audio items
snunit

אלו עשר מכות

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי לואי גארב
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו שמואל טולדנו
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס מיכאל סיטבון
  • 4.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) שלום צדוק
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אלו עשר מכות
סולם כללי
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • קטע זה מתוך ההגדה, הנאמר לפני הפיוט הידוע "דיינו", הוא אוסף דרשות של חכמים על עשר המכות. דרשות אלו אינן נזכרות במשנה וברוב הנוסחאות שנשתמרו בגניזה הן אינן מופיעות. בסידור רס"ג הדרשות מופיעות בסוף ההגדה (לומר שאינן מעיקרה), ובנוסח הרמב"ם הקטעים הנ"ל אינם נמצאים כלל (עם זאת, ישנה עדות בשם רבי אברהם בנו של הרמב"ם שבביתם נהגו לומר דרשות אלו כדי לקיים את המצווה להרבות בסיפור יציאת מצרים). ד"ר דניאל גולדשמידט מציין בהגדה של פסח שההדיר, שמקורן של הדרשות הוא במדרשי ההלכה: מכילתא דרבי ישמעאל ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי. מתחילה לא היה מקומן בתוך ההגדה שכן הן עוסקות בנס קריעת ים סוף, אלא שבמהלך הדורות המשיכו לדרוש ולספר גם בנס קריעת ים סוף (שהתרחש בשביעי של פסח), משום שהוא היווה המשך והשלמה לסיפור גאולת מצרים.
    הדרשה הראשונה היא של רבי יהודה המחלק את המכות לשלוש קבוצות - זאת בשונה מן הפירוש הנפוץ המחלק את המכות לשתי קבוצות בנות 5 מכות. רבי יהודה קורא לכל קבוצה בשם על פי ראשי התיבות של המכות בה – דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
    שלוש הדרשות הבאות - של ר' יוסי הגלילי, ר' אליעזר ור' עקיבא - מראות כיצד לקו המצרים בכפל כפליים כאשר המשיכו במריים על אף מכת הבכורות ורדפו אחרי בני ישראל. דרשות אלו אמנם מדגישות את עוצמת המכות, אך בעיקר מדגישות את עוצמת העונש למצרים, שהתרחש בזמן הנס הגדול של קריעת ים סוף.
    כשם שבזמן אמירת "דם ואש ותמרות עשן" מטיפים שלוש פעמים יין מן הכוס, כך גם עושים בכל פעם שמונים מכה מהמכות (עשר הטפות) ואחר כך מטיפים שלוש הטפות נוספות כשאומרים את הסימנים של רבי יהודה. לאחר ששופכים את כל היין שבכוס , שוטפים היטב את הכוס מבפנים ומבחוץ ומוזגים שוב יין לתוך הכוס.
    רבי דוד אבודרהם, פרשן התפילה הנודע (ספרד, המאה ה-14), נתן למנהג הטפת היין טעם מעניין ומפתיע – מדובר בדמעות סמליות על סבלם של המצרים. לומר שגם אם חטאו המצריים ופשעו, אין אנו שמחים לאידם אלא מצטערים על המדרגה אליה הגיעו והסבו עונש איום לעצמם. ובזה מתגלה מסר חשוב ביותר – למצרים הגיעו העונשים שנענשו בהם על אכזריותם ואין אנו מוחלים להם, אבל מאידך אין לנו הנאה מהריגתם ומענישתם אף שזו נעשתה מתוך משפט צדק של הקב"ה, דיין האמת שכל משפטיו צדק ואמת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?