ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
סְתָו יְהוּדִי בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָי שׁוֹלֵחַ בִּי רִמְזֵי אֱלוּל. כְּבָר מִשְׁתַּגְּעוֹת בִּי קְצָת הַצִּפֳּרִים הַקְּטַנְטַנּוֹת שׁוֹרְקוֹת הָעֶצֶב שֶׁל יוֹם-הַכִּפּוּרִים. אָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹת לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וּפָנִים יְהוּדִיּוֹת מִן הַגּוֹלָה בַּאֲפַרְפַּר נוּגֶה יְרַחֲפוּ לִפְנֵי כִּסֵּא אֲדוֹן עוֹלָם. וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וְנִיצוֹצוֹת הַרְבֵּה בְּעֹמֶק עֵינֵיהֶן. |
|
"סתו יהודי", שירו של אברהם חלפי, נכתב כשבועיים לפני ראש השנה תשל"ב (2.9.1971), ראה אור בכתב העת "מאזניים" בשנת 1972 והתפרסם בלחן של יוני רכטר ובביצוע של אריק איינשטיין מתוך אלבומם המשותף משנת 1988, "משירי אברהם חלפי". במהלך השנים בוצעו גרסאות רבות לשיר זה, ואחת מהן היא הביצוע של מיקה עינב וגיא פרטי, שתוכלו להאזין לה כאן באתר. השיר מתאר את עונת הסתיו מתוך נקודת מבט יהודית מסורתית המשקיפה אל עבר הימים הנוראים והתחושות והמנהגים שמלווים אותם. הדובר בשיר מזכיר את העצב של יום כיפור, את תקיעת השופרות שנועדה לפתוח את שערי השמים, את הפנים היהודיות המרחפות לפני כסאו של האל בבקשה ובתחנונים שהם מן הסמלים המוכרים והמשותפים לתקופת אלול, הימים הנוראים וחגי תשרי. נדמה שהשיר נכתב מתוך חוויה יהודית־מסורתית־ישראלית; הסתיו הופך בו מעונת שנה שמסמנת שינוי של מזג האוויר ומעגל החיים החקלאי לסתיו יהודי, עונה נפשית שמסמנת תנועה נפשית מסוימת לקראת התרחשות רוחנית בעיקרה. כך, הסתיו בארץ האבות (האם זו ישראל או דווקא המולדת שבנכר? אין לדעת) שולח בדובר רמזי אלול. כלומר, השינוי החיצוני מעורר תחושה פנימית. הציפורים מתוארות מתוך מבט פנימי גם הן, הן משתגעות בקרבו של הדובר ושורקות את העצב של יום הכיפורים. מעניין שחלפי בחר לשים בפיו של הדובר דימוי אישי, ללא הקשר שיש לו משמעות מסורתית או דתית בהכרח, לייצוגו של יום כיפור. נדמה שיש בכך כדי לאפיין את העונה המיוחדת "סתיו יהודי" ואולי גם את יחסה של שירת חלפי אל מטען המסורת והתרבות היהודי. בנקודה זו עובר השיר לתיאור פנימי ומופשט – קול השופר (שנשמע בראש השנה ובסופו של יום כיפור), הפנים היהודיות ("מן הגולה" – מה שמשקף שאולי השיר נכתב מנקודת מבט חיצונית לגולה, ואולי בניגוד ל"ארץ אבותי" מפתיחת השיר) מרחפות מול כסא הכבוד ובעיניהן ניצוצות, בקשות ותחנונים. זהו, אולי, תיאור של חווית התפילה בימים הנוראים במנותק מהקשרה המיידי בבית הכנסת. הלחן של רכטר משחק עם הטון האישי והנוגה של השיר ומשקף משהו מן האופי הפרטי והאישי שלו, יחד עם התחושה המוכרת של "רמזי אלול" וההתרגשות לקראת הימים הנוראים. השיר מושמע לרוב במהלך חודש אלול ובתקופת חגי תשרי, ודומה שקהלים רבים מוצאים בו מראה של אווירת הזמנים המיוחדים הללו. בדומה לחלק מפיוטי החגים, שאין בהם פניה ישירה או תנועה נפשית של תפילה, אלא ביטוי של אווירת וחוויית המועד, כך גם "סתו יהודי" אינו שיר שמבטא תפילה, אלא שיר חג שמבטא מציאות חיצונית ופנימית המיוחדת לתקופת השנה הזו. |
|
• אָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹת - המילים הללו והניסוח בלשון סביל מזכירים את המילים "וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע" מתוך הפיוט ונתנה תוקף, המושר בימים הנוראים שבחגי תשרי. בפיוט המקורי מסמלת תקיעת השופר את מורא הדין, ואילו כאן התקיעות פותחות שערי שמים, ובעקבותיהן מרחפות פנים יהודיות לפני כיסאו של האל, שב"ונתנה תוקף" משמש ככיסאו של האל הדיין. |
| כותר |
סתיו יהודי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
אָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹת - המילים הללו והניסוח בלשון סביל מזכירים את המילים "וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע" מתוך הפיוט ונתנה תוקף, המושר בימים הנוראים שבחגי תשרי. בפיוט המקורי מסמלת תקיעת השופר את מורא הדין, ואילו כאן התקיעות פותחות שערי שמים, ובעקבותיהן מרחפות פנים יהודיות לפני כיסאו של האל, שב"ונתנה תוקף" משמש ככיסאו של האל הדיין.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
