⁨⁨معاريف⁩ - ⁨מעריב⁩, 1 كانون الأوّل 1957⁩ — ⁨Page 2⁩

. הצגת בכורה ארצית! הערב ובמשך השגוע בתל־אביכ - קולנוע םגד?וו" הםרס " הדני אודות "בגי־ טובים" . שהרעיש את י ‭!?? ;‬ ארצות אירופה ‭' . ‬ "ס ס מי ‭: :‬ ־ עלומים‭I :''‬ ה"בסטםלר" של יוהנס אלן, ן — עכשיו על הבד ; הגידה: ' אהבה הופשית : הכניסה מגיל 16 בקרוב. י בקולנוע " ארי‭?. ‬ון- ן

?ו ‭~ ??—?—1_^1??‬ _י‭_^_₪9‬ו ‭_^0_%_^00*0990**‬ עמ' 2מןן' בכסלו תשי"

חנות המיט ‭1 . ‬ נחלו יצחק מ"מ נמסרת בזה הודעה על אסטה ‭> ?‬ יוצאת מן הכלל של החברה, אשד תתקיים ביום דביעי, י ‭25. 12-57‬ בשעה ‭19, 00‬ בטשךד עוה"ד אלי שדון ~ נדב חלאוי _> בחל־אביב, רח' אחד העם ‭, 38‬נ על סדר היום: ‭(1‬ דו"ח על !־ מצב החברה ‭(2‬ בחידת הנהלה ן ו ‭(3‬ שונות, נ יו ה ף זימן נ מנהלי י. ‭> _>‬ נ

‭?????^??‬_טו ארנון מווי הזוך; המוסמכים במהוז ודא פונה לכל מורי הדרך המוס־ ו מכים שעדיין לא נרשמו ב־ I ארגון, להירשם בהקדם ול־ י צרף סך 1 ?י"י כדמי הרשמה ‭1 . ‬ לפי הכתובת !תל־אביב. ג ת. ד‭, 3284. ‬ בקרב יתקיים סיור השתל־ ‭_£ :‬ מות לחבל עדולם מטעם זד קרן קיימת לישראל‭). ‬פרטים בחוזר מיוחד‭, (‬ הועד'

!גיורא גודיק מצע את י שגרירת הרצון הטוב של ארצות־הברית ‭... ‬ גולדן: גייט , להקת _הזמדיס . י הכושיפ הטובה‭.. ‬י ב י ו ת ר ב ע ו ל מ ז ‭. . *‬ י י 2 הצגות גאלת י‭?;‬ יום ד' ‭11. 12‬• יום ה' ‭.... . 12. 12‬ב"אהל שם" תל־אביב • _, ?כרטיסים: "כנף" אלנבי ‭_|83‬י "רוקוקו‭, "‬ דזינגוף 93 •' ‭??????? . ‬_טו

נננכו ‭. 1‬מכונית פרטית , ת‭, 6816—‬צנע ‭. 2‬קטנוע " וםפדר ת‭_^, 21960—‬צנ כל היודע על נ ?הנ"ל מתבקש י הקרובה 'או ל תל־אביב' — ו

אגודת בעלי הקיוסקים ו _תל־אביב, רהוב לילינב הוד בקשר עם המצב הקטסטרופלי יה• יתקיים ביום ראשון ‭1. 12. 57‬ ב‭>1‬ רהוב המלך גיוךנ כנוס אידו של ועדי ארגוני בעלי הקיוסקים‭!'‬ צה הארצית ועדי הארגונים כרזנ

האיטר עשוי ומךהב _מסןי־הלל *שיל האסונות שפסחו עליך, יי (איךד מיךאגד)

הר־הצופים-נהודת המוקד

ההתנכלויות ה ירדנ יות למעבר השיירות להר - וב יקורו של האמרשילד

- מאת נתן טירה - אתת הבעיות המרכזיות אשר מר• דאג האמר• שילך יצטרך לברר _בהביעו היום לדכת־עמון, היא שאלת מעבר השיירה להר הצופים. ובעיירה שתעלה אותם

מאתר שהקולונל ביירון לירי. ראש מטה האו"ם בפועל, תבע מירדן להתיר את מעבר השיירה עם 9 חביות הדלק להר הצופים, אין ממשלת ירדן מרשה לקולונל לירי להכנס עוד לשטחה. ואף לא להלוות אל מר האמרשילד בביקורו היום ברבת־עסון. ההסכם על מעבר השיירות להר הצופים נחתם זמן רב לפני הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן. הוא נחתם בתיווכו של הצלב האדום הבינלאומי, ותהת הסותו של המתווך הרא־ שי מטעם האו"ם הרוזן ברנא־ דוס ב־7 ביולי ‭. 1948‬ היה זה בימי ההפוגה הראשונה של הקרבות, כאשר הגי־ עו הצדדים לכלל הסכם על פירוז!־ של הר הצופים וחלוקת שטתו לשתי מובלעות, אתח ישראלית ואחת ירדנית, _שבכל אתת מהן צריכה להיות מופקדת משטרה מקומית כדי לשמור על הרכוש. לפי אותו הסכם נקבע במפורש?כי בכל שיירה העולה להר, ייכלל גם מטען דלק, וכי כוחות המשטרה הישראלית יוחלפו אחת לשבו-

עיים , יועבר מזון, ציוד ודלק. ירדן לא כיבדה את ההסכם למן היום הראשון, והשיירה ה־ ראשונה נדחתה לשלבועיים. היא עלתה בהתערבותו של הרוזן ברנאדוט'אשר טס במיוחד ל־ _רבת־עמון, בדי להניע את ה־ מלך עבדאללה זאת מפקד ה־ לגיון הערבי גלאב פחה "לא להתעקש‭. "‬ משקיף!או"ם ;הרג השיירה עלתה וחמתם של ה־ לגיונרים בערה‭". ‬להרגעחם" פתהו באש על האזור המפורז ומשקיפי האו"ם שהיו עדיין תמימים והדשים בתפקידם, שהאמינו אמונה עמלת בהשפעתו המרגיעה של דגל האו"ם, הני - פו דגלים כדי להפסיק את יר־ יות הלגיונרים. משקיף נודוו־ גי , שהשף עצמו מול, התוקפים עם דגל האו"ם בידו?נורה ו־ נהרג במקום. מטה האו"ם מיחה בפני ממשלת ירדן ודבר זה הביא להרגעת־מה עד למועד עלותה של השיירה הבאה. מפקד הלגיון הערבי בירוש־ לים היה אז הבריגאדיר הברי-

טי לאש, וביום בו . עמדה‭'. ?‬ה שיירה לעלות, הודיע שהיהודים הפרו את ההסכם בכך שהם מעבירים שיירות חשאיות בלי־ לות מירושלים להר הצופים. דבד זה גרם לדחייה נוספת ב־ עלייתה של השיירה והרוזן בר־ נאדוט הוזעק שוב לרבת עמו‭. !‬ לאחר משא ומתן של שבוע על־ חה השיירה והחליפה את ה־ שוטרים הישראלים שעל ההר. מאז ועד חתימת שביתת ה־ נשק עם ירדן. באפריל ‭, 1949‬ לא פסק הלגיון הערבי להעמיד מכשולים בדרד מעברה של ה־ שיירה להר הצופים — וההר נהפך לנקודת מוקד מתמדת. המברק של ששון עוד לפני תתימתו של הסבם שביתת הנשק, כאשר הירדנים התעקשו ולא הרשו מעברה של 'השיירה, טלגרף אז אליהו ששון, שישב בפאריס, אל ממ־ שלת רבת־עמון במישרין והו־ דיע, שאם ירדן לא תרשה מע־ ברה של השיירה, תמצא ישר־ אל דרך כדי לעלות בכוחות עצמה. דבד זה השפיע וממש־ דת ירדן התירה לשיירה לעבור• מפעם לפעם מצאו הלגיונרים אמתלות חדשות כדי להתנכל לשיירה, ופעם אף מענו, כי ו‭"!‬ ישראלים מבריחים תחמושת בלהם. הם ביקשו לחתוך לפרו־ םות את הלחם המועבר להר.

לאחר פשא־ומתן שנמשך שבו־ עות, הוסכם כי משקיף האו"ם, בנוכחות קצין מן הלגיון, יחתוך כמה ככרות לפי ראות עיניו של הקצין הירדני. חתימת הסכם שביתת הנשק השיגה ארגעה לתקופה קצרה. באותו פרק זמן הועברו מכשי־ רים רפואיים וספרים מהר הצי־ פיפ וצוותים של עובדי האוניברסיטה ו"הדסה" עלו להר לתי־ קון הנזקים שנגרמו בתקופת ה־ קרבות. באותם הימים קיוותה ישראל, כי הועדה _המיוחדת, ד, ־ ירדנית־ישראלית. לביצוע סעיף 8 של הסכם שביתת הנשק תס־ דיר את בעיית המעבר להר ה־ צופים באופן סופי. אולם הירד־ נים נטשו היש מהר את הועדה והיא לא פעלה. בעקבות זה הי־ דשו הירדנים את תביעתם לב־ רוק את קופסאות השימורים, המועלות להר, הפעם נקרא ד"ד ראלף באנץ' להשפיע על ירדן ושידוליו נשאו פרי ? מפוחית הפה שהפריעה אולם לאהד זמן שוב הל עי־ כוב במעבר השיירה. הפעם בט־ ענה, כי בעבור השיירה דרך שכונת שייך ג'ראה, שבשטה ירדן, פתחו השוטרים מתוך ה־ מכונית המשוריינת הסגורה, בשירה בליווי מפוחית־פה. גנראל ריילי, אשר הועמד בראש מטה האו"מ, הסדיר את הדבר, ואסר את השירה בזמן מסע השיירה. פעם אהדת תבעו הלגיונרים-

שנהגי השיירה יהיו ערבים- ל אחר משא ומתן הוסכם, כי ב־ ראש השיירה יסע גייפ ירדיי יכו לגיונרים, ואילו השיירה תנוהל על־ידי משקיפי האו''ם. בעיה אחרת שנתעוררה היתד" שאלת העברתו של , לן הוד יות הירושלמי מהר הצופים ל־ עיר. אגודות צער בעלי תיים ב־ עולם פגו במברקים . אל המלך עבדאללה וביקשו למנוע צער מבעלי החיים, ולהתיר העברתם לעיר. המלך עבדאללה התיר, תקרית ההבית בפרוס קיץ ‭, 1952‬שוב חלד, תקלה במעבר השיירה, כאשר ה־ ירדנים טענו, כי בחבית דלק הוסתר נשק. הירדנים דרשו לפתות את חבית הדלק אולם ישראל התנגדה לכך בטענה, שדבר זה היה הופך תקדים והיה נותן רשות לקציני הלג-ון לערוד היפושים בשיירה. לאחר־ משא־ומתן הוסכם כי הגנראל ריילי , ראש מטה האו"מ, יפתה את החבית ויבדוק אותה. מבדי־ קה נעשתה בנוכתוח שלישת ה־ צדדים, ישראל, ירדן והאו"ם. אולם הירדנים האשימו את ה־ גנראל ריילי במשוא פנים. והכריזו על אי־שיתוף אחו• בימי כהונתו של הגנראל ב־ ניקה כראש מטה האו"ם, חידשו שוב הירדנים את ההתנכלויות שלהם בשיירות בטענות שונות. פעם דרשו להסיר את המחסום ליד הכניסה לכפר הערבי עיש־ ביה, שעל הר הצופים, ובטענה זו עיכבו את השיירה. רק עם בואו של הגנראל ב־ דנס הוסדרו עניני השיירה להר הצופים, ומאז מבצע סעי נשמר ההסכם בעליית השיירות, עד לתקרית האחרונה, כאשר הלגיון החליט לפתע?כי העברת הבנזין נוגדת את ההסכם המקורי. וכעת הוטל על מזכיר האו"ם להסדיר שאלה זו.

; לבנו ן תקבל ק ל י ע י ם י מונח ם ‭, , ‬

ח ילופ י אגרות בין מאליק ודאלס על הרחבת הדוקטרינה" " בנוגע לפירוש זה של

- מאת סופר מיוחד - ממשלת ארצות־הכדית התהייכה להגן על לבנון במקרה שתסתכך כמלהמוז עפ ישראל — התחייבות על כך בדולח בחילופי אגדות בין מיניסטר ההוץ האמריקני גזר ג'ון פוסטר דאלט ובין מיניסטר ההוץ הלבנוני ד"ד שאדל מאליק

חילופי אגרות אלה באו ב עקבות הנסיון של לבנון להר־ חיב את מסגרת ההתחייבויות של ארצות הברית לפי דוק־ טרינת _אייזנהאור. ד"ד מאליק' אשר גילה על כך בנאומו בפארלמנט הלבנוני. הוסיף והכריז כי הממשלה האמריקנית מוכנה לספק ללבנון כל סוגי הנשק הדרושים, לרבות ראקטות, וכן סיוע כלכלי בלתי מוגבל כמעט. הוא אמר: "אני מקווה כי לא יע־ בור זמן רב עד שהקליעימ ה־ מונהים יהוו חלק ממערכת ההגנה שלנו‭. "‬ ארצות הברית — אמר ד"ד מאליק — יכולה לתרום לכל תבנית שתוצע על ידי הממשלה הלבנונית, אם תוכל תכנית זו לסייע לכלכלתה של המדינה, העזרה האמריקנית ללבנון תהיה בעתיד בלתי מיגבלת‭-. ‬הממשלה האמריקנית עשתה גם מא־

. מץ מיוחד למצוא קונים ליבול התפוחים הלבנונים, וכן הבטיחה לגלות ענין במוצרי יצוא אחרים של לבנון, כגון הדרים, זיתים ושמן. ראוי להזכיר כי לפני חמישה שמיעות שחררה הממשלה הבריטית 100 אלף לי"ש לשם יבוא תפותיפ מלבנון. בדרך כלל קונה את מרבית יבול התפוחים מצרים, אך בגלל הי־ לוקי־הדעות הפוליטיים בין ביי - רות לקאהיר, ובגלל מחסור ב־ מטבע הוץ באוצר המצרי , בוס־ לו העיסקות הללו בין שתי המדינות. ברית־המוע'וות הביעה נכו־ נותה לקנות כמויות מםויימות של חפותים מלבנון, וכן קנתה כמויות ניכרות של פרי־הדר, ביהוד מאזור טריפולי , שם נו־ צרו השנה עודפים. טריפולי ידועה כמבצר עוז קומוניסטי בלבנון.

ד"ד מאליק ניסה להבהיר את תפקידה של ד־קטרינת אייזנ־ האור למזרח התיכון, כמעצב ראשי של המדיניות, אשר גררה הכרתה של ממשלת לבנון בדוקטרינה — במדינה ערבית יחידה — מתח ד"ד מאליק ביקורת חריפה על כל אותם האישים הסבורים, שמדיניותו נוגדת את הלאומנות הערבית. הוא טען' כי הצטרפותה של לבנון לדוקטרינת אייזנהאור, אין פירושה הסכם לבטהון הדדי. לבנון לא התחייבה להתייצב לימין ארצות־הברית במקרה של מלהמה. מצד שני מוכנה אר־ צות־הברית לבוא לעזרתה של לבנון במקרה של תוקפנות כלשהי נגדה. אף כי המטרה העי־ קרית של "הדוקטרינה" היא להתנגד לתוקפנות קומוניסטית. תחוש _יאשינגטון לעזרת לבנון גם במקרה של התקפה מצד יש־ ראל או מצד מדינה כלשהי אהדת. שלישית, לבנון לא התהיי־ בה להצטרף למאמציה של ארה"ב למצוא פתרון לבעיות המזרח התיכון וביחוד לבעיות הנוגעות להסדר עם ישראל. להלן קרא ד"ד מאליק באזני חברי בית הנבהרים אח נוסח המכתבים שהחליף עם מד דא־ לס, מיניסטר החוץ האמריקני,

הדוק־ טר"נה. הוא קבע, כי קשרים אלה עם ארצות הברית מחזקים את עצמאותה של לבנון מבחי - נה פוליטית וכלכלית. אין להכות לכך. שדבריו של דייר מאליק יפהיתו את התסיסה המודגשת עתה בבית הנבחרים הלבנוני. מתנגדיה של הדוקטרינה אינם פרו־קומונינד טים, כפי שאפשר להשוב, אלא אינם יכולים להשלים עם הרעיון שממשלת לבנון סטתה מן המדיניות הבייטראלית. לעו־ מת יה תאר עתון ימני השוב את נאומו של מאליק כ"נצתו־ נה הגדולה ביותר של לבנון ל־ יהסיה עם ארה"ב‭. "‬העתון מו־ סמי. כי שום מנהיג מצרי או סודי לא יבול להודיע על הסכם דומה עם ברית המועצות. מנהיגי האופוזיציה ממשיכים, לעומת זה, להביע הששות על גורל עצמאותה של לבנון. ב־ התחדש הוויכוח בפארלמנט העלו כמח צירים את חחביעה להקמת ממשלח קואליציונית, בין התובעים זאת היה אמיל מסחאני , התעשיין ־הידוע. אשר קרא לד"ר מאליק להציע את תיווכו כדי "להביא לידי התפייסות" בין ארצות הברית למצרים.

‭%39‬י71111

צבי ויםלבסקי ז"ל (י. ג‭(. ‬ עוד צריכה כתיבה המסה הגדולה על המסאי בדיד ההגיון יבהיר־העט, דייר צבי ייסלבסקי , שהלך לעולמו בערב־ שבת. בשנה ה־69 לחייו. רק לפני זמן מועט ניתן לנו ספרי " ־חידים ברשות הרבים" — וה־ נד, נפטר ד, י ה י ד, שהעניק ל ־ רשות הרבים בל־כך הר־ בה מאוצרות ריחו. בינתו והש־ :לתו. אצילות־נפש היתה נסוכה על פני כל הליכותיו עם הבריות — ?אצילות של תלמיד־חכם, מעו־ רה בהווית ישראל והעולם, הי־ תה בסגנונו ובדרך־ניתוהו. ב־ מסותיו הספרותיות. שבהן דן כיצירה העברית בעיקר מהבהי־ :ה הסוציולוגית־רעיונית, שיקע ־שקפות־עולם מוצקות שלו, אד עם זאת השת בהן תמיד אה :פש האדם הרוטטת ואת הקיר־ כה האינטימית ההמה לנושא ה־ ניתוחים• להבין — פירושו קודם־כל ל־ דעת. לפיכד אולי נתן ד"ר וים־ לבםקי ידו, בין היתר• לתרגום ה"קאפיטאל" של קארל מארכס, אף־על־פי שההשקפה החמרנית זרה היתה לרוהו. בשנה אחת, זו האחרונה, :תיתמה הספרות העירית משורה של יוצרים גדולים. הלכו לעולמם המשורר דור שמעוני , המספר יצחק שנהר. _קהיםמוריון והוקר־ההםידות ד"ד שמואל אבא _הורודצקי, הוגה־ הדעות ד"ד אברהם שרון. עתה הלך בדרד כל הארץ החוקר ־המסאי המזהיר ד"ד צבי ויס־ לבסקי. והתמורה לאלה שמםתלקים מארץ־החיים — לא בנקל נמ־ צאת.

החללים הראשונים (ג. ש. 'י נתניה מעלה היום את זכרם של ראשוני חלליה, שנפ־ לו שעות מעסות לאחר התקבל ההחלטה ההיסטורית בלייק סא־ בסס. עוד הארץ כולד, צוהלת ורוקדת. יצא בהשכמת יום 30 בגו־ במכר האוטובוס של "אגד" מנ־ תניד, לירושלים. לא עברה שעה ינשפך הדם הראשון במלחמת העצמאות. כנופיה ערבית עצרה את האוטובוס בין כפר יהודיה לבין שדה התעופה בלוד, ירתה לתוכו מתת מקלעים והפילה ששה חללים ומספר גדול של פ־ גועים. "כרתנו ברית דמים עם ירושלים" — נאמר באותו יום בהל־ וויה שנערכה בנתניה•

הארכיאולוג (נ. ב‭(. ‬ דייר דמיטרי ברמקי. מרצה לארכיאולוגיה באוניבר־ םיסה האמריקנית בבירות, הפ - תיע בדיבורו באידיש את המלומדים היהודיים שהשתתפו בכנס הארכיאולוגי אשר בערך לפני זמן םה ברומא. דיר ברמקי, ערבי נוצרי , ש־ אחד מאבותיו נמנה עם הצל־ בנים, היה שנים רבות עובד בהיר בבית הנכות הממשלתי בתקופת המנדאט. כאשר נשאל על מקור האי-ו-ש שלו, השיב דייר ברמקי, :י משפחתו התגודדה שנים כוח ליד מאה שערים, הוא _ייהק בילדותו עם ילדי היהו־ דים ומהם למד אידיש ואף מעט הונגרית. לפני 25 שנה :תמנה עם ר' עמרם בלוי כהבר המועצה המקומית של בית חנינה. ר' עמרם נתמנה על שום שייצג בעלי _הקרועות היהו־ דיים בסביבות הכפר ואילו הוא נתמנה מפני שייצג את מש־ פחתו.

בישיבוח המועצה היה משוחח עם ר' עמרם אידיש• כיוון שמנהיג "נטורי קרתא" לא די־ בר ערבית ;זוכה‭... ‬ חיים למספר

(י. ל‭(. ‬ עירית ירושלים החליפה בימים אלה את כל מספ־ ־י הבתים ברחוב ארלוזורוב, ; סיני די , שביתו השוכן של ברחוב פרופ זה ‭, '‬ טור־ ישא אח המספר ‭, 18‬ םרופ' טור סיני. שביחו היה הבית הראשון בדהוב זה• בחר ־עצמו את חמפפר ‭, 18‬בגימט־ ריה — ח"י. ברט, עם ביצוע :נייד, ברהוב נתברר, כי . ־יה על הבית לשאת מספר אחד. המלומד הקשיש לא היה מו־ כן לוותר בשום פנים ואופן ושלה חזכירים לרוב לראש ה־ עיויה מר אגרון, עתה החליטה העידיה להענות לבקשתו — היא החליפה מספרי בתים שונים, כדי שמספר ביתי של טדופ' טוד־סיני ישאד , חי‭. ''‬ היכן קבור הכלב י יב . צ‭(_. ‬ אחד מחברי המטח הדתיים הגדיר אח ה"חודעה היהודית" בנאומו בועדת החי־ וון־ של הכנסה: "זהו ירה מלאכותי שבו קבור הכלב‭.,. " ‬

_ילקזט דרכים הספר האסור

השגרירות הסובייטית בלונ־ דיו עשתה מאמצים למנוע הופ־ עת המהדורה האנגלית של הרומאן החדש מאת בוריס פאם־ טרנאק "ד"ד ז'יווקוב‭, "‬ שיצא לאור באיטליה. המו"ל הלונדוני דחה את פניות הטוב־ ייטים והודיע, כי התרגום האנגלי יופיע בינואר ‭. 1958‬הוא ר־ כש את הזכויות לא מן המחבר ברוסיה. אלא מן המתרגם האי־ טלקי. כפי שנודע הביעה השגרירות הםובייטיח אח נכונותה לקנות מיד אח כל הטפסים המודפסים של המהדורה האנגלית, בתנאי שאף אהד מהם לא יוצא לשוק, אולם המו''לים לא הסכימו גם להצעה זו.

מצרים הסכימה באורח עקרוני להכיר בגרמניה המזרחית, כתמורה לסיוע הכלכלי הסובייטי שהובטח למיניסטר המלחמה . המצרי ־ גנרל עאמד, בהיותו במוסקבה. ‭*",. . , "_. _, ‬ מוסקבה לחצה על התמורה נאצר בכיוון זה _ימ . _המצריו "דיח ! עוד לפני חודשים אחדים. אך הרודן חמצרי חשש מפני ניתוק היה־ סים עם גרמניה חמערבית וכן חשש שמא יסכן את המשא־וה־ ‭!!?‬ מתן עמ המערב על הפשרת ית־ רות השטרלינג והדולדימ שהוקפאו בבריטניה ובארה"ב, ייתכן שמסיבה זו לא נקבע עדיין המועד להכרת מצרים בגרמניה המזרחית. הסופר היהודי האמריקני הנודע, הווארד פאסט, ניתק סופית את קשריו עם המפלגה ה־ _מוחיויחמיח‭'- 11117. ‬ _מז0יררזר_> ‭*V ‬

, ספרו החדש "האל הערום ‭!__", _ , "‬פאסט, שישב ב־ "האד כלא על שומ ח־ ‭"".. "_, _‬ ברותו במפלגה הי וערום קומוניסטית האמריקנית' והנמנה עם הסופרים ה"נקראימ" ביותר בארצות הגוש הסובייטי , מספר בספרו על אכזבתו מן האליל הקומוניסטי. "מה שהיתה המפלגה הקומוניסטית פעם. איננה כיום, שהרי כיום היא בית כלא למיטב הלומותיו של האדם, המחר ש־ _ייך לאלה אשד ינתצו את חומות הכלא הזה ולא לאלה התו־ מכים בהן‭". "‬ וטאסט מסיים לאמור: "מצאתי את החרות‭, ""‬ בספרו הוא מביע את אמונתו בדמוקראטיה האמריקנית — לאחד 13 שנות חברות במםלגה הקומוניסטית, *

ילד בן 10 סיפר למשטרת צ'יקאגו, כי במשך 18 החודשים האחרונים גרם ל־10י עד 50 דליקות ברחבי העיר, כתוצ־ ••ווו‭4-‬ו‭*, ‬ז ניםפה לפחות הצי """י ת * זק אדם ההללי אחד נאמד _והנ־ ב־100 אלף דולר. ‭9009*0‬ הילד טען, כי הוא רוצה להיות" ?כבאי‭", ‬כשיהיה גדולי‭. ' ‬

דביר ! הדבורים ‭. . . ‬

- סאת נ. בר־אורין - י ‭**‬ שמסתכלים ברהוב ממרפסת דיר־ 3 תו של מר אברהם דביר, הנמצאת כקומה הרביעית, דומה השוק הסיטו־ נאי במתנה־יהודה לכוורת־דבורים עצו־ מה, ההומה וסואנת בלי הרף, טרטור מכוניות, שקשוק גלגלי־עגלות' צעקות גרוניות של סבלים מיוזעים המטעינים ופורקים ארגזי ירקות, ויכוחים קול־ ניים בין הקמעונאים ובין הסיטונאים על עגבניה רסוקה ועל קלה של כרוב שהעלה רקב. אך מר דביר אינו מרבה _להתענין בכוורת אנושית זו‭", ‬כשאתה נמצא ב־ חברת יצורי־אנוש, צפויות לד עקיצות למכביר, מחייך מי דביר במרירות, — אבל דבש לא תלקק לעולם — אלא אם כן יש לך מרפקים חזקים הגב' רהב‭.,. "‬ולכן מעדיף דביר *ת חברת הדבורים האמיתיות. יצורים "ענוגים" אלה אמנם כבו השביעוהו עקיצות לאין מספר, אך לא הפכו ממנו את דבשן‭. "‬וכשהוא רוצה לחסיח את דע־ תו מסבלותיו, ממחלתו וממצבו הדחוק, הוא יורד לעין־כרם, שם נשארו לו ל־ פליטח קומץ כוורות, והוא מתייהד עם משפהות חדבוריס שלו ושוכח עולם ו' מלואו, "רוב הכוורנים עיניהם רק לבצעם, ‭-"‬ קובל דביר' — כל מחשבתם אינה אלא כיצד לנצל אח חדבורים ולחפיק רווחים קלים, אך אני אוהב את היצו־ רים העדינים האלה בכל לבי, בשבי־ לי עונג ואושר הוא להתבונן בעבודת הדבורים העמלות כל ימיהן בלא לאות, ביום ובלילה' עד אפיסת הכוחות‭, "''‬ מרפסת ¥ המגובבת * מכשירי ‭' *‬ כוורנוח, י ‭* *‬ ?מסגרות, _לוהות־דונג וספרים מק־ צועיים בשטות שונות, הכניס אותנו מר דביר בסוד עבודת הדבורים, מס־ תבר, שכדי לייצר קי. לוגראמ דבש מבקרות הדבורים _ב־ד מיליונית םרתים, ל־ כל הסתות, בעברן מרחק השווה להיקפו של כדור הארץ ו חישבו ומצאו, שלו היו מפפלץם _למובטלים שלנו עבו־ דוה־דחק של ייצוד־דבש (באותם אמצעי הייצור של הדבורים‭, (‬היה פועל טוב זקוק ל־י_!ז15 י . ־זי עבודה, כדי ל* ייצר קילוגדאם דבש אחד ן

אך בניגוד לפועל הדהק, הבורחים מעבודה קשה, אין עם־הדבורימ יבול להתקיים אפילו שעה אתת בלא עבודה אינטנסיבית, כל כוורן טוב יודע, שכדי לקשור את הדבורים אל הכוורת, יש לדאוג שתהיינה עמוסות תמיד עבודה _למעלה־דאש. האדם הצליח. למשל, לשחרר את התרנגולת מלדגור על ה־ ביצים. אך הדבורה אינה רוצה להסתגל בשום פנים לאמצעים מלאכותיים, כדי להגדיל אח תפוקת־הדבש, כידוע אוגרת הדבורה את הדבש רק בתוך תאי דונג. כדי לייצר גרם אהד של דונג• משקיעה הדבורה עבודה שהיתה מספיקה לה לייצר 10 גראמים דבש. אולם כל חגםיונוח לספק לדבורים תאי־ דונג מלאכוחיים, כדי לחסוך מחן עבר דה זו, עלו בחוחו. אף על פי כן מסוגלת משפחה בת 30 אלף דבורים לייצר במשך שגה 60 ק"ג דבש. מ־100 כוורות מטופחות היטב אפשר להתפרנס בכבוד. אך לטיפוח 100 כוורות דרושה השקעת כסף ועבודה' דבר הנבצר ממר דביר מחמת אמצעיו הדלים ובריאותו הרופפת, כל פניותיו אל הסוכנות והממשלה, לעזור לו באמצעי מימון, לא נשאו סדי , אמ כי איש אינו מטיל ספק במומחיותו בענף זה‭", ‬אנשים, שהם בורים גמורים במקצוע, ל. יבלו הלוואות והדרכה, מפני שידעו למשוך _בהוטים סמויים מן העין, — טוען דביר — אני לא יךעחי ללחוץ על הכפתור הנבון ‭(.... ''‬ג _^ג לןיוד בהיותו חינוק להטה _^ בלבו ה־ ‭3'‬ אהבה לדבורים. אביו סיפר לו, שכשהביאו בפעם הראשונה ל"חדר‭, "‬ בארץ מוצאו ליטא, וה"מלמד" טפטף בסתר כמה טיפות דבש על ה"אלף בית‭'"‬ כבד ידע הילד שהדבש מיוצר

לא על ידי מלאכי־השדת האוהבים ילדים טובים, אלא ע"י הבדיה הזעירה ששמה דבורה‭". ‬ בכל עת מצוא היה מתחמק מהבית ויוצא לאהוזות ה"פרי־ ציס‭, "‬כדי להסתכל בכוורות, בקבלו באהבה זזת עקיצותיהן, אומץ־הלב של הילד היהודי מצא הן בעיני הגויים, והם _קירביהו ופתחו לפניו אשנב לעו־ למ־הדבורים על כל פלאיו• כשגדל קצת. למד את השפה הדוסית ו"בלע" כל ספד וכל חוברת, שדנו בהיי הדבורים, ? ־*ו _• _• _ל עלותו לארץ בשנה 1924 היה ענף 4 הכוורנות כמעט כולו בידי הערבים. הוא קנח מערבי 4 כדים עט דבורים, ותתחיל לטפח אותן במשקו בבל־ סוריה, לאחד זמן נודע לו שהנציב העליון ווקופ מחלק לערבים כוורות ממש, וגם הלוואות לשם פיתוח ענף הדבש, הוא כתב מכתב _יינציב העליון, וביקש שיקציבו גם בשבילו כמה כוו־ רות והלוואה. אך התשובה היתה שהערבים הם "מסכנים" וזקוקים לעזרה, ואלו ליהודים ישנה "הסוכנות‭, "‬ הדואגת להם‭, "‬בשנת 1936 עבר דביר לירושלים עקב מחלתו, והעביר את כוורותיו למוצא. לאחר זמן עבד בכוורות של חוות חלימוד בתלפיות, ••פרוץ מלחמת השחרור נגרמו לו נזקים* חמודים ‭, *‬ועשרות־כוורות * הלכו ‭"I‬ לאיבוד. את "שאריח הפליטה" העביר _לעין־כרס. אולם מחלתו תכסה עליו, והוא נאלץ להזניח את כוודותיו במשך תמופה ארובה, כשחזר קצת לאיתנו גילה, שחמש־ תכניס החדשים בעיךכדם עשו שמות _בכוורותיו• ושוב נאלץ להשקיע מאמ - צים רבים כדי לשקמן. אולם חוסר האמצעים והאדישות מצד גורמים צבוריימ הס בעובדיו, אמנם . הוא ממשיך לטפל בדבוריו באותח אהבה ובאותה מסירות' אד דבש הוא מלקק מעט מאד‭,.. ‬עם כל חריצותן, אין בכוחן של שחי עשרות משפחות הדבר רים ה"עניגוח" שלו לפרנס אח בעליי הן,