دافار - דבר, 30 تشرين الأوّل 1956 — Page 7
כור
חברת חרושת ומלאכה בע"מ
הופיעה ונמצאת למכירת
חוברת "כור
מס' <_"> 1
ובה תאורים, צלומים ומאזנים של 28 מפעלי החרושת של חברת "כור* (חברה־בת של סולל בונה. ( מחיר החוברת 350 פרוטה.
"" "
ן בעונת1955 /ח (838. _^ © ) - * ו_>"11ה/1חי!תב _<, 1_^ ־י* */_" י( י |^^^ @ | י. *' די_^_"', _*_" . וי. ;יי, '. ־* י! ~ ייי , י _^__ י" _£?*?. _£_, _" ?־ <"_* י יי־ * במשך 4 שנים רצופות מנועי קומינס צ ועדים ולךי_^ בראש. ב־50, 89'0 על ממכוניות כל ההובלה מעדיפים _^ן מנועי קומינס פני מנוע מתוצרת אחרת. _3 ?ף ^^ _17 _^ | _^ ^|ו_& 9(411־ מנוע קומינס הוא היחידי עם משאבת ^^^^ו^^_ו_^ץי !^* _^ דללו _זק המפורסמת _^ ->^**1_^ 1 .. חברה ישראלית //_30^^ לנונוווים וטריילרים בע"מ _£§| י _3|^^^^^ (האחים לוינסון, מהנדסים) י י חל־אביב, רחוב החשמל , 55טלפון / _^1/ . ? /₪^^^^^ . _^ 4394 _^ : _\ ^^^^^^^^^
@]11 1 יום החס בזן 1 ן _באוקטובר הבינלאומי 1 11 ביום החסכון הבינלאומי דאג לעתידך 1 | 1 במפעל החסכון העממי: 690 0 1 רבית על _חםכוגותיך 11 9 1§ הצמדת ערך החסכון לערך הדולר § או לאינדקס יוקר המחיה 0 1] 11 ביטוח חיים בחברת "הסנה" ללא תשלום 1 11 בחסכון - לפרט ולכלל בטחון 1
קואופרטיב _"מות־וווי בע"מ חיפה בישיבת ההנהלה מיום 28. 10. 96 הוח־ל לט לתת זכות התימה בשם האגודה "מצת־איר" בע"ט לחבר משח שוורץ. חתימתי הבלעדית ש:ל החבר משה שוורץ בצרוף מחותמת _תהייב את האגודה. ההנהלה
תביעות כלפי המשק הצבורי
מאת זאב גרמי
בימים האחרונים החמירה המערכה על ייצוב המשק' ואפ הדרישה מופ־ נית לכל חוג ולכל גורם שיתנו את חלקם להצלחתה. הרי הנתבע העיקרי צריך להיות ויהיה הסקטור הציבורי נמשק, מדי שנה בשנה הננו מביאים סיכו־ מיס המעידים על שלבי גידולו של סקטור זה במספר המועסקים, בהון החוזר ובהון העצמי ועוד-, ומצביעים על השפעתו הגוברת במשק הלאומי. כל מי שאינו לוקה בקנאה מעמדית והוא חפשי מתסביכים פוליטיים מוכרח להו־ רות בתפקיד החלוצי שהסקטור הצי־ בורי מילא בפיתוח כלכלתנו, ובהצלה־ תו המשקית והכספית. אין ספק שמב־ חינה סוציאלית סייע משק זה לחלוקה צודקת יותר של הרכוש וההכנסות במ שק הלאומי. אולם השאלה שיש להציגה עתה בפ ־ ני1 היא, מהי התרומה שמשק זה תורם במאבק לבלימת האינפלציה;מה ־!ם הכוחות שהוא משקיע במאבק הכלכלי האקטואלי למניעת גלי התייקרות מחו־ דשים, ומהו קו ההתנהגות המבדיל בינו לבין המשק הפרטי. הלחץ להעלאת מחיריפ ידוע באיזו מתיחות אנו עוקבים אחרי כל מאמץ לייצוב המשק, ואין כל צורך לחזור ולתאר את הצפוי לשער המט ־ בע. לאפשרויות התעסוקה והיצוא, אם שוב יעלו המחירים ושוב יגבר לחץ האינפלציה. המשק הציבורי חייב כאן להתייצב הראשון בשער ;לא רק בגלל האחריות הלאומית המיוחדת שהוא בו ־ שא על שכמו- אלא גם בגלל ערכיו הסוציאליים החבויים בו. שהם נוגדים הורדת רמת החיים של שכבות עממיית נרחבות, נסיגה בחלוקה הוגנת יותר של ההכנסה הלאומית. ועוד. האם עמד הסקטור הציבורי. ובמיוחד
המשק ההסתדרותי שבו, בהתחייבויות אלה, או לאו—? יש להצטער על כך שהתשובה היא שלילית. אם לסקור את מהלך הענינים בחדשים האחרונים, לא נבדל המשק הציבורי בלחץ להעלאת ' המחירים, מהמשק הפרטי- אם היו אלה מאפיות קואוםרטיביות או קבוצות - יה־ גימ מאורגנים, אם מוסדות שיווק הס־ תדרותיים ואם שירותים ממשלתיים, כולם לא נהגי ריסון עצמי בתהליך ההתייקרות ולא שעו לציווי הייצוב. בשתי התנודות החריפות במחירים, שחלו באביב ובסתיו השנה, מילאה תפקיד נכבד התוצרת החקלאית, המ־ יוצרת והמשווקת כרובה הגדול והמכ - ריע ע"י ההתיישבות העובדת. ויהיה ץה מן העניין להעיר, שבטווח קצר מושפעים מחירים אלה פחות מגידול הוצאות הייצור והאמרתם תלויה יותר בניצול הקוניונקטורות הנוחות בשוו־ קיט. קבוצות לחץ שונות איימו על הממשלה והציבור בנקיטת אמצעים, אם לא תסופקגה תביעותיהן להעלאת המחי ־ רי—_, 0 אולם לידי שביתה גדולה ממש הגענו דווקא _גתחבורת האוטובוסים, שהיא כולה _קואופרטיבית. בעת שהמ־ אפיות ממשיכות במסע "הישגיהם" עד לביטול הפיקוה האחרון עי הלחם הא־ היד לשם ייקורו_, איו מסתמנת עמדה נבדלת ומתונה יותר מצד המאפיות הקואוםרטיביות. אם כי אפשר להניח שהן תסתייגנה כמו בעבר מאחיזה בנ־
שקי השביתה. כך-אפשר להמשיך ולמ־ נות מקרים רבים נוספים המעידים על רפיון עמדתו של המשק הציבורי בפעי * לית המכוונת להחזרת היציבות היחסית במשק. שהשפעתה המיטיבה הרגשנו בשנה שחלפה. החלטתו של "המשכיר לצרכן" להוזלת המחירים ב־5 אחוזים היתה אפיזודה גודרת שלא נמצא לה המשך'-. המשלן הציבורי יכול להתמודד י אנו יודעים את התלות ההדדית בין המשק הציבורי לבין המשק הפרטי , כאשר סדרי הכלכלה, השוק והכספים נשארו ביסודם קאפיטליסטיים. חולשתו היחסית של הסקטור הציבורי בשוק הכ־ ספים, או זיקתו המכרעת למסחר הסי־ טוני והקמעוני אינם מקילים על שמי־ רת ערכיו המיוחדים. אולם תהיה ז5 ראיה פסימית מדי, אם לא נדע להעריך נכונה את כוחו הגדול בכמה מענפי המשק—, ובייחוד כשכוח זה מוצא לו סיוע בהסתדרות ובהנהגת המדינה. אין לתאר כיום את מפעלינו בחקלאות, בנייה, תחבורה, תעשיה כאיים בודדים בסביבה כלכלית עויינת, ולה־ גיע לידי מסקנה כי התכנון הלאומי הכולל או ביטול הרווח כמניע יחידי יבואו רק עם ההלאמה השלמה או עם השחבור (סוציאליזציה) של אמצעי היי־ צור, ועד אז אין סיכוי לעמידה מיל כוחות _הסקיכיה המערערים את אשיות המשק. המחשבה הטוציאלית החדשה אינה מתלהבת עוד לצורת בעלות אחידה על
המשק, ומעדיפה יותר ויותר ריבוי הסקטורים המשקיים, שיש בו מן ההת־ חרות הבריאה על- הוזלת התוצר או השירותים ושיפור טיבם. והמביא לידי איזון הדדי בין האינטרסים הסותרים. אפילו בברית־המועצות התחילו לעודד אחרי 1946 הקמתן של חנויות קואופ־ רטיביות בערים, כדי שחתחרינה בחנו יות הממשלתיות. אכן> ראוי לה לתנועה הצרכנית שלנו, למשל, לנסות את כוחה בקטע הקשה יותר של הערים ולהתח־ רות ביתר יעילות בבעלי המכולת וב־ ירקנים, הנוטלים דמי תיווך מופרזים, בדרכה של התוצרת מן _הייצרן לצרכן. לא מזמן פורסמו בעתונות ההסתדרותית דברי סניגוריה על השלכת עודפי הירקות לאשפתות. שהיא לטובת הצי־ בור כביכול. ירידת המחירים תביא את החקלאי להזנחת שדותיו או לחיפוש אחרי גידולים אחרים, ואז יגרום הפח ־ סור בשווקים להאמרת המחירימ בער נות הבאות. כאלו הפתרון אינו מונח בהגברת התכנון, הפעלת קרנות השוו־ אה, צמצום הוצאות הייצור ודמי התי־ ווך, ואמצעים אחרים המכוונים לטובת הייצרן והצרכן כאחד. לפני כשלוש שבים תבע החי אפרים רייזנר בועידת איחוד הקבוצות והקיבוצים בין השאר: "מרות התכנון הכלכלי והחקלאי על ההתיישבות: תכנון המכוון לייצור של
הספקת מזונות לעם, ולשיווק מאורגן המקיים רמת תזונה שווה ועממית" — ' וטעמם של דברים אלה לא פג עד היום. להתחרות במשק ־הפרטי . בארצות אחרות שואפים סוציאליסטים ל"פיקוח מבפנים על המשקי/ אליו יגיעו על־ידי תפיסת עמדות מפתח _איס־ טרטגיות בענפי המשק השובים, ומרן ישתדלו לשנות את פני המשטר מעי - קרו. דוגמא לכך יכולה לשמש הקו־ אופרציה הצרכנית בשוודיה. שהקימה בתי־הרלשת _משלה למרגרינה. נורית חשמל. נעלי גומי , המרי בנין. מכונות חקלאיות, ועוד, והצליחה לשבור את שלטון המונופולין והקרטלים ולהוריד את המחירים (לעתים עד *0_ל. (50 אין ספק כי המשק ההסתדרותי שימש לא אחת בלם רציני ויעיל מםני מפס־ רות ואינפלציה, והוא שעמד לימין הצינור והמדינה בימי משבר, אך משקלנו בענפי החקלאות, הבניה, התחבורה, ־א־ פילו בתעשיה, מסחר ופיננסים היה יכול להבטיח לנו הישגים טובים יותר. כל זאת אילו הקבוצות המשקיות היו שוק־ דות לא רק על הצלתה עסקית והת־ פשטות, אלא נוטות במידה גדולה יותר לשיתוף פעולה- ביניהן למען הבטחת עקרונות של המשק הציבורי ואפיו. "תנובה" והצרכנות המאורגנת מתדיינות ביניהן זה שנים, וככל שנימו־
קיהמ של שני הצדדים יהיו צודקים ומשכנעים, הובלטה אזלת ידם נוכח מה שהתרחש בשווקים בערבי החגים האח ־ תנים, והמכה שהוכה המשק לא תירפא על נקלה. לא אחת הודיעו מוסדות הס־ תדרות. מוסמכים על התנגדותם להש־ תתפות מפעליט פועליים בקרטלים יחד עם. המשק הפרטי , ויהיה זה מצער עד מאוד, אם פירוק השותפות הפסולה לא יקדים את ההתערבות מצד חוק המ־ דינה. תפקיד המשק הממלכתי היה זה דבר טבעי למובן מאליו, אילו מנעה הממשלה בעד העלאת מחירים בשירותים ובמפעלים הנתונים לבעלו־ תה או להשפעתה לפחות באותם הזמ־ נים, בהם היא תובעת מכל הגורמים האחרים במשק לנהוג התאפקות וריסון עצמי. _אף־על־סי שחלק זה של המשק נושא גס הוא בהוצאות מוגדלות, הרי מחובתו למלא ביתר שאת תפקידי ווי־ םות בתהליכים כלכליים. להנהלות המשק הממלכתי או הממלכתי־למחצה אץ י צורך להטיף מוסר . או לקבל הסכמתן המילולית שאין מאחוריהן מעשים—. באשר כאן נתונה ההחלטה בידי ההנל הגה הכלכלית עצמה. השמרנים באנגליה אינם רוחשים, כי־ דוע, אהדה יתירה למשק המולאם, אבל
שר האוצר הנוכחי מק־מילן יודע לל־ חוץ יסה על הנהלות השירותים והמפעלים למען _הקגואת המתירים, עד כי מן הציבור נשמעות מחאות נגד הקרבן הייתר הנדרש מהם. . אצלנו פטורים שירותי הדואר או הרכבת מלשמש דוגמא לאחרים. ומהי ־ רי הבולים או השיחות הטל9וניות. למ־ של, נוטלים חלקם המלא בכל גל של התייקרות, ויש שאף מקדימים אותו. אפ ברצוננו לאזן את קפיצת המדד ב־13 נקודות בספטמבר, הכרחי למנוע כל עליית מחירים אפשרית, והנה ניצב בתור מיצרך כה חיוני ורגיש כחשמל. ברור כבר, שהוא לא יהיה בבחינה יו־ צא מן הכלל. צמיחתו של המשק הציבורי על כל גווניו וצורותיו מלווה נפתולים לא מעטים סביב התכנים והדרכים שיבטיחו עליונותו בשיטה כלכלית. אעפ"י שמ־ שק זה עומס במציאות המיוחדת שלנו נטל ההשקעות והיזמה החלוצית, וחו־ בותיו כלפי העובדים גדולות יותר ובלתי גמישות, היה ביכולתו לתרום תרומה נכבדה יותר בשמירה על יציבות המחירים ובהוזלתט. במערכה על ייצוב המשק פעילים גורמים כלכליים וחברתיים מרובים, אבל הסקטור הציבורי חייב למלא בה תפקיד מרכזי ומדריד.
יומן כלכלי
מאת נתן בן-גתן
מחלקה _לתעשיה או מרכז תעשייתי במזכירות חברת עובדים מתנהל דיון שבתוצאותיו תלוי לא במעט גורלה של התעשיה ההסתדרותית. מרכז המחלקה' החבר ש. גורן הביא סיכום פעולותיה של המחלקה, ואכן, אין להתבייש בהישגים. אולם הישגים אלה נשארו במס־ גרת פעולות נציגות של אינטרסים משותפים של הגופים התעשייתיים השונים הנמנים על הסקטור התעשייתי של חברת עובדים — בעיקר כלפי חוץ. המחלקה לא הגיעה לשלב של גורם המתאם- את פעולות הגופים השתים, אין המחלקה מכוונת את יזמתם של גופים אלה ואין היא מביאה אותם לידי _שייזום פעולה יצרני. ח' הלל דן הביא לדיון תכנית כללית להקמת מרכז תעשייתי בו ישותפו לפי רצונם החפשי ולא לפי החלטה מגבוה כל הגופים ההסתדרותיים העוסקים כיום בתעשיה ומלאכה. החל בגורם הענף וברוך;היזמה הדינמית הנקרא "כור" של סולל בונה וסיים בתעשיה של הקו־ אופרטיבים השונים. אין זה סוד שהפעילות התעשייתית של חברת עובדים מפוצלת כיום ואינה מתואמת. יש וכמה מפעלים עוסקים בייצורו של אותו המוצר. יש ולארצות חוץ נוסעים כחצי תריסר נציגים של מפעלי התעשיה ההסתדרותיים. שום תכנית חדשה להקמת מפעל חדש אינה נדונה במשותף. ואין צורך לומר שאין גוף אחד נעזר בכוחות הטכניים והאר־ גוניים הנמנים על גוף אחר. _מזכירית חברת עובדים בהרכבה של היום דיה לפעמים על קווי יסוד אלד. או אחרים. אולם אין המזכירות לפי מסגרת תפקי - דיה הענפים הכוללת את החקלאות, את
הפיננסים, התעשיה והקזאופרציה זענ ינים למאות, יכולה להכנס לתפקיד של תכנון-וביצוע תעשייתי. ח' הלל דן משתית את התכנית של־ על כמה עקרונות. _העקרון הראשון היא השתתפות מרצון. אין להטיל חובת הח־ י ברות במרכז התעשייתי החדש על שיס גורם, כל מי שירצה להשאר מחוץ למסגרת החדשה יהא חופשי לעשות זאת. אין המרכז כטיל את מרותו על הגופים המצטרפים אליו. אין זה "טרוסט" במובן הטוב או הרע של מר שג זה. זה יהיה מרכז הפועל בכוח ההגיון הכלכלי והשיכנוע העגיני. המרכז התעשייתי ישאף בראש וראשונה לכלול גם את התעשיה ההתישבותית. פיתוח התעשיה בהתישבות הוא הכרח חיים לה. כיום סובלת ההתישבות העובדת מחוסר ידים עובדות. במוקדם או במאוחד ישתנה מצב זה. בכל ישוב חקלאל גדל דור חדש שימלא את המח־ סור בידים עובדות — ולא רחוקה הש ־ ער, בה יורגש גם _בדיתישבות הניגוד הקיים כבר בחקלאוה העולמית בין המכסה הסטאטית של הקרקע לבין הגי - דול הדינמי של האוכלוסיה החקלאית, יש למנוע בכל מחיר את הפתרון המקו־ בל בחקלאות העולמית של זרימת עודף האוכלוסיה החקלאית לערים. התעשיה בהתישבות נותנת פתרון יצרני אידי־ אלי לבעיה זו ועלינו לפתח את הת־ עשיה בהתישבות. על, ידי פיתוח התעשיה בהתישבו־ג גסייע גם לפתרון בעיית היסוד של משקנו בארץ. והוא — פיזור האוכ־ לוסיה, תעשיה בתוך ישוב חקלאי משרישה את עובדיה והופכת אותם מאבק אדם שרוח הפרנסה מטלטלת אותו ממקום למקום, לאנשים מעורים בי־ שוב. תעשיה בהתישבות היא הדרך לפעול נגד התהליך של ריכוז האוג־ לוסיה בערים הגדולות70. אחוז של התעשיה הישראלית מרוכזים בתל־ אביב וסביבותיה20. אחוז של התעשיה
בחיפה וסביבותיה. רק 10 אחוזים של התעשיה מרוכזים בירושלים ובנגב. שיתופן של התנועות ההתישבותיות במרכז התעשיה של חברת עוגדים יתן פתרון גם לבעיה קשה אתת של תע־ שייתנו והיא בעיית המנהליפ, נסיונה של . כור* הוא כי לא בעיית ההון היא הקובעת בהצלחתו או אי הצלחתו של מפעל חדש, ואף לא בעיית הכשרת עובדים. הח מהווה מסגרת למפעל. פועלים ניוון להכשיר., הכשרון המנהלי הוא נדיר מאוד. מנהל שאינו מצליח עולה לפעמים במאות אלפי לירות הפ - סדים. בתנועות ההתישבותיות אצור כוח אנושי בעל כושר ארגוני רב, וחו־ מר אנושי זה יכול לעמוד לרשותו של המרכז התעשייתי לכשיוקם. מתפקידו של המרכז התעשייתי יהיה להעמיד את הגסיון הצבור בגוף תעשייתי אחד לרשותו של גוף תעשייתי אהר, ואף להעמיד לרשותו של מפעל אחד את הכוחות הטכניים והאמצעים הטכניים והארגוניים העומדים לרשותו של מפעל אחר. המרכז _התעשייתי של חברת עובדים חייב "למצוא דרך לשיתוף פעולה עט המשק הממלכתי. סקטור זה עתיד לי־ הפך לגורם בעי משקל רב במשק יש ־ ראל. יש למנוע התפתחות שמשק זה יימצא מבודד. מסביב לסקטור הממלכתי יש ליצור אוירה של אהדה והבנה. הכשלונות של סקטור זה היו אמנם מרים מאוד. אולם יש לנתח מתוך יחס אוביקטיבי את הסיבות לכשלונות אלה. ויש לבקש במשותף את הדרך להוצאת המפעלים הממלכתיים _השונןם שנכנסו במבוך — לדרך המלך של ו1בראה ויי - עול. תכניתו של הלל דן המשמשת כיום נושא לדיונים מעמיקים במזכירות חברת עובדים מעידה על תסיסה רעיונית בקרב מניחי היסוד לתעשיית הברת עובדים. אנו עומדים בפני הכרעות גו - רליות.
המערכה על חמחיריס הממשלה הכריזה מלחמה תקיפה" על בל העלאת מהירים נוספת. אמנם ההודעה הראשונה על כך באה בשם ועדה בין משרדית שאיש אינו יודע הרכבה, משקלה וסמכויותיה מה הם ?הכרזה ממשלתית בעניו כה חמור כמלחמה
בהתיקרות צריבה היתה כבר בראשיתה להעשות בדרג גבוה. לא פעם עמד־ נו כבר על כך שבהודעות רשמיות שו - ררת לפעמים קרובות אנארכיה וחוסר תכנון. מערכה בענק העלאות מחירים הנה במידה לא קטנה מבצע פסיכולוגי והתעלמות מפסיכולוגיה שי הציבור עלולה להכביד על המערכה. הרושם הפגום הראשון תוקן על ידי הודעתו של ה' פנחס ספיר, שר המסחר והתעשיה באסיפה הכללית של לשכת המסחר ועל ידי הכרזתו החד־משמעיח והתקיפה". לא נירתע מנקיטת כל האמ- - צעים, כדי לרסן את השתוללות המחי רים וניאבק על מחירים הוגנים ועל יציבות המחירים" — הכריז פנחס ספיר באסיפה כללית של סוחרים שחלק ניכר מהם לוקח חלק בהפקעת מחירים. אנשים אלה למדו לדעת במשך תקופת כהונתו של פנחס ספיר כי הוא יודע לעמוד בהבטחותיו. החזית נגד השתוללות מחירים היא חזית משותפת לכל חברי הממשלה הקואליציונית הזאת. הצעד המעשי הראשון לייצוב מחירי הירקות והפירות מעיד כבר על תקיפות הגישה. לא ייעשו כל מיני "טריקים" עם מדד, יוקר המחירים. נקבעו מחירים מוזלים לעגבניות, בננות ותפוחי אדמה — מבלי לפגוע בהכנסתו של החקלאי ומתוך שמירה על רווח הוגן לקמעוני. הממשלה לא נרתעה מפני מתן סובסידיה ניכרת. אם המחיר לצרכן היא 160 פרוטות לקילו תפוחי אדמה. הרי הממשלה משתתפת ב־90 פרוטות. לקמעוני נקבע רווח של 40 פרוטות לקילו — שהן תוספת של 33 אחוז על המחיר שהיא משלם בע־
דם. יש לברד ביהוד על החלטת הממ - שלה לשווק עגבניות סוג בי בחנויות _מיוחדזת ־ בפיקוח ממשלתי. חנולגימ רבים הערימו לשעבר על הקונה כאשר ערבבו עגבניות סוג ב' בעגבניות סוג א' * ובדרך זו הפקיעו את המהירים. גם העגבניות וגם הבננות יוזלו בעזרת סובסידיה ממשלתית. אם נזכור שכל עלייה בנקודה אחת במדד יוקר המחירים עולים למשק ב־5 מיליון לירות, הרי הסובסידיה היא הדרך הזולה ביותר, הסובסידיה תגשר על פני עונת המחסור בירקות ופירות העוברת עלינו עד שהשפע של יבולי החורף יעשר. את הסובסידיה למיותרת. הצלחתה של פעולת ההוזלה הנעשית במשותף על ירי משרד החקלאות ומשרד מסחר ותעשיה תלויה ביעילותו של מנגנון הפיקוח ובתקיפות בה תת־ נהל הפעילה האדמיניסטרטיבית של משרד מסחר ותקשיר.. אם ידע כל סי־ טונאי וכל חנווני שבמקרה של עקיפה תיסגר חנותו והרשיון לסחור יוטל ממנו בפעולת בזק — יירתע מלסכן את פר ־ נסתו וקיומו, מנגנון אגף המזון של משרד המסחר והתעשיה הועמד במבחן מול הבולמוס של _אגירת מזון אדם הגון אינו נסחף בגל של אגירת מזון שהציף את הארץ. אולם הפעם אין צורך בהתערבותה שי הממשלה לצמ־ צום הקניות. מלאי המזון בארץ -
גדול. מצרכים אחדים כגון סוכר. קמה בשר, שמן, אורז ושימורים, נמצאים 1 כ!?ת בכמויות שלא היו- כמותן מקודם. אם הסוחרים לא יסתירו את הסחורות יבוא כל הביקוש שקיבל ממרים היסטריים על סיפוקו המלא וישאר עוד במחסנים מלאי מספיק לחדשים לא מועטים. אני יכולים עי כן לשמור על קור־רוחנו בהשקיפנו על התנהגותו המ־ בישה של חיק מםויים מצבור הצרכנים. אפשר להודות שצומחת אפילו טובה מסויימת למשק מגל הקניות, בתי הה־ רושת לשימורים התלוננר על חוסר הון מחזור משום שמחסניהם היו מלאים עודפי תוצרת מאשתקד ומלפני שנתים, שלא נמכרה בזמנה. שימורים אלה גק ־ גים כיום, הון המחזור של מפעלי־המזון גדל — וזה יקל על מצב האשראי בסקטור יצרני זה. הממשלה חייבת להשגיח רק על שני דברים, ראשית כל על כך שלא ייווצרו מחסנים שהורים. כי סוחר חייב למכור את סחורתו כל עוד נמצא מלא־ בידו. כל מחסן שחוד, כלומר, מלאי שלא נמצא כמקום המיועד לו, היינו: על מדפי החנות או במחסן הרישום יוחרם ומהסוחר ייש י לל הרשיון לסחור שנית, על הממשלה להשגיח בשבע עי־ נים שלא יועלו המחירים. אין לסמוך על הפרוצדורה המסורבלת של בתי המשפט. דרושה פעולה אדמיניסטרטיבית חריפה ומידית נגד כל מפקיע מחי־
דים. למזלנו עומר כיום בראש משרד המס־ חר והתעשיה אדם תקיף ובעל כושר החלטה מהירה. יש לבטוח בחבר פנחס ספיר שידע לפעול בהתאם לצו השעה, שהיא שעת חרום.
משק החלב באספקלריה עולמית (2)
מאת . 3_זילינסקי
מיגון תעשיית חחלג המאמצים הרבים של הממשלות, _היצרנים והתעשיה להעלאת צריכת חלב שתיה מצאו ביטויים בדיונים נרחבים בקונגרס בריטא בשאלות טכנולוגיה של הכנת חלב שתיה במהלכות. סטנדריזציה של כלי ארי־ זה. הנהגת כלי אריזה חדשים וסדרי חלוקת החלב. ההוצאות הגבוהות באופן יחסי לה־ כנת חלב שתיה במהלכות חייבו את מרע הטכנולוגיה של תעשיית חלב לחפש דרכים למיכון יתר של העבודה. יש לרשום הישגים _מסויימים כשטח זה, ביחוד בארצות של טכניקה מתקדמת. שהעבודה יקרה בהן או הסובלות ממחסור בכוח אדם. בארצות אלה הולכים ומציידים את המחלבות במכונות ומכשירים המצמצמים עד למינימום את עבודת הי - דיים. גם היקף המחלבות מחייב מיגון מרחיק לכת של העבודה בהן. מחלבות, המקבלות 400 ואף 500 אלף ליטר דולב והרוחצות וממלאות —1 ג11/ מיליון בקבוקים חלב ביממה. הנם מפעלים תעשייתיים גדולים. התעשיה בעולם המערבי נכנסת $ע_0 לתהליך של אוטוםטיזציה. הת-
פתחות חשובה זאת איננה _סוסחת על תעשיית החלב והמדע הטכנולוגי שלה עושה מאמצים. כדי להשתית בשנים הקרובות חלק מעבודת בתי־ החרושת לחלב על יסודות של אוטומטיזציה והשגחה אלקטרונית על תהליכים מסויימים. הספקת חלג לצרכנימ לסדרי הספקת החלב לצרכנים נודעת חשיבות לא מועטה מפאת ההוצאות הגבוהות שלהם. המשפיעות על מחיר החלב לצרכן. בארצות רבות של העולם המערבי מיספק חלב השתיד. בחלקו או במ־ לואו בבקבוקים. אולם ישנן ארצות לא מעטות. שבהן נמשכת חלוקת חלב בכדים. חלק הארי של החלב בשוייץ _ו־0־ל80 שלי באוסטריה מתחלקים עוד בכדים. במערב אירופה. ביחוד באנגליה. נעשו בשנות המלחמה קי־ מיצים ניכרים בכוה האדם וההוצאות ע"י ארגון חלוקת החלב לפי אזורים. אפס בשביס האחרונות הוחלשה סעו־ לה זאת. באזורים רבים בארצות־ הברית סודרה באותה תקופה חלוקה דו־יומית של חלב, שהביאה אתה הפחתה ניכרת של ההוצאות.
נשנים שלאחר גמלחמד. _נופיעוו_&נ. ייתכן6, י גשנים הקרובות נר
גורמים חדשים, אשר השפיעו על שיטות האריזה של החלב וסדרי חלוקתו. ההתחרות הגדולה של המסחר הקמעוני בארה"כ עודדה ב־15— 10 השנים האחרונות ארגון חנויות־ _שרות־עצמי וחנויות-שווקיפ -• 131-!;_615) (511061ז!שני סוגי חנויות אלה פיתחז את מכירת חלב השתיד, בהן. מטבע פעולתן המסחרית דורשו תחנו־ יות־שרות־עצמי אריזה חד־פעמית של חלב, והן לחצו על תעשיית החלב שתתחיל לארוז חלב בבקבוקי קרטון. הנמכרים לצרכן יחד עם החלב ואינם מוחזרים. התוצאה מכך היא שכעת נמכרים בארה"ב 30_^0 מחלב השתיה באריזה זאת. ארצות אירופה אינן יכולות להרשות לעצמן לעבור לארי־ זה יקרה יותר של בקבוקי קרטון ולייקר ע"י כך את מהיר החלב לצרכנים. במספר ארצות נמשך פיקוח ממשלתי על מחיר חלב השתיה. המחיר הרשמי עבור השמחים אף היא איבנו מאפשר הכבסת אריזה יקרה. אולם שינוי לטובה עשוי לחול עם מציאת אפשרות להכניס בקבוקי-קרטון זולים יותר. בשבדיה הוחל בשימוש בצורת אריזה זאת של
אה שינוי ניכר בחלוקת חלב בארצות אירופה ע"י הספקת הלק ממנו בבק־ בוקי־קרטון במקום בקבוקי־זכיכית, חלוקת החלב לצרכנים נעשית לפי שתי שיטות עיקריות, הנהוגות גם בישראל. לפי השיטה הראשונה — עפי"ר באיזורים התעשייתיים של הארצית האנגלו־סאכסיות — טיספק החלב עד למפתן דירת ה_*_רכן, לפי השיטה השניה מקבל הצרכן בעצמי את החלב בחנות מכולת או במזנון־ חלב. השיטה הראשונה מצאה את ביטוייה המושלם באנגליה. ואילו השיטה השביה מופעלת בצורתה הקיצונית בבומביי שבהודו. עיר בעלת 4>/2 מיליון תושבים. כל החלב בבומביי נמכר בחנויות בלבד ואין קיימת שם כל הספקה לדירות הצרכניט. הסיבה לכך הוא המצב הכלכלי הירוד של האוכלוסיה, המהייב הכנסת קי־ מוצים מקסימליים בשרותים למען מנוע כל תוספת מייתרת למחירו לצרכן. אולם נם בעיר כמו שמוק־ הולם. בירת שבדיה9. מ אוכלוסיה בעלת רמת חיים מן הגבוהות _בעו־ ינ?נעשית מכירת כל חלב השתיה בחנויות בלבד. _גארצוח רבות מופעלות שתי שי־ טי-־> חלוקת החלב ביחד. במובן י זה טיפוסית ההתפתחות בארהי'ב. עם הררית רשת _תנויות־שרות־־עצמי וחנו־ יות־שווקים 131-_^_61$)ת61--נן(511 הולד וגדל אוץ!מו_&נ הנמכר בחנויות.
מעריכים. גי 309£, מכלל חלב השתיד נמכרים בחנויות בארה"ב. ומסתמנת גטיה להרחבת שרות זה. בישראל מוספק החלב לדירת הצרכן ורק אחוז קטן ביותר _נמגר בחנויות. שיטה זאת מעלה את מהיר החלב לרגלי השרות הנוסף. הרחבת הספקת חלב בבקבוקים תתן אפשרות להנהיג בישראל שתי שיטות הספקת החלב: גבית ובחנות. תהיה זאת שעת־כושר לאפשר לצרכן את הברירה לבחור בעצמו אתי השיטה הרצויה לו יותר -לקבלת חלב מבחינת נוחיות השרות או קימוץ בהוצאות. _באריות בעלות-אקלים טרופי וסוג־ טרו_9י נמצאת התפתחותו של ענף החלב המודרני בשלבי בראשית. יחי־ דות הייצור הנן בדרך כלל מפוזרות על פני שטחים גרחבים, מספר פרות החלב — קטן באופן יחסי, התנובה הממוצעת של חלב - ירודה ביותר. _ייצור החלב בלתי יציר' שיטות הטי־ פיל — פרימיטיביות, חוסר דרכים מכביד מאוד על ריכו;החלב וחלו־ קתו. הפיקוח על הייצור הנהו קשה לרגל רמתם התרבותית הנמוכה של היצרנים - כל אלה מאפיינים את ענף החלב בארצות האקלים הטרופי להסובטרוסי. _בינתייט הקיף המושג _זירצות אקלים חם מספר ארצות בע־ י יית התפתחות גבוהה יותר של ענף החלב עם הכללתם בסוג זה שלאר־ _צגת ממזלו!מתיכגן והרחוק. הארגו-
נים הבינלאומיים של מזון וחקלאות, המסונף לאו"ם, ושל תעשיית חלב _ן־משמלות המערב עושים מאמצים לקדם את ענף החלב במזרח במטרה להעלות את רמת החיים של האוכלו־ סיה העצומה בחלק זה של העולם. הארגון הבינלאומי לתעשיית חלב הקים לפני כשנתיים ועדה מיוחדת לבעיות תעשיית החלב בארצות האקלים החם. כרגיל הורכבה הועדה בעי־ קר מאנשי המדע והטכניקה מארצות המערב. הוחל באיסוף חומר על ייצור החלב. ריכוזו. עיבודו, העברתו וחלוקתו בארצות אלה. תשומת לבהוק־ דשה גם לשאלת ניצול חלב כבשים בארצות הים התיכון. ההבדלים הבולטים בין מצב ענף החלב בעולם המ־ ערבי לבין זה שבארצות המזרח הני - עו את ב"כ הודו להעלות הצעה על מיניי יעדת־משנה, שתורכב מנציגי האזור הנרחב שבמזרח. אשר בעיותיו יותר מוכרים להם. ב"כ הודו' נציב ממשלת הודו בביצוע תכנית החלב המפורסמת בבומביי, הציע, כי ועדת המשנה למזרח תורכב מב"כ _הוח־, פקיסטן. ציילון_, בורמה, איראן. מצרים. אסגניסטאן וישראל. הכללת ישראל בהצעת ב"כ הודי שימשה עדית נאמנה להערכת ההישגים הגדולים של מדינתנו במשק החלב ובתעשיית 0 סקל9547/ דגר $*פ "8 , '_*ו גחשןן השי. 31. 10. 56 _4"
בנק/_ישראל־אמריקה לפיתוח התעשייה
בנק ישראל־אמריקה לפיתוח תעשיה, מיסודם של חברת אמפל שהוא המוסד הפינסי של חברת העובדים ובנק הפועלים החל בפעולתו בראשית חודש אוקטובר. כבר בחודש הראשון לקיומו הילק הבנק הלוואות לזמנים ארוכים בסכום של 750 אלף ל"י. בסכום זה כלולות הלוואות בס־ כופ של 225 אלף ל"י שניתנו על־ ידי תקציב הפיתוח באמצעות בנק לתעשיה ישראל־אמריקה למפעלי תעשיה שונים וסכום של 100 אלף ל"י הלוואות למפעלי תעשיה לשם רכישת ציור מחברת שילומים. פעולת הבנק תתרחב מיד עם הוצאת אגרות חוב של הבנק בסכום של שניים וחצי מיליון דולאר. אגרות חוב אלה יופצו בארצות הברית על ידי ,, אמ_3ל. "מוסד פינסי זה בנשיאותו של '_* אברהם דיקבשסייו רכש _ב־15 שנות קיומו את האימון של ציבור המשקיעים בארצות הב-
רית, בין של הציבור היהודי וגין של הציבור _הלא־יהודי. פעולתו של הבנק תרוכז במימון של מפעלי תעשייה מקומיים ובמיוחד במימון של מפעלי העובדים עבור יציא. מספר גדיל של בקשות לקבלת הלואות לזמנים ארוכים כבר הוגשו לבנק ומומחי הבנק בודקים עתה בקשות אלה.
ליום החיסכון הבינלאומי
8סקח הבריחה מן הכסף את עודפי הכסף להשקעות פיתוח
בכל מחיר" " אין עוד בריחה מן הכסף בכל מחיר והאנשים בישראל שוקלים כיום יפה במה להשקיע את חסכונותיהם להבטחת עתידם — אומר לנו מרדכי שטנר, הממונה על החיסכון במדינה, בשיחה מיוחדת על בעיות החיסכון במדינה, בקשד ליום החיסכון הביב־ לאומי ב־31 באוקטובר, שיצויין בדר־ כים שונית גם בארצנו.. המחלקה המיוחדת לחיסכון שהוקמה לפני כשנה במשרד האוצר, לעי־ דוד החיסכון ולקידומו, יכולה להצביע על התפתחות מעודדת בשטח זה במדינה, בשנים האחרונות- מספר לגו מ. שטגר. כ־300 אלף עובדים, בענפי כלכלה שונים בישראל מקיימים פעו־ לות־חיטכון בקנה מידה ביכר ברשת _קופות־התגמולין _וקרנות־הפנסיה של־ הם, שנוצרו ופותחו ע"י מוסדות _ההס־ תדרות עוד בתקופת ממשלת המנדט והפכו לחלק בלתי נפרד מחוזי העבודה. קרנות אלו מרכזות כ־50 מיל־ יון ל"י בשנה כהכנסות, שמחציתן מיועד להוצאות שוטפות ומחציתו — להשקעות לזמן ארוך. בשטח זה מו־ פיעה חברת "גמול" כמשקיע הגדול ביותר במדינה, אתרי הממשלה והסוכנות, בריכוז ההשקעות במפעלים מש־ קיים שונים. העצמאים טרפ יצרו קופות תגמוליו ופנסיה משלהם, אך גם המ חותרים לקראת מטרה זו. כבר עובדו תכניות לקופות־פנסיה לבעלי מקצו־ עות חפשיים, דוגמת הקופות של חש־ כירים, והממשלה רואה בעין יפה פעולה זו ומוכנה לעודד את התפתחותה .. עידוד הממשלה לתכניות
החיסכון עשר תכניות חיסכון אושרו עד כה ע"י הממשלה וכולן נהנות מהקלות במס־ההכנםה, בהתאם לחוק החיסכון, שהוא לפי מהותו החוק היחידי בעי־ לם לעידוד החיסכון. רוב הבנקים הפעילו עם אישור החוק תכניות חיסכון מיוחדות בתנאים _בוחיט יותר לחוסכים מן התנאים המקובלים. תכניות אחדות מאפשרות גנן שילוב החיסכון עם ביטוח חיים. הממשלה הגבילה את שיעורי מס־ הכנסה לגבי קוני אגרות־החוב צמו־ דות־הערך _ל־25 אחוז בלבד ופעולה זו כבר מקיפה כיום כ־45 מיליון ל"י השקעות, מאגרות־החוב של מוסדות ממשלתיים וציבוריים שונים. החוסכים במסגרת "הדרי ישראל" ו"פרדס וחיסכון" נהנים גם הם מזיכויים במס־הכנסה. עזרת הממשלה הובטחה גם לתכניות חיסכון שונות נוספות וכן נמצאות בדיון קואליציוני בממשלה תכניות להרחבת ההקלות _כמס־הכנ־ סה לגבי משלמים לקופות התגמולין וה_5נסיה. קיימות גם תכניות חדשות להוצאת אגרות־חוב _צמודות־ערך. לפי ההקלות הקיימות במס־הכנסה. ע"י אותם המוסדות והגופים עצמם וכן ע"י גופים ומוסדות ציבוריים נוספים. מניחים, כי בשנת 1957 יוצאו לשוק אגרות־חוב נוספות. _צמודות־ערך, ב־60 מיליון ל"י , שיספגו מן הציבור
בטוחות, במקום הצריכה השוטפת. מי חפ קוני אגרות־החוב? גוסף לקופות _התגמילין והפנסיה של המוסדות וחברות הביטוח התחיל בש־ נר, האחרונה גם הקהל הרחב לגלות עניו רב _באגרות־החוב _צמודות־הע־ רך- מספר מ. שטנר. בין קוני האגרות רבים מתושבי הארץ המקבלים פיצויים מגרמניה, המבקשים להבטיח ע"י כך את כספם ואת עתידם. הקהל הרחב מוציא מיליון ל"י לחודש לרכישת אגרות־חוב _צמודות־ערך, והיא תופעה בלתי רגילה בארצנו. גם תושבי המעברות החלו לגלות _ענין בתכניות החיסכון השונות של הבנקים והם משקיעים בהן מדי הו־ דש בחדשו אלפי לירות רבות. תחושה חדשה לג3י ערף החיסכון . 8שטנר מססר לנו על תחושה חדשה בקרב התושבים לגבי ערך החיסכון להבטחת עתידם, שלא ירעבו עליה בשנים הקודמות, שעה שהקהל היה נכוו לברוח מכספו "בכל מהיר. " קופות חגמולין חדשות הולכות ונוצ־ תת במפעלים חדשים וותיקים, וקו־ פות שנתחסלו הולכות ומתארגנות מחדש. גם חברות הביטוח הרחיבו, לדבריו, בזמן האחרון את עסקיהם בענף ביטוח־החיים. גהשלמה לביטוח־ הלאומי. בנק הדואר איפשר גם לבני הנוער להפקיר חסכונותיהם בסכומים קטנים, תמורת בולי דואר. עד כה נפתחו בבנק הדואר כ־30 אלף חשבונות חיסכון וסכום החסכונות בהם הגיע לאחרונה לשני מיליון ל"י.
האס אנו חוסכים מספיק? האס שיעור החיסכון שלנו הוא כמו אצל שאר אומות העולם—? מ. שטנר מסביר לנו, כי על אף הגי־ דול שחל בשתי השנים האחרונות בהיקף החיסכון שלנו לעומת השנים הקודמות, אין אנו מגיעים אלא למחצית השיעור לעומת החיסכון המקובל בעולם. מקובל הוא בעולם, גי שמונה אחוז מן ההכנסה הלאומית מופנים לחיסכון אישי בצורות שונות, אך בארצנו אין אנו מגיעים כיומ אלא למשהי פחות מארבעה אחוז סן השיעור המקובל, ומחסכונות לזמן ארוך ובצורו־ תיהן השונות מסתכים בארצנו _ב־70 מיליון ל"י בשנה בלבד.
מתוף דו''ה של החברה הא"י להתישבות חקלאית בע"מ 9 -אזא _ על פעולותיה בשנת 1955 החברה הרחיבה את פעולותיה בש־ נ שהסתיימה ב־31. 12. 55 באופן גי־ כר. ניתנו הלואות בסך כולל של 5, 275, 000. — ל"י למשקים חקלאיים מכל סוגי ההתישבות (קיבוציים, קבו־ צות_, משקי עובדים וישובים של המעמד הבינוני) למטרות הבאות: ציוד חקלאי, פיתוח ענפים, קונסולי־ רציה, אינסטלציה למים, התקנת חשמל' שיכון, הקמת חדרי אוכל ומטבחים- שרותים סניטריים, ומימון ביניים. לביצוע הפעולות הנ"ל גייסה החברה סכום של כ־2, 627, 000 ל"י בצו־ רת. הלוואות מהממשלה (אגף השי־ כין של משרד העבודה, משרד התק־ לאות, (מהסוכנות היהודית' מאת הברות וקרנות ביטוח, קו9ות תגמולים וכר. את המימון הנותר השלימה החברה מגביות על חשבון הלואות לזמן ארוך ומהשקעות חוזרות במשך הש־ נח. אגרות־חוב במחזור !/ד 31. 12. 55 היי בסך 1, 783, 000. — ל"י. הכנסות החברה בשנת 1955 הס־ חכמי בסך כ־381, 000. ל"י. ההוצאות הכוללות ריבית ע"ה אג־ _רות־חוב_, הפרשות לקרבות. למס־הכ־ גסה. הוצאות שונות וגוי הסתכמו בסך כ־223'000 ל"י. הדיבידנדה שהוצעה לחלוקה לשנת 1955 היא בשיעור של 4 1 /2 0 /0
קשיים בהפכם המסחרי עפ בראזיל
ההסכם המסחרי בין ישראל לברזיל שנחתם בריאו־דה־דניירו באפריל ש. ז. עדיין לא מילא את התקוות שתלו בו שני הצדדים. ביצועו נתקל בקשיים רבים. לא בלי קשיים _ושלבי־הכנה ממושכים הגענו לחתימת ההסכם המסחרי הראשון ביבשת זו. הגישושים החלו משני הצדדים לפני כמה שנים. אולם רק לפני כחצי שנה עלה בידי הצירות הישראלית להביא את המו"מ לשלב של סיום. תגאיט גוחיס לסחר עם ישראל יש לציין, שברזיל קשורה בהסכמי־ מסחר רב־צדדיים עם ארצות רבות, ואינה גוטה לחתום על חוזה חד־צדדי. היה זה מקרה יוצא מהכלל שברזיל חתמה על הסכם מסחרי חדש מסוג זה. זו ועוד. במדיניות הסתר. של הארץ ישנם 6—5 מחירים לדולר, הנמכר ע"י הממשלה ליבואן' מלבד חישובים מוניטריים אחרים המקילים או
מרדכי גיישטט
_גכבידים על יבוא סחורה זו או אחרת מהארצות השונות. בהסכם עם ישראל יש תנאים וסעיפים. המקילים על היבואן מברזיל להזמין סחורות מישראל. ניתנו לגו, איםוא. אפשרויות נוחות לעמיד בהתחרות בשטחים מסוימים לעומת ארצות חזקות יותר. ההסכם שנחתם לשנה אחת כולל חילופי סחורות כדלקמן ; ישראל תמכור פוספטים ודשנים. אשלג, חמרי־ הדברה ותוצרת חימית שונה, מכשירים חקלאיים ומכונות. שניים־תותבות ותוצרת פרמצבטית. ברזיל תמכור בשר, קפה, סוכר, עורות, פולי־קקאו, שמנים, אורז. כותבה יעוד. לא בקבעה "תקרה" להיקף הכספי של ההסכם ורשימת הסחורות ליצוא מישראל' ול־ _היפך. למעשה. אינה מוגבלת. בברזיל יש. הקלות מיוחדות ליבוא של דשנים הימיים לחקלאות. כך שלתוצרת זו יכולנו למצוא כאן שוק בלתי־מוגבל כמעט. כן הוסכם ביו הצדדים. שההו־ בלה הימית נכללת בקלירינג, דבר שהוא יכול להקל על ישראל.
קשיימ בלתי צפוייס על אף ההיסוסים המובנים של היבואנים לרכוש מחולות בארץ חדשה, אשר טרם נתנסו בה ואין הם מכירים את טיב הסחורה — נמצאו מיד לאחר חתימת ההסכם קופצים רבים לאפשרות היבוא מישראל. במשך 4 חדשים נקנו בגנק הממשלתי של ברזיל מיליון דולרים לצרכי יבוא מישראל והוזמנו סחורות רבות. בעיקר פוספטים ואשלג. ההתחלה היתה מעודדת ובישרו; טובות, אלא שחיש־מהר נתגלו הקשיים, והם רבים ושונים. קורם כל — בעית ההובלה. אם יצואני ישראל יצטרכו לשלם במטבע קשה בעד ההובלה הימית, וההובלה תהיו?יקרה בגלל העדר קו אניות ישיר מחיפה לנמלי ברזיל — הם לא יוכלו לעמוד בכך בשום פנים ואופן. ביחוד ביצוא סחורות, שההובלה מהווה חלק ניכר ממחירן, כגון מלט ודשנים. יש לזה פתרון אחד יסודי: קו־אביות של "צ'ם'י לאמריקה הדרומית. לפני מספר חדשים נעשו נםיונות בכוון זה. קבו -
צה של בעלי־הון יהודים מברזיל עצמה היו מוכנים להשקיע 2—3 מיל־ יון דולר _למטניה זו, ולהיכנס לשותפות בקו־אניות ישראליות. מטעם "צים* נעשו גישושים והענין לא התקדם. נראה הדבר, שהוחמצה אפשרות. וה־ דבר הזה עלול לשים לאל את ההסכם המסחרי. מלבד זה קרו מקרים שיצואנים ישראליים י לא הזדרזו לענות על מכתבים ופניות של יבואנים מברזיל, או שכבר _הספיקו לא לעמוד בהבטחותיהם ביחס למועדי אספקת סחורות וכיוצא בזה. יצואנים אלה אינם מראים אורך־ רוח להתחיל ביצוא בתנאים גרועים יותר, כדי לכבוש שווקים ורק במשך הזמן לשפר את הבתובים ולהעלות את הרווחים. לכמה יבואנים מקומיים כבר נגרם המסד ניכר ומפח נפש בצדו, בגלל המלבות דלעיל. אחדים כבר ביט־ לו את הזמנותיהם, והביקוש למטבע הישראלי לצרכי יבוא לברזיל ירד פלאים. אין צורך לומר, שנגרם בזק לשמה הטוב של ישראל ונפגם האמון
ביכולתה הכלכלית־ארגונית. כך, למ־ של, הפסדנו הזדמנות רצינית למכור פוספטים ואשלג. גם בתוצרת חימית אחרת הפסדנו שוק בטוח. רק בשטח של מצרכי־מותרות היו כמה הישגים. אם כן, קיימת דאגה לעתידו של ההסכם המסחרי. יש קשיים מוצדקים ובלתי מוצדקים בדרכי ביצועו, וראוי הדבר שייעשו כל המאמצים להוציא את החוזה מנקודת הקפאון המסוימת שגקלע לתוכה.
עומס רב על במל חיפה
מאת, סופרתדבר" גחיפה " נוכח גידולו ושינוי מבנהו של צי הסוחר הישראלי ' הגברת היצוא ועליה בתנועת עולים ותיירים, קיים חשש, כי בעונות השיא בנמל חיפה עשוי לחיל עיכוב ניכר בטיפול באניות מחמת מחסור ברציפים ובמחסנים. תכנית הרחבתו של נמל חיפה שהוג־ שה למשרדי הממשלה עוד לפני שנים מספר ואשר כללה שני שלבים, בוצ־ עה בחלקה בלבד. כזכור, נבנה רציף מטענים באורך של כ־. 500מטר על שטה שנגאל מהים. וכן הוקם מחסן ענק. בנייתו של אולם נוסעים מודרני שנכלל בשלב זה של התכנית נדחה לתאריך מאוחר יותר. השלב השני של התכנית כולל סלילת רציף נוסף לאורר 550 מטר, על שטח שייגאל אף הוא מהים ובניית מחסן שישתרע על 840 ממ"ר. עבודה זו תעלה כ־10—8 מיליון ל"י. ביצוע שלב ב' של התכנית לא אושר עדיין ע"י הממשלה. כן לא נודע עדיין על החלטה להתחיל בבניית נמל בדרום הארץ. העבודות הכרוכות בהרחבת נמל חיפה יארכו כשנה ומחצה עד שנ־ תיימ_, בעוד שבניית נמל בדרום הארץ עשיייה להימשך שבים מספר. דחיה נוספת בביצוע אחת מן התכניות עלי־ לה להעמיד בעתיד הקרוב את גורמ הספנות בפני קשיים רבים. כבר עתה עמוסים רציפי נמל חיפה ומחסניו במטעני תפזורת, בעיקר חיטה. מלט' אשלג ופוספטים. העומס יגדל בשיעור ניכר בעונת ההדרים ועם בניסתו לשרית של אניות הצי החד-
שות. כדי להבטיח טיפול נאות במטע־ ני היבוא והיצוא, בנוסעים ובתיירים וכדי למנוע השהיית אביות בנמל מחוסר מקום, יש להתחיל בעתיד הקרוב ביותר בביצוע אחת התכניות.
מסחר חפשי או הפקרות
מאת אפרימ ליפשיץ
בעתונים נתפרסמו ההמלצות שהוגשו לשר המסחר והתעשיה בדבר דרכי פעולתו של משרד המסחר והתע־ שיה, להבא, במיוחד בענף המזון. בין השאר באה הצעה לבטל את הצורך ברשיונות למסחר במזון בקמעונות. אין ספק שיש לקדם נברכה כל הצעה המובילה לייעול העבודה בכל משרד ממשלתי ובכל מפעל. ויבורכו אלה העושים כל מאמץ לפישוט העבודה וצמצונ' המנגנון. כל פעולה מיותרת מכבידה על הציבור וכל עוכל מיותר מפריע. אולם דומה שבעלי ההצעה ערבבו תחומים וההצעה על ביטול הצורך ברשיונות מסחר עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות. הנוהג הקיים המחייב כל הרוצה לפתוח חנית מכולת בקבלת רשיונות מכ־ מה גורמים הוא אמנם מסובך ומ5ביד מדי. אין כל הגיון בהכוונת מבקשי רשיונות לרשות המקומית וגם למוסדות הממשלה. אפשר וצריך ליצור רשות אחת למתן רשיונות אשר בה ישתתפו נציגי כל הגורמים המענ־ ינים ורשות זו היא אשר תעביר כל בקשה, תוך תקופה מתקבלת על הדעת, דרך כל הצינורות הדרושים. אין כל הכרח בשיטה המחייבת כל מבקש רשיון לפבות למוסדות שובים באותו ענין. לעתים נוצר מצב משונה כשבכיסו של אדם רשיון העיריה לפתיחת חנית ואילו המפקח על המזון מסרב להר ציא את הרשיון המבוקש. וגם להיפר. לא ייתכן גם להשאיר בידי כל רשות מוניציפלית קביעת קו המדיניות בפתיחת חנויות המשפיעה ללא כל ספק במידה רבה על דרכי מסחר ועל דמות הישוב בארץ. משרד המסחר והתעשיה אינו רשאי להפקיע ענין זה מידיו כדי למנוע אנדרלמוסיה והפקרות בשטח חיובי זה.
גם כיומ אנו כבר עדים לתופעה שיש בה כדי להדאיג אותבו — ריבוי חבויות — ואבו כבר מעבר לממוצע המו־ תר בשטח זה. מספר החבויות בארץ עולה באופן יחסי על הממוצע במרבית הארצות הידועות כארצות המסחר הקלאסי. נקל לתאר מה עלול להתר-
חש אם תותר הרצועה וכל דכפין יבוא ויפתה חנות. והרי איו להתעלם מהעובדה שאדם העוסק במסחר רוצה גט למצוא בענף זהי מקור מחייתו. ואם ירד מספר הממוצע של הצרכנים בכל חנות, וכתוצאה מכך לא יגיע הפדיון למינימום המתקבל על הדעת — לא יהיה לקמעונאי קיום והוא יחפש לו מקורות פרנסה אשר בסופו של דבר יהיו לרעת הצרכן. התוצאות עלולות להיות חמורות והציבור עלול לשלם על כך, במיוחד במצב זה באין פיקוח מספיק על דברי ייצור מזונות בארץ. גם כיום אנו כבר ערים להפקרות בכמה ענפי מזון יסודיים. כל המצוי ליד ענף הלחם יודע לספר על מקרים חמורים בשטח זה. לחם סטנדרט כמעט ואינו בנמצא בחנויות רבות. לצומת זאת מצוי שפע של סוגים ומינים של לחם, שאין. הצרכן יודע משקלם ומחירם הנכון. די להוסיף כמה גרגירי כמון לככר הלחם, או לשנות צורתה, וכבר אפשר לקבוע ללחם זה כל מחיר העולה על דעת האופה. הוא הדץ בלחמניות לסוגיהן, שאין פיקוח על מחירן ומשקלן, והיזמה ההפשית פועלת כאן במלוא המרץ. במצב זה לא יהיה לטובת כלל האוכ־ לוסיה, אם הפיקוה על הלחם יבוטל כליל. הלחם הוא מיצרך ראשוני במש־ פחה העובדת וחובה לדאוג לכך' שהיא תקבל אותו במחיר נאות, במשקל נכון ובטיב מתאים. אין להפקיר את הספקת הלחם לתאוות הבצע שליוזמים " חפשיים. " והרי הלחם היא גם כיום אהד המצרכים החיוניים בסל המזונות של המש־ פחה העובדת ולצרכן קשה להתמצא במבוך שנוצר המאפשר העלאת מחי־ רי הלחם בדרכים שונות ובאמצעים שונים.
הוא הדיו במיצרכים רבים אתרים. חופש במסחר רצוי, אך אין לערבב מושג זה עם הפקרות העלולה להיווצר עקב חופש מופרז והתרת הרצועה בכל הנוגע למסחר הסיטוני והקמעוני בא־ ר־ץ, במיוחד בענף המזון. הגיעה השעה לשים קץ לעזובה הרבה השוררת בענף זה. המסחר הקמעוני בישראל נמצא מזה שנים במצב של לית דין ולית דיין, ואיש הישר בעיניו יעשה. בכל מקום ובכל שטה פעולה שואפים אני להגיע לפחות לתכנון מינימלי והבה דווקא בענף חשוב זה בחיי כלכלה של הארץ קיים מצב ללא נשוא. א?שום מסגרת חוקית. בכל הארצות, שבהן קיים תכ־ נון לגבי ישובים חדשים, עירוניים וחקלאים, נקבעים מראש ע"י הממ - שלה והעיריות הגבלות למסחר הקמ * עיני בתחומי ישובים אלה, ולא כל מי שעולה הדבר על דעתו יכול לבוא ולז* כות מההפקר, כפי שזה בחוג אצלנו. והרי ארצנו היא ארץ בנין ופיתוח, וק־ מות בה בלי הפסק נקודות ישוב חד * שות ועל כן חשוב התכנון פי כמה. לכל המתבובן למתרחש בשטח זה בא־ זורי המגורים שלבו, ואפילו בישובי פועלים, כגון קרית עבודה וקרית היים — תתגלה תמובה עגומה. בכל בית אפשר לקיים מסהר' ללא הקפדה על תבאים היגיינים, ללא כי י ביקורת על מוצרי המזון וללא בדיקת משקלות. מסחר זה מזכיר את המסחר המפגר בעיירות הגלותיות מלפני עשרות שנים. והסובל מעזיבה זו הוא תמיד הזר־ כן, כי קיימת אשליה שהוא נהנה _3_ן האינפלציה של דוכנים וחנויות, שב־ דרך כלל אינם מוסיפים כבוד, בריאות או 2וי. ־
בתנאים כאלה ובאוירה זו נאלצת לפעיל גפ התנועה -צרכנית, שמטרתה להעמיד את הספקת _המיצולים ע_> יסודות חדשים, לשפר ולשכלל את השירות הזה בעזרת שיטות חדשות, כגון חנויות השירות העצמי או קומבי־ נטים מכל ענפי התצרוכת והבוערים לחסוך לצרכן זמן וכסף. הגיעה השעה לבחון את דרכי המס־ חר הקמעוני בישראל לצורותיו;הגיע | | המועד למנות ועדה שתחקור מבנהו, הרכבו ודרכי פעולתו של המסחר הקפד עוני , ובמטרה לשלבו במסגרת המשק | | והכלכלה בארץ מתוך אספקט קוג־ סטרוקטיבי ולא כסרח העודף וגורם מיותר, כסי שהוא נראה כיום לחוגים רבים. לפני שנה הוחל בבירור רציני סע* במת חברת העובדים על מעמדו של המסחר במערכת הכלכלה הישראלית, אולם לצערנו לא היה המשך לבירור זה ולא הגיעו להסקת מסקנות _ולהת־ וייית דרך פעולה להבא. אנו סבורים שזהו אחד התפקידים החשובים המוטלים על המשרד למסחר ולתעשיה, ועליו לראות את הדבר כדחוף וכחיוני ביותר. הפתרון לא יושג אם המשרד יפעל רק תחת לחץ של שביתות והשבתות, ולאחר שמתהוויפ משברים המורים בענפי אספקה שו־ נים. הגיעה עתה השעה למנות ועדה מיוחדת, שתבדוק את המצב במסחר הקמעוני ותמליץ על דרכים להבראתו של ענף משקי זה. החופש במסחר רצוי, ההפקרות טס1־ כנת.
לבית חרושת לצבעים בסביבות חיפה דרוש מהנדס כיגזאי רצוי מהנדס בעל נטיון לפנות בכתב לסניף "דבר, " חיפה רח י הנביאים ז2 עבור "מהנדס. "