ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
בימים אלו, אנו בספרייה הלאומית, נערכים לקראת המעבר למשכן החדש.
החל מחודש אוגוסט לא יתקיימו סיורים מודרכים בבניין הספרייה.
סיורים מודרכים למבקרים עצמאיים יתחדשו במהלך חודש דצמבר 2023. פרטים לגביהם יפורסמו בהמשך.
לתיאום סיורים מודרכים לקבוצות במבנה החדש ניתן לפנות אלינו בדואר אלקטרוני: [email protected] או בטלפון 074-7336170.
להתראות בבניין הספרייה החדש!
יש לפנות ימינה עם הכניסה לספרייה. על הקיר משמאל תלוי ציר זמן המתאר את תולדות הספרייה הלאומית בישראל, מראשית דרכה בשנת 1892 ועד לתהליך התחדשותה בשנות האלפיים. בתום הקריאה, מומלץ לעלות לקומה 1 במדרגות הסמוכות לכניסה הראשית (ניתן לעלות גם בעזרת המעלית הסמוכה לעמדת השומר שליד כניסה זו). יש לשים לב:
צילום: עופרית אסף
החלונות הצבעוניים מוקדשים לחזון אחרית הימים של הנביא ישעיהו:
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה, יְשַׁעְיָהוּ בֶּן-אָמוֹץ, עַל-יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם. וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו: כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
(ישעיה ב, א-ד)
תיאור הנבואה מוצג בחלונות משמאל לימין:
בחלק השמאלי, נראים השבילים שבהם העמים עולים לירושלים. בכל שביל מופיע הפסוק "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה" בשפה שונה.
במרכז, ירושלים. בחלק התחתון מציג ארדון את חומת ירושלים ממגילת ישעיהו – מן המגילות הגנוזות שנמצאו במערות קומראן שבמדבר יהודה. מעל החומה, פיסת קלף ועליה קטע הנבואה "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים...". לידה, שילוב של עיגולים וקוים כחולים – "אילן הספירות" הקבלי. לשמאלו מערכת ספירות נוספת, עיגול בתוך עיגול, אף היא מספר הזוהר.
בחלק הימני, התגשמות החזון. תותחים ופגזים נשברו וכותתו לאתים המרחפות מעליהם.
* מרדכי ארדון (1992-1896), היה צייר ישראלי, חתן פרס ישראל לציור לשנת 1963, שסגנונו המיוחד קנה לו שם עולמי. הצייר החל בעבודה על היצירה בשנת 1980 וסיימהּ בשנת 1984.
משמאל לחלונות ארדון נמצא אוסף גרשם שלום והוא תחנת הביקור הבאה.
מרדכי ארדון, חזון ישעיהו על אחרית הימים, 1982-1984 חלונות צבעוניים, הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים © עזבון ארדון, צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית
אוסף שלום הוא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית. זוהי ספרייה יחידאית ואין שנייה לה בעולם. היא מבוססת על אוסף הספרים הפרטי של גדול חוקרי הקבלה, פרופסור גרשם שלום, שעבר לאחר פטירתו לרשות הספרייה הלאומית, וכאן הוא מוצג בשני אולמות קריאה המוקדשים לו בלבד.
האוסף מכיל כ-35,000 פריטים מתחום הקבלה. בגרעין האוסף עומדת ספרייתו של פרופסור גרשם שלום, המכילה את הספרים (ביניהם פריטים נדירים רבים), את המאמרים ואת תצלומי כתבי היד שהיו בבעלותו. ספרים רבים מוגהים בידיו, ומשופעים ברבבות הערות אינפורמטיביות וביקורתיות שהוא כתב בשולי העמודים ובראשי הספרים, ובהם עניינים רבים שטרם פורסמו, המוסיפים נדבך נוסף לספרים עצמם ומאירים נושאים שונים בחקר הקבלה. חלק נוסף באוסף, המתפתח תדיר, מאגד ספרות מקורית וספרות מחקר בנושא קבלה וחסידות, שהתפרסמה וממשיכה להתפרסם, הנרכשת על ידי הספרייה הלאומית.
יש לפנות ימינה ביציאה מאוסף גרשם שלום. מימין למעלית נמצאת ספריית השמע והמוזיקה ע“ש בלה והרי ווקסנר.
צילום: חנן כהן
ארכיון הצליל הוא הגדול בעולם בתחום ההקלטות האתנוגרפיות והמסחריות של מוזיקה ישראלית ויהודית, וכולל גם מוזיקה שאינה יהודית. אוסף המוזיקה כולל דפוסים (ספרים, תווים וכדומה), הקלטות וידאו ואודיו (תקליטים, תקליטורים, קלטות ועוד) וחומרי ארכיון (טיוטות של יצירות, רשימות מחקר, מכתבים, תמונות, תעודות, מודעות, תכניות, קטעי עיתונים, הקלטות פרטיות ועוד). מחלקת המוזיקה אוספת, מתעדת, משמרת ומציעה לציבור כל חומר הקשור למוזיקה הארץ-ישראלית, הישראלית והיהודית.
בתום ההאזנה, מומלץ לעלות לקומה השנייה לביקור באוספים נוספים. יש לפנות שמאלה ביציאה מהמעלית אל עבר מסדרון רחב, החדר הראשון משמאל הוא אוסף המפות ע"ש ערן לאור.
צילום: אסף פינצ'וק
האוסף כולל מפות עתיקות, החל מן המאה ה-15; אטלסים עתיקים; ספרי מסעות בארץ ישראל ובעולם כולו, מדריכים; ספרים פרי עבודתם של חוקרי ארץ ישראל מן המאה ה-19; ספרי גיאוגרפיה היסטורית; ומילונים תנ"כיים וכרכי תנ"ך וברית חדשה שבהם כלולות מפות. באוסף ניתן למצוא גם מפות מודרניות של ישראל ושל מדינות האזור, ומפות בנות זמננו היוצאות לאור בישראל ונמסרות לספרייה על פי חוק. ליבת אוסף לאור כוללת כ-1,500 מפות עתיקות של ירושלים ושל ארץ ישראל. בנוסף, יש באוסף מפות עתיקות של שאר העולם ומפות מודרניות של מדינת ישראל ושל ערים בתוכה (לפני ואחרי הקמתה). האוסף כולל מפות בשפות אירופיות, בעברית, ביידיש ובערבית.
* אם אחד מאנשי הצוות באוסף פנוי, ניתן לבקש הדרכה קצרה במקום.
משמאל לאוסף המפות ע“ש ערן לאור נמצא אוסף אדלשטיין לתולדות המדע.
צורת הארץ הקדושה לגבולותיה, ברסלאו 1900
האוסף מכסה את כל תחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה והסוציולוגיה של המדע. הוא כולל מקורות לצד ספרות משנית, כתבי עת ומדור יעץ. אוסף מקיף זה על תולדות המדע מהמאה ה-16 ועד היום מתמקד בעיקר בהיסטוריה של הכימיה והאלכימיה, ובהיסטוריה של הצביעה, ההלבנה והניקוי היבש של טקסטיל. בנוסף, ניתן למצוא כאן אוספים שונים בנושאים הבאים: תולדות הרפואה הכללית (בדגש על נושאים מיוחדים ברפואה: היגיינה, ספרי תרופות, פיזיולוגיה, אנטומיה וכירורגיה), אוסף עתיק ורב ערך המוקדש לתזונה ומזון ואוסף מקיף של תולדות הפיזיקה והמדע במאה ה-20.
אנדריאס וסאליוס, על אודות מבנה הגוף האנושי, שווייץ 1555
קמפוס גבעת רם משופע באדריכלות ייחודית, ביצירות אמנות ובשטחים פתוחים ומרהיבים. להלן מדריך לסיור בקמפוס הכולל המלצות לסיור ותיאור אתרים נבחרים במקום.
ישראל הדני, מקדש העצים, 1998
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
