כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עכשווי - ישראל
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
-
3.
עכשווי - ישראל אליהוא שנון
-
4.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
לך ה' הצדקה / לא ידוע לְךָ ה' הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים מַה־ נִּתְאוֹנֵן וּמַה־נֹּאמַר, מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־ נִּצְטַדָּק נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה, לְקַבֵּל שָׁבִים שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל־לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל־בָּשָׂר יָבֹאוּ שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל־הָרוּחוֹת יָבֹאוּ יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת, וְכָל־הַנְּשָׁמָה הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין־דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ בַּעֲבוּר שִׁמְךָ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁמְךָ נִקְרָא בְּקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ אֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ מַה־נֹּאמַר לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק מַה־ נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה־נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת, אַתָּה יוֹדֵעַ אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם, וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל־חָי אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל־חַדְרֵי בָטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמָּךְ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ אִם־עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ, ה' מִי יַעֲמֹד כִּי־ עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא כִּי־עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה־אוֹר כִּי לֹא עַל־צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל־רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים |
|
סליחה זו, הבנויה בעיקר מפסוקים ושברי פסוקים, מכונה בשם "פסוקי דרחמי" אשר כשמם כן הם - בקשת רחמים מהקב"ה. ציבור המתפללים אומר אותם מיד בפתיחת הסליחות (אחרי מזמור קמ"ה – "אשרי", הפותח את כל התפילות שאין בהן קריאת שמע). יחודו של הקטע מתבטא בשימוש בלשונות שבהם השתמשו הנביאים, תוך שילובם זה בזה בדרך שרשור ולעיתים בתוספת לשונות קישור. "פסוקי דרחמי" שלפנינו הם כמנהג הספרדים (בקהילות אשכנז לענפיהם, וכן בקהילות איטליה ותימן יש שינויים והוספות), ונוהגים שהחזן אומר את חציו הראשון של כל טור והקהל כולו עונה את חציו השני. הפסוקים פותחים בהודאה "לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים". המתפלל מיד מודה כי הוא חטא ואינו בא בתלונה לקב"ה אלא מבקש את חמלתו וסליחתו. הוא מדמה את עצמו לדל ורש המתדפק על דלתות העשירים שירחמו עליו. הוא מפציר ומבקש שה' יחוס וירחם על עמלו – שהרי הקב"ה הוא זה שבראו, על כל חסרונותיו. ניתן לחלק את "פסוקי דרחמי" לכמה פסקאות, המתקשרות ומתחברות זו לזו ע"י 'שרשור' – המילה המסיימת פסקה אחת, זהה למילה הפותחת את הפסקה הבאה: "לך ה' הצדקה – לקבל שבים"; "שבים אליך - שומע תפילה"; "שומע תפילה – וכל הנשמה"; "הנשמה לך – חנון ורחום שמך"; וכן הלאה. המעבר בין הפסקאות כולל בתוכו גם מעבר בין הרעיונות המרכזיים בקטע. חכמים החשיבו מאד את אמירת הפסוקים הללו, שכן הם נאמרו בנבואה – ברוח הקודש. ר' יהודה החסיד, בעל 'ספר חסידים', הזהיר שיש לומר פסוקים אלו בכוונה ולאט כמו אמירת הפיוטים, והדגיש שהפסוקים הם העיקר – הם נכתבו ברוח הקודש והפיוטים נתייסדו עליהם, ומדגיש שיש לעשות כן, שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקודש – טפל. משוררים גם הם הראו את חשיבותם של הפסוקים - כתבו פיוטים מסביבם, ושילבו בתוכם פיוטים הנסובים על פסוקים מסוימים מתוכם. דרך משל, הפיוט "אנא ה' רחמיך ייראו" נכתב על הפסוק "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", והפיוט "אנא בקראנו" נכתב על הפסוק "ה' שמעה, ה' סלחה". כמו כן נתחברו גם פיוטי פתיחה לפסוקים אלו, הנפוץ שבהם הוא הפיוט "בן אדם מה לך נרדם". |
| כותר |
לך ה' הצדקה / לא ידוע |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
סליחה זו, הבנויה בעיקר מפסוקים ושברי פסוקים, מכונה בשם "פסוקי דרחמי" אשר כשמם כן הם - בקשת רחמים מהקב"ה. ציבור המתפללים אומר אותם מיד בפתיחת הסליחות (אחרי מזמור קמ"ה – "אשרי", הפותח את כל התפילות שאין בהן קריאת שמע). יחודו של הקטע מתבטא בשימוש בלשונות שבהם השתמשו הנביאים, תוך שילובם זה בזה בדרך שרשור ולעיתים בתוספת לשונות קישור.
"פסוקי דרחמי" שלפנינו הם כמנהג הספרדים (בקהילות אשכנז לענפיהם, וכן בקהילות איטליה ותימן יש שינויים והוספות), ונוהגים שהחזן אומר את חציו הראשון של כל טור והקהל כולו עונה את חציו השני.
הפסוקים פותחים בהודאה "לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים". המתפלל מיד מודה כי הוא חטא ואינו בא בתלונה לקב"ה אלא מבקש את חמלתו וסליחתו. הוא מדמה את עצמו לדל ורש המתדפק על דלתות העשירים שירחמו עליו. הוא מפציר ומבקש שה' יחוס וירחם על עמלו – שהרי הקב"ה הוא זה שבראו, על כל חסרונותיו.
ניתן לחלק את "פסוקי דרחמי" לכמה פסקאות, המתקשרות ומתחברות זו לזו ע"י 'שרשור' – המילה המסיימת פסקה אחת, זהה למילה הפותחת את הפסקה הבאה: "לך ה' הצדקה – לקבל שבים"
וכן הלאה. המעבר בין הפסקאות כולל בתוכו גם מעבר בין הרעיונות המרכזיים בקטע.
חכמים החשיבו מאד את אמירת הפסוקים הללו, שכן הם נאמרו בנבואה – ברוח הקודש. ר' יהודה החסיד, בעל 'ספר חסידים', הזהיר שיש לומר פסוקים אלו בכוונה ולאט כמו אמירת הפיוטים, והדגיש שהפסוקים הם העיקר – הם נכתבו ברוח הקודש והפיוטים נתייסדו עליהם, ומדגיש שיש לעשות כן, שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח הקודש – טפל.
משוררים גם הם הראו את חשיבותם של הפסוקים - כתבו פיוטים מסביבם, ושילבו בתוכם פיוטים הנסובים על פסוקים מסוימים מתוכם. דרך משל, הפיוט "אנא ה' רחמיך ייראו" נכתב על הפסוק "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", והפיוט "אנא בקראנו" נכתב על הפסוק "ה' שמעה, ה' סלחה". כמו כן נתחברו גם פיוטי פתיחה לפסוקים אלו, הנפוץ שבהם הוא הפיוט "בן אדם מה לך נרדם".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
