• אֲדוֹן הָעוֹלָמִים - העולם הזה והעולם הבא. גְּדוֹל הָעֵצָה - עצתו גדולה וחשובה (ע"פ ירמיהו לב, יט). דַּרכּוֹ נַעֲרָצָה - נוראה, מרשימה, נערצת. הַנּוֹטֶה שְׁחָקִים - יוצר שמים. וְהַיּוֹסֵד אֲרָקִים - ארקים פירושו ארץ. צמד חרוזים זה מבוסס על הביטוי המקראי "נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ" (ישעיה נא, יג; זכריה יב, א). זוֹהַר הָעוֹלָם - אור העולם. חוֹפֵשׂ כָּל נֶעלָם - דעתו משיגה גם את הדברים הנסתרים, רומז לכתוב "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז). טוֹב לַקּוֹרְאִים - למתפללים, על דרך הכתוב "כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ" (תהלים פט, ה). יְסוֹד הַנִּברָאִים - בהיותו היוצר וסיבת הבריאה כולה. הַנִּפלָא - הנשגב מן הדעת. נִגלָה - משמעו נִגְלֶה בהווה. בלשון חכמים שבפי יהודי תימן צורת הבינוני של בניין נפעל בגזרת ל"י נהגית בקמץ. כְּבוֹדוֹ הַנִּפלָא לַלֵּב נִגלָה - הלב עשוי להיווכח ולהכיר בכבוד ה' בעת שדבר ה' נראה בארץ ונבואתו מתקיימת. צמד חרוזים זה הוא על דרך הכתוב "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה" (ישעיהו מ, ה). מְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתהִלָּה - גדול יותר מכל שבח שניתן לומר עליו. המילה מרומם מנוקדת בפתח ולא בקמץ, שכן כך היא בלשון חכמים שבפי יהודי תימן. נוֹרָא עֲלִילָה - מעשיו גדולים ונוראים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים - משמש משענת, סמך, לנופלים. על דרך הכתוב "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה, יד). פּוֹדֶה עֲשׁוּקִים - מציל את החלשים המנוצלים. צוֹפֶה מַעֲמַקִּים - רואה את הנסתר, כמו חופש כל נעלם. קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת - יודע את העתיד, ע"פ ישעיה מא, ד. רוֹכֵב עֲרָבוֹת - מנהיג השמים, כלומר מסבב את הכוכבים בתנועה מתמדת. על דרך הכתוב "לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" (תהלים סח, ה) ו"רֹכֵב שָׁמַיִם" (דברים לג, כו). שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת - על דרך הכתוב "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה" (תהלים סה, ג). תְּמִים הַפְּעֻלּוֹת - שכל מעשיו בשלמות, על דרך הכתוב "תָּמִים פָּעֳלוֹ" (דברים לב, ד).
|