ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
תפילה לגשם / ישראל, המאה ה-20 גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, נֶאֱנָח שָׂדֶה מֵחֹם גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בַּפַּרְדֵס יִלְחַשׁ כָּל בַּד שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם וְרֵד לָאָרֶץ, גֶּשֶׁם מַיִם! גֶּשֶׁם... |
|
שיר ילדים זה נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1920 למנגינה עממית, ובשנת 1936 הוא הולחן בלחן הנוכחי בידי יצחק אֶדֶל. חשיבות הגשם לָעולם אינה צריכה הסבר, ובארץ ישראל, הנעדרת מקורות מים חלופיים, חשיבות זו רבה עוד יותר, שכן ללא גשם עלולים להיווצר בה בצורת, מחסור ורעב. מאז החזרה אליה בדורות האחרונים, נכתבו בה שירים רבים העוסקים בבקשת גשמים, ובהם גם לא מעט שירי ילדים. שני הבתים הראשונים מתארים את בקשות גידולי האדמה: השדה נאנח, הגן מתחנן, הכרם משתחווה (כך נכתב במקור, ראו בהמשך), ענפי הפרדס לוחשים; ואילו הבית השלישי עובר להיבט האנושי - כאשר בשורה הראשונה הילד מתפלל; ובשורה השנייה לא ברור האם זו עדיין תפילת הילד, או שהכוונה לכולנו, כל קוראי ומזמרי השיר. הפזמון החוזר מרחיב את תפילת כל הדוברים בשיר, והוא מפנה בקשה מפורטת יותר לאל: שישמע את קולנו ויוריד לנו גשם. שמו של השיר במקור הוא 'תפילת גשם', שם המהדהד את 'תפילת הגשם' הנאמרת בתפילת מוסף של שמיני עצרת. זאת ועוד, התפיסה שגידולי האדמה מתפללים נשענת על מסורות יהודיות ידועות (דוגמה מוכרת היא 'שירת העשבים' של נעמי שמר, שנסמכה על דברי ר' נחמן מברסלב]; וכך שיר חדש, ציוני וארץ ישראלי, נקשר אל שורשים יהודיים עתיקים (ונראה כי עולה מכאן ה'גירסא דינקותא' של המחבר, לוין קיפניס). השיר הולחן בנעימה רכה ואיטית במקצת, המעבירה הן את המצוקה והצורך העז והן את נימות התחינה והתפילה האופפות את השיר (ורוב ביצועי השיר אכן שומרים על נימה זו). המילים 'גשם, גשם', הפותחות את כל שורות שלושת הבתים, הולחנו כתַצְלִיל [=אונומטופיאה], באופן המנסה לחקות את צליל טפטופן של טיפות הגשם, וכך נוצרה התאמה בין המילים ללחן.
|
| כותר |
תפילה לגשם |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
שיר ילדים זה נכתב בידי לוין קיפניס בשנת 1920 למנגינה עממית, ובשנת 1936 הוא הולחן בלחן הנוכחי בידי יצחק אֶדֶל. חשיבות הגשם לָעולם אינה צריכה הסבר, ובארץ ישראל, הנעדרת מקורות מים חלופיים, חשיבות זו רבה עוד יותר, שכן ללא גשם עלולים להיווצר בה בצורת, מחסור ורעב. מאז החזרה אליה בדורות האחרונים, נכתבו בה שירים רבים העוסקים בבקשת גשמים, ובהם גם לא מעט שירי ילדים.
בשיר זה שלושה בתים בני שתי שורות, ולאחר כל בית יש פזמון חוזר. שלושת הבתים בנויים בתבנית קבועה, כאשר הבקשה בהם אחידה: 'גשם, גשם'
השיר הולחן בנעימה רכה ואיטית במקצת, המעבירה הן את המצוקה והצורך העז והן את נימות התחינה והתפילה האופפות את השיר (ורוב ביצועי השיר אכן שומרים על נימה זו). המילים 'גשם, גשם', הפותחות את כל שורות שלושת הבתים, הולחנו כתַצְלִיל [=אונומטופיאה], באופן המנסה לחקות את צליל טפטופן של טיפות הגשם, וכך נוצרה התאמה בין המילים ללחן.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
