⁨⁨معاريف⁩ - ⁨מעריב⁩, 11 تشرين الأوّل 1989⁩ — *ין זה 7א [⁨للمقال⁩]

*ין זה 7א

‭V?!‬ יץ של היום הוא לא היין של פעם'', נאנח יצהק סיינשטיץ, כורם מרהומת, בדבנו I של כורם, ואב לדור חמישי של בעלי I כרמי ענמ־יץ. מייסר השושלת בארץ ישראל, יונה צבי םיינשטיין, '' אכא של סבא'', הגיע לארץ ב־‭1892‬ ורכש נחלה בראשון לציון, ליתר בטחון השקיעו גם בנחלה ברהובות עבור הבן. הוא הלר יונדיום עם חמור מראשץ לרחובות בכדי לטפל ולהשקות את הכרם ומטע השקרים שנטעו ברחובות לימים עקרו הפיישטנים לרחובות, ביחד עם משפחות פורר ומקונן איתם גת בשכנות בכחסק שב־ רוסיה, בארץ נקשרו ביניהם בקשרי נשואים, ויתר פח

טי משפחות ענפות אלו הלא הם חרוטים בתרשימי עצי המשפחה הממוסגחת בסלון משפחת פיינשטיץ שברחובות. שבטי קרינגטון וקולבי הינם משפחות מעוטות קחבים לעומתן. בשיחה קולחת חוזר יצתק 00 שנים לאחור כאילו חי את התקופה בעצמו. מוקף בספרי אגודת הכורמים, פח טיבולים ישנים משנת 1907 המספרים בכתב יד מסולסל את תולדות חץ רח־ חונים בבעיות שהטריח את חברי הקואופרטיב בימים ההם. כמו, למשל, סיפור הפרשי שער מטבעות הזהב, שהסעיר את מדמי רחובות במלחמת העולם הראשונה, כאשר מכרו את היין לבריטים במצרים תמורת זהב שהוברח ארצה על ירי חברי ניל"י ואיפשר לישוב הקטן ברחובות להמשיר ולהתקיים בתקופת המלחמה. הויכוח נסב אז סביב השאלה על פי איזה שער מכר פיינשטיץ הזקן את הזהב שהגיע, האם לא נשארו הפרשי שער בכיסו, ועוד טענות דומות המזכירות את הימים הללו. - אגב, בישיבה מסכמת בנושא שנערכה ב־‭, 1920‬ שסיכר מה חתום ע י י מועצת הנהלת המרמים, נחזו כל האשמות ופיינשטיץ אף צויין לשבח. שנאמר, גם אם אתה ביליואי, לך תוכיח שאיו לר אחות. רחוב הכויליתוים רחובות של פעם. ‭60‬ משפחות שגרו לאורך רחוב יעקב, בנימץ ועזרא. העשירים יותר גרו לאורך רחוב מנוחה ונחלה, שמנה אז כ"ו־חוב המיליונחם'. משפחות שחיו מגידול ענבי יץ. ענבי אליקנט וקורניאן, ענבי םמיון שהגיעו מהודו וכונו כענבים האינדיאנים מהם עשו את יין 'כרמל הוק י , יין מתוק לקידוש שנשלח

ליצוא אל חהודים וגם יין שנשתה ע י י הגויים לא רק בגלל וחתו יץ כשר. 'היין של תחילת המאה היה טעים יותר, הענבים היז בעלי אימת משום שגדלו 'בעלי; כמות חבולים חתה נמוכה ולכן בענבים חה יותר 'חומר' והספקנו לבצור אותם מוקרם, עד תשעה באב. היום הכל ממות, יבולים גדולים, בציר על ידי קומביץ מיוחד, העסק יותר חוחי, אך הענבים אינם אותם ענבים', מתרפק פיישסיץ על ימי הבציר שלפני עשחת שנים. את הענבים הובילו מדמי רחובות הראשונים על גבי גמלים שנשאו סלי נצרים ענקיים אל פתח חקב בראשון, שם המתינו כל הלילה בתור עד שנפתחו הדלתות. אגב, בגלל הגמלים הללו פתחו את היקב ברחובות: המריבות על מקום בתור טרפו את שנת הראשונים בלילות אב החמים וגם הגיעו תלונות על 'הנזקים האקולוגיים' שגרמו הערבים המובלים וגמליהם מסביב ליקב. אז גם בזכות גללי הגמלים זכות להם אנשי רחובות ליקב משלהם אשר עד לשנת 1934 ייצא חביות יין מתוק לאנגליד" עד שהפרדסנות הפכה להיות מ1 והכרמים נעקרו, ‭. 0111‬ מחיח הענבים ירדו, וביקב הסנור החלו, רחמנא ליצלן, לעשות מיץ הדרים. "

אם לא הספיקו למרמי רחובות צרות פיננסיות עולמיות שגרמו לירידת מחירי חין, באו להם אנשי זכ־ רוךיעקב והסביבה עם גפנים שנטעו בהרכבה, לחבריל מהגפנים העדינים והרגישים שניטעו ברחובות ב"נטיעת זמורות*. יין ויזליע קר ועתה, ששים שניות על בוטניקה לעירונים: כל שתיל יכול לחות מענף שהשריש והוציא שורשים, או שלוקחים שתיל חזק שאינו בהכרח גפן, מץ עמיר וחזי * ועליו עושים ניתוח הרכבה שממנו יצא שתיל חוק יותר המניב פרי בהתאם להרכבה. גם אם לא הבנתם, לא נורא. היום כל הפירות והענבים שאתם אוכלים זאת הרכבהכלשהי. המהררץ מרכיבים בבוסתן הפרטי שלהם מספר סוגי פירות על כנה אחת ויש להם סלט פיחת מן המוכן, אבל זה באמת לא קשור לפייגשטיץ. אנחנו יושבים על מרפסת בית פיינשסיין ברחוב סוקולוב, בצד חותר סוב של רחובות. 'אתה רואח, ברחוב חה גרה המשפחה שלי. כל בית חה שייך לחד או דורה. כיום היורשים מוכרים את חבתים תמורת כמה חרות שיקבלו מהקבלן*, חא אומר.

כרם היה למשפחה פיעשטיק ברהובוה‭*7‬פני המישה רוחה והרור הקכשווי קובר בהברההשמל "כי היום כרם וו ‭*7‬א בחוק פרנסה/ תהקפיינשםיק:"‭*7‬א רק הימים היו פעם יפים יוהר. נם היין';

שושלת אגידר עילום: ?וסי אלוני

בחצר נטועים שבעת המינים, עץ פימס גחל בטי־ סה, דת ותאנה ליד המרפסת, חדרים אפלים המחהטים כסגנון האיכרים שנחשבו לשיככה המבוססת ולמלח הארץ של תקופת ההתיישבות החלוצית. אז מד'' איך חו הענבים השנמ בחלק מנחלתו נטע משמש, פרדס גדול כמו כולם, וכיום נשאר ליצחק שמונים דונם כרמים באזור גזר בו גדלים ענבי סמיון. *הכרמים הפכו לחלק םר'ו ן עשיר, נמסו זנים חד- ' שים והולכים על כמדוח תוך נסיונות לשפוד על האי־ מתי. אחר ממדף יצחק ומספר על תסיסה בםיכלי נירוסטה מקוררים, תוספות אנדפים שפותחו במיוחד, ניהול עיסקי של חקב שמביא את הרווח למקסימום, חוחים שעכשיו מצאים את הכורמים מהבוץ בו שקעו לפני כמה שנים*. חא אישית, חמישה דורות של יץ כבר אמרנו, מעדיף בקיץ את יין חזלינג, לכן וקר, ובחורף ברנח המאה, אבל לא יותר מח, רק לחמם את הנוף. שלושה בקבוקים בסך הכל יספימ לכל חחת־ף. הדור החמישי כבר לא בדיוק בעסקי יין. מדובר בןך מינדב שסיים ממדינות בית ספר חקלאי והוא אגרו־ נום מצטיין, מתגורר בישוב הקהילתי למי האיכרים 'כרמי מסף* ולפרנסתו עובד ככלכלן כחכח! וסזשסל.

ממשפחת מקוב המונה כיום 500 איש עוסקים מום בחקלאות רק שניים, משבט פיינשטיץ הגוזל עוסקים עוד שניים ובםשפחת פורר אין אף חקלאי לרפואה. מחד המייסדים כרחובות, ‭127‬ נחלות, ממשימת לע־ סוק בחקלאות כיום רק ‭10‬ משפחת. עולם הילך ונע־ לם. עכשיו חא מתלהב ממשהו אחר. לא יין או עינב מי חדש. *מיץ ענבים טבעי*, חא אומר בהדגישו כל מלה, כאילו המציא משקה חדש. ‭600‬ מני מיצים ומשקאות הוציאו לשוק הצמא והמרםים מצידם מציעים את המשקה שלוע. בסמיקה חדשה מחטים מהענב את כל המיץ באפס מעלות, למנוע תמסה. משקה ט יווה, מת* אים למלי לב(אם אין לחם סכרו!). ‭10‬ אחחים מענבי חין משווקים חום כמיץ טבעי שזוכה למחירים טובים ופומלאח נם בקרב משפחות רתמת כמשקה שניתן לקדש עלמ. בן ‭, 63‬ גע די בכבחת (*כבר מרגישים את הגב*), אגציקלופריה חיה של תולדות חקב וממי רחובות, עדיין נהנה כל שגה מחדש מריח הסמדר. גיחוח פריחת ו;ענבים, הארומה המיוחדת אותה נוהגים להוסיף לליק־ חם מיוחחם. *פרוזה הנפן, פתח סמדר*, שיר השיחם ‭X! 00‬ חין

אצלו הוא דרך חחיים. התוצאה הסופית של נסיעה, חמס, מלחמה במדקים, השקיה, גימד, חריש, הענבים שבתוך עשרה ימים משנים את צבעם ומכשילים, רב־ ציר - עם הרבה ממדים על ההווי במםים - השוסד חם, הערביות שהלמ עם ארגד העץ על הראש. יין, זה לא כל הסיפור. בחקלאות אין פרנסה, אך בשביל הנשמה, אולי המסורת המשפחתית, חא מחויק לעצמ מע אגב, לעגלון של הסבא ברחוטת קראו חדס"ק. על הסבא אולי לא שמעתם, אך חרפיק זה הפן־ לאחר ממ לאחד מבעלי מפעל אוםם, אומר יצחק הבת, ודד לשם, גם מ מגה מתה ביכדמי מסף*, גשואה לממ מסוח,

'אך גם הם רוצים לעבד מם. אולי זה העתיר של החקלאות. בארצות הכרית תשעים אחווים מהחקלאים עוסקים בחקלאות כמשרה נוספת. אחרי שהם, הבת וכעלה, יסתדרו, אתן גם לחם כתר, מ אבא פיינשסי־ ץ.

בל הסיפור