מחזור מנהג רומה לכל השנה

type

  • Shelfmark
    ספריית פלטינה, פרמה, איטליה Cod. Parm. 3132
  • Catalogues

    Catalogue De-Rossi, Parma, Italy 61

  • Film no.

    F 13875

    ,

    MSS-D 5812

  • System no.
    990001133410205171

I have comments or information to add

  • Additional Persons
  • Related places
  • Subjects
  • Notes

    בכה"י: "המחזור מכל תפלות השנה ועניינים אחרים בסופו"

    כה"י כולל גם קריאת בתורה והפטרות בשבתות מצויינות בתעניות ובחגים ושיר של חג לכל המועדים

    בברכות השחר מצויה הברכה "שלא עשאני כותי" (דף ב ע"ב)

    ליד מזמורי התהלים בפסוקי דזמרא מצויינים מספרי המזמורים בספר תהלים בספרות רומיות ולפעמים גם באותיות עבריות. חלק מן המספרים אינם מתאימים למספרים שבנדפס

    הפיוטים להבדלה רבים מן המצוי בנדפס במחזור מנהג רומא, מהדורת שד"ל (ליוורנו, תרט"ז)

    "ברכת הלבנה בחדושה" נכבתה בסוף "ענין ראש חדש" (לב ע"א) אחריה נכתבו פסוקי מקרא ל"הלולא" [=חתונה], מזמור כג בתהלים לומר קודם סעודה, ושיר של יום לימי השבוע לשבת נכתבו מזמור קג "לליל שבת" (לה ע"ב)

    מזמור קד ואחריו מזמורים קיא-קיב ליום שבת ואחריהם זמירות לשבת. נעתקו הזמירות "כי אשמרה שבת" מאת ראב"ע (לו ע"ב) ואחריו "יום זה מכובד מכל ימים" מאת ישראל (לז ע"א)

    אחרי "עניין עשרה בטבת" נכתבו פיוטי גאולה לתענית צבור (מז ע"ב) הקרובה "קרב אורך לענייה" וסליחות לתענית ציבור

    ענין פסח פותח בהגדה של פסח ובראשה החרוז "סדר השיר יהי לכם" ואחריו החרוז "קנך יהנה ממך". חרוז זה עם פרוש (סו ע"א). לא' של פסח, א' של שבועות, א' של ר"ה, א' של סוכות וש"ע נכתבו מעריבים

    לא' של פסח נכתב היוצר "אנעים חדושי שירים" מאת שבתי בן משה מרומי, לב' של פסח היוצר "שיר אשר נאמו" מאת ליאונטי בן אברהם, לשבת חוהמ"פ "אור ישע מאושרים" מאת שלמה הבבלי, לז' של פסח "אוהל המוני נגה לעיני" מאת אליה

    לח' של פסח "אדבר מישרים משפטים ישרים" מאת דוד בן הונא. לכל הימים נעתקו פיוטי יוצר סילוק ואופן, מחוץ לז' של פסח, שלו נעתק פיוט יוצר בלבד

    ההפטרות של פסח ושבועות עם התרגום הארמי

    קריאת התורה בשביעי של פסח וסוף קה"ת בשמחת תורה (דב' לד) עם תרגום אונקלוס לארמית ועם ההרחבות המדרשיות והפיוטים המשולבים בהם

    השבחות לקריאת התורה שאומרים במנהג רומא ברגלים נכתבו בסוף התפלות לח' של פסח (ק ע"א)

    ברוב תפלות לכל חג נכתב הקידוש בנוסחאותיו השונות לפי הימים בשבוע שהחג יכול לחול בהם

    ההכרזה לחג השבועות שתחילתה "בששה בחדש נתנו עשרת הדברות" מאת בנימין בן שמואל מקושטני נכתבה בין התפלות של שבועות (קיב ע"א) ולא בתפלות השבת שלפני שבועות. המעתיק ציין את הטעות שבהעתקה בראשה

    לא' דשבועות נכתבו שני יוצרות "איילת אהבים מתנה סיני" מאת שמעון בר יצחק (קיב ע"ב) ו"אור ישראל קדושי" מאת יהודה בן מנחם (קיג ע"ב) אך לב' דשבועות יוצר אחד "אלהים בהנחילך דת מורשה" מאת ליאונטי בן אברהם (קיט ע"א)

    בכל היוצרות שבשני הימים נכתבו פיוטי יוצר סילוק ואופן

    לא' שבועות נכתבו האזהרות "אזהרת ראשית לעמך נתתה" (קיח ע"ב) ולב' דשבועות "אזהרות דאליהו ז"ל: אתה הנחלת תורה לעמך" (קכג ע"א) ואחריהן האזהרות "שמור לבי מענה" מאת רשב"ג

    לשבת נחמו נכתבו שני יוצרות: "איום ינאום לנחמי" (קסד ע"א) ו"את יום פדותכם אחיש" מאת יהודה בן מנחם (קסד ע"ב) בשניהם פיוטי יוצר בלבד

    הפיוט "אעירה שחר על דברתיך" מאת ראב"ע נכתב בראש התחנונים לעשרת ימי תשובה (קסו ע"א). מזמורי התהלים המשולבים בתחנונים לא נעתקו וגם לא נכתבו להם מראי מקומות אך שני המזמורים הראשונים

    מזמור סה ומזמור פו נעתקו בשוליים בכתיבה שונה (קסז ע"ב, קפז ע"ב)

    הקרובה "שושן עמק אוימה" מאת אלעזר קליר כוללת גם את הפיוטים "אל אמונה אחד אתה" (רג ע"א), "אל עורך דין באמת" (רד ע"א), "זה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו" (רז ע"ב), "יאדירוך יאמירוך", "האל המאודר המבורך המגודל" (רט ע"א)

    בסליחות לשחרית של יו"כ נעתקו שתי קבוצות סליחות. בראש האחת: "סליחות לשחרית צום כיפור" (ריא ע"ב), ובראש השנייה: "סליחות לעשרת ימי תשובה ולצום כיפור" (ריז ע"ב) בראש רוב הסליחות ציון שם המחבר

    בראש הסליחה "ביום שבתון עינוי יונה" מאת בנימין בן אברהם ענו (ריד ע"ב) ציון לחן על-פי הפיוט "מולך מוני" מאת משה (רכג ע"א)

    אחרי מוסף של יו"כ נעתק סדר העבודה "אמוני לבב הבינו" מאת ראב"ע עם הרשות "אזכיר סדר עבודה" ממנו (רמט ע"א). סדר זה הוא נוסף על סדר העבודה שבאמצע תפלת מוסף

    אחרי תפלת נעילה נכתבו מזמורים כה, פה וקל בתהלים שיש לאומרם כשמוציאים ס"ת בשחרית ובמנחה ביו"כ. המעתיק מציין שהמזמורים נעתקו שלא במקומם אך מסביר שכך מצא בעותק שממנו העתיק את כה"י (רע ע"א)

    החלק ההלכתי בגוף המחזור מועט ביותר. רוב ההלכות נעתקו בסופו אחרי התפלות, אך נכתבו רק "הלכות שבת וימים טובים ותעניות" (רצז ע"א), הלכות של יום חול ור"ח לא נכתבו שם

    אחרי הלכות שבת נכתבו ההלכות המועדים מר"ה עד תשעה באב (ולא כסדר שלפיו כתובות התפלות בגוף המחזור). ניכרת זיקה בין ההלכות שבסוף התפלות שבכה"י ובין ההלכות המצויות במחזור רומא הנדפס מהדורת שד"ל בראש תפלות של כל חג, אך אין זהות ביניהן

    אחרי ההלכות (שז ע"א) חבורים שנוהגים להוסיף בסוף מחזורים גדולים של מנהג רומא לכל השנה ותפלות והלכות למאורעות בחיי האדם: "סדר פרשיות של תורה" עם החרוזים שתחילתם "משכן שיני ומצורעים" ופרושם; "סדר הפטרות של כל השנה" בסופם: "סדר של נביאים"

    ואחריהם קבוצת תאריכים חשובים מבריאת העולם עד חורבן הבית השני (שט ע"א), "סדר סוד העיבור" פותח: "אמר רבן גמליאל הנשיא כך מקובל אני מבית אבי אבא" וכולל, בין השאר, "מפתח המולדות", "קביעות המועדים והצומות"

    "עניין תקופות" וכללים לגבי הלוח הלועזי (שט ע"א), "יד שערים" מאת "בנימין בר אברהם" (שטו ע"א), "עניין התקופות": רשימת התקופות בכל שנה מכ"ח שנות מחזור חמה (שכד ע"א), "ספר רפפות" (שכו ע"א), "סדר הברכות" בסעודה ואחריהן ברכות נוספות ביניהן התפלות

    "צרכי עמך ישראל מרובין" (שט ע"ב)

    ו"תפלת הביננו" עם ציון ההפרש שביניהן, "עניין אבילות" עם "צידוק הדין" ועם ההוספה לברכת המזון אצל האבלים ([327]א), "סדר חתנים" ([331]ב), "הלכות נידה" ([333]ב), "דין טבילה לנידה ויולדת" ([334]ב), "דין שיעור מקוה והכשירו" ([335]א)

    "דין טבילת הכלים" ([335]ב), טופסי כתובות בראשן "בני רומא" ([336]א), "תיקון הגט על פי ספר התרומ'" (=הסימנים שבראש ספר התרומה) ([337]א), "סדר חליצה ומשפטה מספר התרומה" (=הסימנים שבראש ספר התרומה) ([339]א), "סדר ברית מילה" ([340]ב)

    "עניין פדיון הבן" ([341]ב), "מצות הבן על האב" ו"מצות האב על הבן" ([342]א), "תיקון ציצית ועטיפתו" ([342]ב), "סדר הנחת תפילין וברכתן", "קביעות מזוזה וחיובה" ([343]א), הלכות מתחום איסור והיתר: "הילכות שחיטה" ([343]ב)

    "אותו ואת בנו" ([344]ב), "הלכות טריפה" ([345]א), "הלכות טריפות בעוף" ([346]ב), "הלכות שליל ובן פקועא" ([347]א), "ניקר[!] הבשר לרש"י זצ"ל", "הלכות כחל" ([347]ב), "דיני הכבד", "דיני מליחת הבשר" ([348]א)

    "דין הלב", "דין בשר במלייתא", "דין דם דגים" ([349א), אחריהן "שערי עץ החיים" מאת בנימין בן אברהם ענו ([349]ב), "כתר מלכות" מאת "שלמה בן גבירול" ([351]ב)

    הוידוי לתפלת מנחה של יו"כ שתחילתו "במה אקדם ה' ארץ לאלהי מרום" בראשו מצויין שהוא מיועד למוסף[!] ([357]א)

    בסוף כה"י נכתבו הגאולה "שביה עניה בארץ נכריה" מאת שלמה אבן גבירול, ו"רשות לנשמת לכמה"ר מאיר איש מסיסי" שתחילתה "מלך עליון על כל רמים" לסוכות

    עם הערות קצרות בשוליים על סדר התפלה, בכתיבה מאוחרת

    נושא נוסף: מדעים. אסטרונומיה

    נושא נוסף: ברית מילה

    נושא נוסף: גטין

    נושא נוסף: כתובות

    נושא נוסף: צנזורה

    נושא נוסף: היסטוריה. ספרי היסטוריה

    נושא נוסף: תפלין

    נושא נוסף: מקוה

    נושא נוסף: לוח

    נושא נוסף: וידוי

    נושא נוסף: חליצה

    נושא נוסף: מזוזה

    נושא נוסף: תפלה סדורים ומחזורים מנהג רומה

    נושא נוסף: אבלות

    נושא נוסף: כתב-יד. העתקה

    נושא נוסף: פדיון הבן

    נושא נוסף: ברכות השחר

    נושא נוסף: נשואין

    נושא נוסף: ציצית

    נושא נוסף: קדוש

    נושא נוסף: לחן

  • No. of leaves
    359] דף
  • Paleographic Note

    לרוב כה"י ספירת דפים באותיות (דפים א-של)

    במקומות רבים נטשטש הכתב

    ספרור הדפים [בסוגריים מרובעים] לפי ספרור המסגרות שעל הסרט

  • Additional title
  • Colophon

    "ותכל כל מלאכת עבודת הקדש אשר עשיתי מזה המחזור מכל תפלות השנה ועניינים אחרים בסופו בכתיבתו ובניקודו על ידי אני שבתי בכ"ר מנחם לעי"ץ קנרוטו. ונשלם ביום ו ח ימים לחדש אדר ראשון [! לפי הלוח צ"ל אדר שני] וכתבתיו הנה במצירטה לחביבי הנכבד מ"ר אברהם ישר"ו בכ"ר יחיאל לעי"ץ שנת חמשת אלפים וקס"ג לפרט"

  • Owner

    עם מחיקות צנזור ועם חתימת צנזורה קשה לקריאה בסוף כה"י

    Censor: Domenico Irosolomi[ta]no 1597

  • Links
  • Upload date

    20201108


  • • J. B. De-Rossi, Mss. codices hebraici Biblioth I. B. De-Rossi (Parmae, 1803), no. 61

    • Hebrew manuscripts in the Biblioteca Palatina in Parma: catalogue / edited by Benjamin Richler; palaeographical and codicological descriptions, Malachi Beit-Arié. Jerusalem: Hebrew University of Jerusalem, Jewish National and University Library, 2001


I have comments or information to add

N Y N

Copying prohibited. For non-commercial use for teaching and research only

You may use the manuscript for purposes of teaching, research and personal use only.

You may copy and publish text from the manuscript for purposes of teaching and research.

You must acknowledge the source of the manuscript with every use.

It is prohibited to copy the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to publish the digital copy of the manuscript.

It is prohibited to use the item for commercial purposes.

There is no need to contact the National Library for permission for non-commercial use for purposes of teaching and research that does not include copying and publication of the digital copy.

Commercial use, a use that is not for teaching and research purposes, copying and publication of the digital copy, are conditional upon permission from the manuscript owner. No additional permission from the National Library is required.

For the contact details of the manuscript owner, click here.

Additional information:

This manuscript is part of the Public Domain and is not subject to copyright restrictions in the State of Israel.

The terms of use were established in an agreement signed by the National Library.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, contact us using the Inquiry for Copyright form.

Credit

In any type of use give the following credit:

This manuscript belongs to the Biblioteca Palatina of Parma, Ministero per I Beni e le Attività Culturali, Italy, The National Library of Israel. "Ktiv" Project, The National Library of Israel.
Share using API
Drag IIIF Manifest URL

For all use beyond that mentioned here please contact the holding library
For any question on the terms of use and NLI terms of service please contact us


This item can to read only in library