בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל נולד בשנת 1860 בבודפשט, הונגריה.

ב-44 שנות חייו הספיק הרצל לזכות בשני כינויים החושפים את פועלו של האיש: הוא נקרא "חוזה המדינה" בפי תומכיו, ו"מלך היהודים" בפי מתנגדיו ומבקריו. מאחורי הדמות הסמלית, המיתולוגית כמעט, הסתתר אדם בשר ודם: עיתונאי חד, עורך מחונן, סופר מוכשר, אישיות פוליטית מבריקה, נואם בחסד ובעיקר – איש בעל מטרה ברורה, גם אם הדרכים להגשמתה לא תמיד היו סלולות.

הרצל הלך לעולמו ב-3 ביולי 1904 בווינה, אוסטריה. 45 שנים אחר כך, ב-17 באוגוסט 1949 הובאו עצמותיו לישראל והוא נקבר בהר הרצל בירושלים הקרוי על שמו.

בספרייה הלאומית שמורים מאות פריטים היסטוריים המספקים הצצה לחייו, ועדויות לתגובה האדירה שעוררו רעיונותיו ופעולותיו.

בדף זה תמצאו תמונות של הרצל (גם כאלה בלי זקן), הוצאות נדירות של יצירותיו – כולל תרגום של "מדינת היהודים" לעברית שראה אור באותה השנה שבה פרסם הרצל את הספר לראשונה, גישה דיגיטלית לתרגומים הראשונים של כתביו הציוניים, כרזות מימי חייו, מודעות אבל, והזמנות לאירועים לציון חייו ומותו – גם עשרות שנים לאחר תקופתו.

מדינת היהודים, אלטנוילנד ועוד מספרי הרצל

ספריו של הרצל, ובראש ובראשונה 'מדינת היהודים' ו'אלטנוילנד', הם מהספרים המשפיעים ביותר על התודעה הציבורית בדבר הצורך בייסודה של מדינה לעם היהודי וסיכויי הקמתה. בשפה ברורה לכל אדם העביר הרצל את המסר כי הקמת מדינה חדשה ואוטופית ניתנת למימוש בפועל, אף שנראתה אז כרעיון מהפכני ומנותק מהמציאות. בספר 'מדינת היהודים' תיאר הרצל את המתווה המדיני הנחוץ לצורך הקמת המדינה, ובספרו 'אלטנוילנד' צייר בפרטי פרטים את דמותה ואת אופייה של המדינה העתידית. כך עיגן הרצל את התפיסה שמדינה חדשה, משגשגת ומתקדמת, היא לא חלום באספמיה – אלא חזון מדיני בר הגשמה.

בספרייה הלאומית ניתן למצוא גרסאות ומהדורות שונות של כתביו של הרצל בתרגום לעברית, ובהם ספרים, מחזות, מאמרים ואגרות.

מדינת היהודים

תרגום: מיכל ברקוביץ', 1896

לספר

אלטנוילנד הלוא היא "תל אביב"

תרגומו של נחום סוקולוב לסיפור האוטופי של הרצל

לספר

הגטו החדש : מחזה בארבע מערכות

תרגום: ראובן בריינין, תרנ"ח

לספר

פיליטונים: מחיי הילדים

תרגום: דוד פרישמן, תרס"ז

לספר

כל כתבי הרצל

שבעה ספרים, מתרגמים שונים

לספר

תמונות מחייו של הרצל

התמונה המזוהה ביותר בציבור עם דמותו של הרצל היא זו שבה צולם רוכן על מרפסת מלון שלושת המלכים בבאזל. תמונה זו צולמה ב-1902, בזמן הקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בעיר. אולם, פעולותיו של הרצל תועדו לכל אורך חייו, ותמונות רבות הופצו ברחבי העולם. התצלומים תיעדו בין השאר את מסעותיו ברחבי העולם, את הקונגרסים הציוניים ואת ימיו ככתב צעיר שסיקר את משפט דרייפוס. לכמה מתצלומיו הידועים נקשרו אנקדוטות מעניינות, כמו תמונתו מ-1898 עם קיסר גרמניה וילהלם השני, שהתברר כי הופקה בפוטומונטאז' לאחר שהצלם לא הצליח לתפוס את שני האישים באותו פריים. בארכיוני הספרייה הלאומית שמורים עשרות תצלומים של הרצל - מצעירותו, מחייו הבוגרים, ממסעותיו, מפגישותיו המדיניות, ממסע הלווייתו וכן תמונות של קברו.

בנימין זאב הרצל.

לעיון

בנימין זאב הרצל בצעירותו, הונגריה.

לעיון

גלויה : בנימין זאב הרצל.

חיון, שלמה REI-PTA צלם

לעיון

בנימין זאב הרצל, דיוקן.

לעיון

לכל הפריטים

סיפורים על חוזה מדינת היהודים

פועלו המקיף של תיאודור הרצל כלל אין-ספור אבני דרך, ומאחורי כל אחת מהן עומד סיפור מעניין. אישיותו המורכבת של הרצל - איש החזון, מדינאי משכמו ומעלה, נואם מחונן וכותב מוכשר – הולידה סיפורים רבים הנוגעים לדמותו ולהתנהלותו. בספרייה הלאומית ניתן למצוא כתבות, סרטונים ומערכי שיעור על הרצל, השופכים אור על התרחשויות, שרבות מהן לא מוכרות לציבור הרחב: מהיכן שאב הרצל את המונח ציונות? מה עומד מאחורי גלויות ה"שנה טובה" שבהן תמונותיו של הרצל, ועוד.

הרצל מתגייס לפתור את משבר הר הבית

גם חוזה המדינה ידע עד כמה המתח הדתי בירושלים נפיץ

לכתבה

"ציונות" בפעם הראשונה בהיסטוריה

את המונח "ציונות" אימץ הרצל מאדם שיהפוך לאחד מגדולי מתנגדיו

לכתבה

כך "יום הרצל" הפך ל"יום העצמאות"

עד שהתקבע יום העצמאות בתאריך המוכר לנו הוא עבר כמה וכמה גלגולים

לכתבה

טקס הקבורה של הרצל בישראל

חוזה המדינה מובא למנוחות בהר הרצל. סרטון מיומני כרמל, 1949

לסרטון

דמותו של הרצל בזיכרון הלאומי

מערך שיעור לתלמידי תיכון

למערך השיעור

קינה על מות הרצל

מחבר "התקווה" נפתלי הרץ אימבר מבכה את מותו של חוזה מדינת היהודים

לצפייה

שנה טובה עם איור של הרצל והסולטן

בדף העבודה יחקרו התלמידים גלוית שנה טובה ובה איור של בנימין זאב הרצל והסולטן עבדול חמיד משנת 1901

לדף העבודה

לסיפורים נוספים

הפוטושופ של הרצל

הכול היה מושלם: חוזה המדינה הצליח סוף סוף להיפגש עם הקיסר הגרמני. אך אבוי! הצלם פספס את הרגע ההיסטורי. מה עושים? פוטושופ, כמובן

מסע בזמן בעקבות הרצל

התחנות הרבות ב-44 שנות חייו של הרצל הותירו את אותותיהן בשורה ארוכה של פרסומים מסוגים שונים, שהתייחסו לדמותו העשירה ולפעילותו הנרחבת. חלק גדול מהפרסומים הופק בשנים שלאחר מותו. מהמודעות, הגלויות, הציורים, תעודות ההוקרה והכרזות שבאוספי הספרייה הלאומית עולה מידע מרתק המעיד גם על התקופה שבה פורסמו. בין המסמכים אפשר למצוא את הודעת עיריית ירושלים על העלאת עצמותיו של הרצל, הקוראת לכל התושבים לתלות דגל מעל בתיהם ביום קבורתו; הזמנות הציבור להשתתף באירועי ההנצחה לזיכרו – למשל ב"נשף הרצל" שהתקיים בראי-נוע ציון בירושלים, שהכניסה אליו עלתה בין 6 ל-26 גרוש והותרה מגיל 14 בלבד.