עברי אנכי, 23 تمّوز 1878 — Page 4
פעפטער ללאיד" וכיד בהעתקה נאמנה זל מורת רוח " " אישטאצי ובעלי בריתו, כתב לנו אחד מאוהבי המ"ע בדברים האלה: כיח המדרש (גימנאזיאום) שלהקטולים בבודאפעכט הוציא לאור חשבוךוהודעה־־שנתית משנת 1877?) ומהוך שאר הדברים אעתיק: מספר התלמידים אשר עמדו על אבן הבוחן היה בסוף הזמן . 574 מבני. הקטולים: , 140הפראטעסטאנטיס: , 17הגריכען: , 4ושל היהודים 313. ובני ברית הנ"ל הצטיינו ברוה הכמה ובינה יתירה, ושקדו על דלתות בית המדרש . בשקידה ובהתמדה—. " והותם מאמרו: "מזה אות נאמן, כי היהודי מבקש ודורש החכמה וקרבות לשוךעם יהפוץ• שמהה היא למרינה, אם אזרחים כאלה בעלי חכמה ומדע בקרבה. "ואם לרביי אישטאצי נטה אזן מאין תבא למדינה ע זרה רודנית ?בבל מערכות דברי־פלא(וועלטאויםשטעללוגגען, (מי הטהאשרנכתרו באותות הכבוד על הריצת מעשי ידיהם ?רובם יהודים המה, כי ההוגג. רק בשילוח רגן ויבולי הארץ (אשר ברכם ד' כמו) יתהללו ויפארו ולא במעשה אצבעותם. עיי אחב"י נעשתה עיר בוראפעםט עיר כלילת יופי, המה העמידו דלתות בתי החסד, בתי שעשועים גדולים ויפים
המתנוססים ברב עדים והדרם, וככל מקצעות וםעיפות עניני הרמת י י:' 'י המדינח, יעמוד היהודי בראש—. והנה אם אפוא כן הוא, כי היהודי הוא הציר אשר עדיו תםובידלת אושר ועושר העם, ידמה ההמון (אשר עיניו הונו בעורו ן ופתיות, קנאד, ושנאה, (לולא היהודים, טוב הארץ תהיה כידינו ובמקום היהודים נרחץ אנחנו בדשן אדמת בת עמנו, אולם עליהם בלבד אין ליהודי היושב תחת שבט מישור, לשית עין ולב, אכן רוח הגדולים בעם מדבר בם ומלתם על לשונם • המה הגדודים אשר ישב בם דוה רע מאויב ישן, אשר זה שנות אלפים ברח ידבר. מתחת דלתים וברית יזרקו הבומרים לפיד בוז ושנאה, ואם כעת יהשו גליהם, בכ"ז עוד לא קמה רשעתם לדממה. אש השגאה בבושת תחת עפר ואפר, ואם גם לא נשמע מהם, אכל י מהמונם ושאוגס ושלוהיהם, וגם אישטאצי וחבריו ידברו מתוך גרונם בבית המחוקקים. ואל תדמה, כי אישטאצי הוא מדלת העם אשר בער בצע כסף יעש שליחותו, כל האומר כן איגואדא תועה• את האישאישטאצי בהרו הכומר ים להיות עמהם בעצה אחת להתנכל על היהודים, ואם אמנם עתה ימלאו המחוקקים פיהם שחו ק על דבריו, לא יתן אישטאצי לב לזה, מצחו במצח אשה זונה לא
ידע כלימה, ולא יחרד גם אם כל מ"ע ידקרו אותו בעטם ההד • הוא ידע נאמגה, כי לא יהפוך בפעם אתת את לבכ האונג• כלס לשנא את היהודים, ידע, בי דבריו לא יפתו את העם, להתגולל ולהתנפל על היהודים, אבל מטרתו ומגמת פניו, להלהיב מעט מעט את ההמו ן. הוא ידע, כי לא כהודש ולא בשנה יעשו חפצו ותפץ חבריו שורש למטה בלב העם, גם גלות ש פ א נ י א לא בין לילה נבראה, כ"א מעט מעט השמן לב העם להרע את היהודי• וכן יניח הוא גם עתה (במצות הבומרים) נימי גפרית (מיגען) במעבה אדמת בת עמו ויעמוד חלוץ להשליך זיקי איבה ומסטימה כעת מוכשרה . אולם הפץ עוזרי רהב לא יצדיה ד' בידם, ואכן יש תקוה, כי בבהירה הרשה אשר תחל ביום •1 אויגוסט לא יבחרו אותו להיות מבאי כה העם • הגדולים והאצילים והיועצים כארצגו, ידדשו וישתדלו בעוז רב, כי לא יבא זד ־יהיר כזה בסודם. השרים ידעו להוקיר מעלת היהודים, ירעו כי זולת היהודים אזלת יד ההוננ• ידעו כי רק ע"י היהודי וחריצת מסחרו וברוחו פי שנים יעמדו על מקומם בנונע לענינים פנימיים והוציים, רוהניים והומרייס, ידעו לשלם טובה תחת טובה ור' יגן עלינו • ליב לאנדעפבערג.
רוםסלאגד.
ווארשא. לעירנו ווארשא נקרה אורח נכבד מחושבי דענאכורג, איש מופלנ כנפ"ח, פוסקים ושו"ח וככר סמכו עליו ידיהם גאוני זמננו והציבו עליו ציוני שבחים, כי הוא ראוי להורות כאויה, וזד, שנים רבות אשר נתנה עליו משרת הרבנות והיה לאב"ד ככמה קהלות ה"ה מוהריר שלמה טובי' ג"י חתן הרב ד' גרשון אמשטרדם מויילנא ז"ל. והנה מדי עברו דרך הנה וינית אמתהתו עם החפצים אשר לו כבית מלון והוא הלך לעשות דרכו לנסוע לעיר טשענסטעחאווא אשד אוה למושב לו, ויהי בדרך, נלוה עליו " אביך אהד מילידי ביאלא בפלך שעדליץ אשד במדינת פולין" והתראה לפניו באיש אוהב מישרים ומשתעשע לקהת תורה מפיהו, עדי ננב לבבו והאמין בו ויבקשהו לקחת אמתחתו והפציו מבית המלון ולהביאו אליו אל המקום אשר נטה ללון, ועתה זח ימים אחדים נס הנוכל ההוא לברוח ואין קול ואין עונה והדבמו"ה
שלמה טובי' הנ"ל בא אל המקום אשר היה שם מלונו בתהלה וישאל על אורות הפציו ויענהו; כן בא אלי האיש י מביאלא — בפקורתך ולקה הכל כאשר לבל• רעדה אהזה את הרב הנ"ל. בראותו, כי נאבד ממנו עניו ויגיע כפו, גט אדרתו אדר היקר מטהורין השוה במה מאות זהו"פ וספרים יקרי ערך, וגס לרבות כתבי תעודותיו ושו"ת הרבה אשר עמל ויגע ופלפל להשיב לשואליו דבר, את הבל לקח הבליעל וברה ולא גורע מקומו איה • מה מאור יהמה לב כל איש אשר רוה החמלה גוססת בקרבו על צרת נפש האומלל הנ"ל, לכן אמרתי, לפרסם הדבר כמחנה העברים ומגלגלים זכות וכוי ואלה ציוני האיש
, הבליעל להיות נסמן לכל רואיו ומכיריו: שמו מאיר ליב, ויאמר כי גרש אשתו הראשונה, הוא יליד ביאלא אשר בפלך שעדליץ בפולין המדינה, קומתו ממוצעת, פניו ארוכים, שעדו שחר, עיניו שהורות, ממראה בראנעט והוא כבן שלשים, ומי שיודע לו יגלה הדבר לי הח"מ ומשכורתו תהיי שלמה מאדון העולם. יעקב וואלרען ?
ע ג ג ל א ג ד.
מםע א י משא ארץ הקדם . מאת הרב אליעזר גראייעווסקי בליווערפאהל. (המשך מגליון מד) יי כערך ארבע שעות רכבגו על המורים עם אורהה גדולה אשר מגמת פניה גם כן, לעלות להוג הג השבועות בירושלים והופיעו לנגד עיגיגו מגדלי עיר ראמלא• ככברת ארץ קודם ראטלא פגשנו שני כומרי רוסי' אשר עבודתם היא, ליל ך כפעם בפעם נגר אורחים הבאים ממרתק לבקר את ירושלים לקבל פניהם ולהביאם בבית המהמה שלהם (•(81*13. 8*11 ליתן להם מקום מנוחה הנם לנות מעמל הדרך, והכרת פנינו ענתה בנו, בי לא מאהיהם אנהנו, על כן לא דרשו בשלומנו ולא בקשונו לבוא העירה, ורכן עברנו דרך ראמלא (לפי דברי הרב ר' יוסף שווארץ, לפגים חיו שמה גת" אשר ביהודה) " לשים דרכגו הלאה וגשאד בדעתיגו, לעמוד _לרגפש במקום באד־אל־וואד כי כמעט כל האורחים יעמדו שמה להגפש כי הוא הצי הדרך מיפו לירושלס • היום רד וכוכבים לאלפים ולרבבות נוצצים ומזהירים ברקיע ממעל לראשינו, כל האורחה אשר נסעגו ביחד התחילו לנים __ מעט תנומת הלילה בישכם עד חמוריהם, וכבל סביביחנו שררה הדומיה. אך אנכי לא יכולתי ליתן תנימה לעיני כי רעיוני קודש הפריעו את שנתי ודברי החוזים בציידם את ירושלם לעיר כלילת יופי עמדו לנגד עיני וזאת מנעני מליתן תנומה לעפעפי.