• (א) לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח, מִזְמוֹר. (ב) רָצִיתָ, ה', את אַרְצֶךָ. אתה מגלה כלפיה חיבה ופיוס. שַׁבְתָּ שְׁבִית, החזרת למצבו הקודם את בית יַעֲקֹב. (ג) נָשָׂאתָ, סלחת עֲוֹן עַמֶּךָ, כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם. העוון איננו גלוי כבר. הוא נעלם.[1] סֶלָה. (ד) אָסַפְתָּ, העברת את כָל עֶבְרָתֶךָ, כעסך, הֱשִׁיבוֹתָ את עצמך מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ. בלמת את ביטויי כעסך. ובצד ההודיה תחינה לעתיד: (ה) שׁוּבֵנוּ, השב אותנו הלאה, או: שוב אלינו, אֱלֹֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר, בטל את כַּעַסְךָ עִמָּנוּ. (ו) הַאם לְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תכעס עלינו, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ, תאריך את זעמך לְדֹר וָדֹר?! (ז) הֲלֹא בסופו של דבר אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ בשובך אליהם. (ח) אם כן, הַרְאֵנוּ, ה', את חַסְדֶּךָ, וְאת יֶשְׁעֲךָ, ישועתך תִּתֶּן לָנוּ. (ט) אֶשְׁמְעָה, אקשיב מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה', ואולי יענה לדברי. והוא מפרש: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, וְאולם קיָים תנאי - אַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה, למעשיהם הרעים, שהם מעשי כסילות. (י) אַךְ, אכן קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ. ישועת ה' קרובה לבוא ליראיו. היא תתבטא בכך ששוב הוא יתגלה לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. והתגלותו בעולם היא נקודת מפגש של כל הטוב - (יא) חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, נוגעים זה בזה ונצמדים זה אל זה. בעולם המתוקן, שבו שוכן כבוד ה', הדברים מתנהלים במיטבם - (יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, תתגלה מלמטה, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף ונראה גם בעולם הזה. (יג) גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב לכול, וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ. (יד) צֶדֶק לְפָנָיו - לפני ה' יְהַלֵּךְ. כביכול הצדק צועד לפני ה' המופיע בעולם, וְיָשֵׂם אחריו כבוד ה' לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. [1] דומה לכינוי 'כסוי פשע' לשב בתשובה. ראו לעיל לב,א. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|