עלינו הגדול / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אבישי ארקין
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי יהודה קדרי
נגן שירים ברצף
|
חג הפסח חל בעונת האביב, אחת משתי עונות המעבר של השנה, שבה מתחיל השינוי ההדרגתי לקראת ימות הקיץ החמים. בעונה זו החקלאות זקוקה למיעוט משקעים. גשמים בימים אלו עלולים לפגוע בחקלאות, ותפקיד הטל בשמירה על חיות העצים והצמחים הופך להיות חיונית יותר. הדבר בא לידי ביטוי בשינוי הבקשה בתפילת העמידה בברכות העוסקות בכך – ברכת גבורות וברכת השנים. ביום הראשון של חג הפסח, אחרי הכנסת ספר התורה, מברכים האשכנזים את ברכת הטל, ומיד בתפילה שלאחריה, מוסף, מתחילים להזכיר את הטל. מכאן ואילך, בכל ימות הקיץ ועד לתפילת מוסף בשמיני עצרת מזכירים בתפילה את הטל. כהקדמה להתחלת התפילה על הטל, נוהגים בקהילות רבות לומר פיוט על טל לפני תפילת מוסף, המשמש כהכרזה על ברכת הטל, בזיקה לדרישת ההלכה לקיים הכרזה זו לפני המעבר להזכרת הטל. אצל האשכנזים נהוג לומר בחזרת התפילה במוסף מערכת פיוטים ("שבעתא" עם הרחבות) שנכתבה בדי ר' אלעזר הקליר, אחד הידועים בקרב הפייטנים הקדומים. אבל בהרבה קהילות בארץ ישראל, נהוג לומר רק את "טל תן לרצות ארצך" של ר' אלעזר הקליר. הפתיחה והסיום השווים מבטאים את העניין המרכזי, הטל, אבל מילת המפתח של הפיוט, היא השורש ר,צ,ה, המרמז על תמצית הפיוט. פתיחת הפיוט מתייחסת לארץ: טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ. השורש ר,צ,ה נמצא גם בחתימת הפיוט, ופה מובלטת האומה: אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן, אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן – בְּטַל. מאז חורבן בית המקדש חש העם את מימושם של דברי ה' "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם" (דברים לז, יא), ריחוק ונידוי. מחמת אותה גערה אלוקית על ישראל מורגשת הקללה גם בארץ. על כן, עורג המשורר לסליחה וריצוי, הן לארץ אשר לקתה, והן לעם הסובל והמתייסר בגלותו, המצפה להארת פנים כימים הראשונים, בעת שברכת ה' התגלתה על העם והארץ. בשני הבתים הראשונים אנו נפגשים במשאלה לתקומת הארץ, הבאה למלוא הגילוי בירושלים, המקודשת מכוחה של כל ארץ ישראל. בשני הבתים הבאים בפיוט אנו עוסקים בגורל העם, ובאה התחינה והמשאלה לגאולתו , בצורך להביא את האורה והשמחה לכנסת ישראל. בבית החמישי והשישי תפילה וציפייה לעתיד. לעומת הגאולות הקודמות, שהיה אחריהן שעבוד, באה הבקשה לעתיד, לגאולה שתהיה קיימת לעד, ולא כיולדת שמתעברת ויולדת. צאצאי ישראל יתקיימו לא רק גופנית. גם תרבותם ומורשתם תישמר, זהו מובנו של השם – הזיקה התרבותית. על כן בפיוט הבקשה כפולה, שיעמיד שמנו וישימנו כגן רוה, שתמיד נימצא בחיי פריחה. שיציבותנו תינק מן היציבות הא-לוהית: "דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ". בחתימת הפיוט באה לביטוי המשאלה לזכות ולראות במאור פני ה'. מבנה פיוט טל בנוי על פי סדר: תשר"ק. לא לשם שעשוע הוא בא בהיפוך סדר הא־ב, אלא לשם ההארה המגיעה מן הסוף, מן האחרית, כלפי ההתחלה. |
| כותר |
תפילת הטל |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
חג הפסח חל בעונת האביב, אחת משתי עונות המעבר של השנה, שבה מתחיל השינוי ההדרגתי לקראת ימות הקיץ החמים. בעונה זו החקלאות זקוקה למיעוט משקעים. גשמים בימים אלו עלולים לפגוע בחקלאות, ותפקיד הטל בשמירה על חיות העצים והצמחים הופך להיות חיונית יותר. הדבר בא לידי ביטוי בשינוי הבקשה בתפילת העמידה בברכות העוסקות בכך - ברכת גבורות וברכת השנים.
ביום הראשון של חג הפסח, אחרי הכנסת ספר התורה, מברכים האשכנזים את ברכת הטל, ומיד בתפילה שלאחריה, מוסף, מתחילים להזכיר את הטל. מכאן ואילך, בכל ימות הקיץ ועד לתפילת מוסף בשמיני עצרת מזכירים בתפילה את הטל.
כהקדמה להתחלת התפילה על הטל, נוהגים בקהילות רבות לומר פיוט על טל לפני תפילת מוסף, המשמש כהכרזה על ברכת הטל, בזיקה לדרישת ההלכה לקיים הכרזה זו לפני המעבר להזכרת הטל.
אצל האשכנזים נהוג לומר בחזרת התפילה במוסף מערכת פיוטים ("שבעתא" עם הרחבות) שנכתבה בדי ר' אלעזר הקליר, אחד הידועים בקרב הפייטנים הקדומים. אבל בהרבה קהילות בארץ ישראל, נהוג לומר רק את "טל תן לרצות ארצך" של ר' אלעזר הקליר.
הפתיחה והסיום השווים מבטאים את העניין המרכזי, הטל, אבל מילת המפתח של הפיוט, היא השורש ר,צ,ה, המרמז על תמצית הפיוט.
פתיחת הפיוט מתייחסת לארץ: טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ. השורש ר,צ,ה נמצא גם בחתימת הפיוט, ופה מובלטת האומה: אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן, אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן - בְּטַל.
מאז חורבן בית המקדש חש העם את מימושם של דברי ה' "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם" (דברים לז, יא), ריחוק ונידוי. מחמת אותה גערה אלוקית על ישראל מורגשת הקללה גם בארץ. על כן, עורג המשורר לסליחה וריצוי, הן לארץ אשר לקתה, והן לעם הסובל והמתייסר בגלותו, המצפה להארת פנים כימים הראשונים, בעת שברכת ה' התגלתה על העם והארץ.
בשני הבתים הראשונים אנו נפגשים במשאלה לתקומת הארץ, הבאה למלוא הגילוי בירושלים, המקודשת מכוחה של כל ארץ ישראל.
בשני הבתים הבאים בפיוט אנו עוסקים בגורל העם, ובאה התחינה והמשאלה לגאולתו , בצורך להביא את האורה והשמחה לכנסת ישראל.
בבית החמישי והשישי תפילה וציפייה לעתיד. לעומת הגאולות הקודמות, שהיה אחריהן שעבוד, באה הבקשה לעתיד, לגאולה שתהיה קיימת לעד, ולא כיולדת שמתעברת ויולדת.
צאצאי ישראל יתקיימו לא רק גופנית. גם תרבותם ומורשתם תישמר, זהו מובנו של השם - הזיקה התרבותית. על כן בפיוט הבקשה כפולה, שיעמיד שמנו וישימנו כגן רוה, שתמיד נימצא בחיי פריחה. שיציבותנו תינק מן היציבות הא-לוהית: "דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ".
בחתימת הפיוט באה לביטוי המשאלה לזכות ולראות במאור פני ה'. מבנה פיוט טל בנוי על פי סדר: תשר"ק. לא לשם שעשוע הוא בא בהיפוך סדר הא־ב, אלא לשם ההארה המגיעה מן הסוף, מן האחרית, כלפי ההתחלה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
