Davar - דבר, 31 March 1967 — .הפרה הקדושה' בועטת [ILLUSTRATION]
. הפרה הקדושה' בועטת
אנ7תוכו7ו מפר*ע ך* אשד הזכרון ארור מדי - הוא נתקל בתיקי* ** ההגיון. זוהי המסקנה המתבקשת מהתנגדותם של הדתיים בעיריית ירושלים ? לחתימת הסבם תרבות בין בירת ישראל לבין אתונה, בירת יוון. הפרשה כולה החלה עוד בסתיו של השנה שעברה כאשר ראש עיריית ירושלים טדי קולק ביקר-באתונה. הוא נפגש שם עם ראש העירית של בירת יוון ושנ_>ד, ם חתמו על ראשי תיבות של ז!קנט תרבות ומינהל בין שתי הבירות שתכליתו-היא חילופי אטנים, סופרים ועתונאים ואנשי טינהל בין ירושלים /ואתונה. עם שובו של טדי קולק עיברה טיוטת הסכם-שהעי־ תרעה על פני שלושה עמודים ובה פרמי ההסכם. אולם כאשר הובא?*הטיוטה לאישור הנהלת העירית — נחרדו הדתייס שבקואליציה והודיעו' כי . לא יתנו ידם להסכם עם צאצאיו של אנטיוכוס אפיפנס אשר גזר שמד. על היהודים וטימא את בית-המקדש. בסוסו של דבר נצטמקו שלושה עמודי הטיוטה לשלוש שורות. אך גם הנוסח התמציתי לא סיפק את צאצאי יהודה המכבי. הנושא הועלו!בישיבה האחרוגח של מועצת העיריה וכל הנציגים הדתיים יצאו פה-אחד. נגד ההטכם עם היוונים. בסופו של דבר אושר מהסכם עט אתונה ברוב קולות. מפד"ל נמנעה (קואליציה. (... פא''י ואגו"י הצביעו נגד. י • • .. ־ ? אי לכד אנו תובעים להלן: ניתוק . היחסים הדיפלומטיים עם רומא בשל הרעות אש!־ עשה לאבותינו אספסיינום, עיכוב _מללוות הסטודנטים _היוצאת לוועידת סטודנטים במונגוליה החיצונית"כשל, יחס הזלזול שגילה אטילה מלד ההוגים _כלגי_;הדת היהודית/ונסיון-מידי לבוא במגע חשאי עם ר אש?עיריית צור בלבנון- לאות תודה על שחירט טלךצור-סיסק-ארזי לבנון לשלמה הטלו לבניין בית־הטקךש _^ _. ו_$לוסי על . ישראל,. _הלורדים והעולם הבא ; בפגישה עט-עתונאים' י בירושליםגשאל ג'רמי תורפ בן ה־8ג, מנהיג המפלגה הליברלית באנגליה. מה דעתו על בית הלורדים. תשובתו: . בית הלורדים מוגיון כי יש חיים אחרי המוות.,. * י ? י - ??
מאת"שלמה *4 ס6ייפ , גי _ג־_, 1949באחת מתקופות הר9ב (94 האיומות ביותר בהודו, הגיעו לשם סומחי־תזונה מארצות־הברית . לפי הזמנתו של נהרו ונדהמו להיווכח, כי 25 מיליון פרות משוטטות ברחובות, לוחכות את הקמה הדלילה בשהות ונוגסות מן הירקות שעל דוכני השווקים באין מפריע. כל זאת שעד, שטנת המזון הממוצעת של ההודים הצטמצמה ל־100 גרפ אורז או קמח לנפש ליום ובתקופה ששלושה מיליוני הודים בבנגאל בלבד חמו לגווע ברעב. כאשי* ז?ציעו המומחים האמריקאים לנלוא את הפרות וא!_£_8קופים (שהיו אף הם חפשיים להשחית יבול ודברי מאכל) — השיב נהרו: "בגי עמי לא יבינו מעשה מה. "וקדושת-ומרות ליי חוללה, מאז קיבלה הודו את עצמאותה נ־— 1946 יצר •נהרו "פרח קדושה" נוספת — נייטיאליזם מדיני. נהרו עצמו י התייחס לעקרון זה במדיניות . החוץ של הודו באדיקות יתירה, אולם העולם, וגם הודים רבים, סירבו ליחס לו קרושה. נייטראליווז צמחונית . זאת ?!יה בו: מן הצביעות במיוחד ביחסים בין הודו וישראל. אמנם נהרו הכיר דה־פאקטו בקיומה. של ישראל. אד סירב לקשור עמה יחסים דיפלומטיים ופזל אל העולם הערבי מתור ריאליזם פוליטי שלא היה לו דבי־ וחצי דבר עם העקרון של אי־מ_$וא־6ניט.. גבה ראשונה וקשה ליוקרתה של הודו כמדינה
שוחרת שלום ולוחמת נגד אלימות־ ניחתה על נהרו בעת הסכסוך הטזויין בין הודו לבין המושבה הפורטוגלית גואה. אולם האכזבה בתוך הודו עצמה מן . הצמחונות* המדינית המוצהרת היתמ גדולה יותר. אכזבה זו, שנמזגה בה מידה. רבה של , מורת-חה, באה לאתר הקיבות עם סין ועם פקיסטאן. אחרי קרבות אלה גברי בהודו הקולות שנענו, כי מדיני. ות של נייטראליזמ ספוג בתורת אי־אליטות קיצונית טובה, אולי , למצע מיתאפיזי גאנדיסטי, אך לא למדינה החייבת להתקיים בעולם של ניגודים וסכסוכים אלימים. היו שטענו, ני מדיניות החרו של הודו פשטה את הרגל. נהרו עצמו היה ריאליססן מובהק, בניגוד לגאנדי, ומדיניותו הפח"עיבית היתה, איפוא, _9רי ראית אינטרסנטית. על בסיס של צדק יחסי יצי לו נהרו תורה פשטנית של כמות ואיכות אשר קבעה, כי עשרות מיליוני ערבים במספר מדינות ערביות שקוליט כנגד שני מיליון _ייוודיט במדינה קטנה קיש לה רק נציג אחד באו"ם,. מדיניות זו של מקח זממכר שהיתר. צינית במיוחד לגני מדינאי שטען לצדק וליושר ביחסיס הביןלאומיים — היתה בסופו של דבר בעוכרי הודו עצמה. ארישותן היחסית של מדינות ערב בסכסוך נ?הודו לסין ותמיכתן המובהקת בפאקיסטאן בסכסוך בינה לבין הודו העמיקו בגירדלהי את ההרהורים הנוגים _קמףניות נהרו היתה. בגחינת _נומדנג מסוכן.
על רקע אכזבה גוברת זו ממדיניות החוץ האורתו־ ? דוגסי;!יש לראות את הראיון שהעניק שר החוץ , זוהודי מחמי עלי צ'אגלד, לכתב סוכנות הידיעות ?מסורית, ש* התלונן- מרה -על כפיות־הקובה של ־הערבים כלפי הודו., אע"פ שזו נקטה עמדה פרו־ערבית. י גם אט שר ההוץ לא אמר דבר לגני שינוי מדיניותה של הודי- — מעניינת העובדה שהוא הביע את-אכזבתו הבלתי־מסוייגת מעמדת הערבים ישירות -זבגלוי באזני כתב סוכנות ידיעות ערבית ודווקא •סוכנות ידיעות של מדינה הידועה בעמדתה והאנטי־ . ישראלית _קקיגוגית ובמדיניות האיבה שהיא מנהלת • 1גד ישראל. ' בדאי לזכור-, גי בדברי שר החוץ זוהודי לא היה /יותר. מאשר _פתן י פומבי לאכזבה זו. שר ו, ו<וץ. אבא ; אבן. אשר 1שאל עם שובו לישראל על תגובתו לדברי ?עמיתי ההודי/ העיר: "אכזבה באה, בדרך כלל, כאשר י_; ־ -ישנן . ציפיות מוגזמות-ואני משער שיש לשר החוץ ( ההודי קיבה להיות מאוכזב. "אולם על_^אכזבה'אי־אפשר _\לבסס מדיניות שהולידה אכזבה זו. השאלה היא באיזו י _3_, ידת יגבר קולם של אותם מדינאים הודים הדורשים ? _מיפנה י במדיניות ל, ח1ץ. וגם, אז יש מקום להקשות . : י כיצד תשתלב במיפנה זד. מדיניות הודו כלפי ישראל? ץ י הקולות בעד נורמליזציה שלי יחסים עם ישראל אינם -חופפים דווקא קשת דעזר. אחת. הם באים מן משורות "" האופוזיציה והן משורות מפלגת הקונגרס. אולם לאח-
רונה נוסף להם משקל עם עלייתו של הימין האופוזיציוני, במיוחד ב'_&_ון, שהוא בעל יסור _וזינדרארי זעמדתו נגד העולם המוסלמי קיצונית למדי. קשה לדעת לאיזה עומק מחלחל הטון הפרו־ ישראלי שנוקטים מדי פעם _עתונים הודיים כגון ה"אינדיאן _אכספרס, " ה"הינדיסטאני טייטס, " ה"סטייטס־ לן אוף . כלכותה" (בולט נשפו: האנגלית) וע"י עתונים אחרים בשפות מקומיות. קשה גם לדעת באיזו מידה יגברו- דעות אלה על הטונים האנטי־ישראליים דר , גבוהי. ם, "שאותם נוקטים עתונים כמו "בליין, "שבועון ?שמאלני פרו־נאצרי בשפה האנגלית בעל נימה אנטי־ ישראלית קיצונית או שבועון _אנטי־ישיאלי "מתון'' גמו "תוך וכמובן—. העתונות הקומוניסטית ללא יוצא מן הכלל. מכל מקום, עכשיו עדיין מוקדם לחזות תפנית הודית לקראת קשירת יחסים עם ישראל. האכזבה מן הערבים ודאי שאינה מוליכה בהכרח לקרע בין הודו למדינות ערב. על אחת כמה וכמה אין לצפות לירח דבש עם ישראל. אולם ייתכן שהודו עשו, _? להבין עכשיו מה שהבינה _יוגוסלאויה, חברתה !!?*;>־ הנייטראליסטי מזמן — כי ביחסים _בין־ לאוטיים. האקוויואלנט של פוליגמיה תוא רק לברכה -.. על הביקורת הנשמעת בהודו כלפי מדיניותה האנטי־ ישראלית של הממשלה כבר אמר לפני _זסן־טה _שו־ ההוץ א. אבן: "העמדה שנקטה ממשלת הודו נתקלת בתגובה ביקורתית בתוך ל, ודו_, קל וחומר שתגובה כזאת תהיה מורגשת בישראל. אף־על־פי־כן תוסיף
גינוסר . ישראל לחתור ליחסים . סדירים עפ אומה גדולה זו. כולנו מצפי, ם> כי. יימצאו שם גורמים שיכירו, כי כבולה וענייניה של הודי מחייבים שיחסיה. עם ישראל יהיו מושתתים על עקרונות דו־קיום ועל _איגקרקיפ הדדיים של שתי המדינות שלא יהיו יחסים אלה טוכתבים על־ידי גורם שלישי. " ואשר לתחזית ממשית ל אמר השבוע שר החוץ ". :תולדות היחסים שלנו עם וגידי הם כה עגומים עד כי עכשיו קשה להתנבא... "ואמנם, קשד. לדעת מתי יפית ההודים את הילת הקדושה מ"םרד. קדושה־ פרו־ערבית זו אשי בעטה בהם בעיטה. הנונה.
צעד ענ"נ> והפגנת* ך_^גייתה של _ישיאל לברזיל להסגיר את קצין 3?הס". ס לשעבר פראנץ שטאנגל. לאחת משלוש המדינות הדורשות את הסגרתו מהווה, מבחינה פסו־ ייטת,, תקדי0 ביחסים הבין-לאומיימ. אין זה צעד רגיל כאשר מדינה אחת פונה למדינה שניה בבקשה להסגיר פושע י למרינה שלישית. מן הראוי להזכיר-, כי הולנד 1 עשתר. השבוע צעד דומה בתביעה־ את התקווה. כי בחיל תעשה צדק . בעניין שטאנגל:. רגישותו;של ישראל . לפשעי הגאצימ ידועה _הלטב בעולם אשר חושיו נתתדדו עוד. יותר לרגישות זו בעקבות משפט _אייכמן. לפיכך מתקבלת עמדתה של ישראל בעניו זה ט?בנח, אט כי לא . תמיד בהבנה מלאה. י פרשה שאינה ידועה ביותר היא. הלחץ שהפעילה ישראל בזמנו על שלטונות גאנה למען הסגרתו של הרוטא הנאצי הורסט שומאן לגרמניה. בשלתי תקופת שלטונו של אנקרומך. לא נשאו מאמצים אלד. כל פרי (שומאן ר, וסגי, בסופו של, דבר, לגרמניה ע''י-המשטר החדש בגאנה. (אולם זו היתה פעולה דיפלומטית חשאית שלא ניתן לה פומבי. לעומת זאת — הפגישה בין שגריר ישראל נריו־דה-ז'ניייו־ שמואל דינון־ לנין
שר_: החוץ של ברזיל נושאת-אופי שונה במקצת, אם כי תכליתה — דומה. ס. דיבון הביע באזני שי החוץ את בקשתה ומשאלתי. י של ישראל להיענותה שי!ברזיל לאחת מבקשות ההסגרה קהוגשו לה (ע*י _מערב־גר&ניה, אוסטריה וו1ולין. (השגריר הישראלי אף הטעים את;הענץ המיוחד שיש לישראל בהסגרתו של שטאנגל לאחת המדינות הרוצות להעמידו לדין. שרי החוץ של ברזיל הבהיר גאוני השגריר, כי ברזיל אינה רואה בנושא זה עניו עקרוני וכי השלטונות המשפטיים של מדינתו יפסקו, לכאן או לכאן, לגופו של ענין. לפניית ישראל יש, איפוא, תכלית מעשית ברורה: זזרצון לראות את 'זטאנגל עומד למשפט. אולם הפומבי שניתן לפגישה ביו השגריר לבין שר החוץ של בחיל נושא אופי של הצהרה ותזכורת, לאמור;לישראל יש ענין מיוחד במינו בהעמדתם לדין . של פושעים נאציים משום שבתוקף הרציפות _וההיסטורית של העם היהודי היא רואה עצטר. גם כנציגת קרבנותיהם י של פושעים אלה-. כמו בכל הצהרה יש גם כאן יסוד דראמאתי מסוייפ. אולם התזכורת היא ?פשוטה ביותר; יש 6י שדואג. וטוג קוחעולמ יידע ואת. גם מבחינות אחרות. ,