ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
| עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (וְעַל זִקְנֵיהֶם) וְעַל פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל-הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי-בְךָ בָטַחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. |
|
ברכת הצדיקים היא הברכה השלוש עשרה בתפילת עמידה של חול, והעשירית בחטיבת הבקשות האישיות. בתוך חטיבה זו היא משתייכת לחלק העוסק בצרכי הכלל, והיא באה לאחר ברכת המשפט. אחרי קיבוץ הגלויות והשבת המשפט מגיע זמנה של עשיית הדין עם הרשעים ועם הצדיקים, כמאמר התלמוד הירושלמי: "נתקבצו הגליות והדין נעשה – הזידים נכנעין והצדיקים שמחים" (ברכות ב, ד). גרי הצדק והזקנים נזכרים בברכה זו כפי שמופיע בברייתא שבתלמוד הירושלמי, "כולל של [...] גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים" (ברכות ב, ד). לגבי גרי הצדק – אלו שבחרו להתגייר ולקבל עליהם עול מצוות, ניתן לומר שזו גם המקבילה, תמונת המראה, של המשומדים וממירי הדת שנזכרו בברכת המינים. עיקר הברכה היא בקשת שכר טוב ורחמים לצדיקים, למי שעושים את רצונו של האל. זו ברכה הפוכה מברכת המינים, וגם בה יש גיבוב של מושאים – צדיקים, חסידים, זקנים, שארית עמך ופליטת בית סופריהם. הביטויים "פליטה" ו"שארית" הם תוספות לנוסח המקורי של הברכה והן משקפות את תודעת הגלות שהחלה להתעצב בתקופה מאוחרת יותר. הנימוק לבקשה שבברכה ייחודי, שכן הוא לא מסתמך על תכונותיו והבטחותיו של האל, אלא על התנהגותם של המתפללים – "כִּי בְךָ בָטַחְנוּ". ייתכן שהנימוק הזה נועד להדגיש את בקשת הרחמים שבברכה זו, בניגוד להסתמכות על מידותיו ועל דרכיו של האל שביתר הנימוקים. לנימוק זה נוסף בחלק מן המסורות נימוק נוסף, אולי בגלל הייחוד בנימוק הקדום, "וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ". בנוסח ארץ ישראל אפשר לראות גרסה מוקדמת וגרעינית יותר של הברכה, שבה לא מופיע הנימוק הזה: "על גרי הצדק יהמו רחמיך, ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. ברוך אתה ה' מבטח לצדיקים." |
|
• הַצַּדִּיקִים - ההולכים בדרך הנכונה והצודקת, עושי הצדק. • הַחֲסִידִים - בלשון חז"ל כינוי לצדיקים, למקפידים אף מעבר לחובה. בלשון המקרא זו אינה מילה שכיחה, וייתכן שמשמעותה היא "אלו הבוטחים בחסדו של האל". ראו תהלים נב, י-יא: "בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד [...] וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ". פירוש זה מצטרף לתוספות המאוחרות לברכה "וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי-בְךָ בָטַחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ". • שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל - הנשארים לאחר החורבן והגלות. ראו למשל ישעיהו לז, לב: "כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת". • פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם - פליטה: שארית ("כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן" ישעיהו לז, לב). ייתכן שמקור הביטוי במגילת תענית: "[...] קמו עממיה על פליטת ספריה" (פרק יב, פסקה ו) והוא מקביל כאן ל"בית ישראל". הסופרים היו מן המעמדות הגבוהים המקורבים להנהגה בתקופת המקרא המאוחרת. • גֵּרֵי הַצֶּדֶק - גרים שהתגיירו מתוך אמונה (בניגוד לגרים תושבים). • יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ - יתעוררו רחמיך. יהמו: ישמיעו קול, כמו המיית ציפור. זהו ביטוי מטאפורי, מושאל, המתאר את התעוררות הרחמים של האל. ייתכן שהבחירה בביטוי זו מזכירה את אחד ממטבעות התפילה שנועדו להזכיר את חסדיו ורחמיו של האל: "על/עד קן צפור יגיעו רחמיך" (משנה ברכות ה, ג ועוד. אמנם זהו מטבע תפילה שנאסר מסיבות שונות, אך האיסור לומר אותו, שנשנה בכמה מקומות, והופעתו בכמה סיפורים בתלמודים מלמד שהוא היה שכיח בתקופת חז"ל). • לְכָל-הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ - אולי לפי תהלים נב, יא: "[...] וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב". • וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם - לעולם הבא. אף על פי ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (משנה סנהדרין י, א), ישנה אמונה שחלקם של הצדיקים קרוב יותר אל כסא הכבוד: "נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד" (תלמוד בבלי שבת קנב, ע"ב). המתפללים מבקשים כאן לקבל שכר טוב כמו הצדיקים. • לֹא נֵבוֹשׁ - לא נתבייש ולא נתבדה, ראו ישעיהו מה, יז: "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד". • כִּי בך/בְשִׁמְךָ בָּטַחְנוּ - על פי תהלים לג, כא: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ". שם קדשו - בו, באל. |
| כותר |
ברכת הצדיקים (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• הַצַּדִּיקִים - ההולכים בדרך הנכונה והצודקת, עושי הצדק.
• הַחֲסִידִים - בלשון חז"ל כינוי לצדיקים, למקפידים אף מעבר לחובה. בלשון המקרא זו אינה מילה שכיחה, וייתכן שמשמעותה היא "אלו הבוטחים בחסדו של האל". ראו תהלים נב, י-יא: "בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד [...] וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב נֶגֶד חֲסִידֶיךָ". פירוש זה מצטרף לתוספות המאוחרות לברכה "וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי-בְךָ בָטַחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ".
• שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל - הנשארים לאחר החורבן והגלות. ראו למשל ישעיהו לז, לב: "כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת".
• פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם - פליטה: שארית ("כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן" ישעיהו לז, לב). ייתכן שמקור הביטוי במגילת תענית: "[...] קמו עממיה על פליטת ספריה" (פרק יב, פסקה ו) והוא מקביל כאן ל"בית ישראל". הסופרים היו מן המעמדות הגבוהים המקורבים להנהגה בתקופת המקרא המאוחרת.
• גֵּרֵי הַצֶּדֶק - גרים שהתגיירו מתוך אמונה (בניגוד לגרים תושבים).
• יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ - יתעוררו רחמיך. יהמו: ישמיעו קול, כמו המיית ציפור. זהו ביטוי מטאפורי, מושאל, המתאר את התעוררות הרחמים של האל. ייתכן שהבחירה בביטוי זו מזכירה את אחד ממטבעות התפילה שנועדו להזכיר את חסדיו ורחמיו של האל: "על/עד קן צפור יגיעו רחמיך" (משנה ברכות ה, ג ועוד. אמנם זהו מטבע תפילה שנאסר מסיבות שונות, אך האיסור לומר אותו, שנשנה בכמה מקומות, והופעתו בכמה סיפורים בתלמודים מלמד שהוא היה שכיח בתקופת חז"ל).
• לְכָל-הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ - אולי לפי תהלים נב, יא: "[...] וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי טוֹב".
• וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם - לעולם הבא. אף על פי ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (משנה סנהדרין י, א), ישנה אמונה שחלקם של הצדיקים קרוב יותר אל כסא הכבוד: "נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד" (תלמוד בבלי שבת קנב, ע"ב). המתפללים מבקשים כאן לקבל שכר טוב כמו הצדיקים.
• לֹא נֵבוֹשׁ - לא נתבייש ולא נתבדה, ראו ישעיהו מה, יז: "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד".
• כִּי בך/בְשִׁמְךָ בָּטַחְנוּ - על פי תהלים לג, כא: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ". שם קדשו - בו, באל.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
