמכרים שיקימו בחורף מפרפרת נשמת הנגב שיקום לתחייה. ראיתי- אה הפועלים השלושה העושים מלאכתם בכ-בלנו-ת ובשקט ?האופייניים לקודחי בארות מקדם, וקנאתי בהט. מרי גדויל־ו יצירת כפיהם המיו-נלוה למודות העט, ?ומה פשוטה וטבעית התנהגותם. דומה, מלאכת ש?טח בכר ז_^ם עושים. אף חם חיים בתנאים הקשים ש?המקום, אוכלים אוחז אוכל ד?וישנים בתור האבק. אלא שלחם ניהנה ההנאה אשר ליוצרים הנאבקים עם א?ד, ים ויכולים לו.
מרכז האספקה של חמתאחזים _הו־א ?עת עתה יאל־שיכע. _כטעט יום יום מםתו'ייים בחורים מבית־אשי-ל ורכיבים ולפעמים גם מגבולות בר-
חובות באר ש'כ-ע. עיירה ערביה טפוסית היא, המרכזת בשוקיה אה -ה-יבו?הדל של הנגב השמם לכיח־ צה. ביתאים גאים, שיכים מכובדים, בעלי קרקעות, פלחים יחפים מטיילים בחוצותיה. הבחורים שלנו הם פנים הרשות במקום'. כני העיר מהיחסים אליהם י&ה. -יעל אף הזמן הקצר כנר הצליחו בחורינו לקשור עם כמה מהם קשויי־שינים טובים. בני המקום מסתכלים בבחורים החדשים באותו מבט שלהבה ונראה" _הטיו־חר נ'?גר " לבן־המזרח המושרש יפה 'ב סביבתו. רבים מקם עוד לא ראו _יהו־רי בחייהם, והם ודאי תמהים לטיבו של אותו בחור ?המסתובב ביניהם לכוש כפועל עלוב והמתחלף במין כבור עצמי שאינה חולמת בל?פועל פשו-ט_?, אגדה מוז־ רה -נראים בעיניהם 'כני החבורה החורשים כטדאקטור המקימים בית גדול ולבן וחעמלים בל היום כרבו־ _*־ים מזמזמות. כבאר־שבע ובסביבה
יש הרבה פנאי. אדישות ש?דירות לגבי . הזמן י'עי'כר טביעה ביל פרצוף. והנה באו אנשים צעירים שאינם נחים אף רגע, כ?־ הזמן בהולים וטרודים ועסוקים -בשלהם. חיכינו אותם הבירואים והפלחים למחצה? מנםאציה עצומה עוררה הופעתה של בחורה מדכ־יות ביה־יאש?בדחו־ ; -בית יאר־שיע. הכל יבאו להסתכל •נח כבמחזה פלא. עוד לא ראו אשד. צעירת גלויית פנים ברחוב, ונוטף לכר אשח בהירה. בקושי רב יצאה י אותה -נערת כשלום מן העיר, _מאז, כמוכן, אין הן מופיעות יכאד־ שבע. רק פעם פעמיים י יקרו אצ? _ בנוה־ביתו ש?אחד המכובדים ?א־ חר הזמנה אדיבה. וער כמת השאיר מקרי: בודד זה רושם ע?בני העיר, למדתי מכר שילד _כבן־עשר ני-גש אלי ואמר לימתי תביא חנה את הגברת תלכנה "? " היה בקולו ובהבעת פניו של תיל־ משתו דון־
זיווני, _טשהו 'תאותני מזרחי, שצמרמרת עברה בגבי. טו-ב, שיחי־ רי'נו לומדים ערבית ומשתדלים ל-א לפגוע במושגי ר. מו0ר של השכנים. הרבה ־ גז. אד תלוי ניחס ובהבנה שיטפחי לעתיד. _יטלבד פגעי הטבע ווה מניינה סובלים נני החנירח מפגעי התנאים הארעיים הנקראים אצלנו חיים ח?ול ציים. _ןיחזנת לקויה מאוד. העבודה קשה ביום ובלילה (חורשים בשני כשמריה. (אין פינה למרגוע. המקלחת פרימיטיבית ופריצת לרוחות ער כדי סכנה להתקלח בה. המטבח בלתי מצויד בכלים הכרחיים. על השולל/ מעלים פחי־שיטורים רי- ;- קים במקום כליי שחסר. האבק מט־ ?א אה כלי -ח&יט-ת. ונוסף לכל אלח — אין כ?עזרת רפואית _י2:קום. קרת המקרה ואכן חדה נתקעה כאצי בעי ש?אחד החברים. ניגש חלה לבית החולים הממשלתי בבאר־שבע.
ובבית החולים לא היו מלקחיים ל-הגציא אח. האב/ ט/, הכשר. התה־ לר אותו חבר שלושה _שכו־עות באצבע -נפיחה ובכאביט גדולים . עד שהאבן יצאה עם המוגלה. ומעשה בפועל מן _יןקורחיפ אה הבאר שנפל וקיבל _שפך־דם פנימי ? בידו. בבית החולים בבאר־שבע ?א שטעו על מין עסק כזה. השאירו לי את התחבושת שהוא חבש בעצמי לידי ושלחוהו- בלא כלום. איני יודע מה הם הנימוקים שהניעו את הנהלת קופת חולים לסרב לבקשת ניה־אשל ורכיבים לשלוח אליהם רופא. יראי נימוקים מבוססים ע?ההגיון והכד _ציאו־ת. או-לם, ־ -בטוחני, אילו אותם חברים שהחליטו ע?נר 'חיי חיים שם יומיים — -ודאי שהיי טשנים החלטתם. אסור _להעטיל בסננח חייהם של בחורים אלה. אין -נימוק ואי!הגיון לסירוב זה. תדון נא הנהלת קופת חולים מחרש בשאלה
זו., יודאי •ת&_צא מוצא. שכנהי נאילול מסתכל _נשטיפ שנראו לי עמוקים _גזן הרגיל ותוגת נאנותיגו הקדמונים _שמצאי 'כאן את האל האחד ושהנחילו מכאן אותה החישה הדיפה לחיים החפרי פרת בין דפי תתג"ר ובספורייהא־ נושיים ער כלי. באב. ראיתי לפני אוהו רועד. ק לטי! _הדועל ש'כע _שניפ בקו1 של מלבר כלי לזכות באשה בעלת עינים חמות-. הבינותי לאוה0 יס_4רים חשי-פים המשתרגים. --בישליו ובנפשו של האדם בסביבה דלה ואב־ זלית כזאת. ביטולים כאלה יצרואלתים חיים בחם נוצר התני'ך, וחם , הם נשטת הצעקה לצדק מאז הניב י־ אים וער היום. היהיר. הפשר לאותו נס בתולדות -התרבות" האנושי-ת? היקום גם באן ביום מן־ הימים איזו; משורר מן הנוקדים אשל ישיר ויזעק מכאב _^_מטה _שעל האלמה _וש־ נלבו של האנוש?
אותת שעת שמעת_^ קול צחוק בריא ואדיל ג'צריף־חאויכל, ואחריו שיעולים של ב'גי־ יחח-נורה שהתפזר * למנוחת הלילה לאתליהם. הצחוק והשיעול כאהד זרים היו ללילה זח ננגנ, אולם אנושיים _יפיננים _3_£י צעירים אלה, _אייזי ריבעה של עט? צוחק נסוכה על פניהם. החלוצים הראשונים נשאו ע?כתפיהם צערו של עולם מלא. ואילי יילל* _#בא; טגורמניח ומאוסטריה ושקינלי תורת -החיים נסמינריוגים, _וביחיד _הצנ־ רים שניניהם חניכי הנוער העובד, חושפים לפניר י_^יניי0 _ינזחקויה כשהם נמצאים בחנרותה, _ופשהעליפ להור כפות ידיהם רק כשהם לבדם עם הלילה ועם האוהל הקר. ואו-ל י כשם שד. ם משתעלים _בצנעד,, כך הוגים תם בצנעה - וכר חשים חס בחביוני נפשם את קסט הכאב של השמטה. יזעק_?
מכהב למערכת
ספיחים בטבע הארץ • -ז '* באהל מג_^_יינזת "דבר" מהדש ח4'ון מסופר על עיירה 0חת בדלים _אפרלקד_, בשם _יח־שיליט, _עבה עסוקים תושביו? בגיהול בנות־יענה לנוצות־קיעיוט. ר. כ־ ווגה היא יהאי _לצפלד _הגדולך_, יען א: נעמית (שטראוס, (עוף -המרוץ השוכן גמדבוי שבדתס. ה ומזדהה של אדץ _י ישראל_, ערבות סוריה, עלב ואגלי. ??;? _י ואילו בית היענה צ&ור־לי־י!היא' קרובת לאיה". ול-גצי שם ציינו _ימ*>ך בתיהט אוהים ושבני שם -בנות יענה ושעירימ ולקח י שם" _(לשעילו כ"ג, כ"א) — האוד, ' כת"חיענה והשעיר כלס עופות לילה ד. ט, י'שוכנים בהרגלת. כ. ברשימה "טבע ארצנו* ש-נדפסל_. בגליון "דגר" מיום שלישי _ננוצמבר כתוב: ,, נדידת הצפרים _מאלצות הצפון למעונות ד'רף _ההמיט — בעצם תקפה. מו - פיעות החסידות, בדרגו דרו_&_ה—. "
גמה דיו ־שפכנו כבר על חסידות צנועות _ז*לז. ועדיץ ת-ףלין ומהו ברקי _סליקי. לאשית: התמידות נוסעות מאילופד. לאפליקה בתדשי יולי—אוגוסט—ספטמבל ולא בנובמבר. בחדש זה הן שוכנות י כבר בפינדקן _זזר&_ן _שיבאפריקר, היד־ תמית. שנית; בדרכן _לאפליקה אין החסידות נלאות לעולם על פני אלץ יש־ לאל ד. _מערבית, אלא . חולפות בקו דמ־ שק—עמאן ומופיעות רק בסביבות ים־ המלח. חסידות גואות באוץ־ישואל ה&_עלבית אל ולק באביב' בשובן אפריקה לגליל _הנירתן שבאידופה בחזית להמ, 7יין הל ד־דלו-זים _ושגלת החוף. מעטות תועות פה ישם בשדות אלץ-י'_-פדאל גם בחדשי הקיץ, אל הללו זק _י גיה אי צעילות הן שאינן נמשכות לג־ ליל הגירתו- ?בחדש נובמבר חולפות א:5מ-להקות--עופות-גדולימ בשמי אל־ ציו' אך איי'? י'ם עגורים (_קלאניך) א י ?שקנאים (_קליקאן_, קאתז' שילדים וחו־י בכים מ. י7לי_>5ם אותם _גחסיחית... א. שמאלי
_בעעים פקוחות בימים "בלי עהמינד.. .
המלחמה האדורי?וחוסר כשלוןיההט־ _צאה _למיזגי של מנהלי ארצט י _המבורכח ; הרגילו אותגו לגל מיגי "ג לי" :" ימיט בלי בשל, "־שבועות בלי ־ירקות. הרשים בלי ביצים, ועוד. _גמעס _קו_^ין ל ר יום גלי איזה " יגליי" חדש/, עד _שעצם המושג "בלי* כבר בלוז מרוב שימוש. איל אומר ו' אבא בסיפורו יגל אנכי"?הגל גליי* ־־'כשם, שלפי המסוות, אין ,, ויהי" אלא צלה — כך אין "כלי" אלא צלה ? . _" והפעם צררי לה — מי שצרו — יעתונות בכנפיה על חטא שחטאה בעי־ נים פקוחות ואזנימ קשובות ופה מדגר... ונוסף לי—!: לימים _אןןדימ — עוד "ב לי" אחה קשו!ו&כאיב: גלי עתו־ ניט— —! הבל. נסקור — כאשל עשו זאת בעל_^ ל-מדווים >7וציניים" _בעתונים — את , ; חיי אלצנו לענפיהם השו-ניט גימי ה"בלי:" בת ע ש יה — פלחה ישגשגה בעי - קר תעשיית ה&^וע_^_ןנ_8, כיןן עניתנה רשות _לטבחית ונשחתו־ ?נסגרו ו?עת1_עימ — ניתנה לשות גט לכל משמיע, _ליושבי־קלנות ול"אוחי־
פרחי" להפריח שמועות. השמועה על אל&עה מהג-זז'לים — ואולי הגדולים — שופדור- שנזדמנו לפוגדק אחד אי־שם, והיו מספדים ביציאת מצרים של רו־מל וביציאת _סטאלינגלאד _?ל פון־3אולוס כל אותו; לילה, עד שבאו פדחי־עתונאים והכחישו — — בחקלאות --צץ ועלה איזה צמח פלא, ממשפחת העלונים, שמו • המדעי: "עלון מטעם. "גורלו היוז כגורל הקיקיון של יונה... וצ&ח בל יעשר. ק&חבתרבות — כמו בתעשייה* -ובו ה"ד ב ו ת ו ת" והשמועות _הטילחות המופתיות, בקשר הדוק לתעשיית השמועות. פלחה התרבות האנגלית (ר*ה: "בה ת י שבות. (" בהתיש. בות — יהודים ובים היו , טתיפובים" ץגמלכים בדעתם: ז'לקרוא את ד_. _עתון האנגלי ")ולעשות רושם(" או לחדול'?השטחים של _להישנות זו ר. יו מצומצמים למדי ". ־ - י ... ויטעו מלמה ויהגו _בתהגת השידור. י _פידסמה_, הודעה שלא נתיישבה עם 'עיגדות יי'מציאות. לאי א_0שר היה _^יי - שב אותה אפילו בחזןק*. ודו גשמי־ מחאות זעם וזרעי זלע.. .
•ב מ ד י י י ו ת — נתאספו . הגי אשלי י רברבי יהיו מ ד יי נ י ם: מהי שם ייקרא למעשיו־ל'כיבוש הגדול. דיינו, ד. י0שו ולא _מצ_^ו בביליגים הג'ח־לימ הד*נו1י, _0 התרבותיים, לא -מצאו שט _*.. זה. י_^ני ולא מצאוב צ בוו יו ת — עסקנים ואנשי צי־ בו_>ר מסוג ידוע (אשר _$נאוט לשם גאום הוא _לחמ'. חוקם) גברי -יאגרו נאומים", חזונות" ? (טין :אומ, ?קולא ^)1מיט, אלא "ציעקיט אותו. (*כי "בימים בלי עחינים" — כשאין _תקור, ־שהנאוק ילאה אור על, ד_6י העתונות — י נאומים יי לש ט מה ז . ־ כ _סגוי ם — י: כ6ל ף נ ג סטה נפשם של כל חוגי הישוב לעתון העברי, נ_0שמ עוגה אליי זמלג גילם גלגל/ קדיאה; בלע ה"בלי* לגצח!בל יהיה עוד "בלי'' באוצנו, ־ לגרוטאות 'ו * ג לא י _^ושלד "בלי.. '" ־ י יה .. יעקג: ףזגיק
לזנרולשל ן'ין יעקב _ויגולסקי
ד"ר יעקב . ייגודסקי ?הייה צי'וגי מאי-רגן _מאז ע שריית ב שנים-. ואף?ע? פי. _החייתית לי אפשרו'ת , של עליה ?ומנו-חח שליימה לעת זקנת -בארץ, לאי ע_-?ה, מפני, שראה את עצ_. מו דרי^'_- _ייותד ועלו?-לחיוית מועיל לציבור יוהד בוילנה, _מא_&'ל בארץ. גם בניד?'. ן ?זח נתן את היתרון לטובת 'הציבור. ואולם בטירה ?טיםו-יט-ת 'חשפיעת על חימנעו-ת-ו מעלית לארץ הקשר החזק ־;פ'עי, איטר ק'טר אותו אל 'ויל'ניה. מרצ, - ־ן לא ייבול לד&רד מאת יהעיל יחזאית גם -ב. _^עת מלח&ה העולם חרא־ שו-ניח, _יכיטתאעטליגנציית 'והעשירים -;ט?טי י 'טמנה לרוסיה המזדהית. מר - צון, ינ-ראיה, לא עזב אותה גם בטל־ ח-מת חעיולמ- הנוכחית. באסיר יהו-נ, ? משמע הדבר, למינסק, יו-באסי'ר שנק שם חיים ליל חי. ובמותו אבד ואחד מטובי העסקנים ומהאישים הטצו-יי־ ?נים לעמנו. -יהא ז-כר-ו לברכיה. פ. הייל&ויו
(המשך מעמוד (3 דיט עוברים _ושבים -ברח-ויות—, שאלתי וא-ותיי 3עמ אחת0 '. ת נעשה אנחנו- -ה יחיו דים, אם תפרוץ מלחמת בין--פולין -יוליטא' ך- . ומלחמה כזאת נראתה אז באופק, יויהשואח יאשר תבוא, אז על 'חיהיודים בחבל 'וילנה, שהוא המקום -הקרוב למערכות הטל־ חמה, על נקלה אפשר 'חיה לשער. ל. אי . הזינו_* את השואה הזאת בממדים _חיהיטלראים, אשר נבלל 'אי אפשר ?היה שיעלו אז ע?הדעת, אבל ־האימה ביבי זאת _היתיה רבה. השיב אז ויגור־ _טקי: ואים כך יחי1 ־, יי-טל על-עו- לטהר -ולמפויל את החבל לידי מט'עלת -ה-מו־ עצות. ג-דמה לי יכי . ם _^השיה נוע־ ;, זה כזאת יכו?לחרות דק מוח צעיר ביותר, שאינו -נרתע מפיני מה&בו-ת גרו_-?ות יי כבדו ת. הראשון _ליהשליך את ע צמו לתוך יורה רותחת ש?יפעו-לה _עזיאת 'חן צריך חיה שיהיה הוא הי־ שיש יהתשו-ש. יוהו-א מו'בן יהיה לבד.