⁨⁨معاريف⁩ - ⁨מעריב⁩, 22 تمّوز 1988⁩ — ⁨Page 22⁩

מי ניצה במפרץ

משה ז"ק

בתום חתרניל הימי המשותף הישראלי־אסריקני הודיע חשמע ספקד הצי הששי של ארח"ב, כי נתתים אסריקניים יתאמננ בעתיד על חיבשח בישראל. יווםת הפרסום היתה אסריקנית, ולא ישראלית. ישראל העדיפה לשתוק ולא להתפאר בשיתוף המעמיק עם ארה"ב. ואילו האסריקנים שבעבר ניסו

להסתיר ככל האפשר את השיתוף עם ישראל, מפהד עין הרעה של הסדינות הםוסלמיות, השתתררו מתרדתם וו. ההצלתה תמדינית בספרץ הפרסי, העובדת שנושאת דנל האיבה האנטי־אסריקנית בסורת תתיכון שולתת קרגי־גישוש להדברות עם וואשינגטון, שי־ הררה את הבלםים של ארה"ב ביהסיה עם ישראל. לאלהינם הגדיר השבוע תוסייני את הסכסתו להפסקת־אש במלתמת המפרץ כשתיה סכוס התרעלה. הוא לא נוצת בסלתסה בידי עיראק. הוא הנכרע םבפנים על ידי הסצדדים בהידברות עם ונשינגטון, אנשי 'הקבוצה הפרנםאטית". האנטי־אםריקניות הי־ תה הדנל של הסהפכה התנסייניסטית ולםרות שיו"ר הפרלםנט, האשםי ראפסאננ י אני, ווהה פוסבית כסי שניהל סנעים עם ארה"ב ועם ישראל בפרשת הנשק לאיראן, נאלץ תוםייני לסננתנ כספקד העליון של צבא איראן, והנא שנתן לאמריקנים "לסגור תשמן" עם התומייניסטים על הפגיעה בנתתים האםריקניים בלבנון. נשיא ארה"ב הביע צער עסוק על התקרית שבה נספו ‭290‬ אזרתים אי־ ראניים סטיל שננרה לעבר מטנס אזרתי איראני מאניה אסריקנית בםפרץ. ארה"ב אף הצביעה בעד ההחלטה בסועצח הבטחון ששהביעת צעו על התקרית, אך לסתת זעקותיה של טהראן, םיהר הםפקד התדש - ופסאננ'אני - להבטית, שאיואן לא תבצע פעולת־גםול. היה זה איתות בווו, שהוא סהפש עווץ להידברות. העיואקים לא ניצהו בסלהסה. אין להם בסה להתפאו, אתו שמונה שנים הם תזרו לנקודת תתתתלה, לקו שבו פתתו את הם־ להמה, לאתר נסיגת האיראנים סאדמת עיראק. הנצתון היה של האסריקנים. בסבלנות רבה הסתישו לתוסייני אנינת הסלתסה האסריקניות ששיטרו בםפרץ, כי הסאבק האנטי־אםריקני שהוא סנהל פוגע בסופו של דבר במשר עםידתה של איראן סנל עיראק. האסריקנים לא נתכוונו לכך סראש, אבל בדיעבד הפלת הסטנס האיראני ע"י הטיל האםריקני היוותה האות להפסקת האש. איראן נזקקה ל"פסק זםן", להערכה םתדש ולהערכות סתודשת. ובמהל־ כו ייאלץ תוסייני לשתות םהרעל של פינס עם ארה"ב. • מבתינתה של "סנלתם", אין זה סשנת אם תותתים ‭155‬ ם"ס מתוצרתה מניעים לנסל בנדר-עבאס שבאיראן באניה סאילת, בעסקה שבתסות אסריקנית, או שהם סניעים לאיראן, בעקיפין, דרך סין, כפי שדוות בעתונות תו"ל. אך סבתינת סדינית ההבדל הוא רב. שכן התותתיס שעסדו להישלת באביב ‭1985‬ והותלפו לאתר סכן בטילי "טאו" סתוצרת אםריקנית נועדנ לשםש הנשר לתיווך הישראלי בין "הפראנסאטיסטים" באיראן לבין ארה"ב. ביסוד העיסקה ההיא היתה סונתת סתשבה מדינית בדבר בניית גשר לתידברות עם איראן, שלאתר עידן הומייני. משנים מותק־ ראטיים בוושינגטון ובירושלים סיבכו סהלך זה, והפכוהו לשערו־ דית "איראננייט". ההתפתתויות האתרונות בטתרן תיוקו את הדעה, כי התפיסה המדינית ההיא היתה מוצדקת: האנשים שהונדרו אז כ"פואנמאטיים' אכן חניעו לעמדות מפתח והם שתותרים להמה עם ארה"ב. אך בעוד למי שנתיים דובר על חמח בתיווך ישראלי, שהרי נם באספקת הנשק היתה ישראל סעורבת, הרי השמע הופתעה ישואל מהודעתה של טהראן, כי היא סוכנה להפסקת אש במלתמת המפוץ. לפני שנתיים היתה ישואל מעוובת במהלך הנועז של הידבוות אםויקנית־איואנית. חפעם חיפשו האיראנים ערוץ אתו לנישוש אצל האםריקנים, בלי תיווך ישראלי. האנטי־אםויקניות של תומייני תשפה למעשה את איואן לסכ־ נה העיואקית. ההבנה האיואנית־אמויקנית, שהיתה קיימת בשנות השבעים, ושבה היתה סשולבת נם ישואל, הניבה לאיואן את חסכם ‭975‬ו, שמ נאלץ צדאם חוסיין אוחו על שאיפותיו לספח את חבל הוויסטאן. המהפכה החוסייניסטית נושאת דנל האיבח לארה"ב השסיטה םאיראן את המשענת האמריקנית, וזה פיחה את עיראק לפתנת בסלתסה באיראן, לשימי הגבנל. עיראק נכשלה בסשיסנתיה. כאשר הצבא האיראני איים על בצרת ביקשה עיראק תפסקת־אש. תוסייני סירב, אך נצתונותיו הבהילו את ארה"ב, שתששה ספני התפשטות הסהפכה התוםייניס־ טית לארצות־ערב, הידידותיות לונשיננטנן. על רקע זה באה ההתערבות היסית האסויקנית. סעורבות אסריקנית זו הוסרצה ע"י פניה של כוויית אל בויה"ס. הסענרבנת האםריקנית לא הביאה לפניה איראנית םיידית לוושינגטון. אבל היא הניעה וימת פנימי בתוך תונו של תומייני, ובסופו נטתה הכף לטובת 'הסיעה הפרנמאטית" בראשות רפסאנג י אני, מנד בעלי "השנאה לארה"ב' תהילה. אין להניה, שארה י ב עתידה לתוור להבנה עם איראן כמו בימי השאה, שכן זה יהיה סוף המהפכה התנסייניםטית. ברם, בווו שתבוא חופיה בקו האנטי־אמויקני התריף. ועל מנת לבחון דבוים הסכיסה איואן להפננה בסלתסה. • נקודת־התיכוך הקייסת בין ישראל לאיראן היא בנבנל לבננן, אף כי תנסייני תזר השבוע על קריאתו הקבועה לםלחםה על ירושלים. הריטנריקה הקנאית על ירושלים, תיא בבתינת שיר סזסוד לעתיד, בעוד הסענרבנת האיראנית בלבנון מהווה םיטרד סידי. בויתתם הסבנהלת של התיילים האיואניים סן האי פאו, בלא שיי־ לתסו כמצוות תנמייני עד כלות הנשסה, אינה ימלה שלא להקוין על התנתנות לותמי "היזבאללה" בלבנון, בקו העיסות עם ישראל. נכונותם למבצעי חתאבדות ודאי תפחת נוכת הרות התדשה הנושבת באיראן. השפעה אפשרית זו בטווה המיידי, עשויה להוות סשקל־ננד לתודות שהובעו השבוע בישראל מפני השתחררוחן של חמישים דיוניניות עיראקיות. לסעשה דינניזינת אלה אינן םשתתררות עדיין, שכן סדובר בהפסקת־אש בלבד. העיראקים מכירים את התקדיםים של הפסקת־אש בתעלת סואץ ב־‭970‬ו, שהקדימה את סלתםת ‭, 1973‬ ואת הפסקת האש בנמל לבננן בשנת ‭, 1981‬ שחק־ דיסה את סלתסת של"ג. בטווה סיידי סוריה היא הסכנה, ולא עיראק. סוריה תאלץ עתה להקצות כותות לתיגמר נמלה עם עיראק. צדאם תוסיין לא סלת לאסאד את בריתו עם תומייני. בעקיפין זה עשוי לסייע לישראל. לעומת שגי נווסים תיוביים אלה העשויים להועיל לישואל כתוצאה מההפונה במלתמת המפוץ, מתענוות סכנה מיידית בה־ גבות סמכותו של האו"ם במנות התיכון. עד כה עמדה אוה"ב בתוקף נגד הלתציס הסובייטים להקים מת יסי של האו"ם לשיטור בספרץ. אי־רצונה של ארה"ב לשתף את בריה"ם באתריות לספרץ, הנא שהניע את ההתנגדנת האסריקנית. ברם, עתה מנסה מנגנון האו"ם להאתז בהפסקת האש, על מנת להגביר השפעתו באיזנר. הרכבנ הפרלסנטארי של האו"ם, שמצא ביטויו בהחלטו־ תיו האנטי־ישואליות, סתייב את ישראל לעקוב בדאגה אתר הש־ תושותו זו של אומן זה באיזוו. ישראל התסיצת את ההזדסנות להוות הנשר להידבוות אמריק־ נית־איראנית, אבל היא יכולה להיות שבעת־רצנן כאשר בעלת־ב־ ריתה האסטרטגית - ארה"ב, יצאה מחנזקת מסלתסת איראןעיר־ - אק. התועלת לישראל יכולה להיות עקיפה. ייתכן שהאות לתועלת זו טמון בהכרזתנ של מפקד הצי האסריקני על איסנן נתתים אמריקנים ביבשה בישראל, ביום שאיראן הסכימה להפסקת־אש במלתמת המפרץ.

בית גידול לטרור

שמואל שניצר

יוון היא מדנרה של טרור. כל הנורםים העוסקים ברצת לשם קידום מטרות פוליטיות יודעים זאת. מי שמתכנן הטיפה של מטוס, או התקפה על נוסעים המםתינים לעליה למטוס, יודע היכן סידורי הבטהון הםוושאס ביותו, איפה ניתן להעלות נשק ופצצות על מטוס בלי להשוש יתר על המידה מבי־

קורת בטהונית, איפה ניתן לבצע פינועים בא להיתקל בשירותי בטהון יעילים או בשופטים מהמירים. יש ביוון מאגר נדול של אהדה איבודי התת־מקלע והומר הנפץ הפלאסטי, והאהדה הזאת קיימת לא רק בשכבות מסויימות של הציבור, אלא גם בשרותי הבטחון. רשיםת הפיגועים וחחטיפות שנעשו ביוון בשני העשורים חאחרונים היא ארוכה למדי; רשיסת חטרוריסטים שנלכדו ונענשו היא, לעומת זאת, קצרה ביותר. חעננשים, אם חם נפסקים בכלל, הם סםליים. מספר תיקי החקירה שלא הניעו בהם לתוצאות של ממש הוא גדול לםדי. בטלנותם של שירותי הבטהון היווניים היתה לשם דבר. היא הניעה לשיאים חדשים בהתקפה הרצחנית על ספינת הטיולים "סיטי אוף פורוס", שבה נהרגו תשעה או עשרה בני-אדם ונפצעו עשרות רבות. עד היום הזה אין יודעים מי היו התוקפים ומה היתה מטרתם. עד היום אין יודעים מה היה מספר הרוצתים, ואם תלק מהם נמלטו מן האניה בסירת־מנוע מהירה, כפי ששיערו בתהילה, או שהם תתערבו בחוך הניצולים, כפי שנוטים לתשוב עכשיו. עד היום לא ברור אם נכונה השערת המשטרה היוונית שתלק מן הטווויסטים ניסמ בהתקפה, ואם כן, מכדוריו או מפצצותיו של סי נהרגו. לא היה שום נשק בידי איש מן המטיילים ולא היו םאבטתים בספינה. החקיוה לבשח סלכחחילה צווה של משתק ויתושים. אולי האיראנים הם שביקשו בדוך וו לנקום באמויקנים על חפלת םטוס הנוסעים שלהם בידי הצי האמריקני? אך למה, אם זאת היתה המוטיוואציה ואלה היו הםבצעים, פנעו דווקא ביוון ובק־ הל־מטייאס בינלאומי? היכן כאן הנקמה באמריקנים? אבו נידאל, ניחשו מוסי־ביון אמויקניים, שהסתסכו בעיקר על השיטה ועל האכוריות. אלא שקשה למצוא בהתקפה תסרת־תכ־ לית וו שיטת או סגנון. תלק מן הנפגעים היו אורתי צרפת דווקא. שבועון אסריקני הפרית ניתוש ססונ אתר: נם איראנים פעלו כאן, ונם אנשי אבו נידאל, בשיתוף־פעולה םיבצעי שרקעו אינו ברור כל צרכו. עם סידרת הניתושים נסנית נם הסברה שכוונת הטרוריסטים היתה להשתלט על הספינת ולהתויק את המטיילים כבני־ערובה כדי להשיג את שתרורו של םתבל ערבי שעםד למשפט באתונה על כניסה ליוון בדרכון סווייף ושאסריקה דרשה את הסגרתו. אך אם אםנם ואת היתה כוונת התוקפים, מדוע לא עשו כל נסיון רציני להשתלט על הספינה? לא היה שם שום גורם שיכול להתגנד להם. לא היו שומרים, נלא היה נשק בידי איש. סי הפריע להם להפיק את ?םםם? • הםקרה, כך ססתבר, םצטרף אל שורה לא קצרה של התקפות טונר שנשארו לא ספוענתות. ונראה שנות להם, לשלטונות היווניים, לא לתפוס איש ולא להטיל את האחויות על שום מום, עובי אנ איראני.

חנחתם היא - חנחח נוחה מאוד למי שאינה רוצה 'להסתבך בצרות י - שהמתקיפים נהרנו הם עצמם בהתקפה, וחלק מן המפות המרוסקות וחחרוכות שאינן ניתנות לזיהוי, הן של התוקפים עצמם. במאמצם להוכיח לעולם שהם מעלים במלוא חמרץ לפיענוח התעלומה, פירסמו היוונים את תמונותיהם של שניים מן ההרונים כאחראים לטבה: תחילה את תמונתה של נערה יהודיה מצרפת שנהרגה(אך הוברר לאהד מכן שהיא היתה מטיילת תמיםח), ואחר כך את תמונתו של סטודנט צרפתי צעיר, שלפי טענתם הנרנזת של תבריו ללימודים ושל שלטונות צרפת מעולם לא עסק בשום פעולה בלתי־תוקית ולא התרועע עם שום נורמי טרור. שר התוץ הצרפתי בא לאתונה להצינ את השאלח: איזח חומר ראיות יש בידי המשטרה חיוונית כדי לבסס את חחשד ננד ההרונ הצרפתי. הסתבר לו, שאין ראיות ננדו, ושמשטרת יוון לא היתה סבורה שיש צורך לתקור את עברו או את קשריו כדי לטמל עליו את האשמה. סתם כך העלילה על מי שלא יכול להתנונן. התקרית בין יוון וצרפת יושבה בההלטה ששירותי הבטתון הצרפתיים ישתמ פעולה עם היוונים מזקירה. אך מה ימאם הצרפתים לתרום בהקירה שמלכתהילה לא הצליתה לקבוע את נסיבות ההתקפה, ושרק יצרה בלבול וממכה על־ידי פירסום הניתוש שההרונים הם חהורנים? יש לצרפת סידרה לא קצרה של כשלונות משלה בהקירת מבצעיהם של מעשי טרור בצרפת עצמה, לרבות הפיצוצים שהפילו קדבנות לא מעטים בפאריס ושומן מח ייחסו אותם לשני אהים לבנוניים שהומתו באותות ובמופתים שלא ע?מ את ביתם בלבנון ביסים שבהם התפוצצו מטעני חנפץ בפאריס. וח יחיח, ככל הנר־ אה, שיתוף פעולה בין מי שאינו מעוניין לשים יד על האשמים ובין מי שאינו מסוגל ללכוד אנשי־טרור. • שרי ההוץ של מדינות הקהיליה האירופית ישבו על מדוכת הטרור הבינלאומי בכינוסם שנערך השבוע באתונת. מן הסתם עסקו נם הם במשהק־ניהושים בקשר לוהותם ומטרותיהם של רוצהי "סיטי אוף ממס". שהרי גם להם אין בסה להיאת? וגס להם אין תשובה על השאלה סי יכול להפיק תועלת סרציתתס של סתם םטיילים שיצאו ליום של סיורים בכסה איים יווניים ותופשתם הושבתה בצורה כה אכורית. ?ה כבר סנלים שרי ההוץ של הקהילית תאירופית הוסר הבנה סוהלט בםהותו של הטרור, ובאופן שבו הוא עובר באורת בלתי־ נסנע מסעשי דמים שיש להם תכלית פוליטית למעשי דסים הנהפכים הס עצסם לתכלית. מי שאיננו יודע טרור מהו, מי שאינו תופס שהוא נגע בינלאוםי המשגשג בכל מקום בו הוא נתקל בסלתנות ובתוסר תקיפות, נהפך לבסוף הוא עצמו לגורם המטפת שפיכות דמים. מי שהתליט עוד לפני שנים שהטרור הפלשתיני ראוי לפרס על שפיכות הדמים שלו, בצורת תמיכה פוליטית מצד הקהיליה האירופית, מי שנתן גושפנקה לאש"ף ופירסס את הצהרת וונציה ולא הוד בו סםנה עד היום הנה, איננו צריך להפש את שרשי הטרור ואת בית הגידול שלו בםקומות אכווטיים רהוקים. הוא המטפה טרור; הוא המבהיר לו שיש שכר לשופכי דמים ויש נמול לפצצה ולכדור.

המטוטלת התקועה

יוסף לפיד

ניתן היה לצפות, כי האינתיפאדה תיצור בדעת הקהל תנובת מטוטלת: תתילה תקצין המטוטלת ימינה בגלל החנו; אתר כך היא תננע שסאלה, כי אנ- ' שים ישאלו את עצסם "עד מתי?". אבל בתודש השמיני של ההתקוממות בשטהים דומה, כי המטוטלת נתקעת בימין. אם לא יתול שינוי בהלכי

תרות של הציבור, הליכוד ינצת בבתיוות. מדוע? אתת הסיבות לכך כלל אינה קשורה בשטתים: התמוטטות המשק ההסתדרותי. התפוררנת תנועת הםושבים, קשיי הקיבוצים, פשיטת הרגל של קנפת תנלים, נפילת סולל מנה, התובות של "כור", סגירת ספעלים הסתדרותיים, התפרקות "הפועל" - בציבור נוצר רושם מצטבר, שהוא עד לשקיעתה של איספדיה. אבל עיקר תולשתה של ספלגת העבודה היא בתתושה, כי לליכוד יש תשובה למצב שנוצר בשטתים ולעבודה אין. הליכוד נתרץ והעבנדה סהסםת. שסיר יגביר את לתץ הםכבש על הפלשתינים, עד שיעבור להם החשק סהאינתיפאדה, בעוד שפרס םמשיך להתרוצץ עם רעיון הוועידה המנלאוםית, שהתרוקן םתנכנו. פרס טוען, שאילו קיבלו בנמנו את יוומתו לוועידה הבינלאומית, לא היתה פורצת האינתיפאדה. אבל הציבור מבין כיום, שגם אילו הושנ הסכם עם המלך תוםיין, הפלשתינים היו מפוצצים אותו, תרתי משמע. כל ?ה אינו גורע מעובדת היסוד, כי מפלגת העבודה ממשיכה לתפש תשובה למצב הבלתי אפשרי בנ אנו נתונים, בעוד שהליכוד אפילו אינו מוכן לשאול שאלות. הפסקת האש בין עיראק לאיראן היא תינכנרת, שבשמי המנרת התיכנן םתרבים העננים הטעונים נשם כימי. מדיניות הליכוד, של "שב ולא תעשה", כמוה בהזמנת

מלחמה. הדבר יכול לקתת שנת או תמש או עשר שנים, אבל מלתמה בוא תבוא. זה - במקרה הטוב. כי במלחמח אפשר נם לנצת. אם לא תפרוץ מלתמה, תשקע מדינת ישראל במדמנת האינתיפאדות, המישטר הדמוקראטי יפנה מקום למישטר צבאי למחצה, ובסופו של דבר תוכרע מדינת היהודים בכוח הילודה הפלשתינית. הליכוד מתעלם מכל אלה, מתוך חנחה שאס לא יעסוק בנושא, שום דבר רע לא יקרה לו - בדומה לאדם המקווה, שאםבעתננים לא יפרסמו אודותיו מודעות אבל, או הוא נם לא ימנת. שםעון פרס צריך לרדת מהסוס המת ששמו תוסיין ולעסוק יוסם ולילה, בדבקות בולדונית האופיינית לו כל כך, בהשיפת הסכנה שמדיניות הליכוד מהווה לעצם קיומנו. המטוטלת תשוב לצידה של מפלגת העמדה רק אם היא תצאת למק דאת הבתי־ רות באיום הקיומי הטמון במדיניות תמתדל של הליכוד. הליכוד עושה סאמצים נואשים כדי לתתתמק מהבעיה הדמוגראפית, אבל צריתת התינוקנת הפלשתינים תבקיע את תוף האוזן. ליצתק שמיר נוה להסביר מדוע הוועידה הבינלאומית של פרס אינה רצויה וסדוע תוסיין אינו פארטנר למו"מ על השטתים; הוא משתמש ב"קספ דייוויד" וב"אוטונומיה' כבסילות קוד לאי-עשייה, אבל ליצתק שסיר אין כל תשובה, זכר לתשובה, שסץ של תשובה, לשאלה שספלנת העמדה תייבת לשנן לו עד עיפה: סה יהיה כאן, אדנני ראש המסשלה, כאשר אתה כבר לא תהיה כאןז ניפגש בשעה שש אתרי המלהמהז בירושלים של מטה או בירושלים של מעלה? או שנהיה סיעוט עלוב במדינה דו־לאומית? האם בשביל כזה גזע כל כך הרבה יזע?

טעם אישי ?‭??????"""^^^~‬י ?

שלום רוזנפלד

תם עידן "המפתחות לגן־עדף אם נכון הדבר שםומתים בארץ ובתו"ל תופתעו מהסכמתה של איואן להתלטת האו"ם על הפסקת־האש, הוי יכולה להיות רק סיבה אתת להפתעה זו: הם קוראים יותר סדי תוסר תסני נאינס קוראים עתנניס. בשבועות האתרננים הירבו כתבים זרים לדוות סטהראן על עייפות נוברת בעם מן הסלתסה, על עריקות, על מת־ סור תסור בסצרכי סזון ובתשסל ואף על תופענת של סדי גלוי כלפי הממשל. בראשית תנדש זה פירסם ראש "התנועה לשתרור איראן", מהדי בזרנן(מי שהיה ראש הממשלה הראשון אתר הסהפכה), םכתב גלוי לוזומייני, לאמור: "מזה שבע שנים הפכו איואן והאיסלאם לשם נודף בעולם לשנאח וושעח. זו חופח ולא כבוד. מחי תחדלו לספסר בדמם של קדנשינוז הצעיוים שעשנ אח המהפכח שקועים עתח בעואומח, בדכאו! ויאוש". אםהות וילדיהן באיראן שוב אינם סתפשים "ספתתות לנן־עדן", כי אם דרכים לברנת מן הניהנום.

"מסיקי התנורים" בסלאת ‭20‬ שנה לפרס־סאנגר, גערך בראשית השבוע בםוזיאון תל־אביב, בנוכתות נשיא הסדינה סר תיים הר־ צונ, נשיא בית־התפוצות א. דולצ'ין, וסופרים וסשוררים בעברית וביידיש, טקס תאקת הפוס לעשרה יוצרים בתחומים שונים. דברי תודה אמור היה לשאת וקן מקבלי הפרס, הצייר מרדכי ארדון. יסים מספר לפני כן ארעה לאד־ דון תאונת־עבודה בסטודיו שלו בפאריס ורופאיו אסרו עליו לטוס לישראל. ארדון הקליט את דברי־התודה שלו על נבי קלטת והם הושסעו ברבים. את דבריו הפיוטיים של הצייר ארדון, אני סביא כאן בעברית, אף כי אני םודע לקושי הםיותד לתרנם את היידיש האידיומאטית, והעשירה שלו: "אדוני הנשיא, שופטי נרכנתי, עומד אני לפניכם ממייש־מעס. גדול הוצון אמו איזנ מלה. מלת תודה. הלב עולה על גדותיו. אבל מליםז מליםז היכן הןז יותו משבעים שנה מחמדד קושון־עץ סביב האנודל, לוח־חצנעים משמאל, חמבחול והמריח מימין. הכל אילם. חכל ממם. יותו משבעים שנח א‭1ת1‬ "הוי אח" משונח עם ננדי-חפח, עם העץ האילם. כלום "פלא שהאדם עצמו נהיה כנד-פה ולשונו ־־ אלם? הריני מכו בתמונה מימי ילדותי. סטאך, גוי־השבח מסיק הומור, היה בא לביתנו וצווו זודים על כחפו. ניגש לחננו, ללא מאם פותח אח הפשפש, דוחף פנימה אח הוודיס ומד־ ליק את האש. ובאשו פרצה 1עלתה הלהבה, סגר את הפתת ־ עומד ומת־ נהר ובינתיים אכן בצע אבינו, ד סנדו, את תלת־השבת הלבנה ומלא שתי כוסיות גדואת יי"ש, ‭96‬ אמיתי. ססאך הכניס מחצית החלה לתופילו ואת שת• כוסיות היי"ש הויק לקובו כדון שמשלשליס שני דליים כבדים לתוך באו עמוקה. מתנשף, אומד "דזיינקויה" '־- תודה, וילך. שמא אומד נם אני לכם כמוהו "דזיינקויה - תודה"ו כלום אין נם אנחנו מסיקי־תנוויםז אמנים, מוסיקאים, משוווים, מדענים, פסלים וצייויס - מלנו הננו מסיקיחנו־ - וים לסבת. השבת עדיין דחוקה. אבל אנו הולכים בדוך. צעד אחו צעד. הולכים לקואת השנת, שבת-השבחות. בקשתי אימא אליכם: באשו תלכנ אף אתם נדוך, אנא, אל־וא חשכח1 את מסיקי-התנווים. אל-נא תזנח! אותם באמצע הדרך. 1לכם, שופטינו הנכבדים חנזו אני זאזמו: עימד אני לפניכם נכלם־מעט, נחיל נועדה. הלב עולה על נדוחמ. זהמליםז כציפווים נתפזונ מנח - התעזפפו ונעלמו. אחס ווממתם אנתננ חינם, ווממתם, פיאותס!שיבחתם. תודה ובח מקוב לב".

היפאנים גילו את האמר סוף־סוף גילו תיפנים את פרצופנ האמיתי של המיליאר־ דו ארסאנד האסר שביקר בשבוע שעבר בישראל. הרב אברהם קופד, הוקר במכון ויזנטל בלום־אננילס הזר לא מכבר מיפאן. מטרת ביקורו: לתקור את תופעות האנטישמיות בארץ השמש העולה. כבר נכתב רבות על הספרים האנטישמיים. שמתרבים שם כפטרינת אתרי הנשם. אחד מרבי־המכר האתרונים הוא ספרי עטו של טאקאשי הירוסה, אתם עקבי נגד תיסוש גרעיני. המהבר מנלה לקוראיו שהמיליארדו האמריקני היהודי אומאנד האמו איננו אלא סוכן ישראלי, ראש 'ירשת צללים־ שתפקידה היה בין היתר לטשטש את ממדי האסון הנרעיני בצ י רנוביל. דבר זה לא הפריע לאותו האסר עצמו - מוסיף וםגלה הסתבר - לעשות הון מן השואה של צ י רנוביל על ידי מני־ פולציות לאספקת מזון לאזור האסון על־ידי ארגונים יהודיים שכמובן אף הם כולם נשלטים על ידי יהודים.

גרמני, דבר עברית יש עםים שסגינים על שפתם בקנאות העולה לפעמים על זו שבה הם מנינים על גבולותיהם. בצרפת, לםשל, נדת־ מה לפני שנים הממשלה למלהמה ננד ־זיהומ השפה" והקימה ועדה מיוהדת להננת הצרפתית מפני פאשת האננ־ לית נהאמריקנית לתוכה. לשוא. עשרות מלים אננליות תדרו לצרפתית בהשפעת הסרטים, הטלוויזיה והתיירים. חלקן "צורפתו", כדי שתנעמנה יותר לאזנם של הצרפתים. נם האננלית מנסה להתנוון ואף היא ללא הצלחה. באד־ צות־הברית פורסמה לפני כשנתיים רשימה של עשרות סלים מיידיש שקיבלנ לניטימציה בשפה האמריקנית המדוברת וגם הכתובה. הגרמנים הצליתו אמנם להישמר מן השימוש במלים כסו 'טלפון" ו"טלוניזיה", אבל אף זאת רק תלקית, וגם הם, כסוהם כאוסות אחרות, אינם ססוגלים לעצור את חדירתם של ביטויים זרים. כמעט חוק טבע הוא ששפות חיות בזונות אשה מרעותה. בשבועון הנרמני "שפינל" מצאתי השבוע שתי כותרות וזו לשונן: ‭/\1^£1\1 11^ £8 8£0£8‬נ< $א£‭1ז/\11‬(גנבי איטליה מתעשרים והולכים); והשניה, על פרשת ההתקפה הטרוריסטית על אנית־הטיולים היוונית "סיטי אוף פד דוס": £?‭€^1‬ א* ‭011>££1‬ שתרגומה: שיא־ההוצפה.