Maʻariv - מעריב, 4 April 1968 — י ? המגדל הגבוה של אוניברסיטת חיפה [ARTICLE]
י ? המגדל הגבוה של אוניברסיטת חיפה
תיכנונו של הבניין, בהשראת האדריכל הנודע נימאייר מתעלם מבעיות מאת
, הצל ונראה שבחדריו עתיד להיות חום רב
— דן מירקין — אחד טפימני ההיכר של האוניכרשיטה ההולכת וטוהמת בחיפה יהיה מגדל ו־כוה שיזדקר מהבניו הראשי לגופה 'של 25 _יןומות. _הבנין הראשי עצמו, על שתי קומותיו, ישתרע על 360 מטרים, כמקום שכו היתד, — לפני ש " גולהה" — י אהת הגבעות היפות שבהרי הכרמל. באחרונה ני . גשו י . לצקת ;את היפודות לשלב א' של. הקמת הכניו הראשי י . השלב י.. כלול הקמתי הלק גדול של הבנין עצמו, הלק מהספריה ומסד המגדל . יתכן. גם שבשלב הראשון, העתי_^ להסתיים בשנת , 1970יוקמו כבר 10קומות של המג ד ל '. '' . '_''?', לאחר שכבר אושרה התכנית כולה, לא: בלי ויכוח, פנתה באחרונה עירית היפה אל ראש המחלקה לקלימטולוגיה הבניה בטכניון בבקשה לקבל חוות דעת י אט נחוצה מערכת מיזוג. ?אוירבמגדל : . ? אמנם בתשואה לתקציב בנין האוניברסיטה ? (עשרות מיליוני ל"יזאין הקמתה עול מערכת
מיזוג אויר, ולו גם •יקרה' מאוד; כולה :להשפיע, על . סכום דך ן הוצאות הכללי'. אולם אם אמן;- נם י סתבר' שאפשר להסוך את; הקמתה על ידי שיפורים . בתמוז ?ואם אמנם אפשר יהיה; לחסוך את דמי י האהזקה . דך, ' גבוה כדא י י ; יהיה ם של לבדנ . מערכת ק? זאת , : כזאת ;, . ?, י • י לדבריהארכי . טקט;. התי. פני', ש. גלעד, המועסק •על ידי מתכנן האוניברסיטה, הארכיטקט הברזילאי נימאייר _- _" י כאדךיכל־; משנה לעניני 'הקמתה, הועמד : המבנה כולו . כפי י שהכתיב זאת הד, ר, לאורך " הציר דחם־ צפון מגדל , עם ד מו סטיה 'המלבן מסויימת :נצב. " י , ל ה־ ! - יי רוחב _הבנין;. שתי החזיתות הצר ו ת' שלו : פונות. למזרח י ול - ? מערב ושתי החזיתות 'הרחבות לצפון;ולדרום"; אולם הכיווני ? ם אינם טהורים. החזית הדרומי , י ת פונה מעט דרומית־מזרהית, והחזית- • הציונית ' פונה ' ־ מעט צפונית־מערבית. •?'.. • דפים ?'"שי. '. _פמין• י " "בניגוד למרבית המבנים , אין תמיכה 2צןג פנימיים _^_4_^_א ^^ , אלא •^על " _^ _? ידי עמודים חיצוניים, הדבוקים ל־ הזיתות הרחבות לאורך כל גובהו , של המגדל, מלמטה, למעלה. אותם עמודים יהיו מ־ עין "דפ י ם" "של בטון.
'בחזיתו הצפונית של המגדל יוצמדו, אותם . דפי־בטון אל חזית ;המגדל בזויות שונות, ך, 'שלא י יטילו למעשה שום צל . 'יעל ;י ההזית ־ הדרומית של ;מגד? : ? כאן תכינה קרני השמשבשעות;הדומות ביותר ט$י•: היום. ואילו בהציו הצפוני טל הבנין י צטרכו' הפקידים והמורים 'להדליק אור חשמל ב- . -שעות. היום, כ י דפ י הבטון יוצמדו לחזית בזוית ויסיככו עליה מפני השמש. ־ לשאלת מהנדס עירית היפה השיב הפרופסור , גבעוני כי " על פי התכנית הנוכחית' יהיה צורך להתקין מיזוג אויר במגדל שלוש . " י נקודות . לבקשתי חשובות הוא, ואבי מציין א ותוא, כלשונן: בנות • •? בלי " על מיזוג הכרמל אוי. ר א , פשר ?אבל• ל זה - מחייב לפתור את בעית ה־ שמש והאוורור .. ", ליים " ) . 9 שוברי כפישמכנה , האור הוורטי פרופסור , ק־ גבעוני ביסודם את בלתי " דפי יעילים הבטון . גם (" אם הם יחליפו את היוצרות ושוכרי 'האור , בחזית הצפונית יהיו י , ניצבזוית בים ובחזית להזיה, הדרומית י הבעיה י י לא חוברו י תי ;פתר. _י;אבל"זה י :?כ-ו. לי, ל: עז:, ו ר" ־ (הדגשה־ ־ שלי — ד. מ'" '. (_: • ??הפתרון " הוא לתכנן מחדש את מערכת הצל. בתנאים הנוכחיים, על פי הבדיקה שערכתי, תהיה הדירת שמש חזקה. מאוד מצד. אהד — ובלי אור מהצד השני. ''
?כך תיראה אוניברסיטת היפה עפ השלמתה. י ממקום כניינה י :?שקף נוף המיפרץ כולו ?
פרופסור. גבעוני מסביר, שהחום רק מחדירת הגבוה במגדל קרני יי השמש גרם לא והתום מהכיוון הדרומי', אלא בגלל האפלוליות' שתשרה בצד הצפוני והיא תאלץ את העובדים להשתמש בתאורה חשמלית במשך כל שעות היום, דבר שיגביר ?עוד י ותר זוג את החום או י ר . ו " הצורך ., בהתקנת ־ י ־ מי י . ־ לדבריו תתעורר בעיה נוספת•:• חלוקה לאישור, של-הום בשני צידי המגדל, דבר שיקשה מאוד על, התקנת מערכת מ י זוג האו י ר . כה;אמר נימאייר נחזור שוב לארכיטקט גללתכנן עד. שאלתי מחדש מדוע את י אין דפי חושבי הבטון ם , שבתכנ י ת הנוכח י ת הם ג רוע י ם מבח י נת הצל , התאורה וויסות הטמפרטורה. שבך הוא משי עשה ב : . נימאייר "ראש י , ת גהינת . , משום כזה ראד, וקדש. שנית, אפשר להניה שבין כהוכה. תהיה במגדל?מערבת 'מ י זוג י אויר, י משום שבבניו כה גבוה קשה להביא לויסות אויר יעי ליללא מיזוג אוזר... " . , שאלתי.. אם י תכן שקרתה טעות ומהארכיטקט. נימאייר אולי נשתכה . שהוא בונה בשראל, בה השמש עוברת בדרום ולא בצפון. מר גלעד הש י ב שא י נו י ודע , אולם אינו סבור כ ד. הוא הסביר לי שהכניסה המתוכננת למגדל היא מצידו הדרומי, ולכן דוקא מכיוון זה
צריכים לקיר, כדי המדפים לאפשר להיות מעבר ניצבי נוח ם ורחב. שאלתיו אם לאוד •ה־ להתקשר לנימאייר ולשאול בעיות שהתעוררו י רשה לעצמו אותו אם יש בידו הצעה אלטרנטיבית:. מר גלעד השיב תחילה: "קשה לי לענות. " לאחר ששקל את דבריו בפעם נוספת בי קש לתקן את עצמו ואמר כזאת" : . " אני י שוקל י אפשרות שאלתי את נ*ד, נדס עירית חיפה אס חושבת העיריה לבדוק מחדש את תכנון המגדל. בתשובה י נאמ ר י לי שהמגדל נועד מתחילתו להיות ממוזג אויר., אולם עתה רצו לבדוק אפשרות לחסכון. אנשי ה־ עיריה סירבו להרהיב את הדיבור. הארכיטקט גלעד סבור שעדיפים שיקולים ותכתיבים גדולים פונקציונאלי י ותר ות מן בהעמדת החסכון ?המג ודר - דל, כגון תכתיבי נוף ושיקולים אסתטיים. אולם אומרים שאפשר לפתור את בעית הצל מבלי לקפח את צורתו של המגדל. למשל, אם יצניעו שו־ ברי־אור אופקיים מאחורי אותם " דפי. בטון" אנכיים. נראה שהוצאת סכומים אלה שאף על מזבת האסתטיקה, היא שנויה במחלוקת הדיפה מאוד עוד _לאץההלו , לא-תהו לבנון צעד , . , _^ . נבנ , !אןנ . _ןמ ;. כ דז _^ ן: : מגדל אלא רק ' - יצקו את י סודותיו עוד אין זד, מאוחר לבדוק אם אפשר לשנות את תכנונו באופן יסודי, או לפתות בין החזית " להחליף הדרומית את והצפונית היוצרות " .