audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
כותר זכור ברית אברהם
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה נעילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק – על פי ויקרא כו, מב. המשורר מבקש מן האל שיזכור את חסדי האבות כדי לגמול חסד עם צאצאיהם.
    • וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ – על פי ירמיה ל, יח. זוהי בקשה לקיבוץ הגלויות ולישועה "למען שמו" של האל, כלומר לא בזכות אלא למען האל. טיעון זה מופיע בצורות שונות בתפילות רבות, החל מן המקרא ועד לפיוטים וסליחות.
    • גּוֹאֵל חָזָק לְמַעַנְךָ פְדֵֽנוּ – גואל חזק הוא כינוי לאל, על פי משלי כג, יא. למענך פדנו – כמו בפיזמון, הבקשה לגאולה, לפדוּת, אינה בזכות אלא למען האל. (בבית זה נחתם שם המחבר "גרשום")
    • רְאֵה כִּי־אָזְלַת יָדֵֽנוּ – כי אין לנו כח, אין לנו יכולת. לפי דברים לב, לו. אולי המשורר מתכוון כאן לחוסר היכולת לטעון או להתפלל.
    • שׁוּר כִּי־אָבְדוּ חֲסִידֵֽינוּ – ראה כי אבדו החסידים, אולי מתקשר לאזלת היד מן השורה הקודמת. לפי מיכה ז, ב.
    • וּמַפְגִּֽיעַ אֵין בַּעֲדֵֽנוּ – ואין מי שיתפלל בעדנו.
    • וְשׁוּב בְּרַחֲמִים עַל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל – על-פי זכריה א, טז.
    • הָעִיר הַקֹּֽדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת – העיר, הקודש והמחוזות. (בית זה מסודר על סדר א"ב כפול – ה"ה ו"ו)
    • הָיוּ לְחֶרְפָּה וּלְבִזּוֹת – הפכו לחרפה ולמקור לבוז (ואולי – 'נבזזו').
    • וְאֵין שִׁיּוּר רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת – מכל המקדש וירושלים וחיי היהודים בארץ ישראל נשארה רק התורה. על פי ספרא בחוקותי פרשה ב, פרק ח אות יא: "וכי מה נשתייר להם שלא נגעלו ושלא נמאסו, והלא כל מתנות טובות שנתנו להם נטלו מהם, ואילולי ספר תורה שנשתייר להם לא היו משנים מאומות העולם כלום".
    • אֶנְקַת מְסַלְּדֶֽיךָ. תַּֽעַל לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ. – המשורר מבקש שאנחת המתפללים תעלה אל כסאו של האל. ראו יומא פו, א: "אמר רבי לוי: גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד".
    • עַם מְיַחֲדֶֽיךָ – כינוי לישראל, המייחדים את שם האל.
    • שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת בָּאֵי עָדֶֽיךָ – השומע את תפילת הבאים אליו. לפי תהלים סה, ג: "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל-בָּשָׂר יָבֹאוּ."
    • יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָֹה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים – ישעיהו מה, יז. תשועת עולמים – תשועה נצחית, קבועה.
    • גַּם־הַיּוֹם – ביום הכיפורים.כִּי־אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת וּבַֽעַל הָרַחֲמִים – על פי ישעיה נה, ז "וְיָשֹׁב אֶל-יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" ועוד.
    • יַחְבִּיאֵֽנוּ צֵל יָדוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה – לפי ישעיהו מט, ב. תחת כנפי השכינה – כינוי רווח בספרות המדרש להתקרבות אל האל.
    • חֹן יָחֹן כִּי־יִבְחֹן לֵב עָקֹב לְהָכִינָה. – האל יחנון אותנו המתפללים לאחר שיבחן את ליבנו העקוב, שאינו ישר (ראו ירמיהו יז, ט).
    • עֻזָּה עֻזִּי נָא – מקביל לצלע הפותחת, התחזק , התמלא בעוז. "עזי" משמש כאן ככינוי לאל.
    • יְהוָֹה לְשַׁוְעָתֵֽנוּ הַאֲזִֽינָה – הקשב וקבל את תפילתנו ותחינתנו (בדומה לתהלים לט, יג).
    • בִּימִין יֶֽשַׁע לְהִוָּשַׁע עַם־עָנִי וְאֶבְיוֹן. – להושיע ביד ימין, שהיא היד המושיעה, את עם ישראל הנקרא עם עני ואביון (בדומה לשמואל ב' כב, כח, וצפניה ג, יב).
    • בְּשַׁוְּעֵֽנוּ אֵלֶֽיךָ – כאשר אנו מתפללים ומתחננים אליך, אל האל.
    • נוֹרָאוֹת בְּצֶֽדֶק תַּעֲנֵֽנוּ. – תהלים סה, ו. השמע לנו ועשה לנו, בשבילנו, "נוראות" – דברים גדולים ועצומים.
    • יְהוָֹה הֱיֵה עוֹזֵר לָֽנוּ – לפי תהלים ל, יא בשינוי ללשון רבים כדי להתאים לתפילת ציבור.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?