ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <<<לברכה הקודמת בתפילת העמידה: ברכת הדעת לברכה הבאה בתפילת העמידה: ברכת הסליחה>>> |
|
ברכת "התשובה" היא הברכה החמישית בתפילת עמידה של חול, והשנייה בחטיבת הבקשות. היא מופיעה אחרי בקשת הדעת, כמאמר חז"ל: "חננתנו דיעה – רצה תשובתינו" (ירושלמי ברכות ב, ג). בברכת הדעת ביקשנו מהאל את יכולת ההבנה וההבחנה בין טוב לרע, בין הדבקות בדרכיו ובין החטא, ועל בסיס הבחנות אלו ניתן לבקש את סיועו של האל בתהליך התיקון ולהודות לו על שהוא רוצה בתשובתנו. חתימת הברכה מעידה אף היא על מוקד הברכה, "הרוצה בתשובה", השבח אינו עוסק בתשובה שהתקבלה, אלא בכך שהאל חפץ בתשובה. ברכה זו משלימה את התשתית שביסוד התפילה (דהיינו הדעת ורצונו של האל בקרבתנו אליו), ומסמנת את המעבר מברכות השבח אל שימת הלב אל צרכיהן של הבריות. כך נוסחה הברכה בנוסח א"י הקדום: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו." כפי שניתן לראות בנוסח זה, ייתכן שבמסורת זו הברכה התייחסה לשיבה מופשטת ופרטית אל האל, מריחוק אל קרבה, לאו דווקא בהקשר של קיום מצוות וחזרה אל התורה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מן הקשר הקרוב שבין ברכת התשובה לברכת הסליחה שבאה לאחריה, הן מצד הקרבה בסדר הברכות, הן מצד הקרבה הרעיונית והן מצד הקרבה הלשונית. שתי ברכות אלו הן היחידות שפונות אל האל בכינוי הקרוב והפרטי "אבינו" (אם כי בכמה נוסחים נכנסה מילה זו גם אל ברכות אחרות). בהמשך מופיע גם הכינוי "מלכנו", שמייצג מאפיין נוסף של היחסים שבין האדם לאל, כפי שאפשר לראות בתפילת "היום הרת עולם": "אם כבנים אם כעבדים". אולי ההשראה לדואליות זו התקבלה מהוויכוח שבין ר' עקיבא לטורנוסרופוס בתלמוד הבבלי שמציעים שני דגמים להנהגתו של האל את העולם, האחד לפי היחס מלך-עבד והשני לפי היחס אב-בן (בבא בתרא י, א): "אמר לו [טורנוסרופוס לרבי עקיבא]: [...] אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורים, וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרויים עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה)! אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים, וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן [אנו] קרויים בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלוהיכם" (דברים יד א)." נוסף על כך, ניתן לראות כי בנוסח ארץ ישראל לשון הברכה נשענת על ציטוט פסוקים (חלקה הראשון הוא פסוק, חלקה השני מזכיר פסוק בצורה מפויטת), ואילו הנוסחים הנהוגים כיום דומים ליתר הברכות האחרות, ללא ציטוט פסוקים. ככל הנראה, במקרה זה דווקא הנוסחים שלנו משקפים בצורה קרובה יותר את הברכה המקורית, ואילו נוסח ארץ ישראל קישר את הפסוקים לברכה בעקבות הפתיחה "השיבנו" והחתימה "הרוצה בתשובה". |
|
• הֲשִׁיבֵנוּ, קָרְבֵנוּ, הַחֲזִירֵנוּ - הברכה כוללת שלושה משפטים מקבילים; אמנם, יש שניסו להבחין ביניהם ולהציע שהם מתארים תהליך של תשובה, אך נדמה שלפי הפירוש הפשוט מדובר במילים נרדפות בעלות משמעות קרובה. • לְתוֹרָתֶךָ, לַעֲבוֹדָתֶך, לְפָנֶיך - מילים מקבילות: הברכה מבקשת מן האל שיחזיר אותנו לדבוק בתורתו וללכת בדרכיה ובכלל זה לעבודתו (בתפילה או בעבודת המקדש) ועל ידי כך יחזרו למקומם הקרוב אליו. • הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה - בברכה מובעת הודאה לאל על שהוא רוצה בתשובה, ומעדיף אותה על פני העונש המצפה למי שלא יחזרו בתשובה או על הריחוק של מי שאינו שב לקרבה אליו. מוטיב דומה חוזר בתפילות, בפיוטים ובסליחות רבות, למשל: "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה" מתוך תפילת "ונתנה תוקף", על פי יחזקאל יח, לב. • [נוסח א"י: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם - איכה ה, כא. מפסוקי הסיום של מגילת איכה שמבטא אמונה חזקה ביכולת התשובה והתיקון.] • [נוסח א"י: שׁוּבָה שׁוּבָה - על פי יחזקאל לג, יב: "[...] חַי אָנִי נְאֻם ה' אלהים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל."] • [נוסח א"י: וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ - בכמה מקומות אלוהים מבטיח שיקבל אליו את החוזרים בתשובה, למשל בהמשך הפרק ביחזקאל: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (לג, יט)] |
| כותר |
ברכת התשובה (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• הֲשִׁיבֵנוּ, קָרְבֵנוּ, הַחֲזִירֵנוּ - הברכה כוללת שלושה משפטים מקבילים; אמנם, יש שניסו להבחין ביניהם ולהציע שהם מתארים תהליך של תשובה, אך נדמה שלפי הפירוש הפשוט מדובר במילים נרדפות בעלות משמעות קרובה.
• לְתוֹרָתֶךָ, לַעֲבוֹדָתֶך, לְפָנֶיך - מילים מקבילות: הברכה מבקשת מן האל שיחזיר אותנו לדבוק בתורתו וללכת בדרכיה ובכלל זה לעבודתו (בתפילה או בעבודת המקדש) ועל ידי כך יחזרו למקומם הקרוב אליו.
• הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה - בברכה מובעת הודאה לאל על שהוא רוצה בתשובה, ומעדיף אותה על פני העונש המצפה למי שלא יחזרו בתשובה או על הריחוק של מי שאינו שב לקרבה אליו. מוטיב דומה חוזר בתפילות, בפיוטים ובסליחות רבות, למשל: "כי לא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה" מתוך תפילת "ונתנה תוקף", על פי יחזקאל יח, לב.
• [נוסח א"י: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם - איכה ה, כא. מפסוקי הסיום של מגילת איכה שמבטא אמונה חזקה ביכולת התשובה והתיקון.]
• [נוסח א"י: שׁוּבָה שׁוּבָה - על פי יחזקאל לג, יב: "[...] חַי אָנִי נְאֻם ה' אלהים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל."]
• [נוסח א"י: וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ - בכמה מקומות אלוהים מבטיח שיקבל אליו את החוזרים בתשובה, למשל בהמשך הפרק ביחזקאל: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (לג, יט)]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
