ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר׃ לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם־נֶדֶר׃ שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ׃ דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם׃ אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ׃ נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל־קַצְוֵי־אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים׃ מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה׃ מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים׃ וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי־בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין׃ פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי־כֵן תְּכִינֶהָ׃ תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ׃ עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן׃ יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה׃ לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ־בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף־יָשִׁירוּ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור תהילה לה', הסולח לחוטאים ומקרב את השבים אליו, והממלא את העולם ברוב טובה ובהדר.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר תודה ושמחה. (ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה, אֱלֹֹהִים בְּצִיּוֹן. דברי השירה והשבח לה' אינם מספיקים, ואולי אף עלובים. את ה' נוכל להלל יותר בשתיקתנו מאשר במלותינו, שכן השתיקה כוללת את מה שאנחנו יכולים לומר ואת מה שאיננו יכולים לומר. וּלכל היותר, מה שיכול אדם לעשות הוא - לְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר. במקום להאריך בדברי שירה האדם צריך למלא את ההתחייבויות שחייב את עצמו בהן כלפי הקדוש ברוך הוא. (ג) אתה הוא שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, ועָדֶיךָ, אליך כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ להתפלל, לבקש ולהודות. (ד) דִּבְרֵי, ענייני עֲוֹנֹת גָּבְרוּ, רבו מֶנִּי, ממני. למרות ריבוי חטאי מובטח אני כי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם. לולא כן לא יכול הייתי לעמוד במשא עוונותַי. (ה) אַשְׁרֵי זה שתִּבְחַר וּתְקָרֵב אותו, והוא יִשְׁכֹּן בחֲצֵרֶיךָ. הלוואי שנהיה גם אנו בין מקורביך - נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ, בקדושת הֵיכָלֶךָ. (ו) בעשיית נוֹרָאוֹת, נפלאות, דברים גדולים ונשגבים בְּצֶדֶק, בצדקך תַּעֲנֵנוּ, תענה לתפילתנו, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח לכָל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם, קצות העולם הרְחֹקִים. דוד מרחיב בדברי השבח של ה': (ז) מֵכִין, מכונן, מייסד הָרִים בְּכֹחוֹ. ההר המתנשא, הנערם שכבה על גבי שכבה, סלע על גבי סלע, הוא אחד הביטויים לעצמה האלוקית, לכך שה' נֶאְזָר, חוגר עצמו בִּגְבוּרָה. (ח) דרך אחרת שבה מופיעה גבורתו -מַשְׁבִּיחַ, משקיט שְׁאוֹן יַמִּים, רעשו של הים הסוער, את שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם. ובתחום נוסף - משתיק הֲמוֹן לְאֻמִּים, מהומת העולם האנושי. (ט) וַיִּירְאוּ, פחדו יֹשְׁבֵי קְצוֹת העולם מֵאוֹתֹתֶיךָ, נפלאותיך, או: תופעות הטבע שבראת הנראות בכל מקום. את מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב, קצה המזרח והמערב תַּרְנִין, תביא לידי שירה, כביכול. בכל העולם שרים ומתפללים אליך. מעבר לביטויי הכוח והעצמה של אלוקים, העולם מלא בברכתו. (י) פָּקַדְתָּ, אתה זוכר לטובה את הָאָרֶץ, וַתְּשֹׁקְקֶהָ, ממלא את תשוקתה, או: משקה אותה. רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה, אתה מעשיר אותה בשפע רב, בפֶּלֶג אֱלֹֹהִים, אפיקי מים גדולים מָלֵא מָיִם, תָּכִין, תזמין את צמיחת דְּגָנָם, כִּי כֵן, כך, או: על בסיס תְּכִינֶהָ, ייצבת את הארץ. (יא) את תְּלָמֶיהָ של הארץ רַוֵּה נא בגשמים; נַחֵת, תן נחת לגְּדוּדֶהָ, לגדודיה. פירוש אחר: הורד מים לחריציה, בקעותיה ולגאיותיה; בִּרְבִיבִים, טיפות גשם תְּמֹגְגֶנָּה, תרכך אותה, ואת צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. (יב) עִטַּרְתָּ, אתה מייפה את שְׁנַת טוֹבָתֶךָ, כאשר ברכה זו נמשכת שנה שלמה, וּמַעְגָּלֶיךָ, המאורעות המתחוללים בעולם, נסיבות הזמן כולן יִרְעֲפוּן, מזילים דָּשֶׁן, שמן, דברים משובחים. (יג) יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר. בשנה טובה נאות המדבר אינם נזקקים לשרוד במאבק מתמיד במדבר המקיף אותם, אלא מימיהם גם זורמים החוצה ומשקים את המדבר, ובגִיל, שמחה בצמחייה השופעת בשנה זו גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה, נעטפות. (יד) לָבְשׁוּ כָרִים, כרי העשב את הַצֹּאן. המרחבים המוריקים מלאים בצאן הרועה בהם, וַעֲמָקִים שבין ההרים או השטחים הנמוכים מחוץ לתחום ההרים יַעַטְפוּ בָר, בתבואה, יִתְרוֹעֲעוּ, יריעו תרועות שמחה, וייתכן גם: יהפכו רֵעים ויתחברו; בזמנים של שפע, הכול נעשים סמוכים זה לזה ומיודדים זה עם זה, אַף יָשִׁירוּ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים סה: למנצח מזמור לדוד שיר |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר תודה ושמחה.
(ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה, אֱלֹֹהִים בְּצִיּוֹן. דברי השירה והשבח לה' אינם מספיקים, ואולי אף עלובים. את ה' נוכל להלל יותר בשתיקתנו מאשר במלותינו, שכן השתיקה כוללת את מה שאנחנו יכולים לומר ואת מה שאיננו יכולים לומר. וּלכל היותר, מה שיכול אדם לעשות הוא - לְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר. במקום להאריך בדברי שירה האדם צריך למלא את ההתחייבויות שחייב את עצמו בהן כלפי הקדוש ברוך הוא.
(ג) אתה הוא שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, ועָדֶיךָ, אליך כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ להתפלל, לבקש ולהודות. (ד) דִּבְרֵי, ענייני עֲוֹנֹת גָּבְרוּ, רבו מֶנִּי, ממני. למרות ריבוי חטאי מובטח אני כי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם. לולא כן לא יכול הייתי לעמוד במשא עוונותַי. (ה) אַשְׁרֵי זה שתִּבְחַר וּתְקָרֵב אותו, והוא יִשְׁכֹּן בחֲצֵרֶיךָ. הלוואי שנהיה גם אנו בין מקורביך - נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ, בקדושת הֵיכָלֶךָ. (ו) בעשיית נוֹרָאוֹת, נפלאות, דברים גדולים ונשגבים בְּצֶדֶק, בצדקך תַּעֲנֵנוּ, תענה לתפילתנו, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח לכָל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם, קצות העולם הרְחֹקִים.
דוד מרחיב בדברי השבח של ה': (ז) מֵכִין, מכונן, מייסד הָרִים בְּכֹחוֹ. ההר המתנשא, הנערם שכבה על גבי שכבה, סלע על גבי סלע, הוא אחד הביטויים לעצמה האלוקית, לכך שה' נֶאְזָר, חוגר עצמו בִּגְבוּרָה. (ח) דרך אחרת שבה מופיעה גבורתו -מַשְׁבִּיחַ, משקיט שְׁאוֹן יַמִּים, רעשו של הים הסוער, את שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם. ובתחום נוסף - משתיק הֲמוֹן לְאֻמִּים, מהומת העולם האנושי. (ט) וַיִּירְאוּ, פחדו יֹשְׁבֵי קְצוֹת העולם מֵאוֹתֹתֶיךָ, נפלאותיך, או: תופעות הטבע שבראת הנראות בכל מקום. את מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב, קצה המזרח והמערב תַּרְנִין, תביא לידי שירה, כביכול. בכל העולם שרים ומתפללים אליך.
מעבר לביטויי הכוח והעצמה של אלוקים, העולם מלא בברכתו. (י) פָּקַדְתָּ, אתה זוכר לטובה את הָאָרֶץ, וַתְּשֹׁקְקֶהָ, ממלא את תשוקתה, או: משקה אותה. רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה, אתה מעשיר אותה בשפע רב, בפֶּלֶג אֱלֹֹהִים, אפיקי מים גדולים מָלֵא מָיִם, תָּכִין, תזמין את צמיחת דְּגָנָם, כִּי כֵן, כך, או: על בסיס תְּכִינֶהָ, ייצבת את הארץ. (יא) את תְּלָמֶיהָ של הארץ רַוֵּה נא בגשמים; נַחֵת, תן נחת לגְּדוּדֶהָ, לגדודיה. פירוש אחר: הורד מים לחריציה, בקעותיה ולגאיותיה; בִּרְבִיבִים, טיפות גשם תְּמֹגְגֶנָּה, תרכך אותה, ואת צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. (יב) עִטַּרְתָּ, אתה מייפה את שְׁנַת טוֹבָתֶךָ, כאשר ברכה זו נמשכת שנה שלמה, וּמַעְגָּלֶיךָ, המאורעות המתחוללים בעולם, נסיבות הזמן כולן יִרְעֲפוּן, מזילים דָּשֶׁן, שמן, דברים משובחים. (יג) יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר. בשנה טובה נאות המדבר אינם נזקקים לשרוד במאבק מתמיד במדבר המקיף אותם, אלא מימיהם גם זורמים החוצה ומשקים את המדבר, ובגִיל, שמחה בצמחייה השופעת בשנה זו גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה, נעטפות. (יד) לָבְשׁוּ כָרִים, כרי העשב את הַצֹּאן. המרחבים המוריקים מלאים בצאן הרועה בהם, וַעֲמָקִים שבין ההרים או השטחים הנמוכים מחוץ לתחום ההרים יַעַטְפוּ בָר, בתבואה, יִתְרוֹעֲעוּ, יריעו תרועות שמחה, וייתכן גם: יהפכו רֵעים ויתחברו; בזמנים של שפע, הכול נעשים סמוכים זה לזה ומיודדים זה עם זה, אַף יָשִׁירוּ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
