Maʻariv - מעריב, 8 October 1975 — Page 15
" " ו *••# •*•__",. , V ^^ ^^ ?>. 'I ^•'•// ^^?' '. '*!!־זג י !?:.. !^^?8 י י י יייו " 1 . •;^'; '':; '. "•? I • 1 ? I I 1 " I ?^ |ודר־-ח^ 1 ? קריסטל ןן ! זיא£₪5שזזק , I מקרר היוקרה מאירופה 11 ־. 8. 150 ל"" ביבי ן | "פרזידנט קריסטל', — מקרר היוקרה מצרפמ, בעל ? " ו !ןדיםםל ו ? לחשמ בחנויות הבאות: ? ידוסלים: " ליאור י ", " רוז' שמאי י " ;23 שיר יחזקאל'', רוז' יפל 115 ן "כל ו קלמן, רח' הרצל. באר־סבע: צמרת, רח' החלוץ . 114 גית־סאו: אטיל"- ' . ??—־ -־•? — "?'" ? ? ''!/' VI' '1•וי /י• ?־'"!נ! 1י7ן : סקון יייי'י יי"'1 יי'י• ייי"־יי י?—- >~•"?'- יי' -י סוקולוב . 35 רפת חסרון: סנסור, סוקולו י ב . 70 כמר סבא: סנסור, ויצמן . 72 ₪ קרית גיאליק: אהרון ישותי, שד'. . ויצמן 43 עפולה: פינת האושר, רחוב '9 |0 ירושלים 8* . 5מ: אייזנברג, רח' ירושלים '9 . 40 '?81 1598 ?1 ? ? 0? 1? ?8 ?3
1 •?יי יה ־־ -?•-* ז ל5ז££י /^^ . א* מר להניס* זטנטי נו ־ן >>1מ !דיני • ו/ ד. •משרד נונ התקשורת 1 מדמיי? ^* >ל/ו/י/ו"*יז ^ '2 -002-0 ר^א ^ טול קורת מבין עינין: אפילו משרי התקשורת אינו משתמש במיקוד על מכתבים שהוא שולח
המיקוד מת - יחי המיקוד
במשרד התקשורת לא התייאשו: מת יחי
מאות־אלפי לירות הושקעו בעבר בהכנות להנהגת שיטת־המיקוד במיון דברי־דואר וחלוקתם ־- אר היא לא הופעלה הלכה־למעשה הדואר מבטיח לממש בקרוב את השיטה החדשה *
9אמ רזי גמורמן לפני השש שניפ כדיוק בישר לראשונה שמעון פרס, מי שהיה אז שר־ הדואר, את תהילתה של תקופת המיקוד'' בדברי " ימי הדואר של ישראל. מאות אלפי ' לירות, הוציא אז משרדו (שהפך במרוצת הזמן למסרד־התקשורת) על הסברה אינטנסיווית לציבור בדבר השיבות השימוש במי־
קוד והתועלת שתופק מכך ב־ שיפור השירות. עתה מסתבר, כי הכסף הרב בוזבז לריק. הדואר עצמו איננו משתמש למעשה בשיטה הזו, שכה טרח להנהיגה, ואותם אזרחים בודדים המקפידים עדיין לציץ את המיקוד, אינס נהנים, ולא נהגו גם בעבר, מכל שירות מועדף. © תשעה אזורים שיטת־המיקוד איננה המצאה ישראלית• היא נהוגה במדינות רבות בעולם ומטרתה לפשט את חהליכי־המיון של דברי־הדואר ולזרז את חלוקתם. באת חחליטו בזמנו, כי המיקוד יהיה מספר בן 5 ספרות, שאותו יש להו־ סיף למען, אהרי שפ־'ה י'צוב.
לצורך הפעלת־השיטד. חולקה הארץ לתשועה אזורים עי־ קריים והאזור העשירי היה הדואר הצבאי. אזורים אלה חולקו לאזורי־ מישנה מרכזיים ושתי החטי־ בות הללו צוינו במיקוד בשתי הספרות הראשונות שלו. לאחר־מכן חולק כל שטח בנוי בארץ לגושים מצומצמים יו־ תר, ורחובות אלה צויינו ב־ שלושה המספרים האחרונים של המיקוד. כן נקבע מיקוד לכל חאי־הדואר — בערים השונות. משרד התקשירת הבטיח ב־ זמנו, כי שיטת־המיכון תסייע לחלוקת המכתבים במועד ו־ תימנע הצטברות של דברי־
ן דואר בבתי־המיון. הכוונה הי - תד. לעבור בהדרגה לשיכת־ מיון באמצעות מספרי המי־ קוד. בבתי־הדואר המרכזיים, ו בהם ממיינים את המכתבים, י קיימת מערכת של תאים ס־ לתוכם הם מוכנסים לפני ה־ חלוקה לבתים. במקוש שעל התאים הללו יהיו רשומים שמות של ערים וישובים שו־ נים והממיין יצטרך להתרוצץ ביניהם — היתד. כוונה לחלק את התאים בסדר רץ של מספרים, על סי המיקוד ובצורה כזו להביא למיון הרבה יותר פשוט ומהיר. הממיין גם אינו הייב להתמצא בעשרות שפות — זיכול להסתפק בקריאת מספרים בלבד.. . © "מהפכה , במיון' משרד־התקשירת תלה בשי־ טת"המיקוד תיקוות רבות. לפני 4 שנים ויותר, כאשר רק התחילו להרהר בהכנסת המיכון לשירותי־הדואר, כבר הזו כיצד יסייע המיקוד להפ־ יעלת. מכונות־מיון אלקטרו* ניות, שיפעלו על עקרון של קריאת מספרים. דובר משרד התקשורת, זכריה מיזרוצקי, אף פירסם בשעתו מאמר ב־ אחד העתונים זבו קבע בין השאר:המיקוד־ הוא בבחי־ " נת מהפכה בשיטת־המיון. הוא נועד לפרוץ את עורקי־ התנועה של מיליוני המכתבים. יעדה של השיטה הוא להגיע למצב שבוימפר דבר־ דואר לנמען בתחומי הארץ למחרת יום הישלחו... " משרד התקשורת האמין כנראה שהמהפכה הזו אפשרית — אם כי הוא עצמו, לא פעל, מספיק כדי להביא לידי כך שהציבור אכן ייהנה מ־ פירות השיטה ההדשה. שי־ רותי־הדואר לא השתפרו ו־ התלונות על העיכובים בחלוקה לא פתתו אלא אדרבא — גברו.
• נםיון כושל הציבור ההל להבין כי המיקוד למעשה אינו מוסיף . ו־ לא כלום לשיפור השירות. הוא התחיל לזלזל בכל פיר־ םומי משרד התיקשורת והב־ טחותיו, ואט־אט ההל המי־ קוד נעלם מהמעטסזת• המחיר ששילם האזרה על הגסיון הכושל הזה היה גבוה בייתר. מאות־אלפי לירות הו־ צאו מתקציב משרד־התקשו־ רת על מבצע המיקוד ופער לוה הסברה הקשורות בו. כאשר התתילו להריץ את השיטה פתה גם משרד־התק־ שורת לשכת־מודיעין מיוחדת | שניתן היה לחייג אליה (ללא תשלום) כדי לקבל מידע על שיטת המיקוד. המשרד גם * העניק ייעוץ למוסדות ומפי עלים בדבר רישום המיקוד וצורת ההתכתבות שלהם בעקבות הנהגת השיטה. כיום, ניתן לקבוע בפס־ קנות, כי הציבור התייאש מ־ המיקוד הרבה יותר מהר מכפי שניתן לשער — בין השאר בגלל הדרך שבה יישם | משרד התקשורת עצמו את השיטה, אחרי הרעש ה* גדול שעשה להנהגתה. נטלתי בראשית השבוע צרור בן 100 מכתבים מתוך אלה שנתקבלו אותו יום ב־ מערכת "מעריב". רק 4 מכ־
תבים מבין ה־100 נשאו עלי־ הם את המיקוד שלמעריב'' " - . 67132 גם בבדיקות נוס־ פית שערכתי קיבלתי תוצאות דומות. המעניין הוא שבין המכתבים הרבים שמגיעים ל־ מעריב" ללא מיקוד היו כ- " אלה שנשלחו על־ידי גורמים ממשלתיים וממלכתיים שונים, — משרד התחבורה, מ־ שרד החקלאות, משטרת ישראל וכמובן לא נפקד מקומו של.. . משרד חתקשורת עצמו, שכנראה איננו דוגל בעקרון שלנאה דורש ונאה מ- " קיים".. . סרט מעניין נוסף שמצאתי הוא, כי דווקא מכתבים המגיעים מתו"ל נושאים עליהם, במרבית המקרים, את מיקוד הנמען בארץ. ללמדך, שהנמ־ ען כתב פעם לחו"ל את מספר המיקוד שלו ותודעת השיטה הזו, הקיימת בארצות שונות בעילם, היא עמוקה וממשיכים שם לציין את המיקוד בכל מכתב הנשלח ארצה.
מדוע נכשל המיקוד? שאלה זו הפניתי אל תת־אלוף (מיל. ) שלמה אמבר, מנהל שירותי־הדואר במשרד התקשורת. מר אמבר, שנכנס לתפקידו אחרי שהתחילו בשיסת־המיקוד, תולה את סי־ בת ד'כשלון בכך שהמשרד עסק בהסברה, בהפצת הומר ובבקשות נימוסיות מהציבור לציין את המיקוד. ואולם, " האדם הרגיל לא התייחס לעסק הזה ברצינות, כי לא היתד. כל תגובה של המשרד על שליחת מכתבים ללא מי־ קוד". עם זאת, חצליח משרד התקשורת, לדברי אמכר, לטכנע עסקים גדולים כדוג־ מת בנקים, ויחידות ממשלתיות שונות (למשל, במשלוח חשבונות־הטלפון) ני ישלחו את דברי הדואר־. •שלהם כשהם ממוקדים• הוא למעריך כי כיום רק כ־10 עד 15 אחוז מדברי הדואר נושאים-?מיהם מיקוד ואלה בעיקר דברי־ דואר הנשלחים על־ידי הגורמים שאתם בא משרד התק־ שורת לידי הסכם.
• הבעיה הגדולה מר אמכר הודה, כי כיש הבעיה הגדולה היא למצוא את אותו מכתב הנושא מיקוד בין מאות אלפי המכתבים ש־ אינם ממוקדים. לכן גם אין כל טעם להשתמש בעת מיון דברי־הדואר בשיטת ה־ לוקת הארץ למספרים — בהתאם למיקוד — וממשיכים | אפוא למיין בשיטה הישנה, על פי שמות ערים וישובים. מנהל שירותי הדואר אומר, כי במשרדו מפיקים עתה לקחים מהנםיון הכושל של הנ־ הגת המיקוד לפני שנים אה־ דות, וצוות מיזהד של מומהים יושב כיום על מדוכת המיקוד. בין השאר בודקים את כל תשתית המיקוד ואם הזמן שחלף למן הנהגתו והוספת אזורי־מגורים רבים בארץ, מחייבים ארגץ מחדש ושיגוי מספרי מיקוד שכבר נקבעו. לפי הערכתו, רק אחוז אחד | מכלל האוכלוםיה יקבל בעתיד מספר־מיקוד הדש ואין ספק, כי הדבר יגרום בעיות לא מעטות לדואר. • שכר ועונש משרד התקשורת עומד ל־ צאת בקרוב במסע פרסומת בעל ממדים בלתי־רגילים כדי לנסות זלמכור" שוב את ה- " מיקוד לעם ישראל. מר אמ־ בר אומר, כי הפעם ינקוט המשרד בשיטה שלשכר ו- " עונש"; הציבור ידע, בצורה חד־משמעית, כי חתל בתאריך מסיום כל מכתכ שישא עליז את המיקוד יזכה לעדיפות במיון. הוא יעבור את מדורי המיון בלילה ויחולק ליעדים השונים — למחרת. לגבי המכתבים הבלתי־ממו־ קדים ייעשה המיון רק אחרי יום, והחלוקה תידחה לכן לפחות ב־24 שעות לעומת ה' מכתבים הממוקדים• בצורה כ־ זו מקווה המשרד לתת לציבור תמריץ להשתמש במיקוד
ולהכשיר בכך את הקרקע לקראת העידן הטכגולזגי ש־ אליו צועד הדואר. צעידה זו געשית אמנם, — כפי שאופייני לדואר ישראל — בצעדי צב.. . אבל כיום, בגיגוד למה שהיה לפני 5 שנים כאשד הופעל המיקוד. רואים כבר ביתר ודאות את ראשיתו של עידן זה. • מרכז המיון מר אמבר ציץ, כי כיום כבר מופעלת בהצלחה מכונת פינום, המהתימה את דברי הדואר על פניהם. לשם כך גם הודגש הצורך במעבר למעטפות סטנדרטיות בעלות גידל מינימלי שיתאים למכונות המיון. ביד־אליהו מושלמת בניית מרכז המיון הממוכן הראשון של דואר ישראל. שבו יושקעו בפך הכל כ"140 מיליון לירות•• עתה
עוסקים בניתוח של הצעות למכרזים שונים שנתקבלו מ־ הבתת ידועות בהו"ל לגב• • אספקת המכונות והשירותים למרכז זה. על רקע התמורות הללור־ נ אה כיום לאמבר נושא המי־ I קוד הרבה יותר אקטואלי מבעבר. למרות שיחלוף עוד זמן רב עד אשר ייפתח בית המיון הממ־כן ביד אליהו הרי שלדעתו כשרה עתה הש־:ז להחיות את המיקוד. מידי יום ביומו עוברים במיון־ כ 1. 4 מיליון דברי דואר ואם רק מחציתם תהיה ממוקדת — ניתן יהיה לזת בצורה משמעותית את תהליכי המיון והחלוקה. אין לי ספק, כי הדואר " הוא כיום השירות הציבורי הטוב ביותר . הקיים בישראל. 95 אהוז מדברי הדואר מגי־ עים ליעדם למחרת היום. אם יתנו בידי את הכלים אוכל
להפעיל את המיקוד בהצלחה ולשפר עוד יותר את השי־ רות לציבור" . — אומר פר אמכר- • הסיבוב השני אולם, העובדה ששיטת ה־ מיקוד — שנולדה בקול תרו־ עד, וירדה בקול דממה דקה — לא הדאיגה את ראשי מש• רד התקשורת במשך שנים אחדות, אומרת דרשני. ,, אץ דוור העומד בפגי הרצון" — נוהגים לומר לגבי שיטות העבודה בדואר שלנו. אבל בכל זאת מתעוררת השאלה מה יהיה גורלו של הסיבוב השני במיקוד. שהרי ספק אם יזכה עתה משרד התקשורת, לאור ניסיון העבר, לשיתוף פעולה הדוק כל כך מצד ה* ציבור".
1 בחיפה החל המרוץ אחר ! 1 היורש ליוסף אלמוגי ו
I הוזכרו שמותיהם של רב־אלוף (מיל. ) דוד אלעזר ושל אריה גוראל = * I ב"עבודה" שוררת מבוכה רבה־ - ואילו בליכוד מצטערים על = 1 שנכנסו להואליציה. . =
"** | ואונן בן־צבי § בין שיפרוש ח''כ יזימי אלמוני מראשות עירית 2 חיפה בקרוב, בדי לעבור לסוכנות, וכין שיפייפ = בכל זאת את כל הקדנציה — דבר שיוכרע בנראה 5 הערב, בישיבת מזכירות מפלנת העבודה במהוז = חיפה — דבר אחד כבר ברוד: הגיע הזמן שהיפה = התור אחרי ראש עיריה חדש. § לצורך הזה מודעים כיש כולם: מפלגתהעבודה" במחוז, מועצת פועלי היפה, המפלגות השותפות " בקוא־ § = ליציה — ובעיקר ציבור האזרחים, שאפילו ימצאו ביניהם § כאלה המוכניםלסלוח" ליוסף אלמוגי על גטישתו את " 5 העיר בעיצומה של הקדנציה למען כלל העם היהודי — 5 הם מדגישים כמולכים שולל, יהיו ההסברים הרשמיים = אשר יהיו. 2 עיקר העלבון — בירושה הפוליטית שמותיר אחריו = יוסף אלמוגי בעיר — עליה אמר רק לפני פחות משג־ = חיים, שאפילו בהלומותיו הגרועים ביותר לא העלה " = על דעתו, כי המצב הוא כה גרוע, קשה ומפגר, למרות 5 שידע ושמע הרבה עוד לפני הבחרו לתפקיד". הנה כי 5 כן, כשנתיים אחרי שהכריז על תקופה חדשה בהיפוך = על תכניות לרוב על סיכויים ותקוות — חייבת חיפה " = ל־תהיל הכל מהדש, כשלסניה עתה רק מבוכה, בילבול = וחוסר ידיעה לקראת הבאות. £ פרישתו של יוסף אלמוגי מראשות העיריד. מחייבת | *ל פי חחוק, שראש העיריה החדש ייבחר מבין 25 חברי 5 מועצת העיריד. הנוכחים. מר אלמוגי יעד לתפקיד זד• = את הבר סיעת המערך אביגדור ברתל (מנכ"ל בתי־ | הזיקוק), מתוך הנחה כי השנתיים הבאות יכשירו אותו 5 נם כמועמד המערך לראשות העידיה בבהירות הבאות. = מר ברתל סרב לשתק את התפקיד הראשי בתסריט זה, = ודהה את ההצעה בצורה תקיפה. אולם בכך חסך לעצמו | מר אלמוגי עימות חמור עם חבריו לסיעת המערך ול־ = מפלגה, שבוודאי לא היו מסכימים לעקיפתו של סגן = ראש העיריח, ירוחם צייזל. = מר ציתל כיהן, עד לבחירתו של אלמוגי, כראש = עירית חיפה, מאז פטירתו של משה פלימן ז"ל. הגיוגי 5 הוא, כי ייבחר מחדש לראשות העיריה — בהיותו הבכיר = בין הברי מועצת העיריה מסיעת המערך. הוא אף רמז § לחבריו ברורות, כי כל סידור אחר יביא להתפטרותו. = מכאן מתברר איפוא, כי יוסף אלמוגי יאלץ להחזיר, = עם פרישתו מראשות העיריה, את הפקדון בו ההזיק = זמנית לידי אלה, אותם ביקר — אם כי בעקיפין — = בצורה החריפה ומרחיקת הלכת, אחרי היכנסו לתפקידו. = אלה דשכירים את אלמוגי מקרוב, ידעו מראשית דרכו בחיפה, כי אין הוא שלם עם עצמו וכי מעדיף היה ^ לכהן במקום אחר. אך, כדרכו, נכנס בכל זאת, במלוא = התנופה, לכהונת ראש העיריה — אם כי מעולם לא זנח £ את האפשרויות השונות חפתוחות לפניו במקום אחר• = למרות זאת, לא דאגו — לא הוא ולא מפלגתו — = להכנתו של מועמד מתאים לראשות העיריה. ראשי = . העבודה" • בחיפה — מזכיר מועצת הפועלים אליעזר § מולק ויו"ר הנהלת הקואליציה וסיעת המערך בכנסת, § ח''כ משה ורטמן — בוודאי אינם באים בתשבון כמוע־ ?= מדים אפשריים לראשות העיריה. היד. זה יוסף אלמוגי = עצמו, שבפגישה עם גולדה מאיר, יעקב שמשון שפירא = ופנחס ספיר המנוח — שקבעה בעצם את גורלולרוץ" " § לראשות עירית היפה — הביע דעתו, שאםירוץ" אחד " 1 מהם כמועמד לעיריה — תאבד מפלגתהעבודה" את " = ראשות העיר ואת הרוב בבחירית. § במצב עניינים זה רק מובן, שגפ במפלגתהעבודה" " 5 במחוז שוררת מבוכה מרובה ביותר. למרות הצהרות ;]1ןן;ןוו1]1וווווווווו1ווה;. ווווווווווו1וווווווווווווגוווווווווווווווו
מזכירה אורי אגמי, שאין הוא . תושב שהמפלגה תיפגע = מהליכתו של מסף אלמוגי, הרדים אנשי הצמרת מפגי 5 מה שיקרה בבחירות. משום כך, הועלו בתקופה האחרונה 5 שמות של מועמדים אפשריים לתפקיד, כגון זה של יו"ר ־? דירקטוריוןצים", רב־אלוף (מיל. ) דוד (דדו) אלעזר. = " אולם הוא אמר לנו שכל הענין אינו אלאברות | " עתונאי". = אם יש לאלמוגי התלבטויות — והן מודגשות היטב = — הן בעיקר בשטה זה, של מציאתיורש" מתאים לו = " בעיריה. בנקודה זו הוא רגיש במיוחד — בהכירו יותר - ב מאחרים את מצבה הפוליטי של חיפה• זו, אולי, גם והסיבה, מדוע כבר גילה למקורביו היותר קרובים, ש־ : אפילו ייבחר ליו"ר הנהלת הסוכנות ולהנהלה הציונית | — לא יגטוש את חיפה לגמרי, ויעשה בה — כבתקופת 5 כהונתו כשר העבודה — לפחות יום בשבוע, בנוסף = לסופי השבוע הקבועים. = בשלב זה הועלתה מועמדותו האפשרית לראשות I העיריה של מגכ"ל משרד העבודה אריה גוראל. הוא § תושב חיפה עשרות בשנים, שעבר לאחרונה זמנית לידו• = שלים. הוא איש המערך וחבר מזכירות "העבודה" בחיפה. 3 גוראל ידוע באחד המנכ"ליס המצליחים במשרדי הממי ב שלה, שפועל כבר לצידו של שר העבודה השלישי. הוא | חולש על תקציב שנתי של כשלשתירבעי מיליארד | לירות, ידוע בכושר ארגון וניהול — ואף ראש הממשלה, 5 יצחק רבין, לטש" אליו עיגיים לתפקידים מסויימים. 5 " אריה גוראל איגו מזוהה — על אף היותו איש המערך = — עם העסקעה המפלגתית הקיימת, ומשתדל להתרהק : מקנוניות פוליטיות ואישיות. לעבודה" בחיפה אין כיום 5 " הרבה — אם בכלל — מועמדים פוטנציאליים מסוגו של ב המהנדס אריה גוראל — וזו אולי חולשתו. כי כישורים = והצלהה אפשרית — הם במציאות דזקא נקודות חולשה. = במאבק הפוליטי־מפלגתי הקשה הצפוי בהיפה זו, = אולי, שעתו הגדולה של הליכוד. ששת חבריו במועצת = העיריד. מצטערים היום בוודאי צער רב על שהסכימו | להצטרף לקואליציה מקיר אל קיר לפגי כמה חודשים, 5 תמורת הישגים ממשיים קלושים ביותר — והדים לכך = נשמעים לא פעם בישיבית הסיעה. = בתעמולת הבהירות שלו, הזהיר הליכוד את ציבור = הבוחרים בחיפה, שבחירתו של אלמוגי תהיה בבחינת = בהירת ראש עיריד. לסופי שבוע בלבד'י, אולם הליכוד 5 " בוודאי לא תאר לעצמו אז — כי המצב גרוע פי כמה, £ וכי שותפם לקואליציה יפרוש לחלוטין עוד בטרם תסתיים = אפילו קדגציה אחת. לא ברור עדיין, אם הליכוד ישאר בקואליציה לאחר פרישתו של אלמוגי, או ימשיכולשאת § " בעול המשותף"• אך אם ישנסו מחניים ויעשו סוף סוף, ?5 בזמן שנותר למציאת מועמד מושך, בעל שם ומעמד 5 ציבורי — רבים סיכוייהם להוות ההרות קשת ומטרד § רציני לעבודה". § " לצורך זה צריך הליכוד לגייס את כל כוחותיו, = לחדול מחילוקי הדעות הפנימיים שלו ולהתעלות מעל = לאינטרסים של עפקגיו המקומיים והמפלגות המרכיבות § אותו. = על אף כהונה קצרה של כשנתיים בלבד, עוזב יוסף = אלמוגי את חיפה שונה מכפי שמצא בבואו. למזלו הרע, ירגישו ויבחינו במה שהספיק לעשות עד כה רק בעוד = זמן, ואת מה שזרע יקצרו כבד אחרים. אחרי שנים רבות = של דריכה במקום, טולטלה העיריה על־ידי מר אלמוגי = טלטלה חזקה, ורבים הדברים ששוגר בה אירגוגית, § ניהולית ומבצעית. עתה חוששים שההתקדמות תעצר. = איש אינו יודע מה מצפה לחיפה אחרי אלמוגי. = וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו1וווווווווווו ־