ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, אָב הָרַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל-תְּשִׁיבֵנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל-פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. |
|
ברכת "שמע קולנו" או "שומע תפילה" היא הברכה השש עשרה בתפילת עמידה של חול, והשלוש עשרה בחטיבת הבקשות האישיות. זוהי הברכה החותמת את חטיבת הבקשות האישיות (הפרטיות והכלליות), ולמעשה היא מסכמת אותן ומתייחסת אל מעמד התפילה כולו, שכן עניינה הוא תפילה על שמיעת התפילה ועל התקבלותה. ניתן לראות אותה גם כמייצגת את סופו ושיאו של מהלך הגאולה הכללית, כפי שמציע התלמוד הירושלמי: "צידקתנו – בנה ביתך ושמע עתירתינו" (ברכות ב, ד). בתוך ברכה זו מזכירים בקשות שונות שמקומן אינו באחת מן הברכות הקודמות, וכך גם נהוג להוסיף בה תפילה אישית: "שואל אדם צרכיו בשומע תפילה" (בבלי עבודה זרה ח, ע"א); "יחיד תובע צרכיו בשומע תפילה" (ירושלמי ברכות ד, ד). בסידורים שונים נדפסו נוסחים קבועים לתפילות יחיד כאלו, וכן ישנו נוסח לבקשה על גשם בשנות בצורת, שנאמר בברכה זו. ברכת שומע תפילה מסיימת את החלק המיוחד לתפילת העמידה של חול, לאחריה ממשיכה התפילה ברצף של ברכות העבודה, ההודאה והשלום, המשותפות לתפילת העמידה בכל מועד. על אף הבדלי הנוסח בין המסורות השונות, קיימים בהן מרכיבים דומים: שמיעת הקול, הרחמים והתפילה. נדמה שמבנה בסיסי זה התגבש והתפתח עם השנים (עוד בתקופה מוקדמת, כמשתקף במנהג בבל המתועד בגניזה הקהירית) ואולי כך גם התעצב הנוסח שבו נמצא נימוק כפול "כי אל שומע [...] כי אתה שומע" (עדות המזרח, אשכנז, ספרד, איטליה). מעניין שזוהי הברכה היחידה שבה מופיע נימוק בנוסח ארץ ישראל, אם כי מדובר בציטוט של פסוק (נחמיה ט, לא) והוא לא השתמר בנוסחים המקובלים בימינו (נוסח איטליה קרוב יותר למנהג בבל והוא אינו שומר על המטבע הייחודי של מנהג ארץ ישראל כבברכות אחרות): "שמע ה' אלהינו בקול תפלתנו ורחם עלינו, כי אל חנון ורחום אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה." |
|
• שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ - זו הבקשה המרכזית שבברכה, היא מופיעה הן בפתיחתה והן בחתימתה. שמיעת הקול (על אף שאין צורך להתפלל דווקא בקול) משמשת כאן באופן מושאל ומייצגת כאן את קבלת התפילה. ראו למשל: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" (ישעיהו סה, כד). ניתן לפרש גם שמדובר בפתיחה לבקשה האישית (ולאו דווקא על התפילה כולה), ושמיעת הקול היא תשומת לבו של האל לצרות של המתפללים והמתפללות. ראו את תיאור דאגתו של האל לבכיו של ישמעאל (שלא נקרא כך בכדי): "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית כא, יז) וכן את תיאור תחילת סיפור יציאת מצרים: "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג, ז). • אָב הָרַחֲמָן - הברכה פונה אל מידת הרחמים של האל, לכן היא מכנה אותו "אב" ולא "אל" או מלך". הרחמן - המרחם, שנוהג לרחם. זהו כינוי לאל בלשון חכמים, וראו את תפילתו של האמורא רב אשי בתלמוד הבבלי (קדושין פא, ע"ב): "הרחמן יצילנו מיצר הרע". • [חוס ו]רַחֵם עָלֵינוּ - ראו למשל "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו" (תהלים קג, יג). • כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה - תחנונים: בקשות. אולי על פי דניאל ט, ג: "וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים". • [כִּי אָב מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם - על פי מנהג בבל מן הגניזה הקהירית. מלא רחמים - שמרבה לרחם, ביטוי שמופיע כמה פעמים בספרות חז"ל.] • וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ - בקשה שהתפילה תיענה, שהיא לא תהיה לחינם. מלפניך - אולי בעקבות מטבע התפילה הנפוץ "יהי רצון מלפניך". אפשרות נוספת להבנת בקשה זו היא ביחס למצוות הראייה, העליה לרגל, שביחס אליה נכתב פעמיים "ולא יראו פני ריקם" (שמות כג, טו; לד, כ). התפילה נתפסת כעמידה לפני האל, וכאן מוצג היפוך מסוים, כשם שיש מצווה לא לבוא בידיים ריקות לבית המקדש, כך אנו מבקשים מן האל שלא יתעלם מתפילתנו. • חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ - שתי לשונות תפילה, ראו "חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ" (תהלים קכג, ג), "הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ [ועננו] וַעֲנֵנִי" (תהלים ס, ז וראו גם מלכים א' יח, כ) • כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל-פֶּה - כלומר את התפילה של כל המתפללים והמתפללות. זו לשון אוניברסלית, כללית, ובחלק מן הנוסחים שונה הביטוי: תְּפִילַת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (ספרד), כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים (אשכנז) |
| כותר |
ברכת שומע תפילה (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• שְׁמַע קוֹלֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ - זו הבקשה המרכזית שבברכה, היא מופיעה הן בפתיחתה והן בחתימתה. שמיעת הקול (על אף שאין צורך להתפלל דווקא בקול) משמשת כאן באופן מושאל ומייצגת כאן את קבלת התפילה. ראו למשל: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" (ישעיהו סה, כד). ניתן לפרש גם שמדובר בפתיחה לבקשה האישית (ולאו דווקא על התפילה כולה), ושמיעת הקול היא תשומת לבו של האל לצרות של המתפללים והמתפללות. ראו את תיאור דאגתו של האל לבכיו של ישמעאל (שלא נקרא כך בכדי): "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם" (בראשית כא, יז) וכן את תיאור תחילת סיפור יציאת מצרים: "וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג, ז).
• אָב הָרַחֲמָן - הברכה פונה אל מידת הרחמים של האל, לכן היא מכנה אותו "אב" ולא "אל" או מלך". הרחמן - המרחם, שנוהג לרחם. זהו כינוי לאל בלשון חכמים, וראו את תפילתו של האמורא רב אשי בתלמוד הבבלי (קדושין פא, ע"ב): "הרחמן יצילנו מיצר הרע".
• [חוס ו]רַחֵם עָלֵינוּ - ראו למשל "כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים רִחַם ה' עַל יְרֵאָיו" (תהלים קג, יג).
• כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה - תחנונים: בקשות. אולי על פי דניאל ט, ג: "וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים".
• [כִּי אָב מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם - על פי מנהג בבל מן הגניזה הקהירית. מלא רחמים - שמרבה לרחם, ביטוי שמופיע כמה פעמים בספרות חז"ל.]
• וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ - בקשה שהתפילה תיענה, שהיא לא תהיה לחינם. מלפניך - אולי בעקבות מטבע התפילה הנפוץ "יהי רצון מלפניך". אפשרות נוספת להבנת בקשה זו היא ביחס למצוות הראייה, העליה לרגל, שביחס אליה נכתב פעמיים "ולא יראו פני ריקם" (שמות כג, טו; לד, כ). התפילה נתפסת כעמידה לפני האל, וכאן מוצג היפוך מסוים, כשם שיש מצווה לא לבוא בידיים ריקות לבית המקדש, כך אנו מבקשים מן האל שלא יתעלם מתפילתנו.
• חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ - שתי לשונות תפילה, ראו "חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ" (תהלים קכג, ג), "הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ [ועננו] וַעֲנֵנִי" (תהלים ס, ז וראו גם מלכים א' יח, כ)
• כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל-פֶּה - כלומר את התפילה של כל המתפללים והמתפללות. זו לשון אוניברסלית, כללית, ובחלק מן הנוסחים שונה הביטוי: תְּפִילַת כָּל פֶּה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (ספרד), כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים (אשכנז)
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
