הפועל הצעיר, 20 شباط 1925 — למצבם הכלכלי של היהודים בפולין ‭.. * ( ‬ [للمقال]
למצבם הכלכלי של היהודים בפולין . . * (
חחיים האקיגומייס בפולין לא היו לגשרי נורמליים נס מקודם. בעקב _היליוטה הבלתי יציבח בארץ זו עד פברואר , 1924אי אפשר היה למנוע בעד תנודות מתמידות של מצב המרקה, אולם התנודות היו תמיד משתוות עם השגויימ שחלו במהירי הוליוטה. לעומת זה המשבר של היומ הוא, בנראה . לי , לא לזמן־מה והייתי אומד נמ שהיא נושא אופי פרמננטי. . י י הושכגי שכל מי שישיס אל לבו את הסבות שגרמי למשבר כללי זה יהיה םוכרח להסכים שלמסקגותי הפיסימיית יש יסוד ידוע. הסבות הן אלה: (1 הסטביליזציה של הולמטה. בעקב הסטביליזציה הזאת היו םוכרחים להפסק 99% מעסקי-היהורים, שהיו קשורים באופן ישר עס מסחר־הוליוטה. המספר הזה איגו מצער כלל ובלל. בבל הביריות ה. שחורות• וה. לבגות• בורשה. לבוב. קראקוי. וילגה, רובגה •-- היה חלקם של היהודים נבר למדי. מאות משפחות ינקי את מחיתן ישר ממסחר־ הוליוטה. עתההמפחד ? הזה נפסק לחלוטין ואלה שקשרו בו את נורלם נשארו בלי כל מקוד פדגשה.
אבל הסטביליוציה של _הילייטה הפסיקה לא רק את העסקים והטו"ם בוליוטה באופן ישר אלא נס אותם העסקים האחרים שהיו. בנויים על _תגידת הוליוטה. כשורה הראשוגה יש להביא בחשבון את המשחר במגופקטורה, שבםדה גברת למדי היה טבוסש לא על צרכי־הקוגסומגט אלא על ירידת המרקה הפולנית. דוגמא קטנה: היתה לי ההזדמנות להביא בהשבון סטטיסטי את תנויות־הטנופקטורה בעיר־סדובינציאלית נחלה בוולין. בשנת 1914 חיו בח 60 חנויות־סנופקטורה 1ב. 420 — 1923ברוד שנחל ענקי כזה של הנויות אלה לא בא לרנלי הרבוי בצרבי־המנופקטורח מצד התושבים המקומיים. בשביל מי . שמכיר את התנאים הבלבליים של (* > מהרצאה שנקראת בישיבה הפלנרית של הוודש של ,, ארמי בברלין 18-14 לחדש ינואר . 1936מ"האידישפ סאאפראציע. '
אותו חמחוז תהא השעיה כזו פשוט מגוחכת. אולפ חנויות אלה לא חשבו כלל עייד צרכי הקונה. סחורה זו היתה נקנית רק לשם ספקולציה. העסק חיהנוח , ספני שהיו קינים את הסחירה בשטרות ועד שהיה מניע זםךהסרעון היה יורד בינתים ערך המרקה הפולנית ב־50 ולפעמים כ־75 אחיו. סימן מובהק ביותר יבולה לשמש העובדה, שבעת אחרי הםטביליזציה של הוליוטה, הפסיק?'בל סוחרי־מניפקטורה אלה, סלבי מספר קטן סאד, את פרעון־שטרותיהס והבייזו על פשיטת־רנל. אפשר סאוד שהאמיצים ' סכיניהם עוד ישובו _לאיתנש ויתנכרו על המשבר הקשה אך אפשר להניד בבטחח שחחלק הכי נדול שהם נפלו כנר ללא־קוס. בשיקישאר , רק אותו המשפד הנורמלי שבזמנים הקודמים, כלומר בערך 70 חנויות. ויתד 350 בעלי חנויות הםנופקטירה יהיו נאלצים לחפש להב אםצעי־מחיה אחרים. הופעה חטה לזו היתה במסחר־העצים י שהיה נשען על מהירי־ הטרנספורט הזולים וכמו כן על שכר־העכודה הקטן שערכמ הריאלי היהיורד - כסדרו מיום קבלת־הפועל עד זמן _סרעון _המשכורת, סוחרי־ היערות הפולנים יכלו כשנים האחרונות להמציא סחורות־עץ לשוק העולמי בסחירים גמוכים לשדי ולחשוך נם דוה הנון. אולם עתה. כשהיצאות הטרגספורט ובםוהן שכר־העבודה. שערכם לגבי סהר־העציס היח חשוב מאד. נכנסו לתהוסין קבועים — אקספורט העצים מפולניה כמעט שנפשק לנםרי. צריך להניד שהאקספורט מפולניה בכלל הופחת בהרבה עם הסטבילץציה של חליוטה. פולניה יכלה להוציא את תוצרתה לשוקי־ םערב־אירופח רק חידות לםחירים הזולים של הטרנספורט והעבודה. אבל עתה עם הרמת הערך של שני אלה נתיקדה התוצרת הסולנית עוד יותר מזו של אירופה התיכונית — של ציכוסלובקיה למשל. תעשית־הארנ הפזלגית אבדה במרה גברת את _שוק־המכר שלה ברומגיה, הקוגה עתה
את הפגוסקטירה הדרושה לה בעיקר בצ'כוםלובקיה. גשארת איפוא בשביל פולגיה. בתור שוק להיצאת־סחורותיה — רק רוסיה. אולס מפגי טעסיט ידועים נתקלים קשרי־המסהר עם רוסיה במכשולים הקשורים באופן אורגגי עם הסיסטסה הפוליטית של רוסיה הסוביטית. פולניה אינח יכולח לחדשות להבנם לארצה אפרט ססחרי הזק של רוסיה _סיביטית היבול להיות מנוצל עיי רושיה לא לשטרות מסחריות בלבד. ובכלל אין לחוגי־השלטון בסולגיה כל גטיה רהבה לקשרייססחר עם רוסיה. לו היה גפ גשתח השוק הרושי לא היתה יכולה פולגיח לחוציא לשוק־רוסיח לא לחס, לא סוכר, לא פחם וכדומה. ההלק הגךול ביותר של האקספורט היה גופל על תעשית־ הארג ששעוגיגות בה בשורה הראשוגה: לודז, זגרז' וביאליסטוק. אולם חוגי־השלטון בפולגיה. שהאגטישסיות היא אצלם בבחיגת חלק אורגגי של האידיאולוגיה הפוליטית, עדיין לא החליטו אש בדאי לעשות צעד שסוכן כזה, כסו קשר מסחרי עס רוסיה, כדי לפתח את תעשית־הארנ בגקודות הגזברות, — מה שהיה סחזק בחברח את הפוזיציות _האקוגוםיית של היהודים והגרמגים, שתופסים עמדה מכריעה בתעשיה זו. מובן שמאות אלפי פועלים בלוח, ביאליסטוק ודברו' פעוגיגים בכל גפשם שלא יבוא בליון על תעשית־חארג ולא יופחת שוק־המכר שלה: אולם הסששלה דואגת לזה מעט מאד, ובקלות־דעת יוצאת מן הכלל הסביר הםיגיסטר הראשי גרבסקי באינטרויו עט ב־כ העתונות, שלסולניה ישנו מספד יתד י מדי נדול של פועלים, ששליש טהמ יחיח מוכרח לעבור לסעםד אתר, שליש יצטרך להנר ושליש מהם ישאד בתעשיה — ווה דיו כדי לפסק את הצרכים של השוק הפנימי. • בשיפ לב לכל זה םוכדהיפ להסיק את המפקנא_, שמעטה מאד התקוה כי בל אלה האלמנטים שהודחו מתוך המסחר בוליוטה, סנופקטורה, סחד־העצים ובו—' יובלו לחזור י ולעסוק בענפים האלה. אולם לזה מתוסף עוד פומנט המכביד עוד פי במה על חמצכ:
(2 . הפוליטיקה של הסס י ם בממלכה הסולנית. בשנה חאחרוגה הגהינה הממשלה שתי שטות־שסים. חדשות. סש־הנכסיפ וסם־ הססכר (טנדההכגסה חיה קיס גס קודם אולם מפגי הירידה חמתס־ת
של המרקה הפולנית לא היה לוה ערך נכד במסחר. (המכה הקשה בייתי בשביל המשחר — זדו _מש־המשצר. עם בל העבדת־שחורה מיד ליד מוטל עליה מש של , 2, 5%מה ששביא בהכרח להתיקרות הסחורה עם _רביי מספי המתוכיס, כך, למשל, חשבו ומצאו שעד שהלחם מניע לקונש־מנט נטפל אליו _מש־מסכי של 17, 5% מערכו הממשי , שפני שהתבואה עוכרת דרך כמה ידימ עד שהיא מניעה לטחנה, דרך כמה ידים מהטחנה לאופה _ואחיכ דרך כמה ידים — מהאיפה לקונה. מלבד זאת הודיעה הממשלה־ מפירש שמש־הממבד, מלבד תכלית ההכנסה שלו
לממשלה בינתי נפ להקטין את משפר _חמתיבים _בחלופי־התיצרת. כמשא כבד נופל המס הזה באופן מיוחד על התושבים היהודים, שתופשים חלק נכר _בשעשד־השיחריס בא־ץ. המצב נעשה עוד יותר קשה ומרכב עיי כך שבנבית־המס הזה ממלאה תפקיד נכר לטדי הפוליטיקה האנטישמית של סוכני־הממשלה. V עפיי ההוק צריכה מדת־המסכר ונדל היקפו של כל עסק להקבע על משך _פנקסי־החשבונות, י כמובן כשהפנקסים מתנהלים עפיי הוראות וסדרים חוקיים. אבל החלק הנדול ביותר של הסוחרים היהודים אינו סכיר את הסדרים הפורמליים האלה ואין ביכלתו לשמור עליהם. במקרים כאלה נקבע היקף־הםמבר עיי ועחת־הערבה שהן תמיד נוטות להעריך ביותר את העסקים היהודים מכפי ערכס חנכו);חברי ועדות , ההערכה הם _עפיי רוב פולנים. (וכך יוצא לו לסוחר היהודי לשלם את הסס הזה במיה יותר נדולה מכפי שהיא נדרשתיי ע החוק ובעקר — םכפי יבלת העשק. השפעת הנורסים הנזכרים על מהלך המסחר היחודי מצאה לה כבר את בטויה כמשך הזשן. הקצר במשפר נדול של _פשיטות־רנל ההולמת ומתרבות ומתפשטות ברחוב המשחר היהודי. מספר העסקים היהודים הולך ופוחת. _עפיי• הידיעות שהיו בעתונים היהודים, הוקטן המספר של רשיונית־העםקים שנלקחו לשנת 1925 בורשה בלבד ל־. 8000 בלודז הוקטן המספר בשליש. בנונע ליתר העדים אין לנו עוד ידיעות אבל אפשר להניד בבטחה שורשה וארז אינן יוצאות מן הכלל בנדון זה. _התהומים של התושבים היהודים העוסקים בססחר הולכים וצרים יותר ויותר עץ פוליטיקת המסחר והמסים של הממשלה הפולנית. במקרים אחרימ נשמטת הקרקע מתתת רנליו של השוחד היהודי באופן יותר
פשוט, עיי — (3 הפוליטיקה של מונופוליזציה. בידוע הונהנה בפולניה הסונופוליה של: טבק, _יין־שדוף ונפחדים. הודות למונופוליה זו גסנרו _בתי־חרשת רבים של יהודים שעסקו בתוצרת הסחורות האלה : וגם בעלי־בתי־ההדשת וכסוהם פועליהם ופקידיהם גשארו בלי פרגסה. אולס חסוגופוליזציח חלה לא על תוצרת הסחורות האלה בלבד, אלא נם על המסחר בהם, והנה בסוף השנה שהלפה הוציאה המסשלה הפולנית פקודה לקחת חזרח . את . חרשיונות שנתנו למסחר בטבק וביין־ שרוף ולחלקם מחדש בשורה הראשונה לאינבלידיש ואלמנות ננועי־המלחמה. שכונת הממשלה היא כאן לא כעיקר מפעל של יושר סוציאלי לנכי האינבלידים והאלמנות גנועי־המלהמה אלא טנדנציה אנטישמית גלויה לםדי אנו יכולים להובח ' מזה שהפקודה חחדשה אינה נונעת ברשיוגות חקידםים _לההוקת־סוניניס וביתני־סשרים בתהנית־הדכבת, הנס שבשביל האיגבלידים והאלםגות היה יכול לחיות. בזה '־ערך לא פחות מאשר במסחר הטבק והיייש. אולם הטעם האסיתי הוא בזה, שמהרשיוגות הזולה שחולקו עיי הממשלה לא קבלו\ היהודים מאומה ותחת זאת מעונינים במסחר הטנק ויין־השרף 32. 6(10 משפחות־יהודיש ש־90% מהש יאכדו אח זכותם לעסוק במסחר זה לאחר _פקידת־המששלה. וכך נפנשים יהד שלשת הגורמים המקיפים האלה בנקודה האחת והורסים את העמדות האקינומיות של מעמ י _ד־הסיחריס היהודים. עיי פוליטיקה סיסטםטית הגסשכת ופועלת יום־יום הולך וגחתד תחת הקיום האקוגוסי של אלפי םשפתות יהודים. האזרחות הפולנית רוצה?לכבוש את הסבצד " הגםצא עד. עתה בידי הפעוטים הלאומיים, בעיקר — בידי היהודים. האגטישסים סוברים שגצחגה האהחןשל , פולגיה המשוהרדת יבא בו
ברגע, שהיהודים יאבדו את ערכם במסחר ותעשיה. כמו בכל. מלחמה יפלו נתור _כןדבנות ראשונים חםשקים היהודים חחלשים ביותר, אולם נם לפתחם של בעלי־בתיס ויחידים אמידים רבים רובצת . בבר חדלות, . ששחר תחדור דרך• שערים פתוחים לרוחה. יאושם של אלפי היהודים _חיא _לעין־עחך ולאיךתאור, ואופי הדבר שלא 'עובר 'שבוע שאין בו מקרים של _אבודי־עצםם־לדעת של םוחרים אשר נהרס םעםדפ, אם כי ההופעה לא היתה שכיחה בלל וכלל בחונים הללו. מחנה ההולכים־בטל הולך וגדל סיום ליום ולא נשארת ברירה אחרת םאשד למשוך את כל האנשים חאלה שהודחו סהמסחר-אל העבודה הפרודוקטיבית, שהוונחה לא מעט בתקופ י _ת־המלחסה והספקולציה י . יי , מ. זימל&רב.