(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד, (ב) בְּבֹא הַזִּיפִים, אנשי העיר זיף, וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל: הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ, ואז פנה שאול לתפוס את דוד שם, אבל כיוון שדוד ידע על כך, הוא נמלט בעוד מועד. על ההצלה הזו הוא מודה. (ג) אֱלֹֹהִים, בְּשִׁמְךָ, בעבור שמך ועל ידו[1] הוֹשִׁיעֵנִי, וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי לכף זכות. (ד) אֱלֹֹהִים, שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי. (ה) כִּי זָרִים שאין להם סיבה מיוחדת לשנוא אותי קָמוּ עָלַי, וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, לֹא שָׂמוּ אֱלֹֹהִים לְנֶגְדָּם. והרי אין להם כל סיבה וכל טעם להציק לי. אין הם מתחשבים בדבר בשנאתם השרירותית כלפי. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. (ו) הִנֵּה אני בטוח שאֱלֹֹהִים עֹזֵר לִי, אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי, שרוי בקרב תומכי נַפְשִׁי. (ז) יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי, לאויבי הצופים לי רע, בַּאֲמִתְּךָ, במידת האמת שלך הַצְמִיתֵם, השמד אותם. (ח) ואני בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ על הישועה, אוֹדֶה שִּׁמְךָ, ה', כִּי טוֹב, (ט) כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי, וּבְמפלת אֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי. [1] ראו ראב"ע ומלבי"ם. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|