דבר, 28 מאי 1929 — מ_^רשת _נפתולי המיזם-של התרבות העברי'ת ברוסיה [כתבה]
מ_^רשת _נפתולי המיזם-של התרבות העברי'ת ברוסיה
בכינוס למען שבויי ציון ברוסיה, שנתקיים ביום א י (ראשיתו נמסרה אתמול, (נתקבלה הצעת מר ש. יאנובסקי לארגן הברה שמטרותיה: להקל על מצב הציונים הגולים והאסורים;להקל את היציאב מרוסיה;לעזור לבאים אל הארץ;לאסוף ולפרסם חוטר על מצב התנועה הציונית והתרבות העברית הנרדפות ברוסיה. נבחרה מועצה בת 30 איש, שתבחר ועדפועל בן . 5הכינוס נגמר סמוך לחצות. מר י. ל א נ נ, ממרכז . תרבות* בריסיה, שגורש לסיביר בגלל עבודתו ובימים א5ה בא _?אר'ז, הרצה בכינוס על מצב התרבות העברית ברוסיה־. אם בי תכנית החניך הקומוניסטית שואפת _5אינ־ _טרנציינליזם המתקרב לקוסמופוליטיות, תנת דיקא תחת ע_51ט1ן הסוביטים קטו בריסיה _לתחיה לאומים ותרבויותיהם, שבימי הצאר היו מדיכאיס עד מחנק. ברחוב היהודים ישנם כתי ספר טט'ט5תיים ששפת ההוראה בהם היא אידיש, אולם בלי שמץ יהדות. אין בהם יותר _םתרנום־אידיש של ספרי ה_5טיד הסוביטיים _הכפיים. אין הדבר כן בעמים אחרים ברוסיה. האוקראינים, ל0_של, מט6הים בבתי טפריהם את הקשר ההיסטורי _^גבוריהם הלאומיים. יש \3לח\ שיבצ'ינקו, חג לאומי עם ע_?יה לקברו של המשורר. ובז ביתר העמים. ויש, כמובן, יהודים בי!ראשי הבונים ש_5 התרבויות הללר. מי שהיה מורה עברי — הריהו היום _דימיטרי ביאני_^ח, מגדולי תרבות _ביאלורוסיה וםיפדיה. בביה"ט היהודי _הסוביטי היו נזהרים עד ?פני _שנתימ ללמוד היסטוריה יהודית בכלל. עכשיו מכניכ־ם מפד היסטוריה של _הילינטן, המתחיל את דברי יפי ישראל בתקופת אוקראינה. בחגי ישראי!אי!ביה"ס מכיר והתל-
מידים מחויבים לבקר בחם בבית ספר כבימי חול, אולם בחנ דת־נוצרי, כגון חג הלידה, _הפסחא הנוצרית — ביה"ס היהודי טנור. והיבםקים מבארים זאת: _טשבתיו ביום זזנ נוצרי לא יושפע הילד היהודי, אולם ביום חנ יהודי עלול הילד לקבל השפעה םה'טבתוז יטהחוי היהודי שעוד נשאר בעיירה. התוצאות ההכרחיות באו ויהיו. אין כיום ילד מבי!מפר עברי. אילי הוצאנו, למשל, עתו;עברי בריסיה — לא חיו לו קוראים. החלטנו לשים את פנינו אל הנוער חטאות ושט ; היינו מרביצים ידיעת עברית במרתפים ובמחבואים. השומר חצעירלצ. ס. החלוץ החיו שוב א תתקופת הקטקומבים ברומא, הפעם למען התרבות העבריה. כל עבודת התעמולה מתנהלת ברוסית, אולם את בלי המבטא המרכזי שלנו החלטנו להוציא בעברית. בלי רשיון, במובן, ובהקטונראו. *הוצאנו שלשה נליונות " בפרץ. "אח"ב באו שוב נלי מאסרים, והעתו!נפסק. אולם עבודת התרבות העברית עורה נמ'טכת, בסכנות ומתוך הקרבה עצמית. אי!ספרי למוד. ספרי הל - מוד הקודמים נם אינם מתאימים. חיברנו חדשים. אחד, זה שלסתחילים, נפל בידי הג. ם. או. השני, ליודעי קרוא, נשאר עוד בידי העורכים. תוכן הספרים כשר לנםרי מבחינה קומוניסטית. הכנסנו בהם גם תרגומים מדברי סופרים קומוניסטים. כששמענו על בואו של ראובן בדייני] — הקיפה השמחה את כל מחננו. חשבנו: יהודי מחו"ל, מופר עירי, סגן נשיא ההסתדרותי הצינית באמריקה, מכיר את חמיה. כמה יהודים מגרמניה או מאמריקה שבקרו ברוסיה, לא הבינו אותנו — לא כן הוא. הלכנו אליו מיד לבואו. ימיר אמר כי איו לו עסק עם ,, האקר!המ-
קפח השתיקה?הסוביטים מתחשבים בםאר עם דעת הצבור. ודאי שלא היו שבעים רצון אילו נודעו בעולם כל הנבלות האכזריות הנעשות לנוער הציוני. היה מעשה ועלמה רוסית נוצרית בהוטל נלוותה לציונות. נכנסה לשוטר הצעיר. החלה לעכור ונאסרה. אחזו בכל האמצעים לההתיםה על כתב חרטה. הושיביה עם פושעים פליליים. השאירו את חדרה פתוח בלילות למען וניתקו* ע"י הפליליים. טיב;_שהרדיפות הולכות ומקטינות את הריזירבח, האדישות. בציונות ובא"י לגורל הנרדפים עלולה להרס עוד יותר. אפשרות עזרה יכולה להטצא. _רןביא לפתות הקלת במצבם של ממשיכי החוט, הנמקים במרתפים, _איטא־ £י, 0מאסרים וגלויות. אל תעמדי ע5 רם אחיכם. ?
דיני. "הייתי בין הארבעה שבאו אליו. ספרנו לו עע בל התלאות והרדיפות. הוא ישב ורשם את דברינו. הא־כיצד, אמר, את כל ריסיה ואת כל העולם יהפוך! למחרת הלך אל בית הכנסת הכוראלי. היה זח חנ השבועות ובמקרה גם יום חנ _םוביטי. כל המוסדית _ובתי־ חטסהר היו סגורים, לבן נתאם*! קהל רב לבית הכנסת. סעדיה טזא"ה קבל את פני בדייני!בנאום עברי. טכאן נם הרישפ שעל 3יו הוא מספר עכשיו בדרום אפר;קה, כי מעולם לא היו בתי הכנסת בריסיה טלאים כטנ במשטר זח. הוא שאלנו אח"כ: למה תאמרו בי רודפים אתכם, הנה בית הכנסת מלא. כמה שהסברנו לז. את פרטי המצב — כבר לא קבל. כשהלך אל הזקן סםידוביץ' לשאול אותו בענינים אלה, בא אחריו טירי־ ז'_ין. סטידוביץ ביקש להניש לו שאלות בכתב: בשטחו* רבה ערכנו את השאלות _וטסרנין לברייני. _;הוא 85 מסר אותן מיד, אלא דחה את הדבר לאחר ביקוריו. במושבות. בינתים נתפרסמו בעטעס" שיחותיו עם " העתונאים, בהן אמר בי סיכויי החתישבות ברוסיה טובים טבא"י. הוא הכחיש את דבריו אלה בפנינו, אולס סירב להכחיש זאת בעמעס. "אמר בי לא ידפיסו. אי- " לם היה מעשה _בניטנרנ, שבשמו כתב ה " עםעס" דפרים שלא אמר, ונומברנ הכחיש וההכחשה נדפםז_? ב " עטעם" עצמו. בימי שהותו של בדייני!בקרים נאסר. * בינתים במוסקבה כמה ציונים טאלה שהיה אתם באפ־ פה אחת. ברייני!אמר: אל תראנו, יוציאו אותם. בין הנאסרים האלה היה נם שלטה פלדמן ז. _5"לפני צאת 1 בדייני] טרופית מסרנו לו נס שלשה נליונות **ל . בפרץ . * םנהינ ציוני אחר שאיקלע לרוסיה, שאל אותנו, בהשתוממות: איך אתם עוצרים כוח להלחס בממשלת החזקה ואתם כה חלשים. הוא שאל אותנו על מספרנו כאילו אפשר לדעת ולדבר על זאת בתנאי קונספירציה כיום נמצא בטעט בל האקטיב העברי והציוניבגולה או במאסר. בהמונים יש תנועה, מצב תה, ואין טי שיעמוד בראש.