את בין עצי עדן / תימן-עדן / דורון יעקב
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן
להאזנה
קאל אבן יוסף / ר' שלום שבזי קַאל אִבְּן-יוּסִף: יַא ד'וּ אלְעֻלַם אַסְתַעְלַמוּ תַפְתַוְן סֻאַלַאתִי, בִּקַלְבֹּן מֻחְכַּמוּ {{[אמר בן-יוסף: אתם אנשי המדעים, התדעו}} {{לפתור את שאלותי, בלבב מחוכם?]}} עַן קַצְר מִן גַוְהַר, בִּנַאהוּ מֻנְַטַ'מוּ הוּ צַנְעַת אַלְמַוְלַא, מְזַכְרַף מֻפְכַמוּ {{[על אודות היכל אבני חן, בניינו משוכלל}} {{הוא מלאכת האדון, עשוי משׂכית ומחוטב]}} {{אַרְכַּאנַהוּ סַבְּעַהּ וְעִשְׁרִין נֻצֻבַּת}} {{סִיד אַלְכַלַאיִק פִיהּ, בְּנוּרֹן מֻעְמַמוּ}} {{[עמודי יסודותיו שבעה ועשרים הוקבעו}} {{אדון הברואים בו, בְּאוֹר מעוטר]}} {{וְעַן כִלְקַת אַלְעַאלַם, ד'וּ אלְקַצְר סַאבִּקוּ}} {{בִּאַלְפַיְן אַעְוַאמֹן, מְגַ'לַּק מֻבְּהַמוּ}} {{[ועל אודות בריאת העולם, שבעל ההיכל קדמוֹ}} {{באלפיים שנים, חתום וסתום]}} {{לַהוּ כַמְסַת אַבְּוַאבֹּן, חַוַאגִז מֻפְתַּחַהּ}} {{חַוַאלַיְהֻמַא אַלנּוּר, פַלַא קַד אַטְ'לַמוּ}} {{[לו חמישה שערים, מסכים פתוחים}} {{סביבותיהם האוֹר, מעולם לא החשיכו]}} {{תַ'לַאתַ'הּ וְכַמְסִין פִיהּ, רַוַאשִׁן אַנְתַהִת}} {{וַתַנְצֻ'ר חַוַאלַיְהַא, גַ'מַאמֹן מֻחְוַמוּ}} {{[שלוש וחמישים יש בו, ארובות נשלמות}} {{ותביט סביבותיהן, עננים חופפים]}} וּמַן יַפְתִּנִי עַן קַצְר אַכִר מֻתְ'לַתֹ'ן תַ'לַאתִ'ין מִכְזַאן פִיהּ, בְּחִצַּהּ מֻפְהַמוּ {{[ומי ישיבני על אודות היכל אחר משולש}} {{שלושים אוצרות יש בו, במִכסָה מבואר]}} וַארְבַּע קַנַאדִילֹן תֻנִיר פִי גַמְעַהוּ חַאטַת מַסַאכִּנְהוּ, פַלַא קַד אַעְתַמוּ {{[וארבע עששיות דולקות בכולו}} {{מקיפות את משכנותיו, מעולם לא האפילו]}} {{סַבְּע אִסְטַוַאנַאת פִיהּ, בְּתַחְכִּים בֻּסֻטַת}} {{תַ'לַאתַ'ת אַסְוַארֹן, בִּפַכְרֹן מֻעְטַ'מוּ}} {{[שבעה חרוטֵי גליל יש בו, בתושייה נפרשׂו}} {{שלוש מחיצות, בתפארה עצומה]}} {{וְחַאזַת נֻפוּס אַלְחוּרִיִּין תִלְךּ אַלְקֻצוּר}} {{בְּפַיְצֹ'ן מִן אַלְכַאלִק, וְנוּרֹן תֻרַאדַמוּ}} {{[ונחלו נפשות השלמים את ההיכלות הללו}} {{בשפע ובאוֹר בלתי פוסקים מאת הבורא]}} {{וְחַיַּא אלַּדִ'י יַפְתִי, בִּמַא לַד' כַאטִרִי}} {{עַרַפְתְ אַנֹּהּ גִיד, וּבִּאלְעִלְם אַכְּרַמוּ}} {{[וברוך מי שישיבני על מה שחָשַׁק שׂכלי}} {{אזי אדע כי הוא אדם נבון, ובמדע נכבד]}} {{יַא רַבּ, אִרְחַם סִי"ן אַלִ"ף לַא"מֹן וּמִי"ם}} {{אַסְאַלְךּ פִי פַצְ'לַךּ, וּמוּסַא אלְמֻכְַּלַמוּ}} {{[אנא האל, רַחֵם על סאל"ם}} {{אשאלך בחסדך, ובמשה המִתְדַּבֵּר]}} {{אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה-נָּא}} {{אָנָּא ה' הַצְלִיחָה-נָּא}} |
שיר לר' שלום שבזי, ששמו הערבי, סַאלֵם אִבְּן יוּסִף, משובץ בבית הראשון ובבית האחרון. השיר הוא מסוג 'נשיד', שיר פתיחה באירועי שירה במסורת בני תימן. בקהילת עדן שבדרום תימן נהוג לשוררו לפני החופה, בעיקר בשל מוטיב האור והנרות החוזר בשיר, המתקשר לנרות שאוחזים בידם המשוררים המסובבים את החתן והכלה. במרכז תימן נהגו בדורות האחרונים לשיר אותו במסיבת חנוכת הבית, בשל התיאורים הארכיטקטוניים השזורים בו. השיר כתוב בצורה אלגורית, ולמעשה הוא עשוי כולו ככתב חידה, שהמשורר מפנה אותו לאנשי החכמה ומבקש מהם לפתור את החידות השזורות בו. לשיר ניתנו כמה פתרונות, וכאן הלכנו בדרכו של הרב עמרם קֹרח בפירושו 'עלמות שיר' [נדפס כבר לפני כן בפני עצמו. יוסף טובי]. לפי פירוש זה המשורר מדמה את השגות החכמים השלמים לשני הֵיכלות מפוארים ומעוטרים – ההיכל האחד הוא משל לתורת הנגלה, שעיקרו חמשת חומשי התורה, וההיכל השני הוא סמל לתורת הנסתר, שעיקרה הוא תורת הספירות. הרמזים בנויים על מספרים שונים המשמשים בצדדים שונים של התורה והקבלה. המסר העיקרי בשיר הוא שאין החכם שלם בחכמתו עד שיתיישב היטב בשני היכלי החכמה, כלומר יאחז בשתי החכמות – זו הנגלית וזו הנסתרת. |
• הוּ צַנְעַת אַלְמַוְלַא – היכל אבני החן המשוכלל הוא התורה, שנכתבה ע"י הקב"ה, כדברי התלמוד הבבלי (שבת קה ע"א): 'אנכי (שמות כ, ב) – נוטריקון (=ראשי תיבות): אנא נפשי כתבית יהבית [= אני בעצמי כתבתי ונתתי]'. • אַרְכַּאנַהוּ סַבְּעַהּ וְעִשְׁרִין – התורה מיוסדת על 27 האותיות המשמשות בעברית: אל"ף עד תי"ו וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך. • וְעַן כִלְקַת אַלְעַאלַם... – התורה קדמה לבריאת העולם אלפיים שנה, כפי הנאמר בבראשית רבה (פרשה ח): "לתורה... שקדמה היא לברייתו שלעולם אלפים שנה, הדא הוא דכתיב 'ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום' (משלי ח, ל)". • לַהוּ כַמְסַת אַבְּוַאבֹּן – חמישה חומשי תורה. • תַ'לַאתַ'הּ וְכַמְסִין פִיהּ – חמישים ושלוש פרשיות התורה. • רַוַאשִׁן – ארובות, כלומר פתחים המשמשים לאור. • קַצְר אַכִר מֻתְ'לַתֹ'ן תַ'לַאתִ'ין מִכְזַאן פִיהּ – ההיכל המשולש הוא רמז לשלושת העולמות העליונים על פי הסוד – בריאה, יצירה ועשייה (בי"ע), שבכל אחד מהם כלולות עשר הספירות, ועולות כולן לסך שלושים. • וַארְבַּע קַנַאדִילֹן – רמז לארבע אותיות שבשם ה' – הוי"ה. • סַבְּע אִסְטַוַאנַאת... תַ'לַאתַ'ת אַסְוַארֹן – רמז לעשר הספירות, המחולקות לשלוש עליונות (כתר, חכמה ובינה) ולשבע תחתונות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות). • אִרְחַם סִי"ן אַלִ"ף לַא"מֹן וּמִי"ם – רחם עלי, סאלם. שמו של המשורר בערבית ובראשי תיבות. • וּמוּסַא אלְמֻכְַּלַמוּ – משה רבנו, שאתו דבר ה', ככתוב בבמדבר יב, ח: פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט. |
כותר |
קאל אבן יוסף / תימן-עדן / ציון אברהם שמואל |
---|---|
מסורת |
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - עדן |
לחן ממסורת |
קאל אבן יוסף / תימן-עדן |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
חתונה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?