אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
אנא הושע / ר' ישראל נג'ארה אָנָּא הוֹשַׁע מְאוֹר עֵינֵי עַבְדְּךָ וּרְאֵה בְּעָנְיִי אֵלִי אַל תְּאַחַר בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי וּבְבִרְכָתְךָ שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְיֶעֱרַב לָךְ קוֹל צִפְצוּפִי וּבְזִמְרָתִי תִּבְחַר קַמְתִּי לְרַנֵּן בִּלְשׁוֹנִי בְּרֹן כָּל כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי גַּם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר שִׂבַּרְתִי יְמֵי צְבָאִי כִּי תִשְׁלַח לִי שַׂר צְבָאִי וְאִם עַד כֹּה אֵחַר בְּקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי אָעִירָה לָךְ שִׁיר הֶגְיוֹנִי גַּם אָעִירָה שָּׁחַר רַחֲשִׁי קְדוֹשִׁי בִּין תָּבִין וּבְנֵה מִזְבְּחִי חֵטְא מַלְבִּין כְּמוֹ צֶמֶר צָחַר אָז לֹא אֶדְאַג מֵעֲוֹנִי וְאִם חֶטְאִי הוּא כַּשָּׁנִי יִבָּקַע כַּשָּׁחַר אַצְתִי לָקוּם בְּעוֹד לַיְלָה לְהוֹדוֹת לָךְ אֵל נַעֲלָה וּלְבָבִי סְחַרְחַר עַל כִּי תְפוּצֶינָה צֹאנִי אֶשְׁאַף צִיץ לָעוּף לִמְכוֹנִי אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר לְמַעַן צִיוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה עַד בְּתוֹכָהּ אֵל תִּתְנַשֵּׁא וּבַצָּר אַפָּךְ יִחַר פִּתְאֹם תָּבוֹא אֶל מְלוֹנִי וְתוֹפִיעַ אוֹר פִּדְיוֹנִי כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר |
פיוט משירת הבקשות של יהודי חלב, שהוא אחד הפופולריים והידועים מביניהם ומושר בתחילת הלילה. את הפיוט חיבר ר' ישראל נג'ארה, ממגורשי ספרד, שחי במאה ה-16 בצפת ובעזה, גדול המשוררים של המאות האחרונות, שרבים מפיוטיו נכנסו לרפרטואר הבקשות של יהודי חלב. בפיוט זה, המושר בשעת לילה במסגרת שירת הבקשות המושרת עד עלות השחר, נוכחת שעת שירתו. שאלת האור והחושך חופפת על הפיוט כולו: המשאלה להיגאל מתלבשת בביטוי של ישועת מאור העיניים, והמתח הרב שנושא הפיוט קשור לתחושה שהבוקר קרב, ועד אז צריכה לבוא הישועה. הפייטן מייחל ומתפלל לגאולה פיזית ורוחנית, הכוללת קיבוץ גלויות ומחילת עוונות. |
• הוֹשַׁע מְאוֹר עֵינֵי עַבְדְּךָ – הפיטן מבקש גאולה הנמשלת לאור. רבים מתיאורי הגאולה מתארים את זמן הגאולה כזמן של אור גדול. עם ישראל המצוי בגלות הוא כעוור המצוי בחשיכה. • בְּעָנְיִי – בצרות הגלות.ינ • אַל תְּאַחַר – אל תתמהמה, מהר להושיעי. השיבוץ מתהלים (מ, יח; ע, ו): ...וּמְפַלְטִי אַתָּה ... אַל תְּאַחַר; וכן בדניאל ט, יט: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר. • בְּאֹרַח מִישׁוֹר נְחֵנִי – הובילנו בדרך ישרה, לפי תהלים כ, יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר. • וּבְבִרְכָתְךָ שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר – הגיע זמן הגאולה ואנו מבקשים ישלח לנו את ברכתו ויגאלנו. שיבוץ בקשתו של המלאך מיעקב-ישראל, כפי שכתוב בבראשית לב, כו: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. • יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי – תפילתי תהיה רצויה לפני האל ותתקבל על ידו, לפי תהלים יט, טו: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. זהו הפסוק החותם את תפילת העמידה. • וְיֶעֱרַב לָךְ – שירי ותפילותי יהיו ערבים ונעימים לקב"ה. • צִפְצוּפִי – המייתי, דיבורי. • קַמְתִּי לְרַנֵּן – השכמתי לשיר ולהתפלל לאל. • בְּרֹן כָּל כּוֹכְבֵי מְעוֹנִי – עם שירת כוכבי השמים. לפי איוב לח, ז : בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר. • גַּם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר – אחד מכוכבי השחר, לפי ישעיה יד, יב: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר. • שִׂבַּרְתִי יְמֵי צְבָאִי – ציפיתי לימי קץ צבאי, הגלות נחשבת כמו עבודת הצבא, חובה שיש לעשותה ולהשתחרר ממנה. • כִּי תִשְׁלַח לִי שַׂר צְבָאִי – לכישיגיע זמן הגאולה ותשלח לי את המשיח. המשורר משתמש בתחכום רב באותה מלה - צְבָאִי - בשתי משמעויות ההפוכות זו מזו - כמשל לגלות ולגאולה גם יחד. • וְאִם עַד כֹּה אֵחַר – אף על פי שעד עתה התעכב. • בְּקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי – מרוב תפילה וקריאה אליך יבש גרוני. • אָעִירָה לָךְ שִׁיר הֶגְיוֹנִי – אעורר ואשיר השיר שאני הוגה, את רעיונותי ומחשבות לבי. • גַּם אָעִירָה שָּׁחַר – כיוון שאתעורר ואשיר עוד קודם שעולה השחר כביכול אעיר את השחר עצמו משנתו, לפי הפסוק מתהלים נז, ח-ט: ...נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר. • רַחֲשִׁי – לבי ומחשבותי. • קְדוֹשִׁי – אלוקי, הקדוש ברוך הוא. • וּבְנֵה מִזְבְּחִי חֵטְא מַלְבִּין כְּמוֹ צֶמֶר צָחַר – המזבח היה מכפר על החטאים וכמו מלבין אותם, כיוון שחטאים מדומים כאדומים וההיטהרות, הכפרה, מתוארת בצבע הלבן הטהור,על דרך הפסוק מישעיה א, יח: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. לפי הפסוק הזה מסופר במשנה יומא ו, חעל שילוח השעיר לעזאזל המדברה ביום הכיפורים, השעיר שהיה מכפר על חטאיהם של עם ישראל: ...וַהֲלֹא סִימָן אַחֵר הָיָה לָהֶם, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית [=חוט אדום] הָיָה קָשוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה א) "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". • וְאִם חֶטְאִי הוּא כַּשָּׁנִי – גם אם חטאי בולט כחוט האדום (שהוזכר בפירוש הבית הקודם). • יִבָּקַע כַּשָּׁחַר – ילבין כאור השחר. השיבוץ מישעיה נח, ח: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ. • אַצְתִי לָקוּם בְּעוֹד לַיְלָה – מיהרתי להתעורר עוד טרם עלות השחר, כאשר עדיין לילה, על מנת להתפלל ולהודות לאל. • עַל כִּי תְפוּצֶינָה צֹאנִי – כיוון שעם ישראל, המשול לצאן, מפוזר בגלות, ללא רועה, הקב"ה. • אֶשְׁאַף צִיץ לָעוּף לִמְכוֹנִי – אתאווה, אקווה, שבגדי הכהונה ישובו למקדש. הציץ הוא העטרה שעטרה את מצחו של הכהן הגדול, שהיה כתוב עליה שם ה'. וגם: אשאף לפריחתו וצמיחתו של עם ישראל שישוב לארצו. • אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר – חלק מהתיאור הפיוטי של הגאולה והשיבה. כמו אנשא על כנפי השחר לשוב לארצי. הביטוי לפי תהלים קלט, ט: אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם. • לְמַעַן צִיוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה – לא אשתוק ולא אחדל מלהתפלל לקב"ה על ציון וירושלים. לפי ישעיה סב, א: לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט. • עַד בְּתוֹכָהּ אֵל תִּתְנַשֵּׁא – עד שאתה, האל, תמלוך בציון. • וּבַצָּר אַפָּךְ יִחַר – ותשפוך חמתך על האויב. • פּתְאֹם תָּבוֹא אֶל מְלוֹנִי – הגאולה תהיה כפתע פתאום, מן המקום שבו יהיו פזורים עם ישראל בגלות. כך מתאר מלאכי, אחרון הנביאים, את הגאולה שתבוא כפתע: הִנְנִי שׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. • וְתוֹפִיעַ אוֹר פִּדְיוֹנִי – אור הישועה יופיע ויאיר. • כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר – כאור השחר בהיפקחו. לפי איוב ג, ט: יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ יְקַו לְאוֹר וָאַיִן וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר. |
כותר |
אנא הושע / בבל / משה חבושה |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
אנא הושע / בבל |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?