• בִּפְצוֹתִי שִׂיחַ לְהַשְׁחִיל – כאשר אני פותח פי בתפילה. • לְחַלּוֹת פְּנֵי – לבוא בבקשה (ראו שמות כב, יא ומשלי יט, ו). • דָחִיל – נורא, מפחיד. מקור המילה בארמית, כמו בביטוי "בדחילו ורחימו". • אַזְחִיל – אפחד (ראו איוב לב, ו). המשורר מפחד מכיוון שהוא קטן-מעש, כלומר ממועט מעשים שזכותם תעמוד לו בתפילה. • אֵיךְ אוֹחִיל – איך אקווה. • מוֹרָשָׁה לְהַנְחִיל – ללמד את התורה. • אַיְּלֵנִי – חזק אותי. • אַיְּלֵנִי וְאַמְּצֵנִי – בדומה לביטוי "חזק ואמץ" (ראו דברים לא, ז; יהושע א, ו; ועוד). • לַחֲשִׁי יֵרָצֶה כְּמַנְטִיף וּמַשְׁחִיל – תפילתי תתקבל ברצון כמו הקטרת הקטורת (נטף ושחלת הם ממרכיבי הקטורת). • צוּף נְחִיל – דבש. • רָצוּי בְּיֹשֶׁר וְלֹא כְּמַכְחִיל – המשורר מבקש להתקבל ברצון מפני שהוא מדבר ביושר, בכנות (הוא מעיד על עצמו שהוא קטן מעש ומחוסר תבונה) ואינו כמכחיל, כלומר כצובע את עצמו ומציג את עצמו בצבעים מטעים (הכחל הוא סוג של איפור המסמל שקר והטעיה, "ללא כחל וסרק"). • כֹּפֶר וּמְחִיל – כפרה ומחילה. • שַׁאֲגִי יֶעֱרַב – תפילתי תהיה ערבה. • וְלֹא כְּמַשְׁחִיל – שלא כמו שאגת האריה (שחל – אריה). • הֵעָתֵר לְנִגָּשִׂים – ענה, קבל את תפילת הניגשׂים, כלומר דחוקים ולחוצים מצרות ומאויבים (ראו שמואל א יג, ו; ובמיוחד ישעיהו נג, ז "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה"). • וְנֶחֱשָׁבִים כְּזָחִיל – חשובים כתולעת (ראו תהלים כב, ז "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ"). • כְּהַבְטִיחֲךָ לִבְנִקְרַת מְחִיל – כמו שהבטחת מחילה למשה בנקרת הסלע (ראו שמות לג, כב – לד, ט), על פי המדרש (המופיע במסכת ראש השנה יז, ב) "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם". • זַעֲקִי קְשֹׁב – הקשב לצעקתי, לתפילתי (ראו שמות כב, כב "כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ"). • קְרָבַי יֶחְמְרוּ – מעי מתכווצים וכואבים (והכוונה היא כנראה לתחושת בושה ואשמה). • בְּחָקְרָךְ חַלּוֹחִיל – כאשר האל בודק וחוקר כל חדרי בטן (ראו משלי כ, כז), חלוחיל מלשון חלחולת, קצה המעיים (על-פי חולין נ, א). • נַפְשִׁי תַבְחִיל – הנפש תפחד ותאבד תקווה מאימת הדין. • אִם כִּגְמוּל, הַלֵּב יָחִיל – אם הדין יהיה כגמולי, כפי שמגיע לי, לבי יתמלא אימה ופחד (ראו תהלים נה, ה "לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי"). • מְקוֹרֵי עַפְעַפַּי אַזִּיל כְּמַזְחִיל – עיניי יורידו דמעות כבצינור, תעלת מים. • יֹשֶׁר הוֹרַי זָכְרָה לְהַאֲחִיל – בזכות האבות ענה לתפילתי, ממש את תקוותי. • חַם לִבִּי בַּהֲגִיגִי יַגְחִיל – לבי, קרבי חם (מפחד ומאימה) כל כך עד שפי מעלה אש כגחלת בתפילתי. על–פי תהלים לט, ד "חַם־לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר־אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי". • בְּעֵת אָתְחִיל – משחק מילים, בזמן שאתחיל את התפילה ואפתח בפיוט "את חיל".
|