NLI CUSTOMISATION: Adding this so it is easier to determine where the document source from
NLI CUSTOMISATION: Import Date [2022-02-22]
NLI CUSTOMISATION: Import Path [import/batch-olive-hzh/hzh/1967/03/24_01/19670324_01-METS.xml]
Contents
Page 1
Page 1 Advertisements
Page 2
Page 2 Advertisements
Page 3
Page 4
Page 5
Page 5 Advertisements
Page 6
Page 7
Page 7 Advertisements
Page 8
Page 8 Advertisements
Page 9
Page 9 Advertisements
Page 10
Page 10 Advertisements
Page 11
Page 12
1 צו את אהרן ואת בניו לאמור זאת תורת העולה : (ו ב) ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה, ולידע סוף ] ענינם כסי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, \ אל יהי קל בעיניו, ולא יחרום לעלות אל ח', סן יפרוץ בו. ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי ההול, בוא וראה: : כמה חחמידה התורה במעילה. ומה אם עצים ואבנים עפר ואסר, כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו, ן וכל הנוהג בהן מנחג חול מעל בה, ואפילו היה שוגג צריך ! כפרה, קל וחומר למצוד, שחקק לנו הקב"ה, שלא יבעט האדם : בחן, מפני שלא ידע טעמן, ולא יחפה דברים אשר לא כן ! על חשם, ולא יחשוב בחן מחשבתו כדברי חחול. חדי נאמר ! בתורד,:ושמרתם את כל חוקותי ואת כל משפטי ועשיתם " ! אותם", אמרו הכמים ליתן שמירה ועשייד, לחוקים כמשפטים, ן והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן, \ ולא ידמה שחן פחותין מן המשפטים, וכל הקרבנות כולן מכלל ! החוקים חן, אמרו חכמים שבשביל עבודת הקיימות העולם עומד, : שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמרושמרתם את חוקותי " : ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". (רמב"ם הלכות מעילה פ"ח) ¥ צו את אהרן ואת בניו לאמוד. (ו ב). רש''י: אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. חהכדל כין אדם העושה דבר טוב כהיותו מצווה, או שעושי! את חדכר מתוך רצון עצמי, ללא שיהיה מצווה עליו, הוא כשלושה דברים: א) האדם המצווה על איזה דפר, יש לו יצר פנימי המונע אותו מלעשותו, ולכן עליו להשתדל ולהתנכר על הדחןי הפנימי המתנגד לזה. פ) מי שאינו מצווה על הדכר הוא יכול לעשותו מתי שיעלה על דעתו, ואילו המצווה חייג לעשותו מיד שנצטווה עליו. ג) אם עושה מרצונו העצמי , זה מחייב רק אותו ולא את כניו אחריו, ואילו המצוה שנצטווה, נמשכת החיוב ג8 לדורותיו. וזאת כוונת רש"י: אין צו, מה שנאמר חדכר פתור מצוה, יש פו שלשה עניינים, לשון זירוז, שיזדרז לעשות הדפר שלא יעכבנו יצר הרע, מיד, הוא חייכ הדכר תיכן* ומיד ולא לדחותו למועד אחר, ולדורות, המצוד: הזאת נמשכת והולכת גם לדורותיו אחריו. (עוללות אפרים) ולבש הכהן מדו כד ומכנפי בד ילבש על כשרו והריה את הדשן אשד תאכל האש את העולה על המזכה ושמו אצל המזכה. >ו ג). דרכו והתנהגותו של חמנחיג חרוחני בישראל מתאד חרמב"ם (ה' יסודי התורה פ"ד.): ולא ירבח בארוחות עמי הארץ וישי -בתם, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין, והוא שלא יתרהק הרבה, ולא ישתומם, עד שימצא הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו, הרי זה קידש את הי, ועליו הכתוב אומר: עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. הרי מצד אחד מידת הבדידות תועלת גדולה לזיכוך הנפש, וטובה להשלים את עצמו, אך הפץ הבריאה תתהייב להתלבש במידה זו ולכסותה במידת ההתחברות לבני אדם, בסבר פנים יפות, שימצאו הכל מקלסין אותו, ולהשפיע על הציבור להיטיב דרכם ולהשיבם לד.'. וזה מרומז בכתוב: "ולכש הכהו מדו פד'/ מדתו של הכהן המורה דרך לעם, מיזית בד, בדידות והשלמת נפשו, אבלומכנפי כד ילכש על כשרו", כינוס הבידודים יהיה עליו מבחוץ " , להיות מעורב בדעת עם הבריות, לאהוב אותם ולקרבן לתורה, והרים את הדשן, כדי לרומם על ידי זה פשוטי עם שבשדות, ושמו אצל חמזכח, כדי לקרב אותם לקדושה העליונה של חמקדש. (חתם סופר) ,
Page 13
Page 13 Advertisements
Page 14
Page 15
Page 16
Page 16 Advertisements
Page 17
Page 17 Advertisements
Page 18
Page 19
Page 19 Advertisements
Page 20
Page 20 Advertisements
