על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אלו עשר מכות
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
ספרדים צפון אפריקה - תוניס
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי לואי גארב
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמואל טולדנו
-
3.
ספרדים צפון אפריקה - תוניס מיכאל סיטבון
-
4.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלום צדוק
נגן שירים ברצף
|
אלו עשר מכות / מתוך ההגדה של פסח אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם. וְאֵלּוּ הֵן; דָּם, צְפַרְדֵּעַ, כִּנִּים, עָרֹב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹשֶׁךְ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים; דְּצַ"ךְ עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר; מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַיִם מַה-הוּא אוֹמֵר; וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. וְעַל הַיָּם מַה- הוּא אוֹמֵר; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ: כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה; בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר; מְנַיִן שֶׁכָּל-מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר; יְשַׁלַּח-בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים: עֶבְרָה - אַחַת. וָזַעַם - שְׁתַּיִם. וְצָרָה - שָׁלֹשׁ. מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה; בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר; מְנַיִן שֶׁכָּל-מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ- הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר; יְשַׁלַּח-בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים: חֲרוֹן אַפּוֹ - אַחַת. עֶבְרָה - שְׁתַּיִם. וָזַעַם - שָׁלֹשׁ. וְצָרָה - אַרְבַּע. מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים -חָמֵשׁ. אֱמֹר מֵעַתָּה; בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת. |
|
קטע זה מתוך ההגדה, הנאמר לפני הפיוט הידוע "דיינו", הוא אוסף דרשות של חכמים על עשר המכות. דרשות אלו אינן נזכרות במשנה וברוב הנוסחאות שנשתמרו בגניזה הן אינן מופיעות. בסידור רס"ג הדרשות מופיעות בסוף ההגדה (לומר שאינן מעיקרה), ובנוסח הרמב"ם הקטעים הנ"ל אינם נמצאים כלל (עם זאת, ישנה עדות בשם רבי אברהם בנו של הרמב"ם שבביתם נהגו לומר דרשות אלו כדי לקיים את המצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים). ד"ר דניאל גולדשמידט מציין בהגדה של פסח שההדיר, שמקורן של הדרשות הוא במדרשי ההלכה: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. מתחילה לא היה מקומן בתוך ההגדה שכן הן עוסקות בנס קריעת ים סוף, אלא שבמהלך הדורות המשיכו לדרוש ולספר גם בנס קריעת ים סוף (שהתרחש בשביעי של פסח), משום שהוא היווה המשך והשלמה לסיפור גאולת מצרים. הדרשה הראשונה היא של רבי יהודה המחלק את המכות לשלוש קבוצות - זאת בשונה מן הפירוש הנפוץ המחלק את המכות לשתי קבוצות בנות 5 מכות. רבי יהודה קורא לכל קבוצה בשם על פי ראשי התיבות של המכות בה – דצ"ך, עד"ש, באח"ב. שלוש הדרשות הבאות - של ר' יוסי הגלילי, ר' אליעזר ור' עקיבא - מראות כיצד לקו המצרים בכפל כפליים כאשר המשיכו במריים על אף מכת הבכורות ורדפו אחרי בני ישראל. דרשות אלו אמנם מדגישות את עוצמת המכות, אך בעיקר מדגישות את עוצמת העונש למצרים, שהתרחש בזמן הנס הגדול של קריעת ים סוף. כשם שבזמן אמירת "דם ואש ותמרות עשן" מטיפים שלוש פעמים יין מן הכוס, כך גם עושים בכל פעם שמונים מכה מהמכות (עשר הטפות) ואחר כך מטיפים שלוש הטפות נוספות כשאומרים את הסימנים של רבי יהודה. לאחר ששופכים את כל היין שבכוס , שוטפים היטב את הכוס מבפנים ומבחוץ ומוזגים שוב יין לתוך הכוס. רבי דוד אבודרהם, פרשן התפילה הנודע (ספרד, המאה ה-14), נתן למנהג הטפת היין טעם מעניין ומפתיע – מדובר בדמעות סמליות על סבלם של המצרים. לומר שגם אם חטאו המצריים ופשעו, אין אנו שמחים לאידם אלא מצטערים על המדרגה אליה הגיעו והסבו עונש איום לעצמם. ובזה מתגלה מסר חשוב ביותר – למצרים הגיעו העונשים שנענשו בהם על אכזריותם ואין אנו מוחלים להם, אבל מאידך אין לנו הנאה מהריגתם ומענישתם אף שזו נעשתה מתוך משפט צדק של הקב"ה, דיין האמת שכל משפטיו צדק ואמת. |
| כותר |
אלו עשר מכות |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
קטע זה מתוך ההגדה, הנאמר לפני הפיוט הידוע "דיינו", הוא אוסף דרשות של חכמים על עשר המכות. דרשות אלו אינן נזכרות במשנה וברוב הנוסחאות שנשתמרו בגניזה הן אינן מופיעות. בסידור רס"ג הדרשות מופיעות בסוף ההגדה (לומר שאינן מעיקרה), ובנוסח הרמב"ם הקטעים הנ"ל אינם נמצאים כלל (עם זאת, ישנה עדות בשם רבי אברהם בנו של הרמב"ם שבביתם נהגו לומר דרשות אלו כדי לקיים את המצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים). ד"ר דניאל גולדשמידט מציין בהגדה של פסח שההדיר, שמקורן של הדרשות הוא במדרשי ההלכה: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. מתחילה לא היה מקומן בתוך ההגדה שכן הן עוסקות בנס קריעת ים סוף, אלא שבמהלך הדורות המשיכו לדרוש ולספר גם בנס קריעת ים סוף (שהתרחש בשביעי של פסח), משום שהוא היווה המשך והשלמה לסיפור גאולת מצרים.
הדרשה הראשונה היא של רבי יהודה המחלק את המכות לשלוש קבוצות - זאת בשונה מן הפירוש הנפוץ המחלק את המכות לשתי קבוצות בנות 5 מכות. רבי יהודה קורא לכל קבוצה בשם על פי ראשי התיבות של המכות בה – דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
שלוש הדרשות הבאות - של ר' יוסי הגלילי, ר' אליעזר ור' עקיבא - מראות כיצד לקו המצרים בכפל כפליים כאשר המשיכו במריים על אף מכת הבכורות ורדפו אחרי בני ישראל. דרשות אלו אמנם מדגישות את עוצמת המכות, אך בעיקר מדגישות את עוצמת העונש למצרים, שהתרחש בזמן הנס הגדול של קריעת ים סוף.
כשם שבזמן אמירת "דם ואש ותמרות עשן" מטיפים שלוש פעמים יין מן הכוס, כך גם עושים בכל פעם שמונים מכה מהמכות (עשר הטפות) ואחר כך מטיפים שלוש הטפות נוספות כשאומרים את הסימנים של רבי יהודה. לאחר ששופכים את כל היין שבכוס , שוטפים היטב את הכוס מבפנים ומבחוץ ומוזגים שוב יין לתוך הכוס.
רבי דוד אבודרהם, פרשן התפילה הנודע (ספרד, המאה ה-14), נתן למנהג הטפת היין טעם מעניין ומפתיע – מדובר בדמעות סמליות על סבלם של המצרים. לומר שגם אם חטאו המצריים ופשעו, אין אנו שמחים לאידם אלא מצטערים על המדרגה אליה הגיעו והסבו עונש איום לעצמם. ובזה מתגלה מסר חשוב ביותר – למצרים הגיעו העונשים שנענשו בהם על אכזריותם ואין אנו מוחלים להם, אבל מאידך אין לנו הנאה מהריגתם ומענישתם אף שזו נעשתה מתוך משפט צדק של הקב"ה, דיין האמת שכל משפטיו צדק ואמת.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
