Davar - דבר, 16 November 1961 — Untitled [ARTICLE]
קריונ־שמוגה מעבדה לקירור דוד שליי כותב: בטמפרטורה קיונח לאפס מעלות ישבמ רכובה על מבחנה. הבה ליליאן האדמונית והחכלילית. שערה האדמוני וחלוחט כאש ולחייה _הוויודות כתפוח עסיסי בשל עמיו נסת-דמ חייפמ לכפוי הח!יפי ששיי בפע־ בדה לחקר מקירור של מגדלי חפיי בגליל. לא הימה 1ו הסתירה היחידמ שנת־ קלנו בה במעניה, נוסף לחנה ליליאן?שעלתה מאבנליה הקימ, העיפייית והסגרירמ, ל"איץ השמשי' ומשתקעד. בבפד הנשיא — ־פלי־ אגו מנהל המעבדה חבר בפר בלום אריה זיו (מוצאו מדרום אפריקה. ( מוסמך למדעי ממשפט. הוא עובד זד. שבתיים במעבדה 11נה את ספיי־ ד. ח1ק. אריה !יו מגיע למעבדה במקרה, א'! דוממ _שתטס אח מעני!ואף סיגל
אריה זיו במעבדה לעצמו גישה זהירה ושקולה של מדען וחיק. לכן הוא שוקל גפ רבדיו כפ־ ביבים ונזהר מלהסיק מסקנות. על כל פנים. זוהי מעבדה שמטרתה לחקור בעיות איסום פרי (תפוחים ואגםיפ) במכוני קירור. מיא נועדה ללמוד את תגובות מפרי !באי1ו פידמ מוא מושפע פטמפרטורה שובה. למצוא תרופה למביעח ב1קים פיזיולוגיים לפדי, יהאדיך את הקופה איסופו בפכוני קייוי ולווסת את מועיי מקטיף והשיווק. "לשם פד. בל , מרעשי הזה'' ז - שאלנו. אריה השיב בקולו מפתו! ומסביר, בי ענף ממפעים הנשירים בגליל התפשט ויצר בעיות. נסתבר ני 40% מן מפרי, איבו _פחוסן :י צורנו בשבי _משפעות מזיקות גל איס1פ במנוב' קידוד. מכרה' איפוא, למאריד את תקופת _, מייו" של הפרי בתנאי קירור, כדי לווסת ולהאריך את תקופת משיווק. _בהסתטבו על _בסיון רב שנצטבר בשטח !מ ובמיוחד באבגליד—. ביסס ארימ זיו את נסיובותיו ומחקריו על 'צידת אטמוספירה מבוקוח במכוני־ קירור", בלשו!בני אדם:" יש ליצור תנאי טמפרטורה פחאימיפ במכוני־ קירור, שיחסנו את מפרי ויפעיטו את ההשפעות מפיזיולוגיות מפויקות. במגירתו של אריח !יו _יחאט את , נשמתו" של הפרי לאמר שגקטף מן העץ—, על ידי יצירת אטמוספירה פבוקדח., שפירושה אויר מפכיל פתוה חפצן ויוצר דו־תחפוצת מפחמן. המעבדה מצוידת במנשירים חדישים יקרי־ערך והיא אחת המעבדות המשונליות החוקרת בעיקר , את בעיות מקייור של פירות בשירים יש בד, שבי אגפים. מאחד פחקרי־פדעי ובו עשרות צנצבות זכוכית שלתוכן מוורם אויר פבוקר לפי בוסמח מת־ איפמ. נל צנצנת פכילמ 5 ק"ג פרי. באגף מאחר אדבעמ תאים אסופים שבי אהד פחם פניי 500 ק"נ פרי ומסית!למקור את הבעיר, מנתינה פפחרית. לאמור: מאפשר לאספםירות באטפופפירמ מבוקרת ולשתקם אחרי תקופת קירור ארוכמ בשווקים המקו-
מיים. נו!, ממסקנה' אריה !יו אינו מטהר למוציא מסקנות ואף אינו מצפה לגילויים מרעישים, אלא נושא עיניו ביראת כבוד למוקדים שקי־ מומו נאיבעים שני" בים מוא פאפין, ני נשם שבאגגליה הצליחו להאריך את , חייו" של מפי' במכוני קימר - כן יעלה גס בידיו לעשוח. קדימ־גונ תביעה אל ההסתדרות י יצחק יעקבי כותב: אין יגם פוצלה יותי המצביע על דיגפיות מפיתוח בפייגה מאשי חבל לביש בשטח חחקלאי _וקיית־גת בשטח מעירובי. שש שבים פלאו עתה לקריה זו, סאן תקעו בד, יתד ראשון והיא עתה עיר חופיה מפונה 11. 500 נפש. עתיומ למגיע תוך שנמ וחצי — שנתיים לעשרים אלף נפש. להגמגת עיר זו תביעות רבות על ההסתדרות. משום מה 'לא רשפו ההסתדרות ומוסדותיה מכלנליים את קיית־בת עי מפת מעשייה שלהט. תביעות אל מתסתייות ומוסרות הכלכלי, שלי, הושפעו לא אתת. גציגי קיית־גת זעקו אייה בצי לחם, נעת שמאות עולים חדשים מיו מובטלים ומאות הועסקו בעבודות יזומות. עתה נעלם חויו!וח מקרית-גח. !ה כשבעה חדשים שקיימת תעסוקה פלאה. בוטלה עבודת היתק. אף־על־פי־ כן לא נפסקה התביעה אל המסחררות לבוא לפדית־גת ולהשחבץ _בפפעלי־
החרושת והמלאכה ההולכים ונבגיפ בחובה. ג. באור, ראש המועצה המקומית, אומד שהשאלה "היכן ההסתדרות, "? נשאלת בכל כינוס ואסיפת פועלים. אי! כל יחם בי!אוכלוסיית ההסתדרות במקום לבין ממפעלים שהוקמו בקריה על יימ. • אילו אפשר היה לחיות ולהתפינס מחבטחות — אזי היו כני בקריודגת מפעלי מסתדיות יביט. אשי למצוי, בפועל. יש בקיית־גת רק מפעל אחר — מאפיה קואופרטיבית המעסיקה שבעה אגשים. חברת "כור" חגטיחד, להקים לפתות שלושה מפעלים. מפעל לחלקי מכוגיות, מפעל מתכת אחד 1מעבית , חמה" העוסק בייצור סכו"פ _מאיוור תתעשי_*-. שי א1וי לקיית־גח. למפעל מאחיון 4נו שטח, מונחה אנך םינמ, שרים י _חשיבו בטקס נאמו נאומים. האבן אפנם חבויה באדמת _קיית־ גת• אר לא חוקם שם כל מפעל. חברת . תעוש" אף היא חבטיחח לחקים נופ־ עלים, אחד שלה והשני בשיחוף עם מון פרטי. אף לה אותר שטח, הבינו תבניות, אך לבניה לא הגיעו". תנובה' _מבטיהד, להקים פהס!מרכזי למכירת 'דקות. מאם באמת שואל ג. נאור', ש למוביל תוצרת חקלאית מחבל לכיש לרחובות ולחחוירח אחר _כך לקרית־ גת?ובי לא משלמים מצרבגיפ נקרית־ גת את דפי חחובלמ מפיותדת הזאת ו ועדות מגיעו לשם זמ למקום, חקרו ובדקו, אך למימוש המבטחות לא מגי-
עו. החליטו אבשי קריידגת לפנות לוועד ה_^ועל _בתל־אביב ולתבוע נפח מלא . פרעו!משטר. "'לא מזמ!בפגשו אנשי קדיח־גח ג:. אור, ל. ג"לבר • :ביר י םועצת חסוע ס ומ. אב אלי מנ:. _1ית־ לקת הפיתוח במועצה המקומית עם
יא. בקר מזכיר חחסתדרות, ז. און מזכיר חברת העובדים וי• עילם מחג־ מלת . כור. "מם מביחו על השולח!את , השטר" וחבעו פרעובו. כולם חכירו "בצדקת משפד" וא. בקר, האיש בעל הסמכות העליונה בהסתדרות, הבטיה שוו תעשה את הכל, כדי לשבץ את _קרית־גת במפת התעשיה ההסהדרותיח. וביבתיים מוסדות קרית־גת איבם יוש - בים בחיבוק ידיים. מם מגלים יזמה עצמית. חקיפו חברת שיחוד, כהון יסודי של 350, 000 ל"י. מגמת החברה לסייע לתעשייבים פרטיים להקים מפעליהם במקום. מנרה הפיתוח מיא גפ יוזמת הקמת בתי־מלאכה בוספים ואף מסייעת למפעלים כושלים לצאת למיחב. בחניה זו יש למועצה המקומית , 26%למש־ רד חמסחד וחתעשיח 25% ולהון הפר־ סי . 49%בי!תכביות החברח — חקמת בית קולבוע שבי, שהעיירה זקוקח לו. העברת מפעל אלקטרובי למקום ועוד. השבה 'ביבו שלושת אלפים דובם פרדס באיזוד חנובתס הראשונה, מספר ל. גיילנר מזכיר מועצת הפועלים. מקווים להפבות לקטיף ההדרים מאות פועלים העסוקים עתר, בעבודות חקלאיות עונתיות. כשלוש מאות פועלים. בממוצע, עובדים עתה בחקלאות בסביבה. במקום קיים מחסור בעוברים מקצועיים, בגו!אורגים בענף הטקסטיל וטפסגים מעולים בבנייה. נתניה
פסלו של קגדי ע. פרי-פז כותב-. - חלו!ראוומ של חנות לדברי אפ - נות "קרבל" נרחונ חראשי נבתניה !נד, משבוע לתשומת־לב מיוחדחבשל פסל־ראש של קבדי, פי שניים וחצי מ!הגודל מטבעי, עשוי עץ !ית, שהו־ צג שם. מפה לאוזן עוברת מידיעה על הפסל ובערבים מתקחלים מול תלון מראווה ומשבחים את חפםל האלמוני ומביעים התפעלות על קגדי שהוא סמש "כמו בחיים. " גבר שחרחר בגובח ניגוגי כב45! לא בוחב להתעיב בשיחה !י?אי איבנו אדיש לגמרי לבקורח על מיצייה? וחו הפסל צבי טבורדווישבו עולה חיש יליר פולין חגר נשכון "עץ־ החנלת" בנתניה. הפסל הוא מעשה ידיו. לגלם את קנדי, נדר עוד בזמן מעיכה הבחייות בארח"ב. בשתוא מושפע מהבטחות קניי לטובת יש־ יאל. עתה לאחי שגמי את הפסל, הוא פקווה שעוי יזכה להשליפ אותי סופית בחריטת מפסוק . ממנטיח וחמקיים... " טבוררווישבו נוהג בדרך כלל לגלם אישים אמורים עליו. כשעלמ לארץ בשבת — 1956 היה _בז־גודיו!מאי - שיות הראשובמ שפסל משבהב במיג־ ימורמ ושלחה לראש הממשלה בהקדשה תוך הערצמ. מבטימ לאפבות מפיסול גתגלחמ אגל _טבורדוזישנו עוד בגיל ילדות, כשהימ מקדיש את רוב זמבו לחריטמ בעזרת אולר קטן, שהוא עד עכשיו כלי ענודחו העיקרי. כבר בגיל 16 זכה לנקודת מצוייבח נעתובות מפולבית, שגבאמ לו עתיד באה. מוא זכח ימילגח לשלוש שבים בנית הספי חעירווי לאמנות ואחרי בן לאקימיה בקיקוב. שפ למי מפי אפנים יבולים. בין יצייות האמן יש קומפוזיציות
מוצב גחמן־ראווה שונות עי נושאים תנ"כיים, נושאים ישיאליימ תושאי ענויי, האהובים עליו במיוחד. בוזניגות 40 שנה לגרו־ דיפ הענרים, הקים פסל גדול עשוי עץ זית בו מגלם שלושה דורות של הגנה — מגדוד העברי. הבדיבדד. וצה"ל. בעשור למריבה גמכרמ קומפוזיציה שלו , עשור־לישראל" במכירה פומבית ביו פעילי ועידת המגבית• ב"אילנות" ביצב פסל דמות אילה עשוי שיש. אמנות מיוחדת מוא מגלה בחריטת נושאים שלפי'ם על שנמב. שהביא אתו מחוץ לארץ. םבורדוו'שבו הציג מיצירותיו בתערוכות נבית־סוקולוכ, ביפת־בן. מלו!משרון, בתבימ, ועתר, מוצגות יצייותיו נגליימ יחויית, נוחי בךיהודד. 220. בי מתערוכות וממכירות מיצירותיו עוד לא הספיקו לאפ, !עד :די קיום בינוגי עם אשתו ובתו. מצבו שופר במידה מסוימת כשקיבל משרמ מל־ קית בבית־ספר "אורט" בבתניח, שס הוא מלמד פיסול. _רמת־רחל
הבעיות לא נפתרו ד. גבע כותב: ברמת רחל, מדרום לירושלים, רבה התנועה. פכוביות פרסיות ואוטובוסים של תיירים פוקדים את ממקום לעתים קרובות ופולטים מתוכם מאות מבקרים, מפקבלים מסברים פפדריבימפ על הקר־ בות שהתנהלו בישוב וח כמלחמת השחרור:. דמה למבקר נרמת־רחל כי תוססים כא!החיים ורנד?התנועה _אף־על־פי שהישוב שוכן בקרבת הגבול. אולם לעת ערב. שקט משתדר נפקי0 ימבי' הקיבוץ שנותיי במקום מסתבדים בחדייחפ ושוב דניס בנושא הנצחי — פה יהיה גויל קיבוצם י משביים לאי!טוף פקיו את מקיבוץ מאז מלחמת ־שהיוד ובשנה שעביד, אף נדונה בכובד יאש הצעה לחסל את הקיבוץ. כשנודע, כי קיימת הצעה כזו. נתעוררה קול זעקה. חני' חקי־ בוץ ניהלו מאבק נגד הכבית זז 'איי־ הם נצטרפו אישים שונים המייחסים חשיבות רבה להמשך קיום הקיבוץ. אכן. הגזיה לא בוצעה. נציגי ד'מוסיות חמיישכים מסכימים שאפשר לפתח ברמת־יהל משק חקלאי סוב, עפ כ־1100 רוגס היאוייפ לגייול מסעיס . יב־2000 רובם פלחה, אלא שיש להשקיע בקיבוץ 650-000 ל"י. הקיבוץ לא נהנה מתקציב מתייש־ בותי לאחר ששוקם מחדש כ־1950 וחוא תונע זה שגים לכלול אותו במסגרת תקציב מחלקת ההתיישבות של הסובבות לפשר השנים הבאות. ממשק באבק זה כמר, שנים שיועבר לו קו מים טהויים מן המאגי שבשכונת ריודוגן?במחיי המיפ -ק־ לאור, 5. אגורות לפטר מעוקב כי טיפ אלה היו מאפשרים לעבד את
כל שטחי חפשק. לבצע ענויות גוי ולטפל בשטחים שעי עתה חיו עוד בים. גם אגש' חמשק מוייפ שעחיי חקי־ בוץ תלוי בתוספת חביים שיקבלו. כיום קיים במשק מחסור נירים עוברות ומפעם לפעם הוא מקבל עזרה _בכוח־אדם?ממשקי איחוד הקיבוצים והקבוצות. בפמלקמ לחתישבות של הסובבות כבויים. כי חופפת חהביים ציינה לבוא מן התבועה הקיבוצית על יוי גיוס חניים נעלי יקע חניתי ותבועחי יומה ל!מ של חניי ימת־ רחל. בישוב עדינים להשתקע 30—20 משפחות עם בניה!שיתיישבו במקום ישיבת קכע מתוך הנדה שהם ממלאים בכך שליחות קיבוצית. זהו -סיכוי היחיד של רמת רחל. אבשי מח־ לקת חהתישנות אינם ממליצים על התישבות גרעין בוער, מחשש לקשיים העשויים לחתעורר ביחסים עם חוותי־ קים. ב"איחוד" הוחלט שיש לחזק אח מקיבוץ על-ידי עזרה שתבוא מצד אבשי-משק ותיקים ומצד צעירים במסגרת שנת שידות שלישית יעל
ייי הכגת גרעין להשלמה. אנשי הקיבוץ פצייגים שמם זקוקים לפחות לשבעים איש בגילים 28 עי 35 ואס לא יקבלו בשנה־שנחייפ הקרובות הוספת אנשיפ — עשוי חלק פן החברים שנשארו לעזוב. בקיבוץ קיימה התפרמרוח על כד שמשרד העבודה הקציב סכום מסי"ט שיסופק רק לשיפוצן והרחבת!של 28 יחידות במקום 36 שהוחלט עליהן עוד לפבי זמן מח. אנשי חפשק מציינים. שחנטחתמ של חברת מתיירות הממשלתית?לסלול בביש לעתיקות שבקצה ממשק, שיעקוף את בחי מחברים נפשק. לא קוייממ עדיין. לדעתם. החברה הממשלתית לתיירות היתה צריכה לסייע לשיפוץ צורתו החיצובית של מפשק. כ' אי!תייי המביע לירושלים שאיבו מבקר במשק ודידזשם שעושה עליהם ממשק היא עלוב למדי. זעקו!רטת-רוזל עולמ פרי פעם בפעם מעל יפי מעתובות. ואנשי ממשק מצפים _שסוף־סוף המבטחות שניתנו לחם חוגשמבה והם לא יצ־ טיכו להוסיף !לאיים בעזיבת המקום.
השרון "מקומית" או "ארצית'' ש.. אנגל כותב: לשישית מארובה של _. ממשיגעים ליבי" מהם נכנחמ מאיץ נוסף עתמ _, ממשוגע" לקרב את 'שובי קשיו! התיכון אל מים מתיכון,. מיס איגו יכול למניע אלינו — גגיע אגו אליו" אומר המחגדס־האדריכל מישיש ד"ר גווידי יצחק צני _היזשב בהדד־רפת"ם כל תכגיוחיו לביצת "מפריצה" ערר כות ומסודרות. התוצאות הברוכות ננד הן קטנות, לדבריו. ואפשר להשיג את חנסף מגל הרשויות המקומיות מפעוניינוח. הדבר היחיד החסר הוא אישור ממשלחי. אינג'ינר ד"ר נודדו יצחק צבי עלד, לארץ עוד לפני השואה כשהרגיש. כדבריו,, שהאדמה נשמטת פתחת לרגלינו, "אך הוא ממשיך לבקר אחת לשבה באיטליה שם משאיר עוד דבוש של בבסי דלא ביירי ולפבי כמח :ובים זכרו לו בם חסד בעורים והוא כובד בפדלימ מיוחדת, הביתבת לאיבגייבדים מדופלמימ במלאות לחמ חמישים שבד, במקצוע, וזאת אף־על־פי שלא מימ חלק פן מתקופה מזאת באיטליה ושמו נמחק על־ידי הפשיסטים מרשימת האיבגיברים מרשמית. מוא בנו של ד"ר _באנאדסטו צבי נעל מדליה בפך• מטעם האפיסייד בעד פעולתו מרפואיח נאיטלימ. בין האישים הרבים פאיטליה המכב־ דים אוהו בביקודם בארץ מיד. לפני בשנה גם פי שחיה ראש עירית רופא פרופ' ד"ר רבאקיני סלבפורי, שמשתתף בקונגרס ראשי הרשויות המקומיות, בנסיעתם פמלון "אכדיה" שעל מוף יפה של הרצליה למעונו בהדר־ רמתיים מניע ד"ר גווידו למחשבה שיש לקרב את ישוני משרון ליס.
אמר ועשה. מייל במד, פעמים לאורך הדרך. חיפש מפות מדויקות עיבד תכניות ומצא שאורך מדרך מפרכו מדר־ רמתים עד חרצליח היא פחות פ־6 ק"מ ואילו כיום בוסעים ירו כביש משיון—יעבבמ _כ־10 ק"מ. מקיצור הוא ב־4 ק"מ. אתר שגפי את כל מתכביוח. מספי י"י בווייו. ביק מחיש ומצא שאפשר לעשות שיפוייפ בוספיפ בתבניתו ועל ידי כי תקוצר מייד בעוד חצ־ ק"פ _וחיא יגולה לשמש לא דק אי. יישובי בוש רמתים אלא את צרכי מהבועה מכליית בשרון. מיתרובות מבולטים של התכנית. לדבריי של י"י גווידי יצחק צני חם: קיצור ממשי בין מרכז מיי־ימתיפ למרכז הרצליה (יותר מ־!40%כל מייד עד להרצליה במצאת בתיו שטחה של מיר־יפתים , במקום לעמי את כפי־מל"ל ואת רעננה) הירי מתישה תאפשי קשי ישיי לתחבת היבבה ובהמשן לנד גם לחוף מים, קשר ישיר לכביש הראשי שי תלאביב—בתניה וגפ עם כביש רמת־ חשיו—!תל־אביב ואחיו!אחיו—! חמוצאות מכיוכות בביצוע מייד מן לא גיולות (_כ־40, 000 ל"י. (מפני שיש צורי לסלול יק קילומטי _יהצ־ בעיך — הוא החלק החסר בי!מכבישים
ויו גווידו יצחק צבי הפבימ"ס המצויים ביוב בחהוס ־דר־ רמתיב מזה והרצליה מזח. לכאורד, חבל פונ , ייפה. מסתבר גם, שכנר :ערכו פגישות ובירורים כין חרשויור. המקומיות -נוגעות נדבר (הדר-רמתים והרצליה;יהכי המכ-פו שמתננית רצויה. אך הוענרו , ־', ־. _כביות הללו אל המחלקה לתכניות ארציות ואזוריות •!!ליד משרד הפנינו הביעה ־ו את הסת"גויומיר. לתבנית. א ־. הנא מנהל המחלקה לתכגיות ארציות ואזוריות מביע במכתבו מערכה לרצונו חטוב -, למאמציי של י"ר גווידו. אד לדעתו הם נעשו פ!החברי?ממקומי וללא התחשבות מספקת עם תנ־ תיבות ־?אזוריות ושהוא לא התחשב במגפה חחדשמ של היום. שיפיח כביש ־-"זבד יישובים עוקף אותם יאיבו - . : דרכם. לדברי א. נהבא מכירה ממחלקה
לחכביות *רציות כצורך של ־'בור בי:!יש •"מתים _נלגדיאל :_פר־סבא ורענבה עב חוף ימה של הרצליה. ועל כ!תוכנן לדבר־ו :בר מזמ:!ביש העוקף את כל חישובים האלה 'מחבר אותם עם הכביש ־ארצי המוצע יעם בביש מחוף _־עי־ייי שלוהד• ;ם -תחבה מרכבת _הנימיקים העיקר־ים :גד תכגיחי של ליד גוויה חם: תתואי המוצע חוצה שיכונים. מבצל :_ב־שימ פנימיים :שנייט, םוםיף עומס תנועה לעורקימ _פנימיים? ? גיל הרצליה. היא מהבר את הדר־רפתים ומסביבה מבלי למצוא פתרו!מקביל לכפר־סבא יל־ רעננה ואילו חתואי המתוכנן _על־ידי המחלקה. הוא אמנם ארוך יוהד אבל מיועד לשרת את כל מישובים.