معاريف - מעריב, 2 آب 1985 — ‭a es_.B ‬ [للمقال]
a es_. B
שלום רוזנפלד j אחר יות אדם למ ע ש י ו
לפני שבוע הבאתי כאן קטעים ממסתו של הסופד והמשורר אביגתר חמאירי על פרשת קסטנר, דברים שכתב במסגרת בקורתו על ספת. תיק פלילי ". 124 פרופ' מסף קלוזנר כתב אף הוא מסה על הפרשה(ב"הבוקר" _מה־5 באוגוסט , (1955בעקבות הופעת הספה אך גישתו שלו מנוגדת תכלית הניגוד לזו של המאית. הלא חולק שבחים דנים ל"עוךך הדין דב־הכשדון זדב־המדץ שמואל תמיר שהרים את המשפט לדרגח של ענין יהודי־־כללי" ולשופט בנימין הלוי שב"אומץ לב בלתי־רגיל ובלא _מעזוא־פנים הרץ את פסק־הדין שבו נתן כבוד לשיפוט העברי במדינת ישראל. " מסתו של פרופ' קלוזנר היא פילוסופית בעיקרה ונוגעת לסוגיה של אחתות אדם למעשיו. והנה כמה מובאות: " נמצאו טוענים כנגד פסק־הדין. ובין הטענות הללו, שברובן באו מתוך פנמת זתת ומוזרות, נשמעת פעם בפעם גם מענה יהודית־אנושית טהורה: 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו/ מי שלא נמצא במצב אמם זר* שבו נמצא ד"ד ישראל קסטנר, פנים־אל־פנים עם חרוצחים הנאציים, שהיי־יהודי חמ _פחותייערד בזיייידי" מהיי זכור. ייי '"י יא הייייי _ייליו היודל המר להיות _ןזסמו
בשעה נוראה זו, שחייהם של קיבוצים יהודים שלמים, קיבוצים של מאות אלפי־איש, היו נתונים בכף־המאזניים-, מי שלא נמצא במצב כזה ולא פעל בשעה כזו, אסור לו להרשיע אדם, שניסה להציל מה שאפשר להצל - את עצמו ואת קרוביו ומספר ידוע של חשובים מיהודי הונגריה. "טענה רצינה זו היא היחידה, שיכולה להתקבל על דעתו של אדם מישראל שהוא רהוק מפוליטיקה מפלגתית ולב אדם בקרבו. ־ "ועל טענה זו אני רוצה לדון". פרופ' קלוזנר סותר סתירה מוהלטת את הגישה הדטרמיניסטית האומרת, שאץ אדם חופשי במעשיו ואץ הוא אחראי למעשיו והכל גזור לו מראש, אם מחמת התכונות שירש מאבות־אבותמ ואם מחמת המסיבות הכלכליות, המדיניות, ההיסטוריות וחרוחנמת שאינן תלויות בו»;אם הדבר כך - טוען קלוזנר - אץ דין ואין משפט כלל, אץ רשע ואץ צדיק בעולם, אץ מוסר ואץ הערכה מוסרית, אץ רע וטוב, אץ רשעות ויושר וכל דיון משפטי על הערכה מוסרית אמה אלא עוול שבא מתוך _קוצתהבנה: אין אשמים מפני שאץ הוטאים. " פרופ' קלוזנר מביא במסתו ראיות p התלמוד, מן הפילוסופיה ההודית ומן הפילוסופיה היוונית ומסקנתו באשר להתנהגותו ואשמתו של ־ד"ד קסטיר חדה _וחד־משמעית: " אד אפשר להצדיק אדם כד"ר ישד_8ל _קסטנד בשעה שהיתח בזמנו ובתנאים גרועים פי מאה משלו חנה מש?מי הכריח אותו לתת יד לשטן הנאצי בשעה שאי־אפשר היה שלא לדעת, שהשטן _ששאי־אפשד א שלא להיות שטח למה שתק, למה לא הזהיר את אהיו מפני הסכנה ולמח חשב רק על הצלת עצמו, קרוביו ומקורביו-? על _כחזך אתה אומה אפיו גרם לכך, תכתות גפשו גךמו לכך - ומה הם אופיו ותכוגותיו של אדם אם לא הוא עצמו, עצם מהותו דשותת
ב י ן אל י עזר ו יהונת דונתן גפ ן אני רוצה לעזוב rm י:זיאל'mom.. «. _1 נפקי... ; סלח נא. לי, אדוני ו!_נשי, _«על _שה_, סרתתי _אווזן בסכווכ זו1־ מין זה מכוזבו זוהי זעקה מסעפקי - _היאוש_, אדוני _הנסיא. ואין זו זעקתי אני בלבד. יזוז »ני בברוד, ני _יבניזן יהודים, _סזזם יהודיפ, _מדגידזים כמוני רק _אינפ פו_1_אים אוו וזודר זה לזה, ועוםדינו גנ!הם על 0ו _וזיאיש ו_8ין יו_88 הקול9?גדו3ם החנוק,. *ם ל* נסים קץ לדבר, אם לא _נסמיד na _חידקי _הרקגזן סאוכלי0 את גוף העם, אח לא נ_1ליזו לסהר n« _»_ח1_ינר יאה . עצמנו, יבוא היום ורבבות סתם יהודים _ידיםו קולם וי1עקו»: רוצים אנו לעזוב אח ישראל!
_, זעקת־יאוש זו", אני רוצה לעזוב את ישראל, "ודומות לה, נשמעות באחרונה לא רק מפיהם של "נמושות" אלא גם מפיהם של טובים ונאמנים, שאוהבים אף. חאדץ בכל לבם, אף קצרה נפשם במתרחש בה עכשמ. זכי מי שאינו אוהב יכול תה לכתוב דברים כה קשים ומתם, כפי שכתב לפני שבועיים יהונתן גפן ב"מעריב")"יסודי האוהב:(" "אם אתן משהו למען המולדת, אז רק מתוך תוסר כבוד, יאוש ומרירות אץ קץ. " בקטע המצולם, שהבאנו לעיל, אץ אולי נהמה, אבל קותוז תסטורי - יש ויש. אותה זעקה חוברה בשנת - (!) 1951 שלוש שנים בלבד אהד הקמת המדמה. כתב אותה איש היפה, אליעזר דונת, אל נשיאה _הראשץ של מדמת־ישראל, פחפ' ח"מ ו"צמן, והעתקים ממנה שלה לבדגותון, לכל הבת ממשלתו, למערכות עתונים, לראשי־מפלגות ולמאות אגשי־ציבור. וככה השתמרה במגחת בלי שנדע מה עלה בגורלו של האיש עצמו. ועל מה יצאה הזעקה של אליעזר בן בנימץ־זאב רתת, שמעיד על עצמו, כי עבורו לומר "אני רוצה לצאת מכאן, "הרי זה כאילו אמר "אני רוצה למות .. "לא הצנע של הימים ההם הניע אותו לכתוב את תזכיר־היאוש הזה, המשתרע על שבעה עמודי־פולמ ושכל מלה כו כמו נכתבה כדם־לכו. זוזו כתב־אישום חמור על הפלגנות בארץ, על אנוכמתן של כל המפלגות, על הרעלת נשמות־הילדים באידיאולוגיות זרות, על הזלזול ב־אדם הבלתי־מאורגן" ועל כך, שכל מה שהאמץ בו לפני שלוש שנים - בעת שקמה המתנה ברם בניה ובקרבנות אץ ספור נתגלה לו עתה כשקר. הנה עוד אהד הקטעים - מעט מזעיר - מן התזכיר של אליעזר דונת לנשיא וייצמה —"שימו לב, מה מתרחש כאן בארץ קטנטונת זו, חנקראת מדינת _ישראלז הוכרז על משטר צנע בגלל העליה ההמונית. בגלל קיבוץ הגלויות עלינו להצטמצם ולהסתפק כמועט. אבל: חלוקה צודקת לבל, חלק שווה לכל אדם במצרכים החיוניים. הוכרז על תכנון יעיל, פיקוח על המחירים-. נהדר יופיו !צא לרחוב ופקח עיניך! אינך יכול לעבור את הכביש מרוב מכוניות לוקסוס. עיניך יוצאות י _מחוריהי למראה 'י התלבושות י המהודרות יגי " >«""' »יד «" המסולסלים, שפע תכשיטי הזהב_^קיקות_^ביהנילון. בקר במסיבות, בנשפים, בחתונות ובחגיגות _בריתימילה י_1«*ייי*יי? _ימלזייל?דמי_^ידי יל"?"*?יr??«???? f_?v_^v" *? ?•*ייי•_%«t? שתי אצבעות ^' , _וחים _^ ב '?י לחיים jirrrn בשזיפים מתוק ים בגודל של אגרוף וכממתקים ותופינים של * יצוא, "בלי הגבלה, בסנדביצ י ים מגרי תיאבון עם מיגי מינים של בשר קד ונקניק וקצפת לבנה.
נסה לקבל כרטיס לתיאטרון, לקונצרט או לאטרקציות של אמני חוץ-לארץ השונים ומשונים, וראה אם תצליח ובאיזה מחירז וכעצם מה ח ש 7 ב ה מ ח י ר7 כסף יש ויש, הוא מתגלגל »^«? _«a.. »«4» ברחו . _w. h ב «»« , _«b עליך ^»«, «** רק »•.. _» להתכופף *»י.. *« ולהרימו ואיזה עדך יש *uii'_nsi 1-j fuiwii jai's!/ _rftsjs וכל זה - בשנת . 1951 לא חידשת רבה, אהי יהונתן. בהלקאה ?צמית ותוכחה תוך אהבה אנו אשפים. ירשנו זאת מנביאינו. מצמצמין בשמחה מן הספר "עיטורי תורה" של אהרון יעקב גרינברג, מי שהיה חבד־הכנסת הראשונה והשניה. משנכנס אב ממעטין בשמחה)... תענית, כ"ו, במשנה. (ממעטין את הצרות _בשמחח. v נוסח אחר: בימים אלה ממעטין, מצמצמין הדבח, אבל בשמחח (בספרי חחסידות. ( _י גפ ייבטושנ ק ו ב"מת ק נ י ם " תיקוני היסטוריה, תיקוני ביוגרפיות, תיקוני סטאטיםטיקות - זוהי אמנות סובייטית ששנותיה כשנות המהפכה. _לאהתנה שמענו על חידוש מרענן באמנות זו: תיקח שירה". המתקן" איננו הפעם אלא מי שהיה "הילד הנורא" של הספרות הסובייטית יבגני ייבטושנקו, שכנראה הבין סוף־סוף שמוטב לו להיות בארצו " ילד טוב. " לא היינו אולי נדרשים לענין, אלמלא נגע הדבר לשירו המפורסם ביותר באבי יאד, "שבשעתו עורר סנסציה עולמית (ב"מעריב" אף פרסמנו שיר זה בכותרת ראשית) ב"נמ יורק טיימס" הופיעה בראשית יוני כתבה מאת תציארד גרנייר, שבה הוא טוען, כי ייבטושנקו יש לו שתי גירסאות של חשיר ־ אחת ליצוא ושניה לתצרוכת ביתית. במכתב למערכת ה"טיימם" ייבמושנקו מתקומם נגד ההאשמה וטוען, כי בשנת , 1964עת ששוסטקוביץ היבר את הסימפוניה ה־13 שלו, הוסיף המשורר ארבע שורות לשיר על פי דרישתו של המלהין. אלו הן ארבע שורות על . רוסים ואוקראינים שניספו יהד עם היהודים וזוהי מציאות ההיסטורית".
דמיטרי שוסטקוביץ איננו עוד בחיים ולא יכול לאשר או להכחיש דבריו של חמשורר, אבל בגו מאקסים חי וקיים וחיים גם ידידיו של המלחין הגדול מסטיסלב רוסטרופוביץ' ואשתו גאלינה ווישנייבםקיה. שלושה אלה יצאו ב"ניריורק טיימס)"כ־ 21 ביולי) בהכחשה נמרצת לדברי ייבטושנקו. "שוסטקוביץ' מעולם לא ביקש מייבטושנקו לשנות את הפואמה שלד - הם כותבים. ולא זו בלבד שהם מעידים על כך על־פי שיחותיהם שלהם עם שוםטקוביץ, 'אלא הם גם מסתמכים על עדות בכתב של המנצח הסובייטי קיריל קוגדראשץ שכתב במפורש במאמרו על שוםטקוביץ' בעתון המקצועי . הקומפוזיטור הסובייטי" שמופיע בלנינגראד, כי " ייבטושנקו פרסם נוסח מתוקן של שירו 'באבי יאר' ב'ליטרטורניה גאזיטה' שבו הוסיף מספר שורות, בהתחשב בביקורת שנמתחה עליו. "יתר על כן - מוסיף קונדראשין - . תיקון זה אף הדאיג מאוד את שוסטקוביץ, 'כיוון שהדבר היקשה על ההלחנה ועיוות בכך את הסימפוניה כולה. "גם המוסיקולוגית הסובייטית סופיה כנטוכה מאשרת - באותו עתון מקצועי - את דבר השינוי או התיקון שנעשה על־ידי ייבטושנקו וגרם בכך בעיות לשוסטוקביץ' והסימפוניה שלו. שלושת התתומים על המכתב ל"טיימם" הניריורקי מסיימים דבריהם: . אץ זה מרבד בזכותו של המשורר ייבטושנקו שהוא מנסה להצדיק את מעשיו על חשבונו של המלחין המת, שאיננו יכול להשיב לו".
האם' ג סומ י צ י ןישמ אנטי ? מעל עמודי "קומנטרי" מתנהל עתה ויכוח לוהט בשאלה האם הסופר אלכסנדר סזלז'ניצץ הוא אנטישמני. הוויכוח פרץ בעקבות מסה מבריק שכתב עורך הירחון נלרמן פודהורץ על הסופד הדוס' הגזלה. משפע מכתבי־התגובה שהתפרסמו בגליוךיוני הריני מביא את מכתבו של הצ'לן רוסטרופוביץ. 'מסתבר, שנושא זה מעסיק אותו מאד, אם לשפוט לפי מכתבו ל"טיימס" על ייבטושנקו. והנה דברי רוסטרופוביץ . :'אני מכיר את אלכסנדר סולז'ביצין היטב. אף התגוררנו יתדיו בברית המועצות. אני מוכן להשבע שאמנו אנטישמני ואני לותץ על ידו של פודהורץ של שיצא להגן עליו בפני האשמה נוראה זו". " ז יבוט ינס ק י וה "קאלאוואלד , שני תאריכים . עגולים" הצטלבו בימים אלה: 45 שנה למותו של זאב _דנוטיגםקי ויובל ה150- להופעת האפוס הלאומי הפיגי ה"קאלאוואלה). "תורגם _למדית עיי שאול טשרניחובסקי) מח ענץ ז'בוטינסקי אצל ח"קאלאוואלה?" מעשה שהיה בקראקוב, שבה עשיתי בשנת 1938 כעורכו של השבועון 3ז8פה הפולנית "טריבונה נארודובה). "אגב, קיבלתי את התפקיד בהוראתו האישית של' זבוטינסקי, אחר ששניים מירידי, ד"ר יוחנן באדר ואהרן־צבי פרופס זיל, ביקשוחו מאחורי גבי לאשר את אי־חזרתי הזמנית ארצה לפלוגת־הגיוס בראש־פינה. (וזה, איפוא_, המעשה ששמעתי: לקראקוכ הזדמנו כרזמנית זאכ ז'בוטיגסקי וגב' פנינה _יעקובסון, גיורת שנישאה בשעתה למנאס יעקובפון, _עורך־רין ידוע וראש התנועה הציונית בפינלנד. פנינה, אשה משכילה ורחבת־אופקים, תמכה רבות בתנועה הציונית והרווממניסטית בהלסינקי). לימים נהיה אהד משני בניה, מאכס, לשגריר פינלנד באו"ם. ( בתום סעודת־הערב החגיגית לכבוד שני חאורחים שאל' זבוטינסקי את גב' יעקובסון אם תהיה מוכנה לדקלם באזני המסובים שיר כלשהו מ50- השירים של ה"קאלאוואלה, "או לפחות בית כלשהו מאלפי _בתי־השית גב' יעקובסון, שהיתה חסידה נלהבת של ז'בוטינסקי, נענתה לבקשתו והחלה לדקלם את בתיה הראשונים של הפואמה הענקית בשפת־המקור. האיש היחיד בין מאות הקרואים, שעקב בדריכות ובענין רב אחר המלים, הנאמרות בשפה המוזרה, המז - ז'בוטינסקי. ולא זו בלבד, אלא שבתום הדקלום אף חעיר לאורחת בנימוס ובהומור ז'בוטינסקאיים אופייניים, שטעתה באחת חשודות. אנשי־קדאקוב כבר השכילו, שז'_בוטמסקי מסוגל לשוחח אפילו בפולנית, אך שגם פמית הוא שומע, זו היתה הפתעת־הערב. אני מספר סיפור זה כפי שהשתמר כזכחגי וממה ששמעתי מפי ידידים בקראקוב. ודאי עוד חיים עמנו כאן מי שהיו עדי־ראיה־ושמיעה לאותו ערב חגיגי וזוכרים פרטים נוספים. מ י הו יהוד י נ ימול ? עוד אנו כאן עוסקים בפרשת הטבילה של יהודי אתיופיה, נזדמנה גם ליחות ניריורק "פרשה" דתית־ריטואלית. בעלון הידיעות של המכון ליחסי יהדות ארצוודהבתת וישראל(מה־15 ביולי) אנו קוראים: חבר בית הנבהרים של מדינת ניריורק, שלדון םילבר, הגיש הצעת תיקון לחוק בתאות הציבור של מתנה זו המחייבת להזתר את ההורים, כי אם תבוצע המילה בבנם על־ירי מוהל לא דתי(רופא, למשל) עלול להתברר שלא היה בכך השוס =* מילוי -י _ייייייז —־־־* _ז־יזיוז י ־s !־־ . עוזי •= ־"- • _הו־ומייו •""• — ? עי *" _ו1ו_1ד .. . _uwuq ,. ־ _ " . W'U _" "_> ". , _. Wis ־ _ Uf\ " | _ J" " M _ 11 — , 1 . יתקבל התיקון, להודיע בכתב שהוא מסכים לביצוע המילה עליידי מוהל לא דתי. סילבד הסביר שעיקר מטרת הצעתו הוא לספק מידע להותם של תינוק כדי שלא יטעו לחשוב שמילה המתבצעת בבית־חולים מטעמים רפואיים יש בה?כדי למלא אחר הוראה דתית