Sheʻarim - שערים, 4 March 1957 — Page 3
שעריפ" - עחון יומי. " ומי החתימה 2. 000 ליי לחודש. הפוציא לאור הסתדרות פועלי אגודת ישראל בא"י• העורן־ האחראי הרב ד-ר, קלפן כהגא. חמעדכת וחחגחלח: ת"א, רח' אלנבי "114 טלפון . 3527 ת. ד. . 1210 מערכת לילה: רח' לוינסקי , 111 טלפון . 62462 ם נ י פ י ם : ירושליפ רח' גאולה פ' יחזקאל, סל. 4364 ת. ד. . . 213 חיפח רח' התבור , 2 טל. , 2667 ת. ד. . 49ע7 נדפס בדפופ , זוהר* תיא. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ולסגנוגן. אין המערבת מחזירה כתפי יד -מלא . נתקבלו לדפוס.
וו ובשוק חחכןלאי ו ו מחירים סיטונאים ירקות: עגנניות , 450—400 גזר —170 !200 סלק !200—180 כרוב —80 !100 כרוב אדום !120—100 כרובית ;250—00 צנון !150—100 בצל ירוק !850—650 בטסות !150—100 חצילים !750—700 לפת !100-<60 פלפל כהה !1000—800 שורש 1000 —;1500 קולרבי !150—100 שמיר !2500—2000 פטרוזיליה —4000 !1500—1200 !1500 תרד !300—250 מלריה 1500—1200
ו I תורנות בתי מרסתת ירושלים אורה' רח' המלך ג'ורג' , 27 מל. . 2043 תל אכיב בריימן ובנו, רת' אלנבי , 56 טל. :62252 בילו, רח' כילו '21 טל. !24063 יהווה הלוי, רח' יהודה הלוי , 91 טל. !5159 מרכז הצפון, רה' בן־יהודה , 200 טל. !22923 בריאות, יפו, רח' 3 מט' , 6 טל. . 82533 רמת גן ונכעתיים נוגה, גבעתיים, מול מכבי אש, טל. . 72458 חיפה סבזנר, רח' סבזנר , 27 טל. . 4073
I I רדיו ז 06. 30 . מה טובו אהליך יעקב"! 06. 35 (בערך) עיקר החדשותי 016. 47 ;בערך) . שעון מוסיקאלי"! 07. 00 וזדשות והודעות משרד המסהד והתעשייה! 07. 15 . נעימות בוקר"! 07. 58 עיקר החדשות! 12. 00 מוסיקה לצהרי היום, 12. 3 . מאולם הקונצרטים", שוסון: פואמה לכינור ולתזמורת, צ'ייקובסקי: טויסה מס. 13. 30 !1 חדשות, סקירת העתו־ נות< 13. 45 חדשות באנגלית! 14. 00 חדשות בצרפיתת! 16. 00 פזמונים ומחולות . כבקשתך"! 17. 00 עיקר החדשות והתמטיד המטאורולוגי ! 17, 05 חקלאות לכל! 18. 00—19 00 (תכנית ב') . הקונצרט הםוטולארי", קופלנד: . אל סלון מקטיקו*, גרש־ וזיו? . רפסודיה בנוסח הבלו" קרן: ' קטעים מריך . ספינת השעשועים*! 19. 00 הדשות והודעות; 119. 18 . רון עמי"! 19. 40 במערכות העבודה"! 20. 55 סמוקים מן המקרא: מלכים ב י , סרק ט"ו (פסוקים כ-ג—ל"א)! 21. 00 חדשות! 21-15 . יומן החדשות! 22. 15 חנוך יעקני: — 1) סימפוניה מס. , 2 נניצוע תזמורת ,. קול ישראל", 2) מנוא ופוגה לפסנתר! 23. 00 חדשות. ל עולח 17. 30 תננית לעולי תימן! 17. 45 שיעור נענרית למתקדמים; 19. 00 אידיש; 19. 30 אספאניולית! 20. 00 חושית נענרית קלה! 20. 15 מוג־ ראנית! 2. 30 רומאנית! 20. 45 הונ־ גארית! 21. 30 צרפתית! 22. 00 חדשות נאנגלית.
פרסוכם נשואין
הרבנות והמועצה הדתית ירושלם מחלקת הנשואין רשימת הזונות שנרשמו לנשואין במשרדנו ינוקה (חנוכה) יעקב בן יצחק (דוק) ירושלם, מצליח רחל בת יום סוב (רוקה) ירושלם. כהן אהרן בן יוסף (רוק) מרוק ־' — מעברת משואה, אםור־עםור חסינה (שרר. ) בת נסים (רוקה) מרוקו — מענרת משואה. מזרחי ניסן נן נח (רוק) ירושלמי זקן אסתר־איסה נת אהרן (רוקה) ירושלם. כהן שמשון נד אנרהם (גרוש) אירן — אשקלון, . מזרחי אהובה בת רחמים (רוקד. ) ירושלם. ארוך יהודהיבן־עמי בן בנימין (רוק) טורניר. — ירושלם, שמי פלומבה־צפורד, בת יהודה (רוקה) טורכיה — לוד. כהן מנשה בן יוטף (רוק) ירו־ שלם' כהן מזל בת דוד (רוקה) ירושל* זרזר אריה בן שלמה (רוק) י־ רושלם — קבוץ כסופים' קרנרמן רישה־פיינה בת שמואל (רוקד. ) קנדי — קבוץ כסוסים. קלה משה בן אהרן (יוק) עי־ רק — ירושל* זכריה חתוךיהו־
דית בת אליהו (רוקד. ) עירק — ירושלם. בדאון אליעזר בן זלמן־לייב (גרוש פעמים) רומניה — , תל אביב, חדד לוי אסתר בת משה (גרושה) ירושלם. הירש מאיר־מרסין בן צבי־הר־ מן (גרוש ואלמן) גרמניה — ירושלם, ווים (ביבר) מרגרםה (גרסה) בת אדולף־אברהם־יעקב (אלמנה) וינה — ירושלם, זאבי נסים בן ישעיה־שלמה (רוק) תימן — חדרה, אריכא תמימה בת סעדיה (רוקה) חדרה — ירושלם. ורדי מנחם בן ורדי (גיחירץ) חיים פוליו — תל אביב, דבלין טובה־חיה בת ישראל ורוקה) ירו־ של* הורי (גוטנשטלט) ישעיהו בן דוד (רוק) ת' א, רקובר נעמי בת חיים (רוקה) ירושלמ. יעקובוב (יוסף יעקובוף) שמואל בן אשר (רוק) ירושלם, שלומיוף (שלומיוף) לידיה־אסתר בת מיכאל (רוקה) ירושלם. -1 אי משה חיים בן מנ&ה (רוק) ירושל* לילן שושנה בת אליהו (רוקד. ) ירושלם. פרידמן אלכסנדר בן אביגדור (רוק< פולין — ירושלם, הראתי ברכה (לאה) בת יעקב (רוקה) אפגניסטן — ירושל*
\ זכרונות I
כ"ח יום ב' ויקרא א' אדר כ' תשי"ז
בשנת , תכ-ג נפטר רבנו שבתי הכהן בעל הש-ך: נולד בשנת שפ"ד לאמו הגאון הנודע רבי מאיר הכהן אכ"ד אמס־ טובו. למד אצל הגאונים בעל . מגיני שלמה* הרבי ר' השיל מקראקא אך את מדנית תורתו קיבל אצל אניו הגדול רני מאיר הנהן. ננית חותנו הגניר רני !ועלף, נכדו של הרמ"א מוילנא, השתלם נתורה מתוך הרחכת הדעת, והודות לכך עלה נידו לחנר את ספרו הנעלה . שפתי כהן" על הש"ע, והוא בסך הכל בן עשרים וארבע שנה. בהקדמתו לספרו הוא כותב: באמת ובתמים טרחתי טרחות הרבה, וכמה יגיעות יגעתי, לא עסקתי בשום עסק אחר, לא נתתי שינה לעיני ותנומה לעפעפי שנים רבות, עד אשר הוצאתי מכח אל הפעל מחשבתי ' ובררתי ושקלתי הכל בכף מאזנים, וחזרתי על כל צדדים וצדי. זודי* לא פעם אחת ושתיים, כי אם מאה טעמים ואחת, עם חברים חשובים, אהובים חביבים וערבים המקשיבים לקולי. ומי שלא היה אתי עמי במחיצתי , לא יאמין כי יסופר לו מגודל התלאה שהיתר, עלי בחיפוש בים התלמוד וה־ פוסקים, עד כי העמדתי הכל על
בוריו. שמונה עשרה רבנים גדולי הדור, ביניהם התוי"'ם ומחותנו המהרש"ק, הסכימו על ספרו הנ"ל. בשנת תט"ו כשעלו הקוזקים על העיר ווילנה ועשו שמות ביהודיה, ברח עם הגולה ועד ללובלין הניע, אחרי שלשה חדשים הגיעו הקוזקים ללונלין ועשו טנח רנ ניהודים. הש"ך עם הגאונים רני משה דנקש, המהרש"ק והשער ?וסריס נרחו ל־ מורניה. תקופת מה היה נע ונד עד שבא להעיר דרזניץ וישב נה, ואחרי שהות מה' נקרא להעיר הלישוי ונתקנל כה כאב"ד, לפי המלצת דנו הרני ר' השיל, שנזדמן נאותו הזמן לניקלםנורג, וישנ נד, עד ליום פטירתו. רננו הש"ך לא האריך ימים, ני נהיותו בן ל ארבעים. ואחת שנד" יצאה נשמתו הקדושה נטהרה. מעט ורעות היו שנותיו, אף את סערת
שנות הטבח ת"ח ת-ט חש בגופו ושתה מנומ התרעלה עד תומה. אך בשנים הסוערות אלו זכה להעמיד י עמוד נצח, ? שזכרו לא ימיש מנית ישראל עד עולם, כי נדרך הלימוד שלו ונחינוריו ההלכתיים, האיר נתיב למורי הוראה בישראל. נוסף על חיבורו שפתי כהן על הש"ע, נדפסו . תקפו כהן• על דיני תפיסה. על חיבורו זה כותנ הדני ר' יהונתן: הני קרא שמו תקפו כהן ני בו הראה עוצם ותוסף חכמתו, . נקודות הכסףהשגות על הפ"ז, פועל צדק, קיצור תר"י"ג מצות לדעת הרמב"ם ועוד. את התלאות שעברו על היהודים בשנים ת"ח—ט' מתאר בספרו "מגילה עפה". גם סליחות וקינות על הגזרות הנ"ל חיבר' ובהיותו בעל עט סופר מליץ, חרז שיר מיוחד לכנוד אניו, נחיבורו על ש"ע יו''ד.
ברבות הימים קמ; הגאונים רני יוסף תאומים, נעל . פדי מגדים", רבי אריה לייב, בעל . קצות החשך ורבי יעקב מליסא, בעל ר"נתיבות" ועמלו בש"ך וחיברו את תיבוויהם ד'ניל. , בת אחת ויחידה היתד' לו, נשואה להגאון רבי מנחם מוניש, והוא אשד הדפיס את . שפתי כהן" ע ל חו-מ. ד. ח.
גדול התורה וההנהגה
יע!5כ כץ
- ליובלו של חנר"ר כץ שליט"א הרב הראשי ור"מ לפ"ת וחמחוז -
רבה הראשי של פתח חקור• וראש הישיבה הגדולה, הגאון רבי ראובן כץ שליס"א, ידוע ומפורסם ררחני עולם היהודי מזה הרבה שנים. טנעו ושמעו יצאו לעולכ, עוד כהיותו צעיר לימים, כעילוי וחריף הבקי בכל מנמני התורה והדעת. כתלמידו המובהק של גאון ישראל והדרו רבי איםר זלמן מלצר זצ"ל, ביושבו על מדין בעיר סלוצק — נמנה בעל היובל דבי ראובן כץ שליט"א על הסגל של יחידי סגולה' בהיותו משובץ בתוך ה־ חבורה המיוחדת של י"ד האברכים גדולי תורה שנקראו אז ה"יד החזקה, שהסתופפו בצלו של אותו גאון וצדיק. בתוך האוירה הזאת וביתר המקומות בישיבות הגדולות, ואצל גאוני הדור של התקופה האחרונה' ספג תורה ודעת נשעור בלתי מוגבל. נתפרסם מהרה כעולם התורני כאחד מה־ דגולים שבבני העלייה, סיני ועוקר הרים, בקי להפליא' שנון וחריף, בעל תפיסה מהירה, מחדש מזהיר ומפלפל, מבריק בפלפולא דאורייתא בכל הענפי* בהלכה ובאבדה.
כבר בהיותו צעיר לימים . תפס עמדה חשונה ובולטת ביהדות ה־ תורתית ונעולם הישינות, נדנקו אליו מטוני לומדי התורה הרכים נשנים ומליאים וגדושים ידיעות התורה, מצאו נו חנר נאמן ומורה דרך נשיטות הלמוד ונהעמק חקר לדלות פנינים ממעינות הנצח. עלה ונתעלה ונהיה למורה הוראה נישראל ולמרכיץ תורה כאחד. עלה על נם הרבנות עוד בהיותו בפולין וניהל את כהונתו נרמה. סיגל לעצמו דרך של רכ ומרא דאתרא, כמתכונתם של ראשונים להיות ער לכל דבר, לאחוז את הענינים ביד ולכוזנם לאפיק הנכון' כראוי לראש ומנהיג העדה. גם בהיותו יושב על כס הרבנות בארצות־הברית לא סר מדרך זו
שהתווה לעצמו ואשר למד אותה מרבותיו הגדולים, הרועים הרוחניים. בתוך ההווי האמריקני המיוחד היה הרב הראשי כץ שליט''א מעין מלכות רבנית עצמאית, ב־ נגוד למה שהיה מקובל שם בימים ההם' עת שהה בארצות הברית במשך מספר שנים. התבלט שם בהתנהגותו המקורית בנשאו את השם רב בגאווה ובעוז, ללא חת וללא שינויי* גם בהיותו בסביבה זרה ומוזרה, לא פסק סומיה מגירסא ומחדושי תורה בכל השטחי* העלה עלי כתב וסירסם מטרי מוחו ומחנות רוחו. עשה ופעל, העניק מאוצרו הגדול הגנוז בקרבו והשפיע על רבים באוירה המתננרת של הגולה מעבר ל-
ימים. לפני עשרים וחמש שנים, נהיות שמו ידוע ומפורסם ברבים כאחד מגדולי הרכנים והרמי"ם שבתקופתנו' נקרא והוזמן לקנל עליו זנת משרת הרננות נעיר ואם ב־ ישראל פחח תקווה — . אס המושכות-. ויחד עם הכתרתו ככתר ראשות העדה המנונדת והוותיקה נקרא לעמוד בראש הישיב ההנמלה' ישיבת לופזה שגדולים י0־ ווה ־־ וססחוה. הרב כץ שליס"א האציל יחד עם שאר הרמי"ם הגאונים . מהדר גאוניזץןם וגדלות מוחם למאות התלמידים המצוינים, ניניהם עילויים ות"ח מובהקי* ששמם- הלך לפניהם ונודעו נשערים ככוננים עולים נשמי התורה, : במהרה התערה הנאון שלים"א כהודי עירו והמחוז. הפיץ תורה והכניס - תקנות והקונים נכל התאי* הרים את קרנה של פ"ת
ותושביה. הודות לרנ גדול שהועמד כראש ומנהיג העדה חוזקו בדקי הבית כתורה ובהחדרת רוח כקורית בכל הפנות ובכל ! השטחים. 'ראויה לתשומת לב העובדה שאת י מאורע היובל מציינים ראשי העיר ותושביה בצורה נאה וחגיגית — ני התחבב עליהם רבם ורועם , עד כדי הנלטת הדנר ב־ פומבי, אם כי. מנהל הרב את הענינים נרמה ללא חת. אפשר להגיד שהגר"ר נץ שליט-א תושם את עמדתו הרבנית בצורד. בלתי שכיחת־"כיום — . בבחינת איש על חעזח. מעטים הם הרבנים מסוגו, כשריד־ מהדור הקודם, שהרבנות מתרוממת על ידם. הוא נשאר איתן ומונק. על כנו וכסאו' כמורם מעם' הוא מכבד י את התואר רב בישראל. , אותו הדבר כראש הישיבה הגדולה שהוא 8נז^, , אווות'יחר עם
הנרו הגאון הגדול רני יחיאל מרדכי גורוון שלים"א ויתר הרמי"* וביניהם המנהל ננו הרה"ג ר' אהרן שליט"א. מוניטין יצאו לד, לישינה זו. תלמידיה הנתלים מכהנים פאר ברננות ונהרנצת חורה בארץ ובחו"ל. במיוחד יש לציין את סגולותיו בחבור, בחדוש, ובשעורי התורה המצטיינים בגדלות יוצאת מהכלל. שלשת כרכי סטרו . דגל ראובן" על סוגיות הש"ם, הכוללים את השעורים שהשמיע לפני תלמידיו עשו רושם כביר בעולם הלומדים והופיעו במהדורה שנייה. הם מעידים על כושרו וגדלותו. גם ספרו החשוב . דודאי ראובן* שבו כלולים פרקי מחשבה ועיון, הסתכלויות ודרשות על מועדים ומאורעות שונים יחד עם פרשנות תורנית, ו־ ספרו . שער ראובן" — אוסף מאמריו החשובים, נחקבלו באהדה רבה• ר3יס הם המעיינים ומת־ עמקים בספריו וניתנים מאור תורתו וחכמתו. אולם לא בלבד על עירו שלטונו מגיע, מצודתו של הרב כץ שליס"א פרושה ברחבי הארץ ובחו"ל. הוא נמנה על מועצת הרבנות הראשית, שם הוא
אחד מעמודי התוזך. בכל הבעיות הצצות ועולות בשמי היהדות הדתית הוא לוקח חלק פעיל וער. שואלים ומתחשבים בדעתו, כאיש התורה והנםיון הרב בחיים הרב־ ניים והצבוריים. הוא מתענין בכל השאלות המעסיקות את גדולי הדור והעומדים על יד הגד, הענ־נים שתקופתנו עשירה בהם. את כנוסי הרבנים והיהדות־ ה חרדית הוא מפאר בחופעתו ובחוות דעתו התורתית' מתריע ומזעיק על תקלות, מעורר נגד פרצות הנראות בחומת ישראל, עומד וגודר יחד עם כל אלה שבידם לעשות ולפעול, לרסן ולסתום בקיעי* כולם, ללא הבדל מפלגה, רואים בו את אחד מגדולי הרבנים שעל אף גילו הוא בלי ע"ה ער ורענן
לכל המתרחש בעולמנו. ולא בלבד בארץ כחו אתו, אלא גם נדד בעניניפ תורתיים ודתיים לחו"ל. שם עורר את יהודי הגולח להתענינות ולעזרה למען מוסדות התורה והדת. זכורה לגו גם הופעתו רבת הכבוד ב. כנסייה הגדולה- במרינבד נשנת תרצ"ז, נד. הניע את דעתו נשאלות הזמן והארץ. נגזרות שהיו עלולות לערער את תונן חיינו במדינתנו עמד ללא מורא נגדן והשפיע על רבני ארץ ישראל ועל העסקנים החרדים לעמוד נפרץ. זכתה עיר פתח תקוזה לרב ומרביץ תורה גדול והיהדות החרדית מתברכת נאישיותו ונסעולותיו, בגדלות תורתו, ובהפצת אור החכמה המקורית.
זכה בעל היובל לכהן פאר בעיר מליאת חרדים ואנשי תורה, וביניהם נמנים גם חברי פא"י וראשי הסניף, שד, ם עומדים בראש הפעולות הברוכות ומחזקים את יהדות התורה במקום ומחוצה לו. ידועים מעשיו של נציגינו, סגן ראש העיר ר' ישראל אידלמן' הנענה לבל דבך סוב, עושה ומעשה תחת הנהגתו של הרב הפרא דאתו* זכה הרב כץ שליט"א לבנים ונגי בנים ת"ח, מרביצי תורה, עםקניט צמריים, םוטרים ועוטקים נתורה. נרנתנו נתונה לבעל היובל שעוד רנות נשנים ינהל את עדתו ו־ יעםוק נעניני התורה מתוך נריות גופא ונהורא מעליא, לתפארת משפחתו ועדתו והיהדות החרדית נולה. תחנרך עיר פתח־תקווה נדנה ותמשיך לשזור את שרשרת ממורת ישראל בתוכה ברמה, עדי עי. כה לחי!
??? בארץ ????
^?????< מבצע החיסון מפני שיתוק נמשך מבצע החיסון מפני שיתוק ילדים נמשך. מתן הזריקה הראשונה של תרכיב סאלק לתינוקות שנולדו בחודשים םםטמבר _ אוקטובר אשתקד יימשך במחצית הראשונה של חודש מארס. נעת ונעווה אחת־ תנתן נתחנות החיסון גם הזריקה הראשונה והשניה לילדים בגיל החיסון, אשר מכל סינה שהיא ההמיצו את המועדים בחודשים ינואר ופברואר.
לים משותפים ליוצאי ארצות שונות• איחוד סדרי הסהרה והקבורה עשוי למנוע חילוק־ דעות וסילונים המתנלעים עקב ריבוי המנהנים והנוהגים בענין זה.
רצועת עזה
(המשז מעמוד בי) מיד לאחר הנצחון על ה"יהוד" לארצם' לשלול שלל ולבוז בז.. . מספרם כ־. 215. 000 בערים עזה, חאן־ימוס ורפיח־ מתרכזים בין 70 ל"80 אלף תושבים. רוב התושבים עוסקים בחקלאות, חלק קטן בייצור בבדים ומיעוטם במסחר ורוכלות. הפליטים בחלקם המכריע מקבלים את סעדם ולחמם מאונ־ רו"א לל* תמורה כלשהי של עבודה או מלאכה. חלק מהם חי עד אוקסובר שנה זו על חשבון הצבא המצרי כמסתננים או פדאיון. ה) בטחון, מדיניות ושלטון: • עם כיבוש הרצועה הוקטן גבול המדינה ב־80 ק*מ י לערך, גבול
־שהיה עקונ דם, ובו שכלנו רבים מבני הישוב, הן במשקים הקרובים והקרונים, . והן במשמרות הבטחון לאורך הרצועה. גם ריכוזי המסתננים 'והפדאיון הושמדו על רוב חייליהם. מחסני הנשק של כוהית אלו נתפםו נדונם המכריע. לאורך הרצועה, מצד ישראל, הוקמו נמשך זמן קיום המדינה, למעלה מעשרים ישובים. ד, ם צריכים היו להוזת רצועת בטחון נגד הרצועה. עם נינוש הרצועה, באוקטובר־ נונמנר 1956 ע"י צה"ל, הושם שלטון צכאי על כל האיזור, הנשמר נקםדנות על ידי הצנא' המשטרה ומשטרה ערנית מנני המקום• החיים התקינים חזרו למט־ לול* כולל הנהלה, חשמל/ מי*
אספקה וכוי. נעשה נםיון של• ישוב הפליטים כרצועה, הן על ידי העםקתם בחקלאות והן על ידי עבודות אחרות. מבחינה חקלאית מבטיח האיזור וטביבתו עבודה רבה י למםםר גדול מאד של ידים עובדות. הרצועה מגדלה את חופי ארצנו במידה ניכרת, והורחק האיום מעל תל־אביב במפפד ק"מ. נוטף על 5ך יביא ! שיקום הפליסיס והטיפול בהם מצד ישראל לידי הוכחה ברורה שאין לההזיד את הפליטים למקומות מוצאם, וכן יוכח ששיענודם של הפליטים לי אנטלה הגמורה משך שמונה שנים היה רק לשם השגת השגים מדיניים, ולא מתוך חופר עבודה. •עמד הפליטים בין התושבים הוא
כמעמדם של המצורעים בין בני ישראל. מחוץ לערים, ונריחוק מושבם' ואין. לבוא במגע את* חלק גדול מאספקתם ונסםם שגשאז להם ע"י האונרר"א, חמסו להם . נכבו, " ו"חשובי" הערנים שתחת חסותם חיו, ומקח טוב עשו כל המטפלים בחלוקה ובאםפקה. תשלטי! נתון היום בידי העיריות והמועצות המקומיות' הכפופות למושל הצבאי של דרצועה, כמו בכל יתר המחוזות בישראל בהם שורר שלטון צבאי. עצמאות רבה נתונה להנהמת ולתושבים עצמם, אם כי רק בתוך האיזור, ומורגשת התמצאות בתיים החדשים כין תושבי הרצועה בדרך כלל. האזרחים קשורים למדינת ישראל על ידי הדואר והבנקי* ומשוקים כבר היום חלק מתוצרתם אל פנים מדינת ישראל. 0 תחכורח: לאורך כל הרצועה ובמרכזה' מן מזרח־צפון אל דרום־מערב, וכמעט במקביל זה לזה עוברים הרכבת והכביש, החוצים את הרצועה מ-
מבואות אשקלון אל אל־עריש, והלאה לקנסרה שליד הסוזי* כן נכנסים לתוך הרצועה כבישים מ־ מפלסים ומסעד. הכביש האחרון נקרא כביש ג'מאל פחה, עד מלחמת העולס הראשונה, כי הוא בנה את הכביש בהרסו כל בית אשר עמד לפניו ־בדרך, ושונה לאחר מכן ל. כביש עלי אל־מוח'תאר". הכביש חוצה את עזה מן המזרח למערב, והנו הכביש המזוםת הארוך היחידי בעיר. הרכבת שוקמה מיד לאחר כיבוש הרצועה ע"י צה"ל, והולכת עד אל־עריש. ז) השבת השחורה ורפיח: לאחר . השבת השחורה- (מעצר מנהיגי הישוב ואלפי צעירים ב־ 'לטרדן) נעצרו ברפיח, ביום , 26. 6. 46 אלפי בחורים עבריים, רובם בני משקים וחברי םלמ"ח, למשך חודש־ חודשים ועד מחצית השנה. בצאתם •לחסמי מהמחנות, אשר בעצמם הש־ ^תתפו"לםני כן בבנינמ עבור הצבא -הבריטי 'שחנה כאן המלחמת העולם השניה, נשבעו: , פח־יקום יי'&וב עברי!" מי >תן ודבריהם י'ןוימו.
ד־זדיבם
(חנזשן מעמוד ב י) גברה לצערנו באחרונה במשכנותינו במדינת ישראל. רבים מתלבטים ומחפשים את מקורי העבריינות הזאת וכמהים לפתרון. אך הפתרון הוא בביודהםפר ובנית ההורים — ולא במרחק?* ואיןי. נורו' לחפשו במחקרים. הוא קבוע•• מיום-היותנו-לגוי, בתורה־ י מן השמים: . נבד את אגיד ואת , אמז* ו
מאת המערכת
מנתנו של הרנ מתל־חנן שליט"א בענין שביעית עורר , סערה בחוגי קוראינו. רבים וסופרים רבים שלחו אלינו מאמרים ארוכים כתשובה ל־ מכתב וכן נתקבלו ומתקבלים נמערכת מנתני מחאה על שפורסמה דעה העומדת בניגוד לועת רנותינו הגדולים ולעמדת התנועה וישוביה, שומרי השביעית. . אין בדנון י המערכת לפרסם מאמרים ומכתב־ט אלה כי אין היא. דואה , לנכון לפתוח ב־ !וזיכוחעל-ענין שהוא בשבי' " ^^^^ ?•^ו^ ^ ^^^^ו
לנו ברור כשמש. נהגנו לפנים משורת הדין כלפי רב בישראל באשר נתנו פירסוס לדעה שאינה חדשה כלל, כ> הלא ידענו גם עד עכשיו שישנם המתירין לעבוד בשביעית על ידי היתר מכירה. אולם לוזינוח אין כאן מקום כלל, כי אין עמדת םא"י וי־ שוביה לשמיטה נחתכה עיי נרגם הרב מתל־חנן הודיע לנו שמנתבו לא הונן כראוי ומזי נתו היתד' לו!ודר לננס כינוס . דנני של נל רבני הישובים של טא"י שיוון• נכל-הכעיות. 1 0^**?^^* *4•^,
במשק ובכלכלה
4, 6 מיליון תיבות פרי הדר נשלהו מאז התהלת העונה לחו'ל, מזה !, ! מיליון ע-י . תנוכח ?*כספורט- - מסד מד מרדפי נאלד כמועצה של תנוכה אכספורט ש התפנסה בת־א. מר נ. וורלינסקי, מנהל . מרכו תנובה", אמר ני שמח המסע הנושא פרי הגיע בסוף 1956־ ל 210. 000 דונא* מזה 125. 000 דו־ נאפ מסע וותיק ו־85. 000 מטע צעיר. יבול המסע הקיים הגיע ל־ 350־400 אלף סונות לשנה ייגול ־ב50־100. 000 סונות לשנה. בשנת , 1962 כלומר כעבור 6 שנים נגיע ליבול של 750*00 טונות פרי הדר, כ - לומר כפליים מן היבול כיו* אם יישלח גם להבא 70 אחוז של היבול. לחו"ל, נגיע לידי יצוא של 12, 5 מיליון תיבות. ענף פרי ההדר הוא הראשון במעלה באספקת מט־ בע זר. בשנת 1956 הווה יצוא פרי ההדר על תוצרת הלוואי־ כ 40 אחוז של כל היצוא הישראלי והוא מספק ימי עבודה לרבביח. ועדת משנה המליצה לפני המועצה הכלכלית על עדוד נטיעה של 80. 000 דונאם במשך ארבע שנים, כלומר, כעשרים אלף דונאם לשנה. אם תו"־ ־ת זו תתקבל, נגיע תיך אר - בע שנים לשטח נטוע של 300. 000 הנא* כלומר הגדלה פי . 2, 5
40 000 דונפ ניטעו כהתישכות ההדשה מר גאלד מטר, כי במשקי ה־ התישבות החדשה נטעו 40. 000 דו ־ נא* נסיעה חדשה, מטעם מחלקת ההתישבות של הסוכנות. נוסף לכך נטעו 8000 דונאם פרדס במ - שקים הוותיקים. עתה מתכננת ה־ סוכנות לנסוע השנה עשרת אל־ פים וונאם בישובים החדשים ויעשו ההכנות לנטיעת עשרים אלף דונאם בשנת. 1958 ־ ו30 אלף דו־ נאם בשנת . 1959 יוצא איםוא שעד שנת 1960 יהיו מאה אלף דונאם פרדס בהתישבות החדשה. כיום אין אנו מספקים אלא 7 אחוז של הצריכה בגרמניה, 4 אחוז של הצריכה בצרפת־ ו30 של הצריכה באנגליה. אלה הם שלושת השוו - קים הגדולים ביותר. בכל אגן ה; י מזרח התיכון נוסעימ מאוד" אלפי דונאמים ואסור לנו לפגר. חשוק האירופי רעכ להדדינו מר גאלד אמר כי השוק האירו - פי רעב לפרי ההדר שלנו. התיבה נמכרת־ ב40 ־ 45 שילינג לעומת 32־33 אשתקד. היבול הפםרדי קיבל מכה קשה וסיפק עד סוף ינו ־ אד רק חצי מיליון תיבות במקום 1. 750. 000 באותו סרק זמן אש־ תקד.
בהזכירו את ההתיקרות של ההי ־ בלה הימית־ ב12 אחוז, אמר מר נאלד, כי לאחר מאורעות סואץ ומבצע סיני הוסיפו חברות הספנות בטוח מלחמתי בטך 15 אחוז ס־ ירד אחרי כן־ ל5 אחוז בממוצע, כך שההתיקרוח מסתכמת יד17 א־ חוז. (שילינג לתיבה). כן חל שיכוש ניכר בבואן של האניות ונחדשי דצמכר־ינואר לא הגיעה אף אניח. מר גאלד תקף קשה את רכבת יש־ ראל ואמר שבתי האריזה אינם מקבלים את הקרונות שהובטחו לה* במקום 20 קרונות מקבלי* 10־12 ולפעמים רק קרון אחד. מכרנו 575. 000 תינות אשכוליות נמחיר של 35. 5 שילינג כממוצע, 88. 000 תיבות לימונים במחיר מ--מוצע של 38 שילינג לתיבה. תיבת פרי הדר הכניסה באופן . ממוצע 49 שילינג לעומת 32, 9 אשתלד, אשכוליות 34, 11 שילינג לעומת , 30, 5 לימון . (31, 3) 385 השמוש בתיבות קרטון עולה בהדרגה והשנה הרז* מנו 1, 78 מיליון תיבות קרטנז, ' אם כי לא התגברו עדיין על קשייב טכניים הכרוכים בכך. מר גאלד דרש הגדלת ההש ־ קעה הן ע"י הון עצמי והן ע־יאשראי, הוא דרש הגולת שטח הטעינה והסריקה בנמלים וסצוי המשקים שנפגעו ע"י הכפור.
מרכז הטלפונים יבנוה־ שאנן יבוטל י
מרכז הטלפונים בנוה־שאנן - בוטל וכל הטלפונים המחוברים א- - ליו יחוברו למרכז הטלטונים נ־ חיפה ומספריהם יוחלטו החל מיום ו' (8. 3) בשעה . 14. 00 המספרים החדשים יובאו לידידת נל פרמי הטלפונים בארץ.
ועדה לסדרי סבורה אחידים
הרבנות הראשית החליטה להקים וועדה שתחקור את דבר הנהגת םדרי ־קבורה אחידים לבל חברות קדישא בארץ. הוועדה תורכב מנציגי העדות השונות. בתי־עלמין רבים בישובי עו־
ימי עיון לסראת חנ־ הפסח
דיני הנשיות לפטה יעמדו נ־ מרכז ימי־עיון שייערכו לקראת חג הפסח לפעילי הדת באמורים השונים — נמסר מהרבנות הראשית לשראל. המטרה היא להדריך את העולים בדיני פסח בתנאי הארץ, כגון כשרות הכלים והבית, ביעור החמץ, המאכלים המותרים והאסורים בפס* אפיית מצות וכדומה, בימי העיון ישתתפו רבני* שוהם-* מזכידי הוועדים הדתיים ושאר פעילי הדת. ההרצאות יינתנו ע"י הרבנים האיזוריים, רבני הר־ בנות הראשית לישראל ומנהלי המחלקות של משרד הדתית.
I לוח היום
ב' דר"ח אדר! פרשת השבוע: ויקרא! שעורי היום: נ"ך יחזקא־ל מ"ז־מ"חז משנה: ערכין ה' ב־ג''ו הדף היומי: כבא קמא ל'ב! הלכה: שו"ע או"ח תל"ג־ד' י^-אי.