Maʻariv - מעריב, 23 October 1967 — Page 7
גינטו'
א ח|3:_־
_י חיל;הים "אילת ?לוחםאניית
עונ2ל _^לינןש&_לןזו _י פעו_/השינן_^ימים
_יישראל יי _בןדמי _^ולה : ?־)_זוזנהלה?:'והעובדים;:־;
? ? • . . _. _'. ? ::;;;:ד , ה-י :?"? •; ,, "; :; ?_־ _, _•" ־ '';' " י " יי - ; ';!''''. "'" ?;? ? , ־ י : י ;, :", . ? '? ,.. '; ,,.. ;
משתמפי ה3ינו0 ליריעת הארץ יצאו לדרור _במקומןתש_^ניחימלימןדספריהיסטוריה
" מאת יהושע כיצור " טוב מראה עיניים מהלך גפש. לעי כלל קדום זה, יצאו אתמול מאות משתתפי הכינופ לידיעת הארץ לתור כאתרי עתיקות, שעליהם דנו לרוב כעבר, מבלי שיכלו ל• ;ראותפ כמו עיניהפ. הפעפ הקדימו, איפוא, נעשה לנשמע, ו" הרשו" בלהיטות את זירות העפר. המפוארות, לפני ששבו אל , אהלה של תורה, ב"גניני האומה. " כך זכו אתמול משחתסי הכינוס לתור בשלושה מסלולים שונים, תחנות מרכזיות בתולדות העבר הדחוק: קבוצה אחת הלכה לביתר, אלוני ממרא, אשתמוע, תקוע והרודיון שבאזור חברון. קבוצה שנייה שמה פעמיה לואדי קלט, קומראן ופשתה, שבאזור ים המלח. ואילו קבוצה שלישית הגיעה עד !גבעון. עי. שילד,. תל שכפ ושומרון. ?גדזשי רשמים וחויות, ומלאי מטען. נכבד.. של הסברים היסטוריים, הם חזרו לאכסניית הכינוס לעת ערב, כדי לשמוע את השגות המרצים על מה שאירע בראש וראשונה בירושלים. במרוצת הדורות. ר"ד יוחנן אחרוני ייהד אמ יט אמ ?הרצאתו למפכת הכירות אשר פכיכן התרכזה הארץ כתקופות עונות — משילה ועד ירושלים. י מפתכר, כי ירושלים איננה י , כירת ישראל הראשונה ולא היחידה. הכירות הקדומות כישראל, היו דווקא שכס ו י , _חכרון. מלכי ישראל הן ראשונים נמשחו כהן למלד•
, אולם. בירות,, קדומות . אלה הפכו למרכזי, הפירוד בין ישראל ליהודה. _על־כן־ התגשם, לדברי ד"ר אחרוני, איחוד העם מסביב לשלוש ערים, אחרות, שהיו בזו אחר זו לבירות ישראל: . שילה, גבעת שאול וירושלים, זו האחרונה היתד. לבירת הארץ רק. עם לידתה • של ארץ־ישראל במלוא משמעות. המילה, ואמנם, ירושלים שימשה כבירת הארץ הבלעדית רק בתקופות אחדותי של עם ישראל בארצו — לא־ לפני כו ולא אחרי כן. מכאן גם חשיבותה ותפארתה. , הגיאוגרף, ד"ר י. _קרמון, ייחד את דבריו לקשיים חמיו־ י חדים שבהם התלבטה ירושלים בגלל י מיקומה חבלתי רגיל. - במרכז האזור?הצפוני י התפתחה גבעון, שנהנתה מכל היתרונות: *של מרכז אזורי — קרקע, מים, ? "מיקום מרכזי ושולט וקירבה , !לדרכי אורך ורוחב. ואילו ידו* _1שלים, שלפני דוד, היתד:, הסרת: כל אלה: היא סבלה ממיעוט קרקע חקלאית, מיעוט מיס, טופוגרפיה קשה שהקשתה על גידול העיד, ומיקומה הגיאוגרפי בתחתית של שלוחה, אשר הביא אותה מאוחר יותר לגי-
דול בכיוון הר־הצופים. בתקו־ !פה' שקדמה לדוד ־היה באזור זה גורם מכביד 'נוסף על ירושלים. ־ שבט בנימין הקים על פרשת המים הראשית . ארבעח ישובים בצפיפות, שאינה, מצוייר, באף אזור אחר בארץ, ובכך שלט גפ על המדרגה העליונה של המדחן: למדבר יהודה>. ־. המחלו!5ת פפיב הר־ה־ בית ואיפור הגישה אליו _־ ע''י פוגימ רמייפ, אחזה י 3צר ? ככל קצות המהנה. אתמול. פיפר לכינוס ד"ר י• י ה:ז. הירשכרג על מקומו י ־ ?שלי' הר הכית ?במסורת ה־ יהודית והמוסלמית. הוא סיפר, כי לכאורה הכריע כגר מוחמר, נביא :ה־ איסלאם, כי קדושתה של. מכה _וזןכעבה שבה, זו האבן השחורה, עדיפה על . זו, של הר־הבית בירושלים, שאליו היו מוחמר ומאמיניו פונים בתפילותיהם במשך . בשנה. וחצי, י בעת " שבתם במדינה. לאחר מכן ציווה מוחמד למאמיניו שוב לכוון את'. פניהם ' חמש ייי פעמינ! 'ביום,, אל, ' הכעבה במכה, ובזה' קבע'?באופן , סופי את מעמדה העליון? והמיוחד של עיר מולדתו בדת
האיפלאפ. אולם בימי. כיבושה של ירושלים בידי הכליף עמר בן־אל"חאטב הדהדה , שוב נ־, מסורת המוסלמית המחלןקת על מקומם ומשמעותם בדת האיסלאם של 'הר־הבית ואבן
השתייה, שעליה הוקמה כיפת הסלע?.. ?. יהודים _^התאסלמו מסיבות שונות - תסביר ד"ר הירש־ ברג — בינ?י מוחמר או זמן מצר לאחר מבן, הם שהחדירו. לאיסלאם את המסורות היחו־ דיות על מעלותיו של הר־ הבית ואתריו המפורסמים, אך ' מוסלמים אדוקים, שקנאו את קנאתה של מכה והתנגדו ל־ הערצתה של ירושלים, העבירי אותן מסורות יהודיות לעיר מולדתו של מוחמד, ערש האיסלאם. וכך הוכרעד, באיסלאם המחלוקת בין ירושלים ומכה לטובתה של מכה' לד, הוצמדו מסורות ומנהגים יהודיים לרוב. על קכיעת הד הזיתים כמרכז העלית לרכל לירושלים כימי הכיניימ סיפר כהרחבה רכה, תוך הדג־ מות לרוב, מד יוסף כרפ־ לבי. י הידיעה הראשונה המפורשת על התכנסות עולי הרגל בשלושת. הרגלים על . הר־הזי־ תים. הגיעה אלינו מן המח-
לוקת העצומה שפוצה בסוגייה זו, בין הגאון הארץ־ ישראלי _בן־מאיר ורב _י סעדיה גאון בבבל, ברבע הראשון של המאה העשירית. מקורות אותה תקופה אנו למדים, כי בחג הושענא רבה נערכו בהר־הזיתים הקפות;נתפרסמההכרזת הר הזיתים" על ראשי " החדשים ועל מועדי השנה !חולקו שם תארים כגוןחבר בסנהדרין , גדולה" ונידונו " במקום זה ענינים שעמדו ברומו של הישוב והיהדות. לא חסרו גם ארועים _יראמטיים על הר הזיתים, כגון מעמדות של נידויים וחרמות על פורקי-עול., וב־ _יחןד . על הקראים, שהחזיקו אף הם בקנאות יתירה בהר־ הזיתים. כן אנו למדים על השאת המשואות כהר הזיתים, כדי להודיע על קידוש ההודש, שהיונה תהנה ראשונה כשרשרת דל משואות י ער ככל. כל א־ לה הכיאו לקכיעת הר• הזיתים כמרכז רעליה ל-
דגל כירושלים. מכתב שנשלח אל תפוצות הגולה בסוף חמאה העשירית מירושלים, אף מספר, כי עם כיבוש הארץ ע"י הערבים "קנו היהודים את הר־הזיתים אשר עמדה השכינה עליו. " וכך נתקדש ההר בתודעת העט. י יסודי ביתורה של ירושלים במשך עשרים השנים הראשונית לקמט המזינה, השתקפו מהרצאתו של ד"ר אריה שחר, על בעיות הגאוגרפיה העירונית של ירושלים חש• למה. הוא סיפר, כי עמלים עתה על השלמת סקר גאו־ גרפ־־עירוני מקיף של מזרח ירושלים, תוך עדכון הסקר שנערך לגבי מערב העיר, לפני ארבע שנים. צרוף שני הסקרים האלה יתן לנו תמונה מתייקת , על י השפעת הקיטוע על מבנה העיר במשך עשרים השנים האחרונות, ד"ר שחר הסביר, כי בגלל קיטוע העיר לשני חלקים עוינים, גדלה העיר בצורה בלתי טבעית — החלק היש־ ראלי מערבה, לכיוון חפתוח היחיד, ואילו חחלק הירדני נמשך כולו צפונה, לכיוון רמאללה• שני קוי ההתפתחות נמשכו בריחוק מן המרכז הטבעי של העיר. כך התפש־ טדי ירושלים הישראלית עד למרהק של 'שבעה קילומטרים מערבה—. דבר,. אשר, עורר שלל בעיות בתחום השרו־ תים. יש לצפות עתה, שאייחודה מחדש של ירושלים יגרום לביטול העיוות במבנה העירוני, פרי ביתור העיר בין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. היום יסיים הכינוס את חלקו העיוני, בשמיעת הרצאותיהם של נציגי מוסךות מתקר ארכיאולוגיים בירוש - לים המזרחית ובאירוחו של אל"מ מוטה גור, מפקד הצנחנים, אשר יספר פעם נוספת כיצד שוחררה עיר דוד.
נמגווס ,, מרבד הקסמים" >>הפך למסעדת פאר
. זה כמה ימים משתאים הנוסעים בכביש ת"א—לוד 5 למראה מטוס בעל ארבעה מנועים, הניצב לו דומם 2 זנטוש במרחק צעדים אחדים מהכביש. המטוס ניצב. X ליד נווה-מונםון, מול מלוןאוויר, ", וסביבו הוקמה גדר " 2 ?נמוכה, שאינה מונעת מילדי דיסביבח מלטפס עליו ולעשות _} בו כבשלהם. 5 ? "? המטוס, מדגס "קונסטליישן', " היה בעבר בשימוש ? שירות הנוסעים שלאל-על. "באחרונה הוא נרכש מידי " ? התעשייה האווירית על-ידי שני' אורחים בעלי יוזמה £ שחועידו לו תפקיד חדש ומקורי ביותר... מסעדת-פאר2. למטוס הישן היסטוריה ארוכה• הוא הירבה לשרת I אתאל־על" ומוכר לרבים ממצאי תימן השוהים ביש- " 2 ראל, משום שטס פעמים רבות במסגרת מבצעמרבד ל " הקסמים.. "משנזדקז והוצא מהשימוש נמסר לתעשייה ? האוירית, אך בעידן הסילון לא נמצא גם שם יעוד ? כלשהו למטוס-בוכנה כת מיושן!. שנים ניצב ה"קזנסטליישך כמגרש חנייה של התע- I שייד, חאווירית, עד שיום אחד הגו שני אזרחים — טייס $ לשעבר ובעל בית-ספר לנהיגה — רעיון מקורי להפכו $ למסעדה_,. בתום מו"מ רכשו את המטוס בבמה אלפי 5 לירות, והמטוס. נגרר באמצעות טרקטור אל סביבות מושב * בני-עטרות שליד שדה התעופה לוד. אולם, בני המקום ? הזעיסו פניהם לאורח הבלתי-קרוא שבא לשכון נאדמו- $ וזיהם והם הגישו עצומה שבגללה נדחתה הבקשה לפתוח < במקום מסעדת-מטוס. I ושוב הוזעק הטרקטור ותמורת סכום נכבד נגרר \ המטוס לגווה-מונסון. גם עתה לא פסו צרותיהם של ן בעליהמטוס-היבשתי" משוס שלא קיבלו עדיין רשיון- ן " קבע לחניית המטוס במקום. אך בינתיים ד_, ם מטפחים ל את תוכניותיהם. • לצבוע את המטוס, לשפצו — לא ל לטיסה — ולחכשירו לייעודו •החדש. ג
הנאשמים ברצח הנער הבלגי טפרים באשמה 'חמיוחסת' ?'להם
הודו במשטרה כי השתייכו לארגון מחתרתי
שלושת הנאשמים ברצח המתנדב מנלגיח מאזינים לסעיפי האישום
טהודאותיהפ של שלושת תושבי _אל־עריש, הנאשמיפ ברצה הצעיר הבלגי, דניאל אכלב—, שנגבו לפני המשפט — מתברר, כי בהודש יולי התארגן כאל־עריש ארגון מהתרתי מקומי שקרא לעצמוצעירי בני פיני. "כראש הארגון " עמדו צעיריפ מאל־עריש שעשו כפטודנטיפ במצדיפ ואשר הוהדרו אהרי מלהמת שימת הימים לאל־עףי־ש _על־ידי המודיעין המצרי. במשך 8 ימים קיבלו תידרוך מיוהד במחנה בהלואן• שם הוסבר להם, כי תפקידם לעודד את תושבי אל־עריש הכבושה, , למנוע כל שיתוף י פעולה עם שלטונות המימשל הישראלי, לארגן פעולות חבלה ולדווח לשלטונות המצריים מי מקרב האוכלוסייה המקומית משתף פעולה עם המימ־ של הישראלי.
בגמר "הקורס המזורז" תויי־ בו גומריו להישבע אימונים . על הקוראן?בהודאתם במשטרה הודו הנאשמים בי הארגון המחתרתי גייס לשורותיו. תושבים מאל־עריש (לעתים אף תור איומים, (והארגון הוא שהפיץ בזמנו את הנרווים אשר קראו לסוחרי העיר ולתושביה להימנע מכל קשרי מסחר עם הישראלים. מתוך דברי השלושה מתברר. כי שבעה מהצעירים הצליחו להתמק, וכנראה חזרו למצרים• ביניהם יתכן שמצוי י חבר הארגון אשר ירה מטווח קצר לעבר הצעיר הבלגי ו - רצחו. לאחר שאב _בית־הדין הצבאי, סגן־אלוף אהרון •_אלפרן, הקריא את כתב האישום, הכריזו הנאשמים, כי הם כופרים באשמה. פרקליטם, פתחי עקי־ לה, חושב עזה, המתמחה בחוק הפלילי, הודיע שהוא מערער בסמכותו שיל כית־הדין הצבאי לדון את הנאשמים בפשע ש-
הוא אזרהי• כן כפר בסמכותו של בית־הדי[ לשפוט את הנא־ שמים בעזה בעוד שהעבירה בה הם מואשמים נעשהה באל־ עריש. עוד טען, כי בית־הדין הצבאי מאשים את השלושה על־פי החוק הפלילי המצרי הנוהג באל"עריש בלבד, בעוד שבעזה ובשאר ערי הרצועה נוהג ההוק המנדאטורי -־ הפלשתינאי. לאחר התייעצות קצרה בי י ניהם דחו שלושת?השופטים את טענת ריסניגוריה תוך?קבי - עה, כי פעולתם הינד, על־פי צו הוראות בטחון, "וצו זה " אינו מוגבל, למקום כלשהו. בהמשך הדיון טען סניגורם של הנאשמים, כי ההודאות שגבה הסמל המשטרתי משלושת הצעירים הושגו תחת להץ ואיומים• בשלב זה נערך". משפט זוטא" בו ניגבו עדויות ונערכו דיונים, ארוכים. בסי - כום נדחתה, אף טענה זו. המשך המשפט נדחה לה־ גוהר•
\ שידי מחתרת עבר"בו | [בכלא _גוול־כךנו ורמאללה!
ותיקי אצ"ל מנתניה ביקרו בבתי הסוהר שם הוחזקו:ב־1947
בבתי המוהר של טול־: כרפ ורמאללה, שכתאיהמ מוהזקיפ ביופ חבלניאל־ פתה, "נשמעו אתמול " י לפגי• הצהרייפ י שירי מהתרת: , עבריים. ? השריפ היו ותיקי: אצ"ל מנתניה, שערכו. בי־ ' קור בבתי־כלא אלה, בהם הוחזקו ונחקרו בהודש יולי: , 1947לאהד הטיפת הפר־ גנ'טיה הבריטיים בנתניה ו־ תלייתם על־ידי הארגון ה־ צבאי הלאומי. • בין העצירים לשעבד שהשי?
חתפו "בשיירת הזברונות" היו פר הלל צור, חבר עירית נתניה' היהלומן מד יצחק פוקס, עסקני הסתדרות עובדיט לאומית, יעקב צ'ינסקי ומרדכי נס, ושחקו הכדורגל יוסי י מ י לר. •בסיור השתתפו גם בני משפחד תיחם של העצירים. בטכס הקצר, שנערך בבתי־ הכלא, נאפ 'מר הלל צור, שהרים כוס לחיי המדינה?וצבאה, והאחרים העלו זכרונות, לאחד מכן סיירה הקבוצה במקום שבו עמד מחנה המעצר בלטרון.
הסכסוך בנמל חיפה , הוקפא' לשבוע ימים
- מאת ראובן גן־צבי - ?? מכפוד העבודה•בנמל היפה, שהביא לעיכוב כיצוא המשלוה הראשון של פרי כעונה זו, הוקפא" אתמול לשבוע ימיפ " , כ־ עקבות פגישה שנערכה כין הנהלת הברתשרותי נמל מאוחדים)"קבלן " נמל היפה) ומזכירות פועלי הנמל. סוכם כי הפועלים ימשיכו בינתים בעבודתם כמו עד כד, ותוך שבוע ייפגשו שני הגורמים להסדרת כל הבעיות השנויות במחלוקת. אתמול כבר הוחל בנמל בהטענתם של 30 אלף תיבות סדי על סיפון ה־ אניד, הישראלית ". קיסריה" ד אנית נוסעים תורכית,, שעמדה להפליג בשעות הלילה. י מזכירות מועצת פועלי היפה הביעה צעד על השבתת העבו-
דה וסירובה של קבוצת פועלים להטעין את הפרי, בניגוד להחלטות מזכירות פזעלי הנמל וללא ידיעתה של מועצת פועלי חיפה. המזכירות תבעה מהפועלים לחוור לעבודה סדירה ללא דיחוי. כן תבעה מהנהלת שרותי נמל מאוחדים וממזכידות, פועלי הנמל לדון בדחיפות בכל הסעיפים השנויים במחלוקת. מזכירות פועלי הנמל החליטה לתבוע מפועלי הנמל, העובדים בהעמסת הפרי, שלא להפסיק את העבודה בגלל אי העסקתו של איש אהד (י. _־14 במספר בקבוצת פועלים. (מזכיר המויצה מד שלום גהט אפר אתמול 3י הפועלים נדרשים לגלות אחריות וכי כל השבתת עבודה ובפרט בתחילת עונת הפרי פוגעת בשמו הטוב של נמל חיפה.
רגעיה _האחרונים
(סוף מעמוד (3 שש שעות במיבצע ההצלה ה־ מסובך בחשיבה מעל למים. רק בשעות הבוקר תם תפ־ קיןםשל_. צוותי.. הווצלד-, ' הי _ראשוגים _^, " שהוחל)_£ י --ביאא_^ם, ? אשר _המשיצי כל 'זז'יזם לסרוק _אהיהים האבזר., בגמרה "בהי"י נעלמו. 51 ' מלהים"יישי ראליים בהיפגע 'אנייתם• גופותיהם של 13 מאנשי המשתתת "אילת" הובאו אמש לנמל אשדוד, טל פי־ 3ונה של טרפדה _חיל־ה־ יש. הרב הצבאי הראשי, אלןף עלמה גורן, נכה כ־ מקום ועור כזיהוי הגופות _מהליכיפ הקשוריפ כה־ כאתפ לקבורה. _במקופ נערכה אזכרה• לרן אבנר, מפקד הטרפדת דיה, "שנחלץ יהד עם צוותו " למקום הטביעה, סיפר:עם " קבלת הידיעה על טביעתה של , אילת, 'יצאתי מיד במהירות מקסימאלית לעבר רומני. ההפלגה נמשכה חמש שעות. הגעתי למקום בשעה 2 אחר חצות בערר• דבר ראשון שראינו היה הארת השטח על ידי חיל האוויר, וספינת טורפדו שהקדימה אותי ושאיספה את מרבית הנ"• צולים — כ־80 במספר — מעל פני המים. הליקופטר העביר את הניצולים לנקודת
פינוי נפגעים על החוף וממנה? הועברו לבתי חולים. כ?השטח נסרק , ". "בסריקה ראשונה לא, מצאנו #_ם_$1?וי_^רקנו אוד"_ה־איזור קרוב לפורט 'סעיד, כדי למנועי היסחפות גוויות?או חפ י 'צים יק_, רי-ערך לכיוון 'מצרים. לקראת 'הבוקר התחלנו לנוע אט־אט מזרחה. כל השטח נסרק בקפדנות על ידי כל הספינות שהגיעו למקום וש־ חולקו לגזרות־סיור. חבחנו מיד במקום טביעת חמשחתת " • במקום היה כתם שמן גדול מאד וכן המון שברים וציוד מהאוניה, חלקי סירות, רפסודות, חגורות הצלה וכסאות. כל העת היה לנו קשר הדוק עם חיל האוויר, לתיאום , גזרות־הטיור. כאשר המטוסים גילו חפצים כלשהם או גוויות, הם דיווחו לנו ואנו ניגשנו לזהות ול־ אסוף. בהמשך סריקתנו — ממ- " שיך סרן אבנר — עד שעות הצהריים העלינו 3 נ גוויות מעל פני המים. " עפ הורדת 13 הגופות מעלדיה" תודלקה הפר- " פרת שנית ושפה _להצטרך לצוותי ההצלה, הט8שיפ% נכ היום בחיפושיה.. _ג
אדם שהוצא נגדו צו מעצר יצא מהארץ דרך נמל חיפה
'. ??'•משטרת־-היפח. 'והפיקוד:של האניהת , מו-לדת::/'העןושמ _^ע-#-ד *גמל דרנ5ו, !זערפ ייי 'עשו י־ כמשד כל. יום אתמול והבוקר מאמצים, פדי לברר כיצד הוהדר אדם שיש נגדו צו מאפר לתור האניה וירד ממנה בנמל _ליטאפול, בקפריסין. פרקליטי אשתו של הנוסע המסתורי, עורכי הדיו יעקב כהן ומתתיהו קגיאל פנו הבוקר בבקשה למפקח . הכללי של משטרת ישראל וביקשו לערוך חקירה כיצד הצליח האיש לחמוק מידה של משטרת חנמל, למרות שיש ברשותה תצלומים של האיש, צו עיכוב יציאה מ־ ישראל, צו מאסר וכן צו הבאת מנשיא משרד ההוצאה לפועל. כל הצויפ הללו הוצאו על סמד משפט גירושין, המתנהל בין בני הזוג בבית דידין הרבני בחיפה. ביוני אשתקד הוצא על־ירי בית־הדין הרבני :בחיפה פסק־ דיו לגירושיו בכפייה נגד ה-
בעל ־ ־שנמלט י . בנימוק ל שהוא _מושחתת כן• נצטווה מאיש-לי• " . שלם -מזוגות"בסך 400־ . ל"י לחודש לשתי בנותיו הקטנות המתגוררות עם אשתו. באחרונה הוציא ביה"ד הרבני?גם?צו לעיכוב יציאה מהארץ נגדו וצו זה נמסר למשטרת ישראל. כאשר שמע האיש, כי עומדים לפעול למאסרו, הוא מכר את מכוניתו ומטלטליו, מסר את הדירה בדי התגורר ונעלם. בערב יום הכיפורים — נאמר בתלונה — נמסרו' למשטרת נמל חיפה' הודעות ברורות, כי האיש עומד לעלות על האניה מולדת" בעזרת ידידים העוב- " דים על האניה, וכי יש באן נסיון להבריח אדם מישראל בתחבולה. ביזם שישי האחרון בו עמדה להפליג האניה, הו־ פיעו'האשד, ? ופרקליטה, עמדו ליד כבש האניה כדי לוודא שגעלה לא יעלה על האניה עם יתר הנוסעים. בשבת בבוקר נתקבל טלפון בחיפה, כי האיש יצא את-ישראל באניה "מולדת. "
נמיר העניק פרס ? _טשחנקחובםקי למשורדים 'שלונםקי. י _ואלחדמן
חתני פרס טשדניחובסקי — אברהם שלמסקי(משמאל) ונמן-אלתרמן — עם ראש עירית ת"א % מר מרדכי נמיר
פרפ טשרניחובפקי של עירית ת"א לתרגומי מופת הוענק , אמש , על ידי ראש
של א. פושקין — ולמשורר נתן אלתרמן עלתרגופ מב־ הר הקומדיות של מולייר. טקס-חלוקת הפרס' שכבר מלאו לו 20 , שנה, נערך אמש בבית הסופר בתל־אביב, במעמד קהל של סופרים ואנשי רוח• פתח והנחה את הטקס ראש העיר מר נמיר, שציין כי עד כח חולק הפרם על 68 ספרים מתורגמים. הוא הזכיר כי שני המשוררים כבר זכו בפרס זה בשנת . 1947 מר א. ב• יפה, נציג ועדת השופטים (שכללה גם את מר יוחנן טברסקי ואת פרופ' דניאל _פיינמן_, (קרא את חני־ מוק י ים למתן הפרס• ראש העירית קרא, את _החלטתימועצת העיריה והעניק את, הפרסים לשני הזוכים. משירי _פושקין קראה השתקנית מרים _ברנ־ _שטיין־בהן. בהופעה של השח־ קן אברד1" _בן־יוםף בקטע, מ־ הקמצן" למזלייד נסחייס י ה- " טקס• ?'•. ;
והעיר מר מרדכי נמיר ל? ו משורר אברהם שלונפקי, על I תרגום הפואמות הגדולות
_אלע> "עול> רגל' עלו לבירה אל הכותל
קהל רב־השתתוי אתמול נידם א(' •בעלייה לרגל ה' מםורתית, המאורגגת על־ ידי משרד הדתות •:זה17, י שנה;קהל, האל יפימ;צעד ?גפ הפעם _בנתיבי, העלית 'לרגל, ' אולםיהפעמ'הטשיף, מהד־ ציון;. אל: העיר', - העתיקה וה־ כותל _המערבי ", ?;' '':;?: ־התחלובה: החגיגית!'יצ!<ה מרחבת: הרכבת, שם ציפו לעולי, הרגל ?קהל: רב , מאנשי , ירושלים '? '. • לפני ,, היציאה נתקבלו עולי ?'הךגל י בדברי ברכה על־ ידי : רבה של ירושלים, חרב א-. פרדס, מנכ''ל משדד :הדתות, ד"ר, ש. ז. ? בחנא, .
. בראש התהלוכה צעדו נושאי ספרי תורה . תחת אפיריון, שלוו במקהלות ונגנים' בדיניעם , אל הר־ציון נערכה בסוכה הגדולה 'תפילה 'לשלופ העולם'. את התפילה ערכו הרג א. פרדס והרב 'ש. ז. גמליאל:ונציגי עולי ארצות ?שונות הדליקו 70' _נלוח, המסמלים , את, שבעים?הפו י ים, שהקריבו בבית: המקדש. לשלום . 70 הא י ומות?:?; _'. ;י-, , ?, י :?;:;. י: '? מהר־ציוו יצאועולי:הדגל לכותל, י המערבי לתפילה י חגיגית. •' הם נשאו, אתם את, שלושת םםדי חתורד, שחובאו מארה"ב לנית־הכנסת של_/הדמב''_ן ול־ בית־הכנסת בכסר־עציוו• :
יום הולדתו שלי בן־גוריון הוהג אתמול בשדה בוקר
טקפ משולש נערד אתמול במדרשת שדה בוקר: לציון יום הולדתו ה81- של דוד בן־גוריון, הנופת בית המדרש "הממלכתי למוריפ ולפתיחת שנת הלימודיפ ב־ מ יויפ • ? בן־גוריון, נמרץ ורענן כרגיל, עמד. בדבריו. על עתידנו בארץ ונגע גם בפרשת המשחתתאילת"• לדבריו לא היה " טיבועה של המשחתתעבודה י"? מצרית. "הואאמר:איני " מביר מצרים שיכולים בשלו־ שה טילים לחטביע אניח בלב ים. "הוא רמו כי הוא מתכוון לסובייטים. בן־גוריון קרא שוב להגדלת הריבוי הטבעי, כדי שנחזיק מעמד מול?התרבותם הגבוהה של הערבים. ב־30 השנים ה־ אחרונות, למשל, נתרבו המצרים _מ־17 מיליון ל30- מיליון. לא די . לשלוט ?כדי להבטיח " אחיזה בת קיימא" - אמר _בן־גוריון. כן קרא חזקן" לדרבן עליח " המונית,. של יהודים - ממדינות ששעריחן פחוחים' לעליח• 8. מיליון יהודים?'מצויים _עחך, במדינות הרווחה ועתידנו תלוי בכך באיזו. מידה נארגן. ונצליח לעכל ולקלוט עליה "גדול בי ארצנו. י . י י ? י' ":"• ' ?' , בתוך כך הגיע גם שר הבט־ חון;. משה דיין, לאחר ' ?_ביקון אצל •_פצנעי ? , המשחתת' חוא, נת־ כקש '. לשאת י דברו :ואמר• ב־ י ? י קצרו:!באתי רק להשתתף . ' "בשמחה.., ולהוסיף"ברכה?... חזקו
זאמצונ" י — זעזב, את הטקס ? גהיחפזו: להליקופטר. מנהל המדרשה סגן אלוף א. צביון, פירט את התפתחות המוסד,, ואת בית המדרש החדש למורים ולגננות על שם הנדבנים סם דוטנברג ולואי בויאר מארה"ב. בתום דבריו חחלה מסבת הברמת ותבניח אמנו־ תית• :::תוצאות "טוטו" . 1 497 משתתפים שניחשו 12 תוצאות נכונות בטוטו מס' 2 מתחלקים בפרס הראשון. ? כל, אחד מתם יקבל • בערר 190 ל"י.. י י:י , בפרס השני. על 11 תוצאות נבונות מתחלקים 6890 משתתפים, כל אחד מהם יקבל ' בערך 50_־6, י ל"י. * • פרסים שלישי ורביעי *_4יגם מתחלקים.., כי יוחד . מ־12, 000 משתתפים ניחשו בכל אחד מחם. • . הסכום יצורף י . לטוטו. -מם' י י י 3• .. ?...., . פד_^ום ץ. זספרי :הזכיות: וסכומי ' הסדסים. הם, זמניים ר עשויים להשתנות אם יתקבלו ערעוד(ם,, בהתאם . לתקנון?. ־ :?ההכנסה בטוטו מם2, ' היתה י 362, 068 ל"י , וסכום הפרסים 240, 028 ל''י. . _?. גיוה_1יא. ":'חגאי ?;? . ?:'?? חניון השריון. בכיכר המדינה בתלי,. אביב. ייפתח י ? במסגרת י אירועי "שבוע •השריון" בעיר, מום., ראשון?. בשבוע '?הבא! . 29 'באוקטובר, בשעה ':?בערב, ולא: ־כפי שפורסם' 'אתכלול ב: טעות: געתון,.. ??,.., _־ ??:"?. :, ל. ; ?י " "
נימה של עצבות
(סוף מעמוד (2 עיל עלינו ?להץ מדיני שמטרתו להחזירנו לגבולות ולמצב . שלפניי חמלחמה. תשובתנו פשוטה י וברודח : לא ולא!שום כת לא ישלול מישראל את בטחונה ו־ שלוותה,, עבורם נאלצנו להלחם שלוש פעמים. עבורם שלם עמנו בדם טובי בניו,. נעמוד על ההישגים שהשגנו, נפעל בלי הפוגה. לחיזוק כוחה הבטתוני של:המדינה ונעשה כל שניתן למען נגיע. לשלום אמת.. טוב שידעו זאת אוייבים, יריביםזגם, ידידים• נוםף למאכקנו הכטחוני אני ; עומדים כיום " . י גפ ?_כעיצומפ של שני מאכקיפ אהריפ. שניים שהם אהד — . המאבק י על העליד, לארץ והמאבק • על הייוקה־ כלכלה- ,. 1-כדי לממש הסיכויים הגדולים שנפ־ תחו לפנינו. הכרחי שמספרנו בארץ יגדל::; הכרתי שנעשה 'הכל. כדי שיתקיים בנו ואעשך, לגוי גדול. "הריבוי הטבעי, שלנו " חייב לעלות, והממשלה תפעל לעודד משפחות מרובות ילדים. עלינו גם לאמץ כל יכלתנו כדי: למשוד עולים רבים, לארץ: וכדי , לחבטיח, לחם תעסוקת יוצרת'וחנאים ? ?נוחים, לקליטתם• עלינו לגלות יוזמה ולפלס ' דרכים חדשות לאנ־ י שים:. בעלי :אמצעים, י ;בעלי י ידע ויכולת י מעשה•:יש להשקיע_^מאות מיליוני, דולרים ולירות • . '?במפעלים י, •יצרניים חדשים, י ב־ : תעשייח:::, בחקלאות':, :, בתיירות ובשרותי יצוא חאחרים. השקעות אלו יש לגייס י בחלקו כארץ ובחבו::בחדל. עלינו, ליצור תנאים.. מתאימים, ::כדי::שאנשים : י • י ירצו'• '? לבוא י , לארצגו "' ועלינו לחכיו' כי; למעןי' , נוכל-למשימה _זוףהכרח /הוא י כי' ;. המש';:': ?קיעים: 'יראוז-רווח::במפעליהם?"• :??1•;. ::, >:?::.. •, ::? המסקנה • מדברים' ?אלה י כרודה — על: "
כולנו לעבוד יותר, ולעבוד טוב יותר, I כדי שיוקמו מפעלים ' חדשים, כדי ש־5. חמשק יתפתח וימשוך לארץ בכל שנח ? עולים לרבבותיהם, אשר יגרמו לתוספת £ עבודה, תוספת יצור, _זתוספת יצוא, למען ן נגיע לפיתוח רחב ומהיר, לתעסוקה > מלאה ולעצמאות כלכלית. רק ' בדרך זו י נוכל לחדשות לנו בעתיד העלאה הו• ! למת ברמת חחיים לעובדים ולאזרחים ! השונים לסוגיהם• ? ?י ' • י י ? שתי חובות אלו — הגדלת היצור " > ומאמץ . לקלוט עולים מוטלות על כל ! אדם בישראל. הממשלה תעשה כל ש־ ; ביכולתח, אבל חייב כל פרט, כל אזרח ?ן לראות את י עצמו כאילו בו י תלוי הדבר. י , רבותי, במאמצינו לבנות את'המדינה ; ולעשותה " חזקה ? יותר, תרבותית יותר:, אל לנו לשכוח כי מדינה היא. בסופו 1 של דבר, עם אדם.. ' י _*. .. ?'• .. ?_•.... ? ששת, ימי חמלחמה, מה שקדם לחם " ; ימה שבא אחריהם, לכדו את אזרחי ה־ : ארץ ועשו. כל ישראל ?לחברים. תחושה י זו של חברות, ושיתוף, חיא נכס יקר, י שאל ל -יי לאבדו• עלינו. לשמור: גם בחיי ! חיוס־יום על סגנון יחסים . תרבותי, על ; כבוד, הדדי, ועל התחשבות בזולת• עלינו י לחתור ולהגיע למידת הליכוד הפנימי, י י לסגנון מכובד של ויכוח ודיון ולאחדות ! המעשה. הבעיות חעומדות לפנינו:מבית !. י ומחוץ , הן;גדולות ורבות. רק. כמאמץ ' משותף תוך. אמון:הדדי,, נובל להן[.,. ;. "נהיה ראוייפ"לעברנו., נופיף . ונעמויל •5 במפידות., כאמונה ובתקווה. נצעד כ־ ן כטהה, וכענוה , לקראת י העשור השלישיX, _לכטדוון, לשלום., לפתוח'ועצמאות כל־ 5 כלית;:>לעליה גדולה ? ילקיכוץ " :גלויות יי ?? ישראל:כארצנו" - _כייש ראש הממשלה_^ ?' את שידזדו. לאומה• . '? •?? ?'? , ן
הגיעה :העת להקים מדינה 1רהית בר_^ה
שיךגיאבר מועדי 'במועדון "בוסתן:"
. . לאהד מלהמת ששת הימיפ י הגיעה העת להגשים תוכנית ישנה להקמת מדינה דרוזית עצמאית ברמת , הגולן, ש---תקיים 'קשרים הדוקים עפ מדינת ישראל — אמר. חבר הכגפת הדרוזי שיד ג_''אפר מועדי, כמועדון "פופתן" _בתליאכיכ. •;?שיר ג'אבר: מועדי שנתקבל על־ידי הקהל י בתשואות סועדות אמר'-!בעקבות., מלחמת?ששת הימ י ים'? גדולה ' 'האובלוסיד:,, הי דרוזית, ' ;בישראל, _ב־:, 40אחוז :י ומו?ה;ביום:38אלף:, תושצ;נ, 1 מהם: 8, 000? ברמת" הגולן? ,, _ניסן> |לאל(ז_. _י ::חיים:-!:עוך. :למעלה;'מ; 0ח2, 0 ־: :: דרוזים':_בשטתיג י סוריח
קרוב לגבול הישראלי ? החדש. נאמנותם של, _הדדוזים אל מדינת ישראל, המשיה חברי הכנסת מועדי, הוכחה •שוב 'לפני פרוץ מלחמת. ששח: מימים וי בעת הקרבות, מתוך שיחות עם דרוזים. ברמת הגולן,, התברר, שרבים מהם קיוו שנים רבות לחיות תחת שלטון ::?ישראלי, חשלטונות הפוריים התאכזרו ומתאמריםעדהיום לאוכלוסיח " יי הדרתיח• היושבת תחת שלטונם;, ואנחנו סקוייפ, ץכי 'לא ידחק:. היום בו יתאחדו כל ה: דדוזים,,, י באזוד י במקומ י, :_ןזחה בפוןי_^גרוו•:שבח י עןויןיז"ג'אבך מועד;;\את _י . ראש"_המגןשלה, על שהענלק.. מעמד">חד י ש:ילעדה י ה־ דרהית"כי_&ראל' ,..,, ::. . ";/''!, :, . ? ?
הגיעו ראשוני האורחים לחגיגות הצהרת בלפור
מדענים ואישי ציבור יהודיים מכל העולם החלו כבר להגיע לארץ כדי להשתתף בטכסים לציון. יובל ה־50 י הצהדת בל־ . קככ., שי?'. ?קכג_., ביהשליםוג־ 'מכון 'ווייצמהלברחובות י " .. . ; י• 5;"??יו:,. חברי חמשלחת י •מדדום _זומרי , י > >ה־(1_למצאלנ[י::אנש^?ע_*ז_;ם! שזה להם ביקורם הראשון, בישראל. בסוף שבוע זה עומדות להגיע לישראל שתי משלחות מארה"ב ומבריטניה, כסו כן הגיע הזמר היודע יאן פירס, שישתתף בטכס האזכרה לנשיאה הראשון של מדינת ישראל ד"ר חיים' וייצמן שייערך ב־2 בנובמבר בכבד ה־ זכדון ביד וריצמן. היום מגיעים לארץ מדענים מארה"ב ' חתני פרס נובל, פרופ' יחושע לדרגרג ו־ פרופ' דיצ'ארד חופשטטד שירצו במכון וייצמו.
שני צעירים נפצעו מנפצים שני צעירים מקרית שמונה, שנשאו עמם נפצים, נפצעו מהתפוצצות חומר הנפץ. הצעירים יוסף י קדוש בן 17 ושמעון כהן בן 17 (שנפגע בידיו ואושפז בבית החולים בצפת. (המשטרה פתחה בחקירה•