Maʻariv - מעריב, 26 May 1978 — Page 20
: _\- ' -: _^ : ! ; !' ' *' * " י : ? ' : • _^ _^ iMS^' _'f V _^ . _i , 'i: ! v ; ^• !:^^^ י'־_^ _, •®?"***יי• ' 1_^ <־ ' _^ *^ ''vA"V" ־- fc_^ll: ־ % י V, _, * ? N^\. : ' ri y _^ _S מליונים ברחבי י י \ _\ _^ tv לי העולם גהנ'ים מהטעמ '_'*_:_^ ^^, ?י , היחיד מסוגו של מנט. _l^^^^l_^BBf'_־ \ \ W_?s' _l_^l_^R_^l! \ _חגועם העדי!והנפלא שהוא שילוב V ^^ ' , _^ _^ _^ _^ _' _S של תערובת טבק מעולה!פילטר י ?*י י י' ". . 'מיקרונ"ט" המפורסם. :_1^^^^^® י י':י ־ ־ הם מעשנים אותה בשקט. \ ;^^^^^ f _^ : _^ _^ _^ ^^ P גם אתה יכול לעשן בשקט. 1KiNit a שווה כל מחיר h I.
_L2_zj to _w batata a n ה _^w 9_^:> _1 *y_^r. lL_^Lriti _wbc_&_tito _o km fBs3» hf«'3 ־ _\3 8 _1. _t' גי־" ? u H * 3 n a - >3 7 U » a % * J iff? ' • f ז יו u יו י יי יי '? i ! _M " < ; ' . _־
המפקד לא האמין לחייל שהתלונן על כאבים ם " למה המדריכים לא עוברים בחינות פסיכולוגיות"? ?לא מתלוננים י- מחשש שהבן יסבול
»א» עדה 3ה1 — רשות ה"טרשורים" _^ | ך||ח_&_הה _3ימי_© _אלוז 3*1_לגילא י ?_המדוגר 3יו־ _^_3 תר בישראל. שכן, 3_איזה 3ית אין p _טג3א'3>, ר _3חו3ח, או ילד העומד להמר >«יס ז . גימים'הדאשוניפ של השבוע נפגשתי ע_0 למעל?!מתריסר אמהות. להולן-י־דו_"_־ה־ מה לספר על"משברי זז " טרטורים" של בניהן, על החוויות ועל, הנסיונות האישיים שעברו. אבל, 1 אף אחת מהן לא היתד!מוכנה להזדהות אישית למטךת ראיון עתונאי, למרות שחלק מהן אפילו כתב לנציב הקבילות בצה"ל, רב־ אלוף ־(מיל(. חיים לסקוב. אומדת אחת האמהות: " כאשר גני:התגייס וחזר הביתה בחופשות הראשונות שלו בטירונות והחל לספר על הקשיים שיש לו היו לי רגשות מעורבים. מצד אחד ריחמתי עליו, כאמא, וכאב לי על הקשיים שהוא נתקל בהם. אך מצד שני שמחתי-שהוא יוצא מסינור האמא ומעטיפת צמד הגפן שבה
היה עטוף במשך 18 שנות חייו. " אבל באשר הוא החל להגיע הביתה במצבי רוח־קשים, היה נסגר בחדרו ומסרב לאכול מלקשור מגע/ באשד סירב לספר דברים — התחלתי לחשוש. אחה כך הופיע והחל להתלונן . על באביס, ולא ידעתי מה לעשות. הדי לרופא פרטי אסור לנו לפנות, ולקצין העיר הוא לא רצה ללכת — כי פחד לעשות זאת ללא אישור מפקדיו. " סוף הסיפור היה שאחרי כמה ימיט נוספים הוא -טילפן לי מבית החולים לאחר שאושפז, ואו המצב כבד היה רציני מאוד. הכל בגלל העובדה שהמפקדים לא האמינו לו כאשר התלונן בראשית הדרך. הם המשיכו ללחוץ עליו י ללא בל הת־ השבות ב_^צב_, ללא הפניה לרופא. " על בעיית החולים 'והמתחלים סיפרה גפ אס אחרת: " בני כבר הגיע לרופא, וזה גס נתן לו, גימלים' — כי לאחר בדיקה התברר שהילד אכן הולה. " אבל המפקד אמד לו שאת ה־ גימלים' ישמור בכים ־־־ וימשיך במסע ובאימוניםהתוצאה היתה
.. • בית חולים, הרבה עוגמת נפש, איבוד . ימי אימונים בצבא והוצאות מיותמת של טיפולרפואי ', שנגרם בגלל הזנחה', חוסר התחשבות הנובעת ־ימהגישה שבל' חייל משקר, _^כל י _אחד רוצה ־להשתחרר מהאימונים ומחריצות והמסעות ד*. קשים. " "רציתי למות' , ' אם אחרת אמרה לנו: " אגי י עדיין מתעוררת בלילות בצמרמורת כאשר אני נזכרת במשפט שבני אמר לי בזמן הטירונות ישלו: , רציתי למות, ורק כדי שהמדריר שלי ייענש " , . ' אותו מדריך היה , מטרטר' את כולם, אך משום מד,. שם עין' דוקא על הבן ־שלי. קשה לתאר את מה שעבר עלינו במשך אותה תקופה ועל הפצע שהותירה הטירונות, שיכולה להיות אחת התקופות ה־ יפות והחינוכיות ביותר בחיי נער מתבגר בארץ כשלנו, בלב בננו. " הדי ילדינו הולכים לצבא מתוך הכרה, מתוך הבנת המצב וכתוצאה מהרקע החינוכי שאותו שאבו בבית, בבית הספר וברחוב הישראלי. למה אם כן יש צורך בכל אלה, למת המדריכים לא עוברים בדיקות פסיכולוגיות, ואם יש ביניהם כאלה שיש י להם נטיות סדיסטיות . — . ש־ :ימנעו. מהם להגיע להדרכת בני אדם צעירים ורעננים, כדי של_^ ידכאו. את אישיותם".
הקו הדק בין לשפשוף" ל" טרטור" _&ג_#יחה זו התערב בנה: של אחת האמהות, חייל " ותיק" המשרת בצבא כבר למעלה משנתיים. " צריך לזכור דבר אהד: יש קו דק מאוד בין , טרטור' 'ושפשוף, י ולא יכול להיות צבא טוב ללא. שפשוף הגון של הטירונים והחיילים כאחד. ללא זה יגדל פה צבא של חיילי שוקולד, וישראל זקוקה לצבא שונה מזה; " עבדתי בעצמי את כל ה, טדטו* :ריט' והשפשופיםהאלה, ואני מודה שבאותם הימים . היו רגעים שעמדתי לפני'שבירה. היום אני רואה את הדברים 'בעין אהדת, ואני מודע לעובדה שללא שפשופים - לא :היו מצליחים לעשות ' ממני חייל : טוב. ''
המפקד לא איפשר לחייל לומר "קדיש .,, שואלת אותו ' אחת האמהות: " האס שפשוף הוא גם לתת לחייל פקודה לרוץ סביב הבסיס או המחנה כדי לזכות ?בחבילה שהגיעה מ־
הבית?זה הרי, טרטור' ?גרוע והתעללות באדם. מה הכוונה ב, תרגי־ לים' כאלה" " — -להרחיק' את הילד מהבית?לגרום. שלא ירצה לקבל חבילה:או. מכתבדווקא " ?בימים_^ה־ י ראשונים לשהותו;כצבא, כאשר הוא עדיין ירוק. ומתגעגע לסביבה הקרובה והחמה שלו. ... "? .. מוסיפה אם אח י דת:ושינה של שעתיים ללילה בתקופה " . ממושכת — זה. שפשוף. רגיל % הרייש ' פקודות. מטכ"ל. כמה שעות שינה;. יש
לאפשר לחייל לישון.. אבל כל מפקד יכול לשנות פקודות כאלה לפי רצונו, ולעשות בהן' כטוב בעיניו. האם נעשה־. מחיילינוגברים . טובים, יעילים, ? ?חזקןים ו_, פייטרים' טובים יותר ללא שינה"? • אומרת אם אחרת:ואותו מפקד זוטר, שלא מצא לנחוץ " להעביר למפקד גבוה יותר בקשתו של:חייל שביקש להשתחרר י ליום: אחד בדי לעלות על קבר אביו ביום השנה למותו ולהגיד , קדיש/ כי י הוא . הבן
היחידיבמשפחה—האם זה שפשוף חינוך טוב, או סתם זלזול ?בזולת וחוסר 'התחשבות י בבן אדם י ?האם זה לא חלק מהטרטורים _" 'המקוב־ לים"? לאחר הקבילה שופר המצב מסכמת אחת האמהות: " רק עכשיו, כאשר קראתי _בעתוניס על תלמידישיבת , ההסדר' שאיבד עצ־ מו, לדעת— נזכרתי בימי הטירו--נות של, בני, כאשר כל פעם חששתי מאפשרות כזו. • " הוא עבר כל . כך ?הרבה , טרטר־ דים. 'והיה ', בדיכאון נפשי כזה', עד - ?שיום: אחד הלכתי'לפסיכיאטר, ול־ . רופא 'י כדי להתייעץ בהם כיצד , ' לנ־ ; הוג כאשר . הבן חוזר הביתה. ומה: 'ילעשות, גם התלוננתי אצל נציב: הקבילות. המצב באותה יחידה שופר י לאחר " מכן. זה דווקא לא. היה בשריון — •הטרטור קיים כמעט ככל היחידות. .
"אבל במרבית המקרים. אלן מתלוננים ? , הן בגלל התקווה שעוד במה שבועות המצב ישתנה אולי;הן בגלל החשש:•, איך הבן יגיב על התלונה;והן בגלל הפחד שאולי התלונה הזו תביא ליחס עוד יותר גרוע לבן. י י המתלוננות היו מכל שכבות הישוב. אחת מהן, אם ברוכת ילדים, אמדה: " הילד שלי סבל מספיק כחייו עד שהגיע . לצבא?. כל כך , שמחנו שהוא הגיע למסגרת זו — מסגרת חינוכית. טובה, שבה ייפגש עם נוער מכל השכבות. אבל מה י קרה ?הוא הגיע להופ־ שות " :מהמםגרת"הזו' חצי בן אדם, שבר כלי. איך' התעללו'בו! י הוא לא רוצה לדבר ולא רוצה להיזכר בזה אפילו?. היו ימים. שרצהלהופיע . לפ־ •גי ועדה כדי שישחררו אותו. " לבסוף השפענו עליו. •הוא עכ־ שיוחייל . טוב, וכולם מנסים לשכוח אתהימלםההם. והוא .. מבטיח שהוא .. בבר לא יעשה כך. לחיילים שלו. הוא תמיד יזכור את מה שעשו לו, "
־־ :_^ )י_) . __ ־ י _ י_» י' _רי•, 1 י1%> £ * _/::_^ 8" "V _f י ? \ §~ _P י ־:V ־ _ י, ". י 'r" _/ v 'v-z, ־ ־ ' __ , _, _^v ~ *4 י !, י'jf־ •' _t J _^"_^ , r
קבוצת תלמידי _ישיגתיחסדי _8_ימימ: ה"מרטורימ" לא ישמיעו",
1400 תלמידים היו אשתקד ב־12 ישיבודדהסדר מעיו־צבאיות' שביסודן מונח הרעיון שלימוד תורה. והגנה על המולדת הן מצוות שוות־ערף
מאת נפתלי קדאוס ראשונה היתת הישיבה". מימי־ הם של אבותינו ־" 1 לא מרשה ישיבה מהם" — אומרים חז''ל. בתחילה _תיתת וו ישיבת
רגילה/' בלי תו«?ת של תוארי לואי. _סתמ מוסד לימודי-חיגוכי שבו לומדים תורה. לכל היותר היתה ישיבה "קטנה" ל־ צעירים יותר וישיבה גדולה, 'לבחורים בוג- " רים. אחר בך בא. עידן הישיבה' עם תוספת. ישיבה " תימנית" שבד, שילבו לימודים תורניים עם הכנר, לבגרות: ישיבת ,, מקצועית. " שלימדת גם מקצוע;ישיבה " _חק־ לאית, "ישיבה ,, תעשייתית" שכה לומדים. ללטוש יהלומים וכוי. הגלגול. "האחרון בהתפתחות ־ זו היא ישיבת ה " הסדר!, "המשלבת שירות צבאי עם לימוד תורה -ברמה גבוהה. .
מיבנה יצאה תורה שיפור 'זז " טרטורים" של בני ישיבת ההסדר . בשריון ומוחו־ התאבדותו של 'החייל מישיבת ימית (שבראשה: עומד רב צבאי לשעבר . בדרגת רב־סרן, (הפנה את זרקור היהתענינות הציבורית לעבר ישיבות ה " הםדר. "מד, הן איפוא ישיבות אלה, כמה תלמידים לומדים בהן וכיצד ?הם משלבים 'את הסייפא עם הספרא, בימים שלא " מטרטרים:" אותם ? כיום פועלות;בישראל 12 ישיבות •הסדר, •שהקיפו בשנת הלי־ . מודים הקודמת למעלה מ־400ג תלמידים. הישיבות ממוקמות . בעיקרון באיזורי ספר, מרמת הגולן ועד ימית ? , מקרית• שמונה 1עד. שעלביס, וממעלות ועד גוש עציון . ! .. חלוצת ישיבות ההסדר", הקיימתזד .. צ־_25 שניה', היאישיבת " . כרם :ביבנה " ? שליד קיבוץ יבנה. ישיבה זו, • ־ שבראשה: ?עומר הרב יעקב גולדוויכט, היתה הראשונה שתלמידיה שילבו. עירות •בנה"ל עם. לימודים . בישיבה — עוד לפני שה " הםדר" הרשמי עם משרד "־ בטחון קבע מסגרת מהייבת ל־ שילוב מעין זה. הסדר" י רשמי זה נעשה, ביזמת " כמד. ראשי ישיבות י., אחרי מלחמת ששתי הימים, כאשר קמו ישיבות". 'הכותל, " , " ד " , ר י _עציון, _" "קרית. ארבע" ועוד. י ראשי ה י - ישיבות, המזוהות עפי-המחגד, ה ־ דתי־ילאומי גרסו, בי להגן ?על זז־ מדעיה זו מצוות בדיוק כמו ללמוד• תורד, ולפן. יש. ;לשלב בין השניים. אנשי משרד י מבטחון י , בראשותו . '. עול ' משה דיין? . '. ולאחר מכן :גניוהולו של •שמעון?. :פרם, עודדו. את היזמה ועשו רבות להגשמתה, כדי למשוך בחורי ? ישיבה, ששימתם נדחה עפ"י החוק — ?לשורות צה"ל.
חמש שנים — במקום שלוש ראשי 'הישיבות ? הגדולות והוותיקות ?לא ראו *:ת ההסדרז בעין י&ד_. — הן מטעמים עקרוניים של " ביטול תורה" והן_*:'_ןתשש שהוא יברשס :בהסכמת הלאומית אומנותם לדחיית שירותם " אך של לא מי יצאו ש " תורתם '?נגדו במלחמת 'חרמה — . ביום ניתן?לומר כי הזמן "הצדיק את שני,. :הצד־ דים:" תלמידי ישיבות ־/;הסדר" זכו לשבחים בצה"ל בחיילים לדוגמא, •בעוד שאלה שרואים י את יעודם בלימוד אינטנסיבי, נוסה והגית " :בו יומם וליילד, ". ממשי־ כים ללמוד בישיבות :המסורתיות ולא הל סחף, לא בכיוון זה ולא בכיוון הנגדי«:,,. מהו איפוא המסלול, אותו :. עוברים תלמידי ישיבות ה " הסדר, _"
המאוגדים וולקן י במרכז ישיבות " בני עקיבא" ך לישיבת הסדר מתקבל צעיר שמגיל , 16לפחות, לומד . ב " מםלול תורני', "הייגו או בישיבה תיכונית או בישיבה מקצועית. משך השירות משתנה מישיבה לישיבה, אך !הוא לא פחות י מארבע שנים (לעומת 3 שנות שירות רגיל יי . בצה"ל) ובישיבות מסוממות : 5 — שנים .. באלה' :האחרונות ' מתחיל התל---מיד את שירותו הצבאי בשנת לי־ מוד בישיבה, אחר בך עובר טירונות ואימון מתקדם — לרוב בשריון. ־ םה''ב'. שהייתו בצה"ל, לסירוגין, הוא 16 חודש, אך גם בחיותו בישיבה הוא נחשב חייל ונקרא לתפקידים צבאיים שוגים, ? כמו " מבצע פסה" ועוד• ':.,., -. י־ בישיבות;בהן' , _1מסלולהוא _&:'ל, ארבע •שנים — בא י הצעיר,. מה־ י ישיבה התיכונית י שר 'למחנה' דרי קלטך י עובר אימונים:., שלח. לקורסים -שונים ורק 'לאחר. מכן בא., יחד עם ה " גרעין" שלו לישיבה. מעניין לציין, כי קיימת נהירה דוקא לאותן ישיבות שבהן משך השירות הוא חמש שנים — דבר המעיד. כי אין כאן נסיון " להרוויח" משהו או לעבור את . השירות בתנאים עלים יותר. ?
" הטרטורים לא ישפיעו', כמר, מהבחורים ממשיכים, ללמוד בישיבה — אחרי גמר שירותם המשולב ך קשה לקבל נתונים מדוייקים, אך נראה שלא הרבה. בנקודה זו מודים 'אחדים מראשי ישיבות ההסדר, עמהפ שוחחנו (ושרוצים להישאר בעי־ לום־שם. (_באידנחת. מםוייס. הם היו רוצים לחוכיח כי השירות הצבאי אינו פוגם ברצונו וחשקו _ של הבחור ?ללמוד תורה אך המציאות " אינה משתפת פעולה. " יש הקובלים גם על התארכות השהות במסגרת הצבאית, עתה, " בעידן השריון, "לעומת מה שהיה . מקובל כאשר כד תלמידי ישיבות ההסדר היו משולבים אוטומטית בנח"ל־מוצנח ותנאי שירותם היו דומים לאלה של הנחלאים : כאשר הללו גידלו עגבניות . בקיבוץ, למדו אלה תורה . בישיבה... •?? י בתבנית ארגון־הגג ' של ישיבות ההסדר , להקים בשנה הבאה 'שתי ישיבות נוספות, באל. ־ קנה (מסחה) ובעפרה. התכניות הוגשו, אך עדיין. אין אישור. השנה (תשל"ח) . הוקמו שלוש ישיבות: קריה שמונה, בראשות הרב צפניה דרורי, מעלה אדומים י , בראשות הרב חיים -. סנטו ואור עציון, בניהולו של ח"כ הרב יים ח דרוקמן. • ?הנוער " האם 'הבא ישפיעו ללמוד הטרטורים בישיבות אלה על — " אני. שואל את הרב אליהו רוט, מארגון־הגג 'של ישיבות ה־ הסדר'. תשובתו• 'שלילית.
לאור המוטיווציההברורה •' של צעירים אלה', אין להניח כי תקר חד־פעמי ישפיע. זו דעתם הרשמית והמוצהרת של מרבית. ראשי ישיבות . ההסדר, אך אחד מהם מוסיף: " אילו זכינו, היה צה''ל מעודד את הישיבות שלנו ועושה הכל כדי להקל עליהם את ההסתגלות, כדי שיוכלו לקיים את שתי המצוות . הגדולות שבידיהם: של לימוד תורה לשמה ותגנה על המולדת. והרי מפקדים מכל הדרגים, שיבחו את הבחורים שלנו, בימי ?שלום כבימי מלחמה. עכשיו שלא זכינו, נגרם חילול השם, הולל י כבוד. צה"ל, בחור קיפח את חייו וכדי בזיון וקצף. ""