הירח והשמש ב"ספר עברונות" משנת תקל"ט (1779)הירח והשמש ב"ספר עברונות" משנת תקל"ט (1779)
ספר עברונות | ספריית היברו יוניון קולג', סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית, 1779; Ms. 902, page 37
אי אז בעולם העתיק, אימצו היהודים את הירח בתור בסיס ללוח השנה העברי. רק קבוצות בדלניות, כמו אנשי כת מדבר יהודה, ניסו להנהיג את הלוח העברי לפי השמש, אך עם חורבן בית שני, תמו כל הניסיונות הללו והלוח הירחי נקבע בתור הלוח העברי המוסכם.
סדר ברית מילה וברכת הלבנה | ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית , תאריך לא ידוע; Ms. 8740, page 50
במאבק על תפיסת הזמן היהודי עלה הירח כמנצח הבלתי מעורער. הגם שכל יום מתחיל עם זריחת השמש ומסתיים עם שקיעתה כך שהימים נקבעים לפי השמש, כשמצטברים הימים לכדי חודש, הספירה תלויה במולד הירח.
בעוד שבעולם הפגני נחשב הירח לאל בפני עצמו, המקום המרכזי שממלא הירח ביהדות בא לידי ביטוי לא רק בספירת החודשים אלא גם בברכה הנאמרת בתחילת כל חודש עברי - הלא היא 'ברכת הלבנה'. הברכה נועדה להלל את האל האחד, הקדוש ברוך הוא בורא כל התופעות.
עברונות | הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל , 1716; Ms. Heb. 8°2380, page 188
זו כנראה גם הסיבה לכך שבמהלך הדורות ציירו יהודים את הירח עם פנים אנושיות, היות שמדובר בתופעה טבעית שברא האל, אין בכך שום הפרה של האיסור על עשיית פסל או מסכה.
בכתבי היד העבריים בספרייה, גילינו כמה איורים יפהפיים של הירח. אחדים מהם מעטרים ספרים וכתבי יד מדעיים ואסטרונומיים, ואחרים, מלווים את "ברכת הלבנה".
סדר קריאת שמע וברכת הלבנה | ספריית הרוזנטליאנה, אמשטרדם, הולנד , 1738; Ms. Rosenthaliana 407, page 23
סדר ברכת הלבנה | ספריית הרוזנטליאנה, אמשטרדם, הולנד , 1743; Ms. Rosenthaliana 698, page 7