⁨⁨دافار⁩ - ⁨דבר⁩, 5 حزيران 1977⁩ — יוסף טל כותב לאורל ניקולה [⁨للمقال⁩]

יוסף טל כותב לאורל ניקולה

"_קונצירטי לחליל ולתזמורת קאמרית. כד נקראת יצירה מוסיקאלית ישראלית חדשה. שיש לה "היסטוריה" — יוסף טל כתב אותה. לבקשת המועצה לתרבות ולאמנות שליד משרד התינוך והתרבות, במיוחד _להלילן אורל ניקולה.

אורל ניקולה

אומד טל על עבודתו: "החלוקה המקובלת בין תפקיד הסולן ותפקידי התזמורת המלווה אותו הוחלפה בקונצ'דטו זה על־ידי תפקידים שווים, אשר עושים את התזמורת כולה לגוף קונצרטי. בולט מתוד אותו גוף תפקיד החליל, שהוא המדרבן את המנגנים האחרים לוויכוח עמו. מבנה כזה אינו מחייב _קדנצה, כהפגנה וירטואוזית נוספת, כי לשון המתווכחים מנצלת את היכולת האיג" םטרומנטלית של כל המשתתפים בביצוע. במסגרת של פרק אחד מתפתח הרעיון המרכזי‭'. ‬המעורר אמנם תגובות שוגות סביבו. אך כל הנאגד מתייחס לדברי ה־ סולן‭. "‬ הקונצ'רטו של טל כלול לדא־ שונה בסדרת הקונצרטים _למינויפ מס' 8 של האנסמבל הקאמרי הישראלי , בניצוחו'של מנדי רודן" שיש בו גס יצירות של באך, שנבדג ואיבד. קונצרט ראשון התקיים _בתיאט* רץ ירושלים, ג־2 כהודש זה. בתל-אביב יישמע הקונצרט ג־ ‭7, 6, 5‬ ביוני בבית התייל. באודי" טוריום היפה — ב‭9_*‬ ביוני.