معاريف - מעריב, 24 آذار 1969 — Page 10
$ בפעם הראשונה י !י גילו"ם _מרעידים על מאורעות ן ; ; שקדמו להקמת המדינה בסרט!: . ! ! " ל ( ? מדבר עברית, תרגום אנגלי ן! וצרפתי בגוף הסרט י \ ן, י שבוע I 2 י? |; . ויארמון- "' חיפה ן !שבוע .. _|: ! 2יח3־1־ה" - ירושלים! ; *קרוג: ,, ;| ;!גת" — תל-אביב |! י ,, סטודיו" — נתניה |! ן הפצה: נמרוד בע"מ ו!
' ־70? £•^ . - _¥ _^ _§ 1 0£ _^I. ו נ ו I ^> 0 / מחזה!ממד אולם " אלהמ1רה" ן כל ערב ב־. 8. 30במוצ"שוחג I 9. 30—6. 30, כרטיסים ב " רוקוקו, "בסוכנויות . וב " אלהמברה" I מ530- אחה"צ I I. הצבות, יומיות בחג־הפםח ?26. 3 | Iיום ך_-'ב־_30 ־ 7. 4 4 יופ-ב' בי|-4. 30
כתושבי תל־אביב! ן הערב 24-3 _ביונ החייל II 8-30 יום ת' 27-3 בית החיל 30•$ II מוצ29-3 *" בית החייל §1 9_>00 אשקלון יום ד' 3_־26 רחל י 8. 30 גבעתיים י ום ו' 3_־28 חדר 9-00 קרית-ביאלילן יום ג' 1-4 סביון 0ג8- לתושבי תל־אביב תערב 3_י24 בית חסת' המורים 8_<30 יום ר' 2_י26 במנ חסתי המורים 8_<30 דימזנח יום חי 27-3 אילת 9. 00 חולין יום ו' 28-3 ארמוו 9. 00 ירושלים מוצ"ש 29-3 החאן 30•$ אישים ואמנים בחדשות בליל שבת 28. 3 ב"_חילטון'' בי?. 30 לתושב* _תל־אביב מחר יפר ייתקע 27-3 בית אוזל־שם החייל , , 7, 9. 15ל 1 7. 15 '9. 50 3-4 "", " _,. אמנות ""^ לעם 9-4 בית הח"ל 28-3 גבעתיים, שביט 15, 9-30•29-3? חיפה, שביט כרטיסים למופעי ? תיאטרון בימות להשיג במשרד לאן , 231655 —וביתר. המשרדים בעיר. תל-אביב ו _רשפון 31-3 בית־העם 4 I•!נחמני 8_>30 חיפה *•3 שגיגו 7-4 8 גחמני 8-30 גבעתיים 4_>4 _טביט ו 12. 4 | V גחמני |9 — 7נהדית 6-4 הוד ;? |.. כרטיסים: {תיאטרון דימטרי להשיג במשרד I ?_יוגיון, דיזגגוף , 118טל: , 248518וביתו-?-המשרדים בעיר• II,
??תיאטרון השחר מציג ? ?: ?הצחוק יפה לבריאות 8 9 _שעתיים של צחוק והנאה * ט ו פ * 1 י ־ _" * . -. 1~ . ~ V ־ תל | -אכיפ " _אהל־י י י 1 'ם'_> הערב 24. 3 ב8 . . 30- 'י ?? . _40 אזור תזלוו " גז־חמר רינה'' יום " ד' 26. 3 מהר יום ג' 25. 3 ב־ ב־ 0 V 8 9. . _00 30 _פתחיתקוה "שלום'' יום הי 27. 1 ב־? 9. 00 ?נהריחהוד' " יום ו' 28. 3 ב־9 ?. 00 ?המשרד: " ת"א , חובבי ?יון , 61טל _> ? ? * 10? * ? ? * ? ? 1 224147, 245337;
י חמהבלו1י נמנעת מז א1 שלום יזום סימפוזיון !_ינלאומי מעעמ שנונת וין! אוטמןןטיתוף עם לשלום 1ל1171ז1_ן היכפ התרבות *ום ה' 27. 3. 1969 ישיבה א' , 17. 00 —ישיבה 20. 30 — '3 כהשתתפות (לפי סדר הא"כ) ן מורים אורנן (אנגליה, (י . בז אדיח, ד"ר נ• _גולדמן, _ז־אן דניאל), צרפח'( ח"כ ג. האחנר, ח"כ ע. ע. זומבי, ח"כ י . חזן, פתפ' י• טלמון, פרופ' פרד כורי(ארח"ב, ( ח"כ ג. כהן, פרופ' ג'ורג'יו לה־טידה (איטליה, (פרום' א. לבונטין, אנואר נוסייבז/ ד"ר מ. סנה, א. שלונםקי -** , _^•¥ פרקי קריאה: אורנה פורח. כרטיסים . וביתר במחיר משרדי 3 ו־ הכרטיסים 4 ל"י במשרד בעיר. לאן *' "
31 85X^^4_^ג*^^^_2־^^ _2
1 _! זוןו 1 _! 11 ! ס _ט ] * _^ _! _^יא 0 ד 3 _והילדים
_; 0_^
*% _7?| בים חברה מחושבי * מזהים.. ביאפרה , עצמם, עם !, ייחוד העם היהודי מבני ועם העילית ישראל ביי 5 ? מונים — מוסרים ד עד כתבים 12 . מיליון זרים. נפש , בגי שבנו , _ל, ? מחציתם איבו בביאפרה נוצרים 50%) 2 . מהם קאתולים. (בעקבות _^ מלחמת־ההשמד ש־ ?מנהלת נגדם ניגריה — גברחאהדחם לישראל והם מבטאים זאת בציור _מגן־דוד ליד סמל ארצם: השמש I העולה. רבים הם הספרים שיצאו לאור בביאפדח על ; ישראל " ועל העם•היהודי ? ? , '?, ? - אמר, טכנאי , ביאפוי לעתונאי זר:מבגדים ?אותנו, פוחדים _לפנינו;מקנאים בנו, שונאים " אותנו 5 ורודפים מיז־ אותנו אותנו , מפני בדיוק שמתמנים כמו את אנו י היהודים בכשרון . מנסים המעשה להש־ , רוח 5 " התעוזה המעשי. • " הרווחת . : בקרבנו והמקוריות בשטח הרוחני ו־ ? ? אפרים מי&יונד חשים קאתולי בזהות , הקיימת הםועל בביאפרה בין ההיסטוריה -, ציין: " שלהם הבי־ 2 ? מתפש לביז ' ההיסטוריה זם קשרי־קירבה של הזנם , שלמעשה היהודי. אינם אם כי יימים ק נדמה, . " כי הם .. שיחה חינוכית" עם השגריר הסובייטי 4 ך * ? הרצאתו בתל־אביב בסוף ;סיפר השבוע שד החינוך שעבר מר במועדון זלמן אדן , " ביר על פגי _ביינד שה * ? '' שתיתה לו בשעתו עם השגריר הסובייטי _האהדון בישראל ?זנ — 'ובאחין לפני . ניתוק היחסים הדיפלומטיים — מר דימיטרי ? ?החל " שוחחנו מתגאה כמובן בהישגי רוסית התינוד '' בברית־המועצוח — אמר מר ארן. ואמר " צ'ובאחין לי: 2 ?אצלנו ", , הוא , כל הדין אדם בישראל רביעי ו' — לו& מיהרתי ד'! להשיב לו. " _;לא יכול להיות— — "! ענה צ'ובאחין. ", ?אדוני " השגריר — אמרתי לו בהטעמה — על הנעשה 5 בברית־המועצוח אני יודע בדיוק כמוך. אבל ההבדל בינינו - הוא שאני יודע גם מד< נעשה בישראל ? ? . '" מספרים " ומיד מרשימים התחלתי : , מפציץ , בגני ' הילדים אותו ובגנונים בסרטים מדוייקים לומדים וב־ בג ישראל מאה אלף ילדים ? . '.. על פניו של צ'ובאחין התפשטה ארשת תמיהה והוא ?אמר " לי: , א דונ י השר , אם אצלכם יש גן־חובה — אזי ? אתם אומה עשירה מאד— .. '. ! ולא הוסיף לדבר עוד על 2 הישגי ארצו, " סיפר מר אדו.
מה דיברו האיסיים? * 2 ? ך > • • עת חובב ביקור — במערת שערך בלשן קומרן מקצועי על שפח — ים ארכיאולוג המלה, _;אמר הלה נ יכולני להוכיח, כי האיסיים דיברו אידיש. ? והא בוא, היכנס ראייה, נא שקראו ... למשכנם "קום־אדיין, "שפירושו: ? מאו ערב טסה הראיונות טובג המרכזי ו .. של . מולייר ההסתדרות, שנערך בבית - _^ * ? ? ליסין בת"א הופיע מנתיב מק"י, ד"ר משה סנה. בחשובה לשאלה על מידת השפעתה של סין על ארגוני- ?- ?_הטירור אמר ד" הערביים ר סגה, שאכן , ובייחוד קיימת על תמיכת ראשי כזו ארגון מצד " אל־פאתח סין בארגוני 2 — " הטידור.
— ? ואשר לאידיאולוגיה הקומוניסטית אליבא _דמאו־ 2 טסת טונג ז — נשאל •סנה. 5 הוא השיב מיניה־וביה: התמיכה של . סיו בארגוני- ?- _ה הטירוד אידיאולוגיה הערביים " והעניין שוב אינה של קשורה הזדהו ת כלל " הערב ועיקר ם בהקניית עם סן 2 מזכיר " לנו את הסיפור הידוע " עלהאציל" ") י גם הו א י י ב־ ? אצילים(" בקומדיה של מולייר שהתוודה " בפני מורהו: " 2 אני קורא כבר הרבה שנים ולא ידעתי שזה פ ר ו ז ד5''.
משנה שם—מסובה מזל ** 2... אותו ערב־ראיונוח אמר ד"ר סנה-, כי יתכן ! ש־ קומוניסטית ^> לקראת ישראלית הבחירות ) הבאות את שם רשימתה תשנה מק ותוציא "י (מפלגה ממנו > ? את חמלה "קומוניסטית2 ". שכן" רבות זה באופנה המפלגות כיום שמשנות — אמד שמן ד " . והראייה ר סנה בחיוך : מפא"י 2 ? , — אתה ""ע ורפ"י — היו ל, עבודה;'הליברלים מתירות' — ? לגח"ל מפ"ם־עבודה' — למערד ועוד?'. "•
התעלה עובדת ברחוב אלנב>
_^_, _^ _^ 8 _*ע-זחר?- ־_^4 ?ו י _^ ו 11111- ^? - 1 8
סאטירה משעשעת/ מעודנת ועשוייה במקצועיות רבה, היא תרומתו החדשה של קישוו לקולנוע הישראלי
")תעלת פלאוטילד" ב_"הוד" גת''א ובמקומות אחרים כארץ) הנידפה הקולנועית של מכל " תןןלת הסגואת בלאומילו של , '' פאטידה נהנית משעשעת ומעודנת, עשויה במקצועיות רמה. אפרים קי־ _שון, שהפיק, ביים וכחם את הסרט כעקבות התפכית והמערכון שכתכ השעתו, נעזר גם הפעם כיידע המקצועי וכליטוש הקולנועי של אמני םדט מחו"ל. הצלם הראשי מאני מין, כעזרת הצלם הישראלי דוד גורפינקל, משווים רמה בינלאומית לחומר מים ה"גלם . העודר " של פיטר הםדט מאפגרייכ , לצילו־ , תורם למעמדים טאטירייפ, קומיים או פאדטאים, את ה־ חיתוך המהיר, את העימות של מצכימ וגיבורים, עצמיפ וכלים מכאניים עם אנשים ודיכוריפ. נם פפ־הקול יעיל יותר מן הרגיל, כהיותו יותר מנושא־כלים לטקפט הנאמר ולמוסיקה הרקע. בגיבושו וכפגנונד הוא עצמו נעשה לחלק מן הפאטירה_, למגכיר קול של כוונות הפרט. על או* הארכת־יתר פה ושם, על אוי כמה חזרות, כדי חמש או עשר דקות של "התאהבות כנושא". אם יי הו צופ י ם ש יי צאו מ אוכזב י ם מן הסר ט, יהיה זה אך ורק משום שהסרט מעושל ד ן קישון מד י . הם מ" מצפים ק ומדיה לקולני מטורפת ות , '' לסממני־הגזמה קולניים, פשטנים יותר. אך הפעם, בהחח־ שם בנושא שהוא קולבי מלכתחילה, בתוקף חפירת התעלה בלב הכרך, במרכזו של רהוב אלנב י , עשו י הסרט ש תי וערב מטורפת של מעמד י ם עם הגובל תמונות י ם בפארסה סאטיריות דקות — , שהן מעין ביקורים ב " טרקלין מן המאה ה־, "18כמו שמודגש גם במוסיקה המצויינת של נועם שרי1 המלווה אותז.
כש נפתח הסרט, בתנופ ה רבה, אתה מתתיל לתמוה לאן אפשר יהיה להמשיך, להתקדם, לאחר התחלה סוערת, דינאמית ופעלתנית כל ־כך — במשך שעה והצ י . בלי לאבד זמן מוסבר לך מיהו _בלאומילך_, היוצא לתפור את העיר, עוד בטרם הופיעו הכותרות על המסד. תוך עשר הדקות הראשונות אתה מהוודע אל השכנים הסמוכים ביותר של כיכר ב' בנובמבר, מולמוגרבי. "באותה שעה כ בר מ "תחי לה להתבהר הסאטירה שאליה מכוון קישון, בעימות בין אזרחים לבין רשויות, בין התוק והשכל הישר, בין רשויות מקומיות וממלכ־ ת י ות, בעיקר ערב בחירות . !אז ישנם , כמה מעמדים המעוררים רעמי צחוק קולני, כמו הפתיהה, כמו הצפת רחוב אלנבי אלנב י . , כ מ ו שנומכס מעמד חנוכת שבו " תעלת כאבירים " התושבים י למפקח לבקו־ בי'ז — גדעון זינגר — מדוע יצאו מכליהם ופתחו בפעולות חבלה. בכל הקרנת בכורה בפסט י בל ינ בלאומ יי הה מעמד זה מעור ר סערה עזה של תשואות. על ־אף השוני באופי ק ובישבםקי ובסגנון ושולטהיי , ה י ה גם ם י מ —פגש ה־ עיריה ומשרד הקידום — מעורר התפעלות רבה. ה־ "צ קווארטט גלר בא " מ השו צע " , תה הוא תה מלאכת , עם מחשבת י . זהו אחד מרגעי העידון, הבגר ו ת הסאט י ר ית , שבסרט. כמו שבסופו של הסרט מודג ש, כי המצב אינו עתיד בבית־מחסה להשתנות , כי את גם השפויים להבא | יבלא ו ו - אילו _המנננון של העסקונה המקצוענית _ימשיד להתקנטר, לבלות" ברמת־החיים הצפויה, לנהל " א ת מלחמות היהודים" ולהפוך כל " טעות או קאטאםט ־ רופד. משוגעת ל... הישג לחגי-
, . לכאורה אין בסרט עלילה רבתי. למעשה יש בו. הרבה יותר. הפקידות והמפלגות צומ־ חים מתוך הצבור והצבור , "זז־ אזרחים" זוכים לפקידות ולמס־ לגות שהם ראויים להם. האם לא שכ חו א זרה י רחוב א לבב י את סבלם בין־רגע והפכו. לשד תסים נרגשים ומאושרים בחג י גות, רק משום שקישטו להם את המרפסות והביאו תזמורת מכבי־אש בניצוחו של... אור י זוהר ז ו
אכן, הליחוק הוא אתדהיסו־ רות המוצלחים בסרט, החל בוזזות החיצונית ובלה בהתאמת הנהונים המשתקיים של המשתתפים — לתפקידים-, החל כפארסה המובהקת של שרגא פרידמן, מרגע שרואים אותו כמכונ י ת, בדרך לטרון, עפ המזכ י רה ועם יג צלר, וכלה בהופעות קצרות, מרכזיות או שול י ות , של שחקבימ כאבנר תזקיהו או נתן וולפוביץ, ציפי שביט?או רבקה מיכאלי, שי אופיר המצויין כשוטר המקוף או רינה גנור היפה, באשו ת ש ל רופא־השיניים, עודד תאומ י . היינו צוחקים, בלי םפק, בלב קל הרבה יותר, על גיבורי מדובר " תעלת בסרט בלאומילר ז ה על , ' א אילו זו ע היה ר ה ביגובית בארץ רחוקה י . יי זהו הפאראדוכס כאן. אולי מצליח _קישון יותר מדי, בהציגו לפנינו את עצמנו. אולי משוס כן נותר בלבו של הצופה מישקע עגום למדי, דווקא משום שהוא מבין היטב את הבשורה בלי מדכאות שבסי אפרים קישון ושותפיו.
"המשיחי' החדש _בו השטן־!? ")תינוקה של רחמאדי " 5 '' אלנכי" כתל־אכיפ) סיפורה של איידה לוין עוסק כתיאור פחדיה של אם אמריקנית צעירח, המשופנ־ עת, כי כת מכשפיט הפו• גדת לשטן, מתכננת פניעה כוולד שבבטנה, הפיכתו למפלצת, _לקדכךפולחן, או, כמקרה הטופ כיותר, לאל חדשי הפיכת ספדו המצויין של לוין על־אודות כשפים בניו־מדק פת־זמננו, לפרט מעויין — היא כשלעצמה .. מעשה כשפיפ, בבימויו של דומן פולנסקי, אשר אף הכין את התסריט, מצליחה מלודראמה כמעט־כאנאלית, כביכול, רוויה סממני הווי, מתת, זוועות־עכר ואיומים־ לעתיד, לדתי!את הצופים כעיקר במקוריות נוניה. כביצוע משתתפים נכהריפ_, _נעלפ כמעט כליל הקו הדק המבדיל בין מציאות ורשיון. מים פולנםקי " ורתי , עד במאי , ". מפגין " סכין. פעם בנופפת את" חושו הקולנועי ב ־ מרקחת־כשפים זו. מאכלים ר משקאות של יומיום, מעורבים בתבלינים אכזוטיים, בשרשי ־ מאכל מסתוריים: _סעולות סבי-
שיומניפ אופיר (_טיטין_) וצור מעולמן 8ח שטטוח• אחד מפוגל לעולל
רות המקבלות מימד נוסף; דיבורים ומבטים מגלים, או מכס י ם, רובד נוסף, על מישור הטוחן אחר עד , דק ב סממנים " מיקסר" עתיקים חדיש, ונוזל ים כ ד ם ו ד מעות , יינות ד חלב . זהו סיפורו של זוג צעיד, ה־ גכנס לגור בבית־דירוח עתיק, וכשפים אשר " מסור הפכת ת" של אותו מ ע ל שי מושג זוו ע , " ה זה שלושה דורות. הם" מת־ וודעימ לשכניהם, רובם קשישים ומוזרים כמו הבית עצמו. עם הויובה של האשת, במסג־ חוג דת מגעם " חבגון עם דמשפתד השכנים , ". ונספחי מ ת רחב - הם. לאט־לאט מתמלאת מסכת יחסים זו _בםימני־שאלה. של־ וות הנפש, שלום הבית, עתיד ההריון וסיכוייו של התינוק, מצטברים לחשרת־עננים כבדים, היכולים להיות או תוצאה של נברוזה העשויה להת־ רחש בנסיבות דומות, או של כשפים. מה ואיך מתרחשים המאוד• עות לא נגלה. אך המשחק ה־ מצו יי ן של י מה פאר א ו , בתם של שחקנית ותיקה ובמאי נודע, שתרמו לכשרונה לא פ־ חות מנישואיה המפורסמים לפראנק סינאטרה הקשיש. משתק זה כופה עליך נוכחותו מכוח אישיות מפתיעה בעוצמתה. היא אמיצה ומבוהלת, שבר ירי ת ומפוכח ת, בעת ובעונה אחת. טוב מאד גם בעלת, ג'והן קאסאביטים, שתקן־ שאפתן, המוכן לכאורה להק־ דיש את כל ישותו לקידומו המקצועי, אף כי ספק אם היה נותן מוכר י את דו נשמת ל " ברית תינוקו מפיסטו העתי " ו- ד לשטן. רות - ורדון ג וסינדי בלאקמר, כצמד השכנים הקשישים והתמהונים. משעשעים
מאד, בעיקר הקומיקנית דמ־ צרינת. מורים אוואגם הוא ידידם הסופר של הזוג הצעיד ומ רש י ם לא פחות , בד מ ות ד"ר ספירשטיין, ראלף בלאמי. צילומים, מוםיקח־רקע, עריכה, אוירה, תפקידי משנה כסוכן הבית, או הנערה המתאבדת, מגולפים גם הם היטב. אולם דומד,. כי פולבסקי התכוון ליותר מסרט פשטני, ליותר מסיפור ריאליסטי, ש־ אימים, מתח וזוועות מסוגננות מעורבים בו. קשה להאמין שתסתמק במישור דו־מימדי. העובדה שלכאורה הכל במיש ו ר מצ י אות י , שניחן להסביר כל התרחשות גם בלי קשר למסתורין וכשפים, מעידה על כך שרצה להרו את, אול י , איך תלויית הערכתה של כל תופעה בחיינו ~ בעינו של המעריך. אדם רגיש, חסר שיווי־ משקל, מסיבות אופי או השפ־ עה זמ ני ת, יראה כשפים בכל משב־רוה, תנודת מנורה, או יללת חתול. אם בגלל סיפור בלהות, או סרט, או חלום . אדם רות אחר גורדון יאמר על מכינת כך " תרכיזים שטו י ות, . " כמשקה לאשד. הצעירה. אך עשבי־כשפימ הא מ נם ה י א , או בוח שת שמאל ת וכם היא סתם טבעונית, או צמחונית, שאינה מאמינה בוויטאמינים? האם שכני הזוג הצעיד זוממים משה ו, או שמא הם סקרנים, טובי לב, רוצ ים לעזו ר, להוטים לחיות חוויות זוג צעיר, כיוון שתם עצמם קשישים וע־ רירים ושרידים, כב י כול, של תקופה אחרת ז האם!נקשר השחקן הצעיר לזוג הקשיש
בכשפים ממש, או שמא רק הוקסם, על ידי הסיפורים שמספר השכן על שחקני תיאטרון רובדטסון נו ד ע י , ם או מן העבד הנרי , כפודבס אירווינג, ־ אותם הכיר אישית. וזה קסם סביר- " מדוע לא נבקש למצוא משמעות נוספת לסיפור זה, ל־ סרט זה?אולי מעוניין היה פולנסקי להראות את התרשמותו מהחברה המודרנית ב־ אר ה"ב , מערעור היציבות ה־ נפש י ת, מ ן ממתח והע צ ב י ם הכרוכים במאבק־הקיום ובתחרות החריפו- הוא השיג ד־ דאמאטיזאציח של מצב זה קופה על־ידי הישנה עימות , הנראים בין שרידי תמוהנים הת־ ומ וזר י ם לנו, לא פהות מש־ נראים רגישותם לזקנים של הצעירים ה " היפי' . ם" לבין אם כ ך נראה א ת הס ר ט, יובן הדגש על עבו דת השטן של הכת" האמיתית או המדומה, מדוע " הדי בור י ם על _כך ש " א־ לוהים מת. "בתור עלילה סמלית להתמודתת בין דורות, לאבדן האמונה של תקופתנו, חשוב הרבה פהות א ם פרט י העלילח מתרחשים במציאות או בדמיונה המבוהל על האשת הצעירה. השוב יותר להבין כי בני המאה שאיבדה אלוהים א ת האמונה מחפשי ב " משיה ם , " להם בן אל התדש בל י ד — ת ו, או בהזיות וס־ יוטים על לידתו, של "משיחי' תדש, מיזוג של רוזמרי (לא סתם מרי) ו... השטן. רעון של "במת שטנ י" אלילים ז נוכח " בני ד מו י ות זמגוי י הם — לא _בל־כך ... "
; _" ,
" ספרות הלחמניות החמות" הנחשפות ;> > _;מחר המלחמה , הקרויה ., "אינה משום מדאיגה מה בשם אותי• " ספרות תרבת ־י יותר מאשרספרות'' מתאים באן השם | - I ?עיסקות מלחמה " "• "? ? • : יצחק שלו 2 ? $ ויתורים ותמרים 2 ף* ר עקיבא לנדאו, מנהל אגן* במרכז לתיכנוז של משוד (?' ? החקלאות, חרצה לםני חברי המרכז החקלאי על תחזית 2 הייצור החקלאי בשנת ?. 1972-73 ההקלאות בשטחים המוחזקים כמעט ולא חוותה גורם 2 משפיע במשקי עמק עד שבאו הירדן ועמק לענף בית־שאן התמרים . , שבישראל אם הממשלה וא ה תחלי כולו ט, ? ? התמרי שרצועת םעזה ' — ב־ תישאר , 000ד בידינו טונות המ — י ו נצטרך צ ר י "ם בעזה . לחפש ובסיני * זרון , לשפע שהוא ? . גדול ראש פי עשרה המרכז מהיבול _לתיכבון הישראלי , מר אפרים המקורי שילה ". מטירת צבי2 ?, ברור " זרק" : קריאת מגדלי ביניים התמרים : על יהיה " הגבול מד. עם שיהיה ירדן, — למרות דבר הנזק אחד " " הצפו י ל ה ם, ל א י וו ת רו ע ל רצועת עז ה בגלל ה ת מר י ם?. " התנגדות ל"פתרונות כפויים'* ג יי ראה, כי לא רק ב־1969 רבה ההתנגדות לפח־ ?1 2רונות כפויים. גם לפני 30 שנה היה כך. - עלונה?של המועצה המקומית קרית־ביאיק ל ב־ 2 מפרץ חיפה מגלה, כי דווקא מושל המחוז הבריטי ? באותם הימים לא רצה לבון' פתרון בקשר למיזוגה _: קריה של קרית אחת, ביאליק או לסיפוחה עם קרית־חיים לחיפה. וקדית־מוצקין ל־ 1 ? הסקטור ראשי העברי היישוב של נטו העיר למיזוג המעורבת זד. במגמה חיפה, לחזק בעוד את ש־ ? _: קרית־ביאליק וקרית חיים צידדו בהקמת מועצה אחי־ I! דה לשלוש הקריות. תודות לאי־התערבותו של המושל = הבריטי ותיקי נשארה המקום קרית מנסים ביאליק עתה לחשב עד היום חישובים הזה עצמאית מה היו ! ? I. פני י הדברים אילו הצטרפה אז קרית־ביאליק למועצה 2 משותפת בתוככי חיפה עם . שתי הקריות האחרות, או אילו נבלעה ? ? התקדים מימי "השומר... "־ ן• שיבת הוועדת־המרכזת של ההסתדרות, שדנה בסוף ? שובם השבו של ע הפועלים במצב העבו לעבודה ד ה בנמל תקינה יי בנמלים חפה ואשדוד — הי , תד — . אחת טרם 2 ? הישיבות הקשות שידעה ההסתדרות במשד שנים. שכן ? אמורה בדבר העמדת היחד. ליפול למשפט־ההסתדרות באותה ישיבה בתביעה החלטה להוצי חמורת א בי ממנה ותר ? ? אח חברי המזכירויות של פועלי הנמלים בחיפה ואשדוד.. גוניים _הוועדה־המרכזת כה רציניים, אך אינה הפעם ממהרת — הסביר לנקוט המזכיר באמצעים ההללי אד־ £ " , אהרון בקר — שעה ש " האש עלולה לכלות את כולנו" שוב ?
אין ברירה אלא להחליט על הצעדים החמורים ולהביא 2 לידי כד שהפועלים — ממש ברגע האחרון — יחזרו לעבו- ? דה בנמלים ויאפשרו להסתדרות המשד הטיפול בתביעו־ 2 לעבודתם תיהם בדרכים והמשפט הלגיטימיות הוסר • ואמנם . כך היה: הפועלים חזרו ? ? באותה — ישיבת סיפר מר בקר, כי הקדים להוצאת ? הברים מההסתדרות על הסרת משמעת ואי־קבלת מרות ? הוועד־הפועל כבר קיים בהסתדרות מאז שנות העשרים, 2 כאשר ד. _בן־גודיון שימש בתפקיד המזכיר הכללי. אז ? נתגלע סכסוך' חמור בין , אחדות העבודה' והםועל , הצעיר' ) 2 היסטורית שתי המפלגות ) בעניין _שאחודן אדמות דביא כפר־גלעדי _ב־1930 ותל־חי לתקמח . מפא החברים "י ה־ ? ?, שעניינם הגיע לדיון בוועד־הפועל דאז, היו אנשי, השומר' ? כאשר הללו — חברי , תשומר' — לא קיבלו את מרות ? ההסתדרות הודיע להם ב. ג• שהם מוצאים משירות ד. ד_!סת־ 2 דרות לתקופה מסויימת עד שיקבלו את. דין הוועה"פ. - בקר". צעד מה זה גם הציל שחדבר את נגע ההסתדרות לחברים באותה שהיו מראשיה תקופה" ומיי — אמר ם־ _; דיה של " ההסתדרות. בדי להציל את ההסתדרות כיום * " — נמלי לא נהסס חיפה להוציא ואשדוד משודותינו שזכויותיהם את , אמנם המזכירויות , רבות, של אך בוודאי פועלי ? . דאז לא . גדולות .. יותר מזכויותיהם החלוציות של אנשי , השומר' '' 2 ?