ha-Arets - הארץ, 9 February 1941 — 0119 ליום [ARTICLE]
0119 ליום
ת'^אג יב, י"ב גיג$ ת^ייא ממפי. ממממת המומ!?* המשגרים הממשלתיים והמגלק^מסי? בעיראק. אינם. מ$תיעיס. כ$?§ רגיל ה־ >$ בטך. יגח צעידה ^ו, שממשלה ־אינה טוצי* אה י את שנתה. בהשבון ' ממוצע ־ נערגוו 3[ בה בחירות פעם לשמונה עשר הורש. ממשלת ראשיד עלי קילאני, שהתפטרה בשבוע שעבר, התכוננה בסון* הורש מארס שנה שעברה והיתד! מטשלה קואליציונית הזקה, כי כללה ארבעה מי שתיו ראשי ממשלה. הבדיה יצגו את כל הזרמים הפולימייס בעיראק והיא דמתה ' במרה רבה לממשלת נירי. פוזה סעיד שקדמה לה. ראש הממשלה שהתפטר המד־ בן למשפחת קילאני הטיוהסת בעיראק. לפני שנתמנה לראש הממשלה מלא, תפקידים חשובים: היה ראש בית הנבחרים פעמים אהדות, כהן כראש לש. כת ארמון המלך פעמים, היה מיניסטר הפגים פעמים. הוא עורך דין לפי מקצועו. לאהד המרידה הצבאית בעיראק וסינור ממשלת יאסין פחה האשמי, שה' קילאני כהן בה כמיניסטר לעניני פגים, ברח מעיראק לסוריה ורק כש־ התפטרה ממשלת נורי סעיד נקרא ?מולדתו, כרי לעמוד בראש המטשלה. למ'קילאני אין מהדדים רבים בעיראק, מיגור לשאר המדינאים העיראקים הגדולים, תפקידה של הממשלה שהתפטרה מית להתקין מצב נורמאלי במדינה, לזד י וזר הזעזועים שעברו עליה בתוצאה מרי צח המיניסטר העיראקי יליד הלבנון תסתום היידד, שהיה אהד הנורמים להתפמרות ממשלתו של נורי סעיד. ? על פי שהגורם להתפטרותה של א* ממשלת קילאני עדיין סתום טח וסר ידיעות מפורטות מבגדאד, הדי ?רוע לכל שהממשלה הוכרחה להתפטר בתוצאה מהפגנה של איבה נגדה בבית הנבהרים, או" י על פי שר ־ אשה מסר זמן מה ליפני לן הודעה ' באותו הבית בנונע ' לפוליטיקה של ממשלתו ובעיקר בנוגע להגשמת ההסכם עם אנגליה והפוליטיקה ההיצו־ נית, שהשביעה את רצונו של ראש י, י האנםמיצ*ה ה נמיה מד&אעי. ראש י הממשלה ניסה לפזר את בית הנבחרים ולערוך בחירות חדשות, אך המלך הת־ ננד לכך מהמת המצב הבינלאומי, שאינו מתאים למקחמת בחירות במדינה. עס זה יש לציין, שהבחירות האחרונות• נערכו לפני פחות משנתיס, נדמה, שגם חפעם רצה חלק מן הצבא להתערב י נפולימיקה, ולפי השמועה איים ליטול *ירו את השלטון במקרה שממשלת קיל־ אני לא היתה מתפטרת. נדמה עוד> שוד מלך העמיד מצביא בו*אש הממשלה ההדשה, שהצבא מכבד אותו, כדי להש־ קימ את הרוהותי
הגןןנןןראק םאהא האשסי ראי6 הסבו שלה החדשה הוא אהד ממצביאיה המעולים של עיראק. הוא כהן עד עכשיו במשרת ראש המפקדה הצבאית של הצבא העיראקי והטיניסטר להגנה-בבמה ממלות, לרבות בממשלת קילאני שהול סמרה. הוא עסק הרבה בתנועה הערבית. נוסו* לכך הוא סופר לעניני צבא. הבו־ יי דיו במקצוע זה *לבים הם. הוא שומע לשונות רבות ־־ והוא 'מלומד בעל שם בארצו. המםלנה הצבאית בעיראק תבעה תמיד, שאהד מאנשיה יעמוד בראש הממשלה. לרגל תביעה זו נתהוללה המהפכה הצבאית של באקר צדקי בשעתה, שמגרה את ממשלת יאםין פהה האשמי (אהיו של טאהא האשמי ראש הממשלה הנוכהית). בגלל אותה סבה התפטרה ממשלת נורי סעיד ועכשיו התפטרה טטשלת ה' קילאני ונתכוננה קמשלת האשטי. ן
הטכיריסאת המצב בעיראק נוטים לחשוב, שהטטשלה החדשה לא תאריך ימים, כי אינה כוללת יסודות פוליטיים, שיבמיחו לה אורך ימים. אמנם ראשה מתאמץ לצרף אליה יסודות כאלה, שימלאו את התיקים הפנויים, אך לפי שעה ו!צלחתו בנידון זה טועטם. לפי הידיעות המוסטכות האחרונות מבנדאד נצמח* לממשלה ה' טופיק סווי־ די, בסיני&מר לעג*י חוץ. ה י סווידי חוא מדינאי בעל ££קל ומי שהיה ראש ממשלה ומיניסמר לעניני חוץ־ בכמה ממשלות עיראקיות. הוא מלא תפקיד חשוב בפוליטיקה הערבית הכללית וב־ פואטיקה־ העיראקית. בתקופת ממשלתו האחרונה של נורי א־סעיד ייצג? ח י םווידי את עיראק בועידת לונדון, שדנה ב^עית ארץ ישראל. זה כמה הרשים שנורי פהה סעיד נקתכסך עם ה' קילאני. לפני כחדשים ה;יש את התפמרותו כמיניסמר לעניני ח1ץ ונמנע מלהופיע בישיבות בית ה^בהרים, אפילו בישיבה שדנה בתקציב. לאחר התפטרות נמשלת קילאני נפוצו שמועות שה' נורי מעיד יצא מעיראק, אך עד עכשיו אין אישור להן. ידוע, שנות פהה היה מן הראשונים שהוד ננךו להתערבות הצבא בעגיגיסיהפולי־ ט?ס של הסדינה ונלהם בתופעה זו מראשיתה. לפי פקודתו בהיותו ראש הממשלה נתן פנסיה. לכמה מצביאים
נתלים שעסקו בפוליטיקה ותבעו תביעות, קיצוניות* יש לציין עוד, שהתעמולה הגרמנית בעיראק נכשלה כשלון גמור. כל הממשלות העיראקיות ונם האופוזיציה ווד עתונות העיראקית ציינו בכל הזדמנות את ידידותן לאנגליה ואת נכונותן להנשים את ההסכם אתה כרוחו ובתוכנו. ־ ועוד: מיד להכרזת המלחמה שלח . עוצר עיראק טלגרמה למלך אננמה שבה הודיע, כי ממשלת עיראק ועמה ישמרו גם להבא על ההסכם הזה בהתאם לפוליטיקה שהתווה המלך פייסל מייסדה של עיראק החדשה. עיראק לא הסתפקה נ!הפרז1ח, אלא הפסיקה את יהסיה עם גרמניה ואהזה באמצעי זהירות רבים, עד שבא כוח ממשלת אננליה הכריז לפני זמן מה בבית הנבחרים, שעיראק מנשימה את סעיפי ההסכם בצורה המשביעה את הרצון. : אין פלא ביהסה זה של עיראק, שהרי י היא נהנית נם עכשיו בימי מלהמה י י מהסכמתהע פ' אנגליה גם מבהינה הנד דיו*, ' תודות לשליטת אנגליה בימים העכםפורט של עיראק בשנה שעברה לאנגליה ולארצות הברית נדל בסרה רבה, שעזר לשגשוג הארץ גם בימים אלה. *75 אהוזים ' ־ טהאכספורט העיראקי תלויים בצי הבריטי, חוץ מן השימרה הצבאית על הארץ בשעת הצורך, בהתאם " להסכם בין עיראק ואנגליה. : את זאת מבין הרוב המכריע של העיראקים הוץ מבמה מדינאים ומצביאיםמקצועיים" שהשפעתם על מהלך " הענינים ?במדינה אינה נדולה. נצחונותיה המתמידים של אנגליה בהזיתות השונות, ובעיקר בלוב ובאפריקה המזדהית, עזרו בלי ספק לעיראקים להבין את המצב, הטזקיק את עיראק לשיתוף פעולה עם אננליה בכל עת ועכשיו יותר מבכל זמן אחר.
הידוש הריפהזה למה י הישוב הופתע בימים האהרונים במרה ' לא מעטה על־ידי הידיעה, שאגודת ישראל חידשה את פעולותיה הישנות המכוונות ' להחלשת החזית היהודית בארץ. במשך כמה שנים ראינו בקורת־רוה מעיןשביתת־נשק", ואפילו שיתוף־פעו־ " . לה ביןאגודת ישראל" והמוםדות הישו־ ביים והציוניים " . הדבר בא מתוך הכרת הצורך, שבשעת־מבהן קשה לא תופיע היהדות הארצישראלית כלפי הוץ עדות־ עדות, אלא כחטיבה לאומית שלמה. י טה קרה עכשיו, שעורר את אנשי אנודת ישראל" לעורר מחדש את קטרד " גם ואת תביעותיהם הנפרדות? הציבור לא שמע על שינוי במצב במשך השנים האחרונות. לא שמענו או* מפי האנודה" עצמה מענות, שיש בהן ממש, " או תביעות מוצדקות, שנדחו על־ידי כנסת ישראל.
מוסדות הישוב אינם עושים, עד כמה שידוע, שום נסיון לבוז* את מרותם על מי-שאינו נמנה על כנסת ישראל. בין שהדבר רע או טוב, ניתנה בחוקת הכנסת האפשרות לכל מי שרוצה לעד בה במועדים מסוימים. יש שמשתמשים בזכות" זו. ולא מעטים מן המשתמשים עושים־ " זאת לא מפני שהם נוטים לאנודת־ישראל, אלא מפני שהם רחוקים מכלל־ישראל. יש מבקשים לפרוק את עול החובות חסומלים עיל חבר הכנסת, אם כי אין הוא עול כבד כלל ועיקר. ,, אם האגודה תנסה להטיל מסים, תזוכה במהרה " שאלה אשר סירבו להיות אזרחים נאמנים לינסת", יהיו אזרחים רעים מאד, אול " י עוד יותר רעים, לה לעצמה. מן הרצוי היה, שהועד הלאומי יספר לציבור העברי, מה קרה ' ומה גרם לצעדי ההאהתנים של האגודה". וגם מה " נעשה ומה אפשר לעשות, כדי לההזיר את המצב שהיה עד עכשיו, בשנים האחרונות.
על עפפריפ ואנשיפ י קשה להבין מפני מה קפץ פתאום רוגזם של הנאצים הגרמנים והפאשים־ טים האיטלקיים על יצירתו הידועה של הסופר האמריקאי ג'ון ־ סטיינבאק "על 'עכברים ואנשים". אין' זה כבר הדש. הוא יצא לאור, לפני ארבע שנים. אין בו פוליטיקה. וםטיינבאק אינו יהודי, אם כי נאשם בהטא זה. טה נזכרו בו פתאום? ובמה פנע בהם, בנאצים וב־ פאשיסטים? • האנשים, שסטיינב^ק מתארם בספרו, נךועים, כמובן, מעכברים. האם דבר זה הוא שפגע בפאשיסטים? האם בריחתם בהזיתות אפריקה כעכברים ממש היא שהעמידה אותם על ההשוואה המעליבה שבספר? יתכן ויתכן. פי לאורה הלוהט של המלהמה נתגלה, שרבים מן הגבורים האלה, שיצאו לכבוש את העולם, אינם עולים על עכבריו של סטיינבאק. 'אין בכת הנאצים והפאשיםטים להשתחרר מתסביך־הנחיתות. נם בעת שנצ־ חונות היו מנת הלקם, לא יכלו להתנבר עליו. ועכשיו על אחת כמה וכמה. הוא
מבצבץ בכל דבר ודבר שהם אומרים. הוא מורגש בנאומי מנהיגיהם, ביהוד ן כשהם מוצאים לנהוץ להכחיש במיוחד את הדעה, שהם סובלים מתסביך זג. והוא מתבלט יותר מכל בהתקפות דומות להתקפתם על ספרהעכברים " והאנשים. " נ'ון סטיינב^ק אינו יהודי. שמו מעיד עליו, שאו* אינו ־ממוצא אנגלו־סאכסי. אם כי אין הוא אומר זאת בתשובתו להתקפות הנאצים והפאשיסטיס, אבל אין זה מן הנמנע שהוא עצמו מטוצא גרמני כוואנדאל ווילקי, שהכריז על זאת בגאוות. יתכן שסטיינבאק הרניש, כי עכשיו אין מקום לגאווה •יתירה על מוצא גרמני. הוא, שבתב בכשרון גדול כל־כך "על העכברים והאנשים", יודע היטב שלא הגזע ולא הדם הוא הקובע את התחוטים בין שני אלה. I