ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר׃ ה' אַל־בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ כִּי־חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ׃ אֵין־מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין־שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי׃ כִּי עֲוֺנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי׃ הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי׃ נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד־מְאֹד כָּל־הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי׃ כִּי־כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי׃ נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד־מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי׃ אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל־תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא־נִסְתָּרָה׃ לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר־עֵינַי גַּם־הֵם אֵין אִתִּי׃ אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ׃ וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל־הַיּוֹם יֶהְגּוּ׃ וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח־פִּיו׃ וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת׃ כִּי־לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃ כִּי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃ כִּי־אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד׃ כִּי־עֲוֺנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי׃ וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר׃ וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי־טוֹב׃ אַל־תַּעַזְבֵנִי ה' אֱלֹהַי אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
במזמור זה מתפלל המשורר לרפואה וישועה מתוך ייסורי מחלתו הקשה. למזמור שישה חלקים: כותרת ("מזמור לדוד להזכיר") וחמישה חלקים נוספים: חלק ראשון ובו תיאור חוליו הכבד של המשורר; חלק שני – בדידות המשורר במחלתו ולעגם של שונאיו; חלק שלישי – שתיקתו למול חרפות שונאיו והתקווה לרפואה; חלק רביעי – פחדו ממוות; חלק חמישי ואחרון – התחינה לישועת האל. מלבד שני פסוקים (טז ו-כב) ששובצו בסדר הסליחות ליום כיפור במסורת אשכנז, המזמור אינו חלק מהתפילות היום יומיות. |
|
• (א) מִזְמוֹר לְדָוִד שעניינו לְהַזְכִּיר כביכול לה' את המתפלל ואת ייסוריו.[1] המשורר פותח בדברי תחינה בעקבות מחלה קשה הפוקדת אותו: (ב) ה', אַל בְּקֶצְפְּךָ, בכעסך תוֹכִיחֵנִי, ואל בַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) כִּי חִצֶּיךָ, חצי הכאב והמחלה ששלחת בי נִחֲתוּ, פגעו בִי, וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ במהלומה. (ד) אֵין מְתֹם, מקום שלם שאיננו מוכה בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי, בעצמותי, כולן כואבות מִפְּנֵי חַטָּאתִי. המשורר אינו בא בטענות אלא מתחנן. הוא מודה שהכאבים הם גמול על חטאיו, אבל עדיין הוא מתפלל ומבקש. (ה) כִּי עֲוֹנֹתַי כה רבים וגדולים עד שעָבְרוּ את רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, למעלה מכוח סבלי. (ו) הִבְאִישׁוּ, נָמַקּוּ, הסריחו, נרקבו חַבּוּרֹתָי. פצעי המכות לא רק שאינם מבריאים, אלא אף מעלים מוגלה וריח רע מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי, כעונש על חטאי. (ז) נַעֲוֵיתִי, התעקמתי, עמידתי התערערה, שַׁחֹתִי, נכפפתי עַד מְאֹד, וכָל הַיּוֹם קֹדֵר, עצב ורוגז הִלָּכְתִּי בגלל הכאבים והייסורים. (ח) כִּי כְסָלַי, מותני שבדרך כלל אמורים לייצב את עמידתי, אינם מחזיקים אותי עוד; אני חש שהם מָלְאוּ נִקְלֶה, בדבר בזוי - במוגלה, וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי, כי כולו מוכה וכואב. (ט) נְפוּגוֹתִי, נחלשתי וְנִדְכֵּיתִי, נשברתי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי מעצמת הכאבים והייסורים. וכאן הוא מוסיף: (י) בעצם אינני צריך לצעוק כדי להישמע, שהרי אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי, רצוני, וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה. גם אם אינני צועק בקול רם אלא רק נאנח, אתה יודע את כאבי. (יא) לִבִּי סְחַרְחַר, חסר מנוחה ואינו פועם ביציבות, עֲזָבַנִי כֹחִי, וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. בגלל החולשה והמחלה אני חש כאילו עיני מתכהות. אני כאוב ומתייסר, ונוסף על כך אין לי גם כל סיוע מבחוץ. (יב) להפך, אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד, מרחוק[2] לנִגְעִי יַעֲמֹדוּ. הם עומדים ומסתכלים בסבלי אבל אינם מתקרבים. וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ, ואינם ניגשים לעזור לי. (יג) ומצד אחר - וַיְנַקְשׁוּ, מניחים מוקש, זוממים רע מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, משום שהם מקווים ומניחים שכבר אבדה תקוותי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ עלי הַוּוֹת, דיבורים פוגעים, וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ עלי. (יד) וַאֲנִי כה חלש ומסכן, עד שנעשיתי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע, וּכְאִלֵּם שלֹא יִפְתַּח פִּיו. אינני יכול להגיב, (טו) וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת, דברים המוכיחים את צדקתו, או: דברי נזיפה. ואולם שתיקתי נובעת לא רק מחולשה, אלא גם מאמונה: (טז) כִּי לְךָ, ה', הוֹחָלְתִּי, אני מקווה, ואַתָּה תַעֲנֶה, אֲדֹנָי אֱלֹֹהָי. אני אמנם אינני מגיב על הדברים הרעים שאומרים עלי, אבל אתה יכול לענות למעני. (יז) כִּי אָמַרְתִּי: פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי שונאי, בְּמוֹט רַגְלִי, כאשר אני נכשל, עָלַי הִגְדִּילוּ, הם מתרוממים ונהנים ממפלתי. (יח) כִּי אֲנִי עצמי לְצֶלַע, לצליעה, לכישלון נָכוֹן, מוכן, וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי, לנגד עיני תָמִיד. (יט) כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד, אני מתוודה על עווני, אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי. ומשום כך אינני בא בטענות על עצם העונש והסבל. (כ) וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, הם גדלים ומתחזקים בחייהם, (כא) וְרַבּוּ שׂנְאַי שָׁקֶר, וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, כל אותם אנשים שעשיתי להם טובות והם גומלים לי רעה, יִשְׂטְנוּנִי, שונאים אותי תַּחַת רָדְפִי, מכיוון שרדפתי טוֹב. (כב) אַל תַּעַזְבֵנִי, ה' אֱלֹֹהַי, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. (כג) חוּשָׁה, מהר לְעֶזְרָתִי, אֲדֹנָי, שאתה תְּשׁוּעָתִי.
[1] ראו ישעיה כב,ו: עַל חוֹמֹתַיִךְ, יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים... הַמַּזְכִּרִים אֶת ה'; רש"י כאן. [2] ראו בראשית כא,טז.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים לח: מזמור לדוד להזכיר |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) מִזְמוֹר לְדָוִד שעניינו לְהַזְכִּיר כביכול לה' את המתפלל ואת ייסוריו.[1]
המשורר פותח בדברי תחינה בעקבות מחלה קשה הפוקדת אותו: (ב) ה', אַל בְּקֶצְפְּךָ, בכעסך תוֹכִיחֵנִי, ואל בַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) כִּי חִצֶּיךָ, חצי הכאב והמחלה ששלחת בי נִחֲתוּ, פגעו בִי, וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ במהלומה. (ד) אֵין מְתֹם, מקום שלם שאיננו מוכה בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ, אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי, בעצמותי, כולן כואבות מִפְּנֵי חַטָּאתִי. המשורר אינו בא בטענות אלא מתחנן. הוא מודה שהכאבים הם גמול על חטאיו, אבל עדיין הוא מתפלל ומבקש. (ה) כִּי עֲוֹנֹתַי כה רבים וגדולים עד שעָבְרוּ את רֹאשִׁי, כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, למעלה מכוח סבלי. (ו) הִבְאִישׁוּ, נָמַקּוּ, הסריחו, נרקבו חַבּוּרֹתָי. פצעי המכות לא רק שאינם מבריאים, אלא אף מעלים מוגלה וריח רע מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי, כעונש על חטאי. (ז) נַעֲוֵיתִי, התעקמתי, עמידתי התערערה, שַׁחֹתִי, נכפפתי עַד מְאֹד, וכָל הַיּוֹם קֹדֵר, עצב ורוגז הִלָּכְתִּי בגלל הכאבים והייסורים. (ח) כִּי כְסָלַי, מותני שבדרך כלל אמורים לייצב את עמידתי, אינם מחזיקים אותי עוד; אני חש שהם מָלְאוּ נִקְלֶה, בדבר בזוי - במוגלה, וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי, כי כולו מוכה וכואב. (ט) נְפוּגוֹתִי, נחלשתי וְנִדְכֵּיתִי, נשברתי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי מעצמת הכאבים והייסורים. וכאן הוא מוסיף: (י) בעצם אינני צריך לצעוק כדי להישמע, שהרי אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי, רצוני, וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה. גם אם אינני צועק בקול רם אלא רק נאנח, אתה יודע את כאבי. (יא) לִבִּי סְחַרְחַר, חסר מנוחה ואינו פועם ביציבות, עֲזָבַנִי כֹחִי, וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. בגלל החולשה והמחלה אני חש כאילו עיני מתכהות.
אני כאוב ומתייסר, ונוסף על כך אין לי גם כל סיוע מבחוץ. (יב) להפך, אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד, מרחוק[2] לנִגְעִי יַעֲמֹדוּ. הם עומדים ומסתכלים בסבלי אבל אינם מתקרבים. וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ, ואינם ניגשים לעזור לי. (יג) ומצד אחר - וַיְנַקְשׁוּ, מניחים מוקש, זוממים רע מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, משום שהם מקווים ומניחים שכבר אבדה תקוותי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ עלי הַוּוֹת, דיבורים פוגעים, וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ עלי.
(יד) וַאֲנִי כה חלש ומסכן, עד שנעשיתי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע, וּכְאִלֵּם שלֹא יִפְתַּח פִּיו. אינני יכול להגיב, (טו) וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת, דברים המוכיחים את צדקתו, או: דברי נזיפה.
ואולם שתיקתי נובעת לא רק מחולשה, אלא גם מאמונה: (טז) כִּי לְךָ, ה', הוֹחָלְתִּי, אני מקווה, ואַתָּה תַעֲנֶה, אֲדֹנָי אֱלֹֹהָי. אני אמנם אינני מגיב על הדברים הרעים שאומרים עלי, אבל אתה יכול לענות למעני.
(יז) כִּי אָמַרְתִּי: פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי שונאי, בְּמוֹט רַגְלִי, כאשר אני נכשל, עָלַי הִגְדִּילוּ, הם מתרוממים ונהנים ממפלתי.
(יח) כִּי אֲנִי עצמי לְצֶלַע, לצליעה, לכישלון נָכוֹן, מוכן, וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי, לנגד עיני תָמִיד.
(יט) כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד, אני מתוודה על עווני, אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי. ומשום כך אינני בא בטענות על עצם העונש והסבל.
(כ) וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, הם גדלים ומתחזקים בחייהם, (כא) וְרַבּוּ שׂנְאַי שָׁקֶר, וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, כל אותם אנשים שעשיתי להם טובות והם גומלים לי רעה, יִשְׂטְנוּנִי, שונאים אותי תַּחַת רָדְפִי, מכיוון שרדפתי טוֹב.
(כב) אַל תַּעַזְבֵנִי, ה' אֱלֹֹהַי, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. (כג) חוּשָׁה, מהר לְעֶזְרָתִי, אֲדֹנָי, שאתה תְּשׁוּעָתִי.
[1] ראו ישעיה כב,ו: עַל חוֹמֹתַיִךְ, יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים... הַמַּזְכִּרִים אֶת ה'; רש"י כאן.
[2] ראו בראשית כא,טז.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
