Maʻariv - מעריב, 27 March 1970 — Untitled [ARTICLE]
_מתנחלים ברמה — יהודת תראל_, עם רעייתו ושלושת ילדיהם, ואחד _גדדך.
!וווי© במרום — _»_מיר»_ז1מו''* ?וגל ל_1ח חמ1דעומ _עש»ה אמ שלח: השמהח הי*ח _«m
םאה _»שמ_^_מקו_?ו_»ם" ה ונכנעו השבוע ברמה והק>מו גדע?להשלמת הק*בוץ מאת: אהרון דולב י צילם: _אבשלום םטררך
mm ריך להזים את ה־ P _j אגדה שאין צוער ל' _SM § & התיישבות, "אומר יהודה הראל/ איש מנרה לשעבר, ממייסדי הקיבוץ מרום־הגולן ועד לעת האחרונה מזכירו של ראשון ישובי הרמה _» פשוט אין בה אמת!"טוען " הראל. דוגמה חיה להוכהח היפוכה של הדעת הרווהת עשוי לשמש קיבוץ מרום־חגולן. הראל מצביע על הרכב האוכלוסיה במקום בעל מידגם מאלף. ואכן, פחות משלוש שנים מאז יצרה קבוצה קטנה מבני משקים עובדה מוגמרת בצפון רמת" הגולן, ובכר הקדימה החלטה ממשלתית ותקציבי מוסדות — נוצרו _שיעורי־יחם " מהפכניים" בקיבוץ מרום"הגולן: רק אחד מכל ארבעת חברי המשק הוא איש _התנוממ הקיבוצית (הקיבוץ המאוחד, (
משמע "־ על כל-חבר בעל נםיון והכשרה התיישבותית־רעיונית, מצויים ב־ מקום ארבעה חברים עירוניים ועולים. גילוי מענין זה עדיין איננו מקובל על התנועה הקיבוצית _לזרנןיה, אבל ג&יונס של הראל וחבריו לימדם, כי "כשיש התיישבות חדשה ויש מי שיארגן י את הנוער הבלתי־מאורגן — אין מחםור במשאבים, אפילו בצפון תל־אביב, בהדר הכרמל ובשכונח רחביה. האתגרים קיי־ מים ויש מי שיתמודד איחס• דרושות _ר_p מסגרות התיישבותיות וכלי־קליטה מת־ אימים. " "לשכת גיוס" פרטית". עובדה: במשר השגה החולפת בלבד קלט _מרוס־הגולן שלושה גרעיני נח"ל על טהרת חנוער העיוני ר ופלט אימם לשרות זמני בהיאחזויות שונות: בחודש מאי,
דשנה, יתחיל חמשק לקבל בחזרת את מחזורי מתיישביו הצעירים. _מרום־־חגולן השתחרר מדפוםיה המאו־ בנים של ההתיישבות המאורגנת ולקחיו המאלפים ראויים לשימת־לב: יש לו " לשכת גיוס" עצמאית, המשגרת שלושת פעילי־גיוס לשנת"שליחות בערי הארץ. ד. ס מבקרים בבתי־הםפר חחיכוניים, וגפ־ גשים לשיחות־כיתה עפ תלמידי שמיניות. , ;מי שנדלק לרעיון" מוזמן לביקור במשק. מתגבשת קבוצה שמהליטה לבוא... החידוש הבולט הוא בהצטרפותן של תנועות־נוער עירוניות מובהקות — כמו " מכבי הצעיר" ו " גוער־לנוער" ,, )בגי־ ברית, ("למאמצי ההתיישבות חחלוצית . התדשח. ואולם, מיפנים מעודדים אלת מחייבים תזוזה מקבילח ביחסה של התנועה הקיבוצית לבעיית כוח־האדט, המוסיפה להתייחס בספקנות מסורתית אל משאבי הנוער העירוני כמקור פוטנציאלי להתיישבות חלוצית. גישה זו כמות כתקיעת מקלות בגלגלי
ההתיישבות. לדוגמה: החיכנון ההת־ יישבותי של הקיבדן־המאוחד — תנועת* התיישבותביצועיסטית" 'המצדדת נמרצות ביישוב " השטחים, "הועיד הקמת נקודה שלישית " מיסודו, ברמת־הג ולן" עוד השנה. ואולם, ככר עתה מובע ספק אם ניתן יהיה לעמוד בלוח* הזמנים, למרות החלטה חיובית בדרג ממשלתי ותקציב _זזתיישבותי מאושר ו " בתנועה, "מספר יהודה _דראל, " מדב־ רים על דחייד. עקב מחסור בכוח אדם". בעיני הראל זה מחסור " פיקטיבי , " 'ב* היותו מבוסם על מצב כוח־האדםבמשקי התנועה. הראל מציע " פיראמידד־ הפו־ כה:" בם ים צר של עשרים עד עשרים וחמשה _תבריפ . בעלי נסיון התיישבותי משורות חתנועח — ומעליו אוכלוסיית רוב מקרב הנוער חעירוני:יש " להעיז, " מאמין הראל, המשוכנע כי " — אם יח־ ליטו להקים במשד השנה הקרובה אפילו עשרה קיבוצים חדשים ב " שטחים" — בגולן, בבקעה, בסיני — הרי הנסיוו שלנו מלמד שניתן יהיה לגייס, בערים ובמרכזי קליטת־העליה, את מרבית כוח־
ילד באגם — האגם ה»לא_3ווגי _גקבוץ מרום הגולן וארנון, אחד משלושים ילדיו. ברקע _מעילוחווניי ה»ושלגומ של החרמון
י האדם החסר לתנועה"• ולראייה — הרי־ ן כוז הגדול מזל גוער עירוני ועולה בקיבוץ מרום ־הגול. !_במרום־הגולן רואים ב־ מפעל ההתנחלות _בשטחים־החדשים אח ן צו ־השעה ומטיפים להתנערות מן הגישות ן _הדוגמאגזיות ולהתמודדות נועזת עם אתגרי י ההתיישבות החדשה • יק כד הוקס _מרוס־הגילן. יצרנו דגם־קיבוץ " חדש., שיכול לשבור את הקפאוו. הצרה היא שד! ־ ' תנועות אינז ממהרות לאמץ אותו, כי קשה להן להשתחרר מהשמרנות המאב־ גת. " j אין אימון ב"עירוניימ" עם . זאת, הקושי איננו רק רעיוני ומנ י ־ ן מאלי• קיים גם המכשול האובייקטיבי ., אפילו גיום גרעיו שלעשרים , מתיישבים מעמיד, כיום, את התנועות הקיבוציות בפני בעייה חמורה. למרום־הגולן איג־
טרם חיוני בחיזוק . האוכלוםיה האזרחית' הדלילה בסביבתו, מרום־הגולן הגיש ?ל- ?- תנועה הצעת־פשרה:אמרנו לקיבוץ־ המאוחד: אין לכס עשרים " אגשים, תנו אתם עשרה ונביא, אנחנו, יותר . " ' אולם, חשש הדחייה המרחף מעל משבצת י ההתנחלות :החדשה ' בצפוךהגולן בעינו? עומד־ ־ בולט בגישת התנועות — חוסר האימון בחומר " העירוני, "שמקורו גם בהסתגרות הכיתתית ובדחייה של רעיון הרחבת מםגרות־הקליטה בקנה־מידד. העשוי לטשטש את הצביון התנועתי־רעיוני־ פוליטי שיל המשקים החדשים ולהעניק למפעל ההתנחלות תדמית ממלכתית־ כללית• חששות מודעים ולא־מודעים מצטרפים אל המכשול האובייקטיבי: אפילו עשרה " מגוייסימ" משורות התנועה מהווים בעיית חמורה כיום. הםםנותה של הממשלה ־אינה תורמת להפשרת הקפאון. ב־ מרום־הגולן משוכנעים החברים: לוא העמידה הממשלה את נושא יישוב ,, השטתים" בראש םולט. העדיפויות, קרוב לודאי שחיה חדבר מפיח רוח חדשה ן־
מעורר לתמורות גם את מוסדות החנועח הקיבוצית. בינתיים חוגג מרום־הגולן תמורה חיו־ . בית בתחום " מקומי, "מוגבל, אך שהש־ לכותיו החיוביות על מיבנה ההתנחלותוצורתה בכל איזור־ההתיישבותברמת־ " הגולן י לא מוטלות בספק : ממש בימים אלה יוחל בבניית נקודות־הקבע — ראשונה ברמה. בכד ? יגיע ־ לקיצו ? מאבק ? הנמשך בעקשנות זה למעלה י משנתיים, והמבשר לא רק את יציאתם המיוחלת של חברי המשק, על שלושים _ יל- י דיהם, כמהציתם ילודי המקום מבתי־הקסרקטין שבפרברי קונייטרה, אלא גם את קירוב מועד גאולתם של יש ובי הרמה בכללם ממצוקת־הדיור בחורבות ערביות ובמיתקני־ארעי , מצוקה המגבילה עד לקפאון את גידולם והתפתחותם של כל הישובים. היה זה מאבק , מר, רצוף מכשולים, מקצתם בלבד עקב , קשיים תקציביים, מירבם נבע מתולשת־דעת פוליטית: " לקח לגו שינה שלמה להשיג הכרה מצד ה־. מדינה בזכותם של מתיישבי רמ י ת־הגולן "'
לנקודות־קבע, בגויותי־בטון במקום מחנות ארעיים. הגישה חיתד.. שדיור זמני ב• י בתים ערביים משופצים ובדיור טרומי' מכיוי נ קל, אפשר להקים ולהושיב היום ., ומחר לפרוק ולהזיז". " החשיבות העקרונית שבסיומו המוצלת של השלב הראשון ־במאבקם של המתיישבים, מובנת מאליה• קיבוץ מרום־ הגולן — ושרשרת הישובים שהקימו בעקבותיו נוטשי מרכזי הארץ, שוב ־אינם באים בחשבון לפירוק והזזה. הם כאן — י לצמיתות. "פסז'יס" בגולן :1 שנת המאבק השניה, היתד. רצופה ויכוח: נוקב עם אנשי משרד־השיכון בדבר צו־ רת הבנייה, רמתה ואיכותה. גם שלב זח מתואר בפי יעקב נטל — איש עין־חרוד ")מאוחד, ("העוסק בנושא ?הבנייה בקיבוץ שנים רבות, זשהושאל על־ידי התנו־ עה לריכוז מפעל הבנייה במרום־הגולן — . כמאבק בגישה שמרנית: " תביעות המתכננים של הקיבוץ־המאוחז* ו " האי־ חוד, "נגדו את השיטות ואת •הדגמים ד". מקובלים בהתיישבות, אולם עלו. בקנח . אהד, עם התנאים האקלימיים., הבטחוניים י והטופוגראפיים של איזור התיישבות חדש. נטל זוקף זאת לזכותו של משרד־השיכון. :, שכאשר שוכנע, לבסוף, בצידקת 'מאבקם של ?המתיישבים על ־ זכותם- ? - לבתי־ק י בע הולמים את י ערכיהם, הסתגל וקיבל עליו את :? מרבית עיקריו של תיכנון בלתי־5 'מקובל:נתקבלה ' הנתת־היםוד שהישוב י צריף להיות קומפאקטי: _דימירווחים בין. ? ' הבתים צומצמו' י פד למזער:. ד. וחלט ' על .. הקמת בתי־קומתיים מיד_., ורבי־קומות ? ? לעתיד לבוא. שטח המגורים. הכולל פחת ־
חיים בין הצבעונים: חיים ומשר; , 30עולה מאוה"ג, מורה _למתימטיקה־ כדי מחצית, בהשוואה לתיכנון המקובל על ההתיישבות הקיבוצית באיזורי. הארץ השונים. בכד צומצמו מרחקי־ההליכת בין הבתים, נתאפשרה הנחת מערכת צי־ נורות מרכזית והתקנת הסקה מרכזות — נושא חיוני לקיומו של משק השוכן בגובה אלף מטר מעל־פני הים, שאתד מתנאי _הצלקתו־ הוא הסתגלות ? אנשיו לאקלים חחורפי הקשה• ההכרה בתיכנון . המונחת ע"י חנאי האקלים _והבטחון האדפ_^ ייניים לאיזור ' ההתיישבות החדש — תת־ בטא?, בעתיד הקרוב, בדגם יישוב מקור/ ראשון מסוגו בתולדות ההתיישבות הכפ־ רית י בארץ. על פני שטח־המגורים של משקם, ינועו חברי מרום־גולן תחת מעברים מקורים (וי שרוקה, (בחוד חללים סגורים (פםז'ים) שיקשרו בין הבתים ו---בחודשי החורף הקרים והסעודים יוכלו לשמש , את ילדי המשק * כ " מגרשי־מש־ הקים" משרד השיכון הקציב שמונה מיל־ ' יון לירות לבינוי. הנקודה בשני שלבים שווי־השקעה, ובהצלחתו תלוי דמשד . ביצועו של מפעל־הבנייה, אליו נשואות עתה עיני שאד ישובי הרמה.