דבר, 11 יוני 1982 — ‭1 !‬ מלחמת שבע שנים ‭-»‬ ביתם מתחת 2 לפני הים _ רבות המחשבות, 3 _*ובל מה הן שוות? [כתבה]
1 ! מלחמת שבע שנים -» ביתם מתחת 2 לפני הים _ רבות המחשבות, 3 _*ובל מה הן שוות?
_awKs_^_jIwifraj בו?השקה. ש- --- ־ \32ך ה־ונה מדיבר, נוצרית שראתה את עצמה הלק מו הסע־ רב והאמינה בתמימותה שהמעצמות — ובייחוד צרפת _וא־צוה־הברית — יגנו על קיומה באיזור _ב־סלמ• _עויי!ולא ישלימו עם א־ום עד _אופ־ד, הנוצרי (_המציא־ת _חפ־יני, את אמונתה. (כבר נשבה מד, היתד, הסיבה המיידיר. למלה־ מת האזרחים כשפרצה, בשנה 1975 (תקרית בין המיליציה של הפלאננות הנוצריות ובין קבוצת _פלשררנאימ. (אילו משברים קדמו לה, ומה היו _שרשיחם .. מלהמה ומשבר ב־יבנון"• ספרם של איתמר רבינוביץ וחנה ומיי. בהיר. מתומצת. שיצא לאור _כימ־מ אלה בסדרה . הקו ה־ררל. "באה בשעה ־:בינה. לולא שאפה לבנון. אחרי מלחמת העול י ם הדאשונד" להיהבה _ שט־ היה שנתלשו מסוריה ושהי' _מאיבלסיב ברובם במוסלמים או בנוצרים לא־קא־ תולים. אולי לא היה איזון _השלסון. _הבמאטוס־קוו העדה- של לבנון העצמאית שקמה בשית , 1943עדין _בל־בך.
המארונים לא היו נהפכים מרוב ־מיעים והרפובליקה הלבנונית אילי היתד. מסוגלת להתמודד _עס אשית בפ• שעשתה זאת ירדן. ולילא סירבה לבנון לקליפ את פליט• ארץ-שדאל. קודם כלבד' לא ־הגדיל את _־אובלוסיד, המוסלמית _^ הגדלה. ממילא, אולי לא היה אש־ף מתבסס במחנות הפליטים הרי בשאלה הפלשתינאית היד, תפקיד מכריע בתה' ליך שהוביל את לבנון למלהמה האזרה-ם _ושמדס־ו< •1 ־? ? ־מ ליל עי ד, _־יב הזה. בניגוד לחלוקה "פשמנית המקובלת. פ"סלמיב נגד נוצרים, מגדיר הספר את שני המהנות העו־ינים כמחנה הסטאסוס־קוי (_הפלאינות הנוצריות. הלאומיים הליברלים של כמיל שמעון, הממסד הכנסייתי המארונ. "אליאס סדקים, ה - מנהיגות הנוצרית של הצבא) מול הקואליציה של מתנגדיו (מפלגתו של כמאל גיומבלט שנרצח, הקומוניסטים, המפלנה הסורית הלאומית, הפלגים זז' נאצריים, הממסד הדתי הסיני, ההנהגה המיליטנטית השיעית, ממסד אש-ף וואיגונ י הסירוב. (אין מנוס ממחשבות. השוואות ומסקנות, מד, שעלולים לעולל למדינה מבוססת ודמוקרטית פרוד פנ- - סי, קרע עדתי ופער חברתי כאשר מותשים בהם גורסים מבחוץ. כל אחד למען מטרותיו.
בסוף הספר, במבהר המסמכים הקשורים בתולדות המשבר. נס תכנית של . לבנון שאנו רוצים לבנות, "שפורסמה באיקפיבד 1530 בשפ החז־ת הלב־ טנית. מדובר בה על לבנת ריבונית. עצמאית, _הופשית עם משטר רפובליקאי. דמוקרטי. פלורליסטי וסתות, על לבנון בנויה על יסודות חברתיים תרשים, על מוסר גבות. חירות אחראית, כנות• בבוז־ לזולת. העמדת טובת הכלל מעל טובת ה־חיד. ריסי!החמדנות _החמרית, שלטון ההוק. ציק _סיציאל־. מופת המנהיגים. המזרח התיכון תלוי בשלום לבנון, " ושלופ בלבנון תלוי בשלום הנוצרים. אם יאבדו ללבנון ח-ייותד, ועצמאותה יאבד לעולם ערך שאין לו פיצויי (כך חושבים נם עמים קט:ים _אחייס באיזור) הדברים נשמעים _כאישיפ־ד, בלבנון של ימינו, המחלוקת לארבעה אזור-ם (בשליטה סיריה. _ניצר־ת. אש"פית וא-זור הדרום. שבו מתמודדים ישראל. אש"ף, המיליציות של י רס-ן הדאד וכוחות הה---רוס של אי־ם) מול שורד, של תסריטים אפשריים: שיקום המרי:־ הלבנונית. הלוקה. _קנטוניזציה _ופ־יטלטיראש סור• 1 ־הדרך לב־ פתי־ון זרועה הרס. • _איתמי יביניביץ _ווזנ־ וביר: כלוזכה וםשבי בלבניו . (19M-1975)_הוגאת זד _קיביז _המא־חי, _גפייית הזי _הייוק, _וזשגו־ב 1982 -
* ־־* ביהודה ושומרון, שיש להם אבות דואגים, אלא בפז־ינת ישראל הקטנה, קיים ישוב יהודי שתהבורה ציבורית לא פוקדת אותו. אף לא אוטובוס של בוקר ואחר־הצהריים המניע למקומות נידחים60. המשפחות של נאות־הכיכר מנותקות פן העולם. נכון. יש מכוניות פרט"ות. אבל לתחושת _הריהוק והבדידות במקום שנסיעה של 30 עד 40 דקות מפרידה בינו _ובץ שני הישובים _הקרוב־ס אליי ביותר. דימונה ועין־נדי. נוספים גם היעדר הקשר הסר־ר, הידיעה שאיש לא יבול לפקוד את נאות־הכיבר אלא אם P _היסדו־ה ההסעה מראש אי אס הוא בא במכונית פיסית, ושאי־אפשר לצאת ממנה אלא אפ כן יש מי שמסיע את היוצא לצומת סדום. ושם עליו להבות בשמש הלוהטת עד שיאסוף אותי אוטובוס עובר. תשובת דובר אניד לתמיהת : , . חד־ שיים היה הא-טובום פדימונה לשפך־ זוהי נבנם פעמיים ביום לנאות־הכיבד. ובכל התקופה הזאת לא עלה אפילו נוסע אחד. יא־ש לא ירד שם. ההסדר הופסק, בעצה אחת עם משרד התחבר יה. לפי ידיעתנו ?מתגוררות במקום רק 12 משפחות. נבדוק אם המצב השתנה. ' בהסתמך על תקדים באיזור, שבו הסתפקה רשות עליונה. גבוהה אף מאגד, במספר עשרה. אני סמדר. שאת המינימום הזה של קשר פעמיים ביום ולו גם לא־יווחי עד מאוד. חייבת המדינה לאנשים המגשימים בגיפס ובנפשם את מה _שקברניםיה ספיפים לו בנאומיהם: הם מיישבים את _ארץ־ישראל. תורמים את חלקם לפיזור האוכלוסיה?הופכים שממה לנו ירק.
הודעה חוזרת של גדעון טלמור. דובר אג''ד: תכנית העבודה של אנ"ד נערכת לפי חדשים, והוא שמח להודיע שהחל מיולי, כנראה, תופעל תחבורה פעמיים ביום מנאות־הביכר לדימונה ובחזרה. ד., בנראהי מתייחם לתאריך, לא לעצם הקשר הסדיר. ברוד דיין אגד. • למרבה ההפתעה. בעיית המתיישבים בנאות הכיכר אינה החום (לי הוא נראה מעיק כבר עתה, לפני שהתחיל הקיץ האמיתי) אלא עודפי המים, מי התהום הגבוהים וסכנת השטפונות. סכר, שנבנה להגן על נידולי החורף פפני זרמי המים האדירים שבנחל הערבה אחרי גשם מדברי. נהרס בשנת . 1975_והשיטפון סחף עימו שיתי עגבניות וחצילים, גרם נזק כבד לציוד חקלאי ולבית־האריזד'. סיכן את הישוב דצפו והביא עליו גושי סלע ומולש"פ_nra?. משלימה להכשרת הקרקע של >מ"ל בניית סכר הדשה שארכו יותר הקילומטר, עם דפנות־ סוללה מרופדים במזרנים־ מחומר פלסטי " ושכבת אבנים י"דרבנית' פרשת־ברזל, ממולאים אבנים, ניצבים בפרהקים קצובים לרוחב, כדי להגן על הקיים ועל השטחים שיוכשרו לעיבוד (יש בזה מידה רבה של אירוניה: במרכו הארז בולע יער הבטון אדמה חקלאית פודיה, וכאן. איזה מאמץ אדיר יש להשקיע כדי להוציא אדמה הקלאית מצפרני המדבר. ( לעגבניד, קל כאן יותר מאשר לאדם: היא גדלה בחממה טבעית, קרה לא מאיימת עליה בכפר הנמוך ביותר בעולם400, מטרים תחת פני הים, והיובש מונע ריבוי מזיקים. בעבר התלוצצו: באדמה המלוחה אפשר לגדל ישר ענ־ בניות עם מלח. חברי בית־הערבה. שעשו את _הנסיונות הראשונים של גידר לים באדמה מלוחה, היו שוטפ-ס אותה במים מתוקים• בנאות הכיכר איל פיס מתוקים, רק מלוחים מאוד ומלוחים פחות
(לשתיה, (והקרן הקיימת ניסתה שיפות שיפור־קרקע אחרות: כיסוי האדמה ה־ חצצית בשכבת חול שהובא מהסביבד" בגובה חצי משר, וחפירת תעלת ניקוז רחבה למי התהום. וגם דאת מהפתעות המקום: גם עתה, ביוני, זורמים מים בתעלה בכיוון לים־המלח, ושפע של דניגיס קטנים בתוכם. • העונד, הבוערת על נידולי הודף הס־ תיימה, בשדות רק אחרוני המילונים, להקת הורים המלקטים גרעינים וזבובים _המתכים למבקרים. נשאר רק לנקות אח השטח. ועד הזריעה לקראת ד, _סתו אפשר להתפרק. לצאת צפונה או לחויל, לראות פעם אופק ירוק. דרושים 'אנשים מיותרים כדי לחיות כאן, גם עכשו — כאשר המצב הכלכלי שפיר, כאשר על לוח המודעות של המושב פרסומת למטבחי . רגבה, 'לפרקטורים של פורד ולכסאות גינה בהנחה, ודף הרשמה לביקור אצל האורסודנט בדימונה, כאשר בתי הוותיקים נעלמים מאחורי קירות־ מגן של מטפסים ועצי צאלון בפריחה, המדשאות ירוקות ובריכת השהיה מהכד, עפ סיום העבודה — ולא כל שכן בעבד, הנראה רחוק, אבל הוא קרוב מאוד. אגדות המקום מספרות על רוגיר, משד,
והצי ודמויות צבעוניות אחדות. שניסו להתפרנס כאן על גידול בקר ודגים ולא הצליחו. אהר־בך בא נטית לפתח חקלאות במשולב עם תיירות־פדבר, שנסתיימה עם מלחמת ששח הימים ופתיחת פלאי סיני. צמח חלום חדש ושמו הרית, התיישבות רב־תכליתית, שדרתה אמורה להיות תשלובת של _קיביץ (צרכיו _הבם־פייש של החבר _מובטה־ם לו בכל גיל, (מושב (משק משפחתי לשם עידוד היוזמה הפרטית) ועיר (רואה־השבון אישי, מניה, השקעות. (גם הר"ת לא עמדה במבחן המציאות, ובשנת . 1973אחרי משברים, התנגשויות עפ המוסדות המיישבים (מי שמהיישב כאן מוכרה להיות עקשן, לטוב ולרע, (על סף ההתפרקות, נהפכה נאוח הכיכר למושב משפחתי במסגרת האיהוד החקלאי, הממעט להכתיב תנאים להבריו, בניגוד לתנועת־המושביש, אך שגם איני _מ־שענת כמוה. כשעלו הראשונים על הקרקע, לפני 12 שנה, רובם בעקבות מודעות בעיתון, היו כאן רק יתושים, זבובים ואבק, פי־שתיה במשורה' לא חשמל, לא _בית־ספר, לא _בתי־מנורים מלבד "הממד* דפשותף. עתה בסלון המרווח של אילו ונטלי
_ונטורה, עט שטיח עבה וכורסאות עט _ריפוד־קטיפה בסגנון הישראלי המובא מהצפון, עפ המזגן המהמזזפ ברקע, כל זד, כסיפור מארץ _היה־היה. טי נמשך למקום בזה ז אנשים הרוצים להתרחק מן ההמון הסואן, המחפשים את השלווה. האוהבים את טבע _הפדבר, הנמשכים לאתגר להתהיל מבראשית. ו־ עכשו אולי גם לסיכוי ההתבססות הכלכלית. איד שלא יהיה, אילו היו בתים (זד, שנתיים לא היתד, תוספת בניה) — אופר מזכיר המושב אילו), יליד מצרים שהתחנך בצרפת יבא. לכאן אחרי שרות בצה"ל) — היה אפשר לקלוט מאתיים משפחות נוספות, ספני שתור המתעניינים ארוך.. הצרה היא _שעייין לא נמצאה תשובה לשאלה מה יעסו ותיקי־ המקום. כמוני, אחרי שיגיעו לגיל 45 ולא יוכלו לעבוד בגידולי זווית ז" ומד, הם גידולי זווית ז עגבניה, מלפפונים, פלפל' חצילים ומילונים, שכולם דורשים עבודה בכפיפה, ובעונה הבוערת על כל משפחה לאסוף כ־200 טונות תוצרת (בעזרת מתנדבים מחדל, העובדים כשכר וגרים בבתי המתיישבים. ( ומד, עושים אחרי העבודה?בעונה הבוערת — פברואר ומרס — כל־כך עייפים עד שצונחים למיטה ובשאר ימות י השנה עושים מה שעושים בצפון: רר אים טלוויזיה, יושבים עם חברים, מתווכחים, אוכלים. פעמיים בשבוע פתוח מועדון החבר, יש חוגים לספורט ולמלאכות יד, פעם בשבוע סרט, ואם מישהו נתקף בתשוקה לעיר הגדולה הוא ניסע לבלות ערב בבאר-שדע. רובם
באו עם חלום על חיים חדשים, טהורים, אידיאליים, ללא פגעי העיר. אבל גם כאן לרגלי גבעות החוואר _הצהוב, בני־ אדם הם רק בני־אדם, ובמקום מבודד (עתה עומד לקום בשכנות מושב נוסף, עין תמר. האשקוביות כבר על תלו. ( שתושביו מרבית הזמן ביניהם לבין עצמם, תוך מאבק עם מכשולים, תוך לימוד מן הנפיון, החיכוכים והרכילות _בלתי־נמנעים. לא אוטופיה, רק מקום שתופס את כולך, בניגוד המדהים שבין קנה סוף וצמחיה סבוכה, מטעי תמרים ולהקות צפורים ובין לובן האור המתרכך רק לעת ערב וישימון גבעות ר'חמאר הצהובות. האם החום לא מתיש אח הכוחות ן . עשו לנו בדיקות יסודיות ומצאו את כולנו במצב שפיר ולילדים זה _נן־עדן. " אני קיים, "שעליה בנה את כל שיטתו הפילופופית,
עומדת שאלת־היסוד: אבל מתי אפשר לחשוב?לכאורה זאת לא בעיר- כל יצור אנוש חושב מבוקר עד לילה בלי מאמץ נראה לעין. המחשבות עולות מעצמן, שורד, ארוכה של מבזקים, נשכחות מהר בפי שצמחו. אדם חושב בשעת העבודה, מרוכז. פחות או יותר, במשימה שלפניו, בעת משחק, בשעת שיחה. כל אלד, מחשבות שימושיות שוטפות. אבל מתי הוא מפוגל לחשוב באמת חשיבה טהורה, לא מהולד, ב־ עשיה, על שאלות קיומיות, על החיים, על עתיד האנושות, על היקום ולא רק לחשוב אלא גם לזכור את אשר הגה? הכול תלוי באופי. אני אישית (כדי להימנע מן ההכללות המפתות) לא מסו - גלת לחשוב כשאני פותחת את פי, מרצה או נואמת. או שאני מדברת, או שאני _חושיבוג את שני הדברים אי־אפשר לאחד. איני יכולה לחשוב בעת הנהיגה אלא על הפתעות הכביש, ובשעת נסיעה באוטובוס באות אלי רק מתשבות סתמיות על ענייני דיומא (שכחתי לקחת את הטבעת לתיקון. בדרך בחזרה אני צריכה לקנות לחפ. ־ איזו בליטה משונה יש לאיש הזה בעורף. כבר מתהילים להדניש את הקיץ. (יש אנשים שרגעי ההגות העמוקה באים להם בשהותם ב-
בית השימוש — ואכן, השמועה אומרת שפסל "החושב" הנודע של רודן, האהוב על הפרסומאים, מנציח בדיוק מעמד כזה — או בתוך האמבטיה. אך פי שלא בנוי להשקיה ממושכת במי־ קצף או חס על כפפו עושה מקלחת, וזו י דורשת ריכוז מלא של עשיה (ויסות הזרם' דרגת החום, שווי המשקל, הסבון החמקמק. ( פילוסופים, סופרים, אנשי מדע, הוגים את הגיגיהם, כך מספרים, תוך־כדי טיול באחו, הידיים שלובות מאחורי הגב, הראש נטוי קדימה. ובהתעלמות מוחלטת מסביבתם. אבל בישראל, בידוע, מסוכן לטייל לבד במקומות שוממים, ואם אני כבר הוצה את פארק הירקון _מחשבותי רצות בעקבות הכלבים, הילדים, עולות השמיפה עם ריחות הקבאב והסטייקים הצלויים, צונחות עם הפסולת לאדמה. כשאני נותנת את הדעת על כד, אני בעצם מסיגלת לחשוב באמת רק במצב מאוזן, בשכיבה על דשא, חול, מיטה: אבל בישראל הדשא בחורף לח. בקיץ יבש ודוקרני, כל השנה שורץ נמלים לעויןצים אחרים, וממנו לא תצמח שום חשיבה מסודרת. שפת הים היא כהצגה חינם. פוקרים את כל הבליטות וכרי השומן חפורצים דרך _בגדי־חים המ-
שולשים, _חעין נמשכת אל משחקי ה־ מאטקוח, אל ציידי חתיכות בפעולה, אל האבות הבונים מבצרי חול' אד ברגע שאני עוצמת את העיניים כדי _לחהרכז ולחשוב על משהו אינטליגנטי אני נרדמת. ומתעוררת צלויה. ובכן, נשארת המיטה. אד לא בבוקר. כי אז אני מלאת מרץ עשיר, וכל פח־ שבותי נתונות למיבצעי היום, ולא ב - מנוחת אחר _הצהייים כי אחת משתיים: אם אני לא הרוגה אני לא הולכת לשכב, ואם אני הרוגה אני נרדמת מיד. זמן החשיבה הטהורה מצטמק, נשאר רק הערב. לפני השינה. אבל היד חמש דקות _אי־אםשר לבנות שום תורה פילו־ סופית, וחמש דקות זה הזמן המקסימלי שבין ראשית חתנוחה בראתו וביו התנומה הנופלת עלי. אשר ללילח, סי שמתעורר לפתע אחרי חצות יודע כי זאת שעת הסיוטים. ד'בהשבות העגומות. הדאגות, הלב הדואב. הפחדים החרמות. הוכרונות. בקיצור לא זה הזמן להגות מופשטת בקיומו של האדם או במהות אלהים או ביעורו של העם היהודי. משהו פגום ב"קוגיטי. ארגו סוסי? אני קיימת, זה בדוק במס הכנסה וברישום התושבים, אבל עדייו לא הספקת־ לחשוב.